מבוא
מה למדנו ממיליון נשים?
יותר מ-600 מיליון מבוגרים בעולם סובלים מעודף משקל. הם מהווים בערך 13% מאוכלוסיית העולם, רובם במדינות המפותחות. בישראל אנחנו עדים לעלייה באחוז הסובלים מהשמנה, ומחקר עדכני בנושא הציג נתונים מדאיגים - אחת מכל ארבע נשים סובלת מהשמנה.
עודף משקל ידוע כגורם סיכון להתפתחות של מחלת הסרטן, והמנגנון קשור בהפרשת חומרים דלקתיים מרקמת השומן. אלה יוצרים סביבה המקדמת תהליך סרטני ופגיעה ביכולת החסינות של הגוף. הקשר בין עודף משקל ובין סיכון גבוה לחלות בסרטן השד לאחר שנות הפוריות, הוכח במחקרים רבים.
לדוגמה, במחקר “מיליון הנשים” שנערך באנגליה, נמצא שעודף משקל מעלה ב-30% את הסיכון של אישה לפתח סרטן שד. בדומה, בשנת 2008 בכתב העת LANCET, פרסמו חוקרים סיכום מסקנות, מתוך 34 מחקרים שכללו מידע על יותר מ 2.5 מיליון נשים, ממנו עולה כי - יש קשר בין עודף משקל לסיכון מוגבר.
הבשורה המשמחת היא, שהפחתה במשקל הגוף בנשים אלו מפחיתה את הסיכון לפתח את מחלת הסרטן.
מניתוח נתונים של “מחקר האחיות“, הנחשב כאחד ממחקרי התזונה החשובים ברפואה, נמצא כי נשים לאחר גיל הפוריות, שמעולם לא השתמשו בתרופות מקבוצת הטיפול הורמונאלי חליפי, והפחיתו כ-10 ק”ג ממשקל גופן, היו בסיכון מופחת לפתח סרטן שד, לעומת נשים באותו הגיל שלא הפחיתו ממשקלן.
מאחר שכיום מתייחסים לרקמת השומן בגוף כאל איבר, גם ההבנה של פעילותו של איבר זה והאינטראקציה שלו עם שאר מערכות הגוף משתפרת. בסיום גיל הפוריות, ייצור האסטרוגן בגוף האישה נעשה ברובו בתוך רקמת השומן, ולכן ככל שרקמת השומן מהווה אחוז גדול יותר ממשקל הגוף כך גם תגדל רמת האסטרוגן. יתרה מזאת, נמצא קשר בין עודף משקל לבין כמות נמוכה יותר של חומרים שתפקידם הוא להיצמד להורמון אסטרוגן לצורך פינויו מהגוף. אנחנו יודעים בבירור, כמות גבוהה יותר של אסטרוגן חופשי בגוף האישה לאחר גיל הפוריות מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות סרטן השד.
אם כך, שמירה על משקל גוף תקין היא אחת ה”מניות” המומלצות ביותר להשקעה, כאשר מדובר בהפחתת הסיכון לפתח סרטן שד. קיימות בשוק דיאטות רבות המבטיחות ירידה במשקל, ומניסיוני גם נחשפתי לסיפורי הצלחה רבים - וזה נפלא! יחד עם זאת, התועלת של משקל גוף תקין להגנה מפני סרטן שד יכולה להתקיים אך ורק בטווח הארוך. כלומר, רק אם תהליך הירידה במשקל הופך לאורח חיים והמשקל הנמוך נשאר יציב לאורך שנים רבות.
פעילות גופנית גם היא חשובה כחלק מאסטרטגיה לאורחות חיים בריאים, ובמחקר שבו עקבו אחר 150 אלף נשים במשך 7 שנים (בממוצע), נמצא שהסיכון לפתח סרטן שד היה נמוך ב-15%-23% עבור נשים פעילות גופנית, לעומת אלו שאינן פעילות. חשוב לציין כי הפחתת הסיכון נראתה אפילו עבור סוג סרטן השד הנחשב כיותר אגרסיבי.
השורה התחתונה היא שעודף משקל בנשים לאחר שנות הפוריות מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר בהתפתחות סרטן השד.
לכן, אני ממליץ שהמשמעות של שמירה על משקל גוף תקין לא תהיה רק לצורך תחושת אסתטיקה, אלה גם - הפחתת הסיכון שהמשפחה שלך תכאב, ותלווה אותך בכאב של האבחנה והטיפול במחלת הסרטן.
גנים לעומת גורמים סביבתיים
מזה שלושה עשורים אנו עדים לידע הרב שהצטבר בנושא הקשר בין תזונה לבריאות וחולי.
במקרה של מחלת הסרטן, אנחנו יודעים ששינוי בגנים עלול לגרום ליצירת תאים סרטניים, ואלה יכולים לעבור “כיבוי” או “הפעלה” בהתאם לאורחות החיים שלנו, ובמיוחד בהתאם לתזונה.
כבר בשנת 2000 פורסם מאמר חשוב מאוד בנושא זה על ידי פרופ’ וולטר ווילט, ממובילי החוקרים בעולם בתחום התזונה והסרטן. ווילט טען במאמרו כי 30%-40% ממקרי הסרטן בעולם יכולים להימנע לחלוטין בעזרת דיאטה מתאימה.
עמדותיהן של הקרן העולמית לחקר הסרטן, ושל ארגונים נוספים ומחקרים עצמאיים, דומות לזו של ווילט.
בעמוד הבא מוצג גרף המראה את ההבדל בין גנים לעומת גורמים סביבתיים בהתפתחות התהליך הסרטני.
מקור: Anand & et al, 2008
כל הזכויות על הגרף שמורות ל-Bharat B. Aggarwal, Ph.D. מפורסם באישור היוצר.
בספר זה תלמדו על המזונות החשובים ביותר במטבח האנטי סרטני,
ואיך לשלבם בתפריט היומי.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.