המאור הגדול 2

כָּךְ מְפַיְּסִים יֶלֶד קָטָן

אַהֲבָתוֹ שֶׁל מָרָן לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת וִידוּעָה. הוֹרִים רַבִּים הִתְכּוֹנְנוּ בְּלֵב נִרְגָּשׁ לַיּוֹם שֶׁבּוֹ יַגִּיעַ בְּנָם לְגִיל שָׁלוֹשׁ, עַל מְנָת לַעֲלוֹת עִמּוֹ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מָרָן, וְלִזְכּוֹת שֶׁמָּרָן יִגְזֹר תַּלְתַּל מִשְּׂעַר הַבֵּן, וִיבָרֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת.

כְּמוֹ בְּכָל יוֹם, הִגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מָרָן אָב אֶחָד, עִם בְּנוֹ בֶּן הַשָּׁלוֹשׁ, עַל מְנָת לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל מָרָן.

הַבֵּן, חֲתַן הַחֲלָקֶה, הָיָה לָבוּשׁ חֲלִיפָה חֲגִיגִית. כִּפָּה חֲדָשָׁה הֻדְּקָה לְרֹאשׁוֹ בְּסִכּוֹת שְׁחֹרוֹת, וְכֻלּוֹ קָרַן מֵאֹשֶׁר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁבָּהּ הִגִּיעַ הָאָב לְבֵית מָרָן, שָׁב גַּם מָרָן לְבֵיתוֹ מֵאֵרוּעַ כָּלְשֶׁהוּ שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּתֵּף. הָאָב, שֶׁהִבְחִין בְּרִכְבּוֹ שֶׁל מָרָן מִתְקָרֵב, שָׂמַח בְּלִבּוֹ. "בָּרוּךְ ה', בָּאתִי בְּשָׁעָה מְצֻיֶּנֶת. אֲבַקֵּשׁ מִמָּרָן בְּרָכָה לִבְנִי בְּדַרְכּוֹ לְבֵיתוֹ, וְכָךְ לֹא אֲעַכֵּב אוֹתוֹ בִּזְמַן לִמּוּדוֹ", וְהוּא הִתְקָרֵב עִם בְּנוֹ אֶל מָרָן.

מָרָן הִבִּיט בַּיֶּלֶד בְּעֵינַיִם אוֹהֲבוֹת, וְהֶעֱנִיק לוֹ טְפִיחָה שֶׁל חִבָּה עַל לֶחְיוֹ. מִי שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל טְפִיחָה כָּזוֹ מִמָּרָן, חָשׁ תָּמִיד מְאֻשָּׁר עַד אֵין קֵץ, אוּלָם הַיֶּלֶד הַקָּטָן, שֶׁלֹּא הֵבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַטְּפִיחָה, נִבְהַל, שָׁמַט אֶת יָדוֹ מִיָּדוֹ שֶׁל אָבִיו, וּבָרַח לְנַפְשׁוֹ...

וּמָרָן, שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת בֶּן לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים, הֵחֵל לָרוּץ אַחֲרֵי הַיֶּלֶד, וְלִקְרֹא לוֹ. "בּוֹא, בְּנִי. בּוֹא, בְּנִי".

הַיֶּלֶד נֶעֱצַר, וּמָרָן הִתְקָרֵב וְהֵחֵל... לְבַקֵּשׁ מְחִילָה. הוּא לִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וּבְמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת הִסְבִּיר לוֹ, בְּשָׂפָה שֶׁל יְלָדִים, שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה, וְשֶׁהוּא מְכַבֵּד אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּכַבְּדִים אִישׁ מְבֻגָּר. אוּלָם גַּם לְאַחַר שֶׁהַיֶּלֶד הִשְׁתַּכְנֵעַ, לֹא נִרְגַּע מָרָן.

"בּוֹא עִמִּי", אָמַר. הוּא אָחַז בְּיָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְעָלָה עִמּוֹ לְבֵיתוֹ לְעֵינֵי הַנּוֹכְחִים הַמִּשְׁתָּאִים.

הוּא הֶעֱלָה אֶת הַיֶּלֶד לְחַדְרוֹ, הוֹשִׁיב אוֹתוֹ לְצִדּוֹ עַל כִּסֵּא מְכֻבָּד, וְשָׁלַף מִן הַסִּפְרִיָּה אֶת אַחַד הַסְּפָרִים שֶׁחִבֵּר.

מָרָן פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן, שָׁלַף אֶת עֵטוֹ, וְכָתַב לַיֶּלֶד הַקְדָּשָׁה אִישִׁית, חַמָּה וּמְרַגֶּשֶׁת. וְרַק אָז, לְאַחַר שֶׁהַיֶּלֶד קִבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה בְּחִיּוּךְ שֶׁל אֹשֶׁר, נִפְרַד מִמֶּנּוּ מָרָן לְשָׁלוֹם וְשָׁקַע בְּתַלְמוּדוֹ...