הזדמנות נוספת

קייל מנצ'סטר ישב בפאב של דוגן, שתה את מה שנותר מהוויסקי האיכותי שלו ותהה איפה, לעזאזל, נמצא בראד ג’נסן. הוא כבר היה באיחור של חמש־עשרה דקות.

הצופה הנאמן בראד עצר כנראה בדרך כדי לעזור לאדם עיוור לחצות את הכביש, או כדי לקחת חתלתולים נטושים למקלט. קייל ניצל את הזמן כדי לבדוק את הנשים בשטח. השובבה הג'ינג'ית שישבה בפינה שמה עליו עין מהרגע שנכנס. הוא הניד בראשו לכיוונה והיא החזירה לו חיוך סקסי. הוא שיחק את המשחק האהוב עליו כשצריך היה להעביר זמן וניחש שהיא מידה 36D, אבל כנראה חזה מזויף.

ברוב הפעמים הוא צדק בהנחות שלו וגם הייתה לו הזדמנות לבדוק אותן כיוון שהרבה פעמים יצא לו לבדוק את הנשים האלה מקרוב.

הוא היה גאה בדיוק שלו לגבי הגודל, אך נגעל מכמות תמיסת המלח שהנשים האלה הכניסו לעצמן כיום. נותרו כל־כך מעט נשים בעלות חזה טבעי. הגדלת חזה נעשתה נפוצה כמו עקירת שיני בינה, אבל זה לא היה משהו ייהרג ובל יעבור עבורו. הוא נהנה מנשים בכל הצורות והגדלים, עם שדיים מזויפים או אמיתיים, עד שהחל להשתעמם, בדרך כלל לאחר הזיון השלישי, כשהבחורה התחילה לדבר על מערכת יחסים והזכירה את המילה מעוררת החרדה ההיא שמתחילה בע'. עתיד.

זה תמיד קרה, אפילו שקייל תמיד היה כן איתן. לא היה לו את הגן המיוחד הזה של המחויבות שהיה לבראד. היעדר תכונה זאת היה חלק מהמבנה הגנטי שלו, ממש כמו עיניו הירוקות ושערו השחור.

קייל הניד בסנטרו לעבר הברמנית המושכת בעלת השיער השחור כעורב, ביקש משקה נוסף והזמין אחד גם עבור הג'ינג'ית השופעת.

"אני אוהב לראות את האופן שבו את מלטפת את צוואר הבקבוק," הוא החמיא לה, מציג חיוך ערמומי שחשף את השן השבורה שלו, מאפיין שנשים רבות אמרו שהן חושבות שהוא מושך.

"אני בהחלט יודעת איך ללטף," הברמנית השיבה בקריצה.

"בהחלט לא קשה להאמין." קייל חייך.

"מה, שאני יודעת איך ללטף בקבוק?" היא שאלה, רוכנת קדימה בדיוק מספיק כדי להציג לראווה את קימורי שדיה החצופים, המבטיחים.

"לא, שאני מקנא בבקבוק ויסקי," הוא אמר.

"סליחה שאיחרתי, אחי," בראד אמר כשהתיישב על השרפרף שלידו. קייל נאנח, מדוכא מהתזמון של בראד.

"אני מצטער שהופעת בכלל. בדיוק עמדתי לסגור עסקה עם היפהפייה בעלת החזה הגדול שיושבת בפינה." קייל הבליט את סנטרו, מחווה לעבר הג'ינג'ית שעשתה דברים מגונים בקשית שלה.

"אז מה? אתה חושב שמפני שאני יושב לידך היא תחשוב שאתה הומו או משהו?"

קייל גלגל את עיניו. "שתי דקות איתי והיא תדע שאני לא הומו."

"אתה מחזיק מעמד יותר זמן גם לפעמים?" בראד אמר ופרץ בצחוק מתגלגל.

"תרשמי את הבירה שלו על חשבוני," קייל אמר לברמנית והניד בראשו לעבר חבר הילדות שלו. "שתי דקות... זה לא מספיק אפילו לאטרקציית הפתיחה."

"אתה יודע שרוב הבחורות רוצות יותר מסקס אקראי, נכון?"

הם כבר ניהלו את השיחה הזאת הרבה פעמים בעבר, אבל בדרך כלל התבדחו על זה. "למרבה המזל, לבחורות האלה יש אותך. לפחות אחרי שאני מסיים איתן."

"אלוהים, אתה זונה."

"אני לא גובה כסף. זה סקס מזדמן בהסכמה וככה אני אוהב את זה. גם ממך אני לא לוקח כסף."

"לוקח ממני כסף? על מה?"

"על כך שאתה חי את החיים דרכי."

בראד גיחך, אבל האמירה הזאת לא הייתה לגמרי בלתי נכונה. אומנם בראד לא הלך על סקס מזדמן, אבל נראה שהוא התעניין קצת יותר מדי במעלליו של קייל. היה ברור שהייתה שם קצת קנאה. עיניו של קייל נשארו מקובעות על הג'ינג'ית המפתה ששלחה אליו מבטים בחזרה. הם ניהלו שיחה משלהם.

"אלוהים, אתה יכול להסתכל עליי לשנייה? אני רוצה לבקש ממך טובה."

קייל הזדקף ופנה אל בראד. "לא רק רצית לראות איך אני סוגר עסקה?"

"אפילו שזה מבדר ביותר, אני אוותר," בראד ענה ביובש.

"מה אתה רוצה?"

"אתה יודע שאני יוצא עם מישהי כבר כמה חודשים."

"כן, אמממ... קלי?" קייל בקושי היה מסוגל לזכור שמות של בחורות שהוא היה איתן, שלא לדבר על לעקוב אחר החברות של בראד.

"קאסי." בראד גלגל את עיניו.

"מצטער. שמות הם לא הצד החזק שלי."

"בולשיט. כבר זכרת שמות שאני לא מסוגל אפילו לאיית."

"אם הם רלוונטיים לסיפור." קייל התענג על הלגימה האחרונה וסימן שהוא רוצה משקה נוסף.

"טוב, לא משנה. בכל אופן, אני באמת מחבב אותה ו – "

"לא אזיין אותה. חברויות לפני זונות," קייל התבדח.

"אלוהים, קייל! קאסי לא זונה."

"סליחה. אני בטוח שהיא מקסימה. לא שאני יכול לדעת, מפני שלא הצגת אותנו זה בפני זה."

"טוב, אני רוצה. למעשה, תהיתי אם תהיה מעוניין לצאת עם אחותה – "

"לא." ההכרזה נפלטה בעוצמה כזאת שראשים הסתובבו, שיחות נפסקו ואפילו הברמנית מילאה יותר מדי את כוס השוט כי לטשה בהם עיניים.

"תקשיב לי רגע," אמר בראד.

"אני לא אוהב שמסדרים לי בחורות, אתה יודע את זה."

"לייני נחמדה. היא גם עורכת דין, ועובדת במשרד שלי. היא מצליחה."

"כן, ואני מתערב שהיא לובשת תחתוני סבתא."

"אתה מגעיל. אתה יודע כמה אתה פוגע?"

"פוגע? בסבתות?" קייל שאל בחיוך מרושע. בראד היסס, בוחר את מילותיו בקפידה. "היא נראית לא רע."

"כן, בסדר, 'נראית לא רע' לא אומר שהיא נראית טוב, ואפילו אם כן, זה הרבה מתחת לסקסית."

"היא בחורה נחמדה, והיא אינטליגנטית, ובעלת כושר ביטוי... ומצליחה."

"בדיוק מסוג הבחורות שאני נמנע מהן. תגיד לי משהו, בראד, החברה שלך סקסית?"

"קאסי יפהפייה." בראד לקח את הטלפון שלו וגלל בתמונות.

"תן לי את זה." קייל חטף את הטלפון של בראד והניח אותו על הדלפק.

"מה אתה – "

"אתה רואה באיזו מהירות הגבת כששאלתי אם החברה שלך סקסית?"

"היא סקסית."

"כן, והאחות מצליחה, אינטליגנטית, ומה עוד אמרת?" קייל תופף באצבעותיו על הבר והעמיד פנים כאילו הוא חושב. "אה, כן, בעלת כושר ביטוי."

"כי אני לא יוצא איתה."

"אנג'לינה ג'ולי סקסית?"

"ברור," בראד ענה.

"אתה רואה? שום היסוס, ועם זאת, אני מאמין שאתה גם לא יוצא עם אנג'לינה ג'ולי. בחייך, בראד, אתה עורך הדין בינינו, אבל נראה שאני מעלה כמה טיעונים חזקים."

"תראה, היא בחורה נחמדה."

"אז למה, לעזאזל, אתה רוצה לסדר לי אותה?" קייל הסתובב, הניח את מרפקיו על הבר וחייך אל הג'ינג'ית שבורכה היטב. "אלוהים, היא עושה דברים מענגים בקשית שלה."

"שאלה טובה. אני מרחם עליה. היא תמיד עובדת. היא וקאסי גרות יחד. אני רואה איך היא קורעת את התחת בעבודה, ואז אני רואה אותה כל ערב מול המחשב הנייד שלה."

"אה? גם האימא גרה שם? איזה כיף לך."

בראד שלח אל קייל מבט מתרה. "לא, רק לייני וקאסי."

"אני מבין. אתה רוצה שאבוא להיות שמרטף." אפילו כשאמר זאת, קייל ידע שזו לא הייתה הכוונה של בראד. בראד היה גבר מהסוג שבחורות התעלפו ממנו. הראשון להציע הלוואה, לעזור לחבר לעבור דירה או להתניע מכונית בעזרת כבלים באמצע החורף. הוא היה מר פנטסטי בעוד קייל היה מר פאק־טסטי. זה היה מדהים שהם נשארו חברים כל השנים האלה, עם הדעות השונות שלהם על כל דבר כמעט, במיוחד בנוגע למין השני.

ככה זה היה, מלבד בשנה הראשונה שלהם ב'סירקיוז', כשהחברות הועמדה במבחן, אבל חלף זמן רב מאז, וזה היה נושא אסור בדיבור. "היא מעריצה, והיא דלוקה עליך."

בפעם הראשונה בשיחה בראד הצליח להשיג את מלוא תשומת ליבו של קייל. הוא מיקד את מחשבותיו בשיחה במקום להפשיט בראשו את השובבה מוצצת הקשיות, שכנראה עשתה לו את אותו הדבר. "אני מקשיב."

בראד הציג חיוך שחצני משלו, כאילו הרגע ניצח את קייל בשחמט. במובן מסוים זה בדיוק מה שהוא עשה. "חשבתי שהיא תשמח לפגוש אותך. היא קראה את כל המאמרים שלך, אפילו כשפרסמו אותם בדפים האחוריים."

בחורות בכלל קראו עדיין עיתונים? בטח לא הבחורות שהוא יצא איתן. למה לטרוח כשהן יכלו למצוא את החדשות בבלוגים ובהודעות טוויטר של ידוענים. "אז יש לה טעם טוב. היא באמת צריכה לקרוא את המאמרים שלי. הם ראויים ל'פוליצר', אחרי הכול." קייל לא היה אדם צנוע, אבל עבודתו המזהירה בהחלט סיפקה תמיכה לגאוותו.

"אני חושב שאתה צריך לפגוש אותה. אל תזיין אותה, רק תהיה בחור נחמד כמו שאני יודע שאתה יכול להיות."

"היא נשמעת לי כמו סטוקרית," קייל אמר בסרקזם.

החיוך עזב את שפתיו של בראד. "זהו. אתה חייב לי, ואני גובה את מה שמגיע לי. אתה זוכר כששכנעתי את הלקוח שלי לתת את הריאיון לך ולא לתומאס וטקינס?"

למשמע שמו של העיתונאי השני, קייל הקדיר פנים. תומאס וטקינס עבד בשביל 'טיימס' וקייל עבד בשביל 'טריביון'. הם התחרו ללא הרף על הסיפורים הטובים ביותר. קייל היה חייב את קצה החוט ההוא לקייל, ולו רק בשביל הניצחון הקטן על וטקינס.

בראד הושיט את ידו לארנק, הוציא שטר מרשרש והשליך אותו על הדלפק. קייל נופף בידו במחאה, אבל בראד התעלם. "זה עליי, אבל הגיע הזמן שתשלם, חבר."

"אצא איתה, אבל רק פעם אחת. אני לא מנהל כאן ארגון צדקה."

"זה כל מה שאני מבקש, אבל תהיה נחמד, בסדר? היא ביישנית ורגישה."

"אני תמיד בחור נחמד." בראד הרים גבה, שולח בקייל מבט מפקפק. "בסדר, פשוט אעמיד פנים שאני אתה."

הוא הבין למה בראד חשב שהוא מתנהג בחוסר כבוד לנשים, אבל למעשה זה היה ההיפך. קייל כיבד נשים כל־כך, עד שאף פעם לא אפשר למישהי להיכנס לסערה שנקראת מערכת יחסים איתו.

"רעיון טוב," אמר בראד וקם מהשרפרף.

השובבה אדומת השיער ישבה על שולי הכיסא שלה, חושפת את המחשוף הנדיב שלה, כאילו מציגה אותו רק בשביל קייל. הוא הניד בראש בהערכה, מחזיק את המשקה שלו כאילו מרים כוסית, והיא זימנה אותו באצבעה לבוא. בראד גיחך, מזכיר לקייל שהוא עדיין שם.

"לאן אתה הולך?"

"אני נפגש עם קאסי. אשלח לך הודעה עם המספר של לייני כדי שתוכל להתקשר אליה. קח את הג'ינג'ית לפני שהיא מתחילה להתפשט כאן."

קייל צחק. זה היה מצחיק איך בראד תמיד ידע על מה הוא חושב.