הצי האבוד 4: תעוזה

 1

שתיים מן המחיצות המשוריינות שהקיפו את סוללה אלפא שלוש של רומחי הגיהינום שעל סיירת הקרב גבורה הבהיקו כאילו היו חדשות. הן אכן היו חדשות, שכן החלקים השבורים המקוריים נחתכו והוצאו ממקומם ופיסות חדשות הוצמדו במקומם. שני הקירות האחרים של המדור שבו שכנה הסוללה של רומחי הגיהינום היו מצולקים מאש האויב, אך מצבם היה טוב מספיק כדי להשאירם על כנם. המטולים של רומחי הגיהינום עצמם הסגירו תיקונים מאולתרים שבוצעו באחרונה, מהסוג שלעולם לא היה עובר ביקורת של הצי. אולם ועדת הביקורת הקרובה ביותר הייתה במרחק עצום אי־שם בחלל הברית. לעת עתה, כל עוד צי הברית לכוד במעמקי החלל של עולמות הסינדיקט, הדבר החשוב ביותר היה שרומחי הגיהינום יהיו מוכנים שוב, כדי שיוכלו לשלח באויב את ראשי החץ שלהם, שהיו טעונים בחלקיקים.

קפטן גירי סקר את כל צוות הסוללה של רומחי הגיהינום. מחצית מאנשי הצוות היו חדשים בסוללה הזאת, לאחר שהועברו מצוותים אחרים של רומחי גיהינום בספינה כדי למלא את מקומן של האבדות שספגו במערכת לאקוטה. כמו הסוללה שלהם, גם שניים מאנשי הצוות המקורי עדיין נשאו סימנים מן הקרב, אחד מהם חבש גבס גמיש שכיסה את חלקה העליון של זרועו והאחרת נשאה תחבושת אטומה בצד רגלה. פצועים מהלכים, שהיו אמורים לקבל זמן למנוחה והחלמה לפני שיחזרו לאחוז בנשק. אולם אלה היו מותרות. גבורה, כמו כל שאר הספינות בצי, לא יכלה להרשות זאת לעצמה כרגע. לא כאשר עוד קרב ממשמש ובא, והצי עומד בפני איום של השמדה מוחלטת.

"הם התעקשו לחזור לעמדות שלהם," אמרה קפטן דסז'אני לגירי בשקט, והייתה גאווה על פניה. הספינה שלה והצוות שלה. הם נלחמו קשה והיטב, הם עבדו מסביב לשעון כדי להשיב את הסוללה שלהם לפעולה וכדי שתהיה ערוכה לקרב, ועכשיו היו מוכנים להילחם שוב.

הוא לא יכול היה לשכוח שהנזק שתוקן והלוחמים שלא היו כאן מכיוון שגופותיהם המתינו לקבורה, היו תוצאה של ההחלטות שקיבל.

אף־על־פי־כן, עיניהם של הלוחמים שהביטו בו הביעו ביטחון, גאווה, נחישות, ואת אמונתם הבלתי מעורערת בבלק ג'ק גירי, הגיבור האגדי של הברית. הם עדיין היו מוכנים ללכת אחריו. הם מילאו אחר פקודותיו ושבו בחזרה אל מקום שבו השאיר הצי מאחוריו הרבה ספינות הרוסות. "יופי של עבודה," אמר גירי וניסה לצקת לקולו מינון מדויק של רגש ולא יותר מכך. הוא ידע שעליו להישמע מתרשם, אבל לא במידה מוגזמת. "מעולם לא שירתּי עם צוות טוב יותר, או עם צוות שלחם קשה יותר." נכון למדי. לפני שהצילו אותו אחרי מאה שנים של קיום מושהה והעלו אותו על סיפונה של גבורה, כלל ניסיונו הקרבי קרב יחיד ונואש. כעת עמד לרשותו צי של ספינות ולוחמים שהיו תלויים בו, שלא לדבר על גורלה של הברית עצמה.

ואולי גם גורלה של האנושות.

אין לחץ. שום לחץ בכלל.

גירי חייך אל צוות הסוללה של רומחי הגיהינום. "בתוך שש שעות נהיה בחזרה במערכת לאקוטה, וכבר נמצא לכם משהו לירות בו." הלוחמים השיבו לו בחיוך רחב.

"תנוחו קצת קודם. קפטן דסז'אני?"

היא הנהנה אליו. "חופשי," פקדה על צוות התותח. "אתם פטורים לארבע שעות, וזכאים למנות מלאות." הלוחמים חייכו שנית. היות שמלאי המזון הלך ואזל, שוב ניתנו הארוחות בקיצוב קפדני.

"הסינדיקים עוד יצטערו שחזרנו ללאקוטה," הבטיח גירי.

"משוחררים," הוסיפה דסז'אני, ואז יצאה בעקבות גירי כשעזב את הסוללה. "לא חשבתי שנצליח להביא את אלפא שלוש לכושר מבצעי בזמן," הודתה. "הם באמת עשו עבודה מעולה."

"יש להם מפקדת טובה," העיר גירי, ודסז'אני נראתה נבוכה לשמע המחמאה, אף שלחמה בהרבה יותר קרבות מגירי.

"מה מצבה של גבורה חוץ מזה?" שאל. הוא היה יכול פשוט לקרוא את כל הפרטים במערכת המידע הזמין של הצי, אבל העדיף לשוחח על המצב עם קצין או עם לוחם.

"כל רומחי הגיהינום מוכנים לשימוש, המטולים של שדה האיון מבצעיים, כל מערכות הקרב במצב אופטימלי, כל הנזק שנגרם לגוף הספינה בלאקוטה תוקן או בוּדד עד שנוכל לטפל בו," דקלמה דסז'אני מיד. "יש לנו יכולת תמרון מלאה."

"מה עם המלאי?"

פניה קדרו. "לא נשארו טילי אוב, יש עשרים ושלושה מכלים של צרורות פגזים, חמישה מוקשים ומאגרי הדלק עומדים על חמישים ואחד אחוזים."

ספינות לא היו אמורות לרדת אף פעם מתחת לשבעים אחוזים במלאי מאגרי הדלק, כדי לשמור על טווח ביטחון. למרבה הצער, כמחצית מן הספינות שבצי היו במצבה של גבורה, והוא לא ידע מתי יוכל להביא אפילו אחת מהן מעל לשבעים אחוזים, גם אם יצליחו לפרוץ שוב אל מחוץ ללאקוטה.

כאילו קראה את מחשבותיו, הנהנה דסז'אני בביטחון. "כוחות העזר שלנו ייצרו מלאי חדש, המפקד."

"כוחות העזר הכינו תחמושת חדשה ותיקנו חלקים הכי מהר שיכלו. מלאי חומרי הגלם שלהם כמעט התרוקן שוב," הזכיר לה גירי.

"יהיה עוד בלאקוטה." חייכה אליו דסז'אני. "אתה לא יכול להיכשל." היא שתקה לרגע ואז הצדיעה. "אני צריכה לבדוק כמה דברים לפני שנגיע ללאקוטה. ברשותך, המפקד."

הוא לא עצר בעצמו וחייך בחזרה, אם כי האמון שנתנה בו דסז'אני וכמוה עוד רבים אחרים בצי עורר בו אי־נוחות. הם האמינו שהוא נשלח מן הכוכבים החיים בעצמם כדי להציל את הברית, כשמצאו אותו באורח פלא קפוא בקיום מושהה בתוך תא מילוט. הוא ישן אבל עדיין היה בחיים, והגיע בדיוק בזמן כדי להיתקע בפיקוד על הצי שהיה שרוי עמוק בחלל האויב. הם גדלו לאור המיתוס על בלק ג'ק גירי הגדול, קצין ברית למופת וגיבור מן האגדות. ככל הנראה, הם עדיין לא הבינו שהוא לא היה המיתוס הזה. אולם דסז'אני ראתה אותו מספיק מקרוב כדי לדעת שהוא אינו מיתוס, והיא עדיין האמינה בו. היות שהעריך מאוד את שיקול דעתה של דסז'אני, העובדה הזאת הקלה עליו.

במיוחד בהתחשב באותם קצינים מהצי שעדיין ראו בו שרלטן, חזות ריקה של גיבור מן העבר ותו לא. האנשים האלה חתרו תחת פיקודו מאז שקיבל על עצמו באי־רצון את הפיקוד על הצי אחרי שאדמירל בלוך נרצח בידי הסינדיקים. הוא לא רצה כלל בתפקיד הזה, ועדיין היה המום מן הידיעה שכל האנשים והמקומות שהכיר נותרו מאה שנה בעבר. אולם מנקודת מבטו לא הייתה לו ברירה אלא לקבל עליו את הפיקוד מכיוון שתאריך מינויו לקצין היה גם הוא לפני כמאה שנה, עובדה שהפכה אותו למפקד הוותיק ביותר בצי.

גירי השיב לדסז'אני בהצדעה. "כמובן. עבודתו של מפקד ספינה אף פעם לא נגמרת. נתראה על הגשר בעוד כמה שעות."

הפעם חייכה דסז'אני חיוך רחב יותר, משום שציפתה בכל לבה לקרב עם הכוחות של עולמות הסינדיקט. "הם לא יבינו מה נפל עליהם," הבטיחה כשיצאה אל המסדרון.

או שהם לא יבינו או שאנחנו, הוא לא הצליח שלא לחשוב. הייתה זו החלטה מטורפת להפנות בחזרה את הצי שניצל רק בנס מן המלכודת ולהסתער ישירות אל תוך מערכת כוכבים עוינת, שבה ניצל מהשמדה רק בקושי. אולם הקצינים והלוחמים שעל גבורה תמכו בהחלטתו, ולא היה לו ספק שכך גם כל האנשים בשאר הספינות. נותרו לו עוד הרבה דברים ללמוד על אותם לוחמים מהברית, מאה שנים אחרי תקופתו, אבל הוא ידע שהם יכלו להילחם כמו אריות, וגם יעשו זאת. אם הם יצטרכו למות, הם יעדיפו לעשות זאת אל מול האויב, בהתקפה, לא במנוסה.

לא שהם אכן ציפו למות. רובם האמינו שהוא יוביל אותם הביתה בשלום, ובאותה הזדמנות גם יציל את הברית. שאבותיי הקדמונים יעזרו לי.

ויקטוריה ריון, נשיאה שותפה ברפובליקת קאלאס וחברת סנאט בברית, המתינה לו בתאו. גירי עצר לרגע בהפתעה כשראה אותה. הייתה לה גישה קבועה לתאו משום שבילתה עמו את הלילה מדי פעם, אבל מאז שפקד על הצי לחזור ללאקוטה היא שמרה ממנו מרחק. "קרה משהו מיוחד?" שאל.

ריון משכה בכתפיה. "בעוד חמש וחצי שעות נהיה בחזרה בלאקוטה. זאת אולי ההזדמנות האחרונה שתהיה לנו לדבר, כי הצי אולי יושמד קצת אחרי זה."

"אני לא חושב שזאת דרך טובה לעודד אותי לפני הקרב," העיר כשהתיישב מולה.

היא נאנחה ונדה בראשה. "זה מטורף. כשהפנית את הצי בחזרה אל לאקוטה לא יכולתי להאמין שזה קורה, ואז כולם מסביבי התחילו להריע. אני לא מבינה אותך או אותם. למה הקצינים והצוות שמחים כל־כך?"

הוא הבין את כוונתה. הצי סבל ממחסור בתאי דלק, מחסור בתחמושת מתכלה, נזקים מן הקרב בלאקוטה ומהיתקלויות נוספות בכוחות סינדיקים. המבנה היה שרוי בערבוביה בעקבות הנסיגה הבהולה מלאקוטה ובעקבות הפנייה החפוזה בחזרה אל מערכת האויב. במבט מפוקח, הוא הבין שזהו מעשה מטורף לתקוף שוב, אבל ברגע מסוים כשעוד היו באיקסיון הוא ידע שמהלך זה חיוני כדי לאושש את הצי שלו. העובדה שגם עימות באיקסיון וגם מנוסה דרך המערכת הזאת מובילים שניהם לאבדון, הקלה על ההחלטה. "קשה להסביר את זה. הם מאמינים בי, והם מאמינים בעצמם."

"אבל הם ממהרים לחזור ולהילחם במקום שבקושי הצליחו להימלט ממנו! למה זה משמח אותם? זה לא הגיוני."

גירי קימט את מצחו וניסה להביע במילים משהו שהיה לו נהיר בתוך תוכו. "כל אחד בצי יודע שהמוות אורב לו. הם יודעים שהם יצטרכו להסתער היישר על מישהו שיעשה ככל יכולתו להרוג אותם, ושהם ינסו להרוג אותו. אולי אין שום היגיון בשמחה שלהם על כך שהם חוזרים להילחם בלאקוטה, אבל איזה היגיון יש בכל דבר שהם עושים? די להגיד רק שהם מוכנים לעשות זאת, להמשיך להכות הרבה יותר וחזק יותר ממי שעומד נגדם, והאמונה שלהם שזה ישנה משהו. הם מאמינים שהמלחמה בסינדיקים חיונית כדי להגן על הבתים שלהם, הם מאמינים שזוהי חובתם להגן על הבתים האלה, והם מוכנים למות בקרב. למה? ככה."

ריון נאנחה עמוקות. "אני רק פוליטיקאית. אנחנו מצווים על הלוחמים שלנו להילחם. אני מבינה למה הם נלחמים, אבל אני לא מבינה למה הם שמחים על המהלך הזה."

"אני לא יכול להגיד שאני באמת מבין בעצמי. זה פשוט מה שזה."

"הם הריעו לפקודות וצייתו להן, כי אתה נתת אותן," הוסיפה. "בשביל מה הם נלחמים, ג'ון גירי? למען הסיכוי לחזור הביתה? כדי להגן על הברית? או בשבילך?"

הוא פלט צחוק קצר. "הראשון והשני, שהם בעצם אותו הדבר, משום שהברית צריכה שהצי הזה ישרוד. אולי קצת מהשלישי."

"קצת?" הפטירה ריון בלעג. "זה מה שאומר האיש שהציעו לו שלטון יחיד? אם נשרוד את החזרה ללאקוטה, קפטן באדיה ודומיו יציעו לך את זה שוב."

"ואני אסרב שוב. אם את זוכרת, כל הדרך לאיקסיון דאגנו שידיחו אותי מן הפיקוד ברגע שנגיע לשם. לפחות זאת בעיה יותר מוצלחת."

"אל תחשוב שהמתנגדים שלך בקרב הבכירים בצי יפסיקו את פעולותיהם רק כי עשית משהו שרוב הצי הריע לו!" היא שלחה את ידה כדי ללחוץ על כמה כפתורים, והדמיה של מערכת לאקוטה נפרשה מעל השולחן שבתא. על גבי התצוגה קפאו על מקומן העמדות שתפסו הספינות הסינדיקיות בשעה שצי הברית קפץ אל מחוץ ללאקוטה. הרבה ספינות סינדיקיות, מספרן עולה באופן משמעותי על זה של הצי החבוט והמוכה. "אמרת לי שלא נצליח לשרוד אם נעבור דרך איקסיון. בסדר גמור. למה שמשהו יהיה שונה כשנגיע שוב ללאקוטה?"

הוא הצביע על התצוגה והשיב. "בין היתר, משום שאם היינו מנסים לעבור דרך מערכת איקסיון, כוח המרדף הסינדיקי ללא ספק היה מופיע מאחורינו בתוך כמה שעות. בתוך חלל הקפיצה היו לנו חמישה ימים וחצי כדי לתקן את הנזק מהקרבות בלאקוטה, אבל זה לא היה מספיק. בכך שפנינו וקפצנו בחזרה אל לאקוטה הרווחנו עוד חמישה וחצי ימים לתיקון הספינות שלנו. יש גבול למה שנוכל לתקן בתוך חלל הקפיצה, ולא אוכל לקבל נתונים על מצבן של שאר הספינות עד שנגיע שוב לחלל רגיל, אבל כל ספינה קיבלה הוראה לתת עדיפות ראשונה לתיקון המנועים שלה. לפחות נוכל לנוע יותר מהר ברגע שנצא לחלל הרגיל בלאקוטה. שלא לדבר על התיקונים האחרים שבוצעו, בכלי הנשק, בשריונות ובעוד מערכות שספגו נזק. עד שנגיע ללאקוטה יהיו לספינות שלנו אחד־עשר יום כדי לתקן את הנזקים שספגו בקרב האחרון."

"אני מבינה, אבל עדיין יהיה לנו מחסור באספקה, ונהיה עמוק בתוך תחום האויב," אמרה ריון. היא נדה בראשה. "בטוח שלא ניתקל בכוח סינדיקי שישתווה לגודלו של הכוח שנשאר מאחורינו בלאקוטה. הם בטח שלחו בעקבותינו כוח גדול. אבל יהיו שם כמה ספינות סינדיקיות, ואלה שיצאו אחרינו בוודאי הסתובבו ברגע שהבינו שפנינו וקפצנו בחזרה ללאקוטה. הספינות האלה יהיו במרחק כמה שעות מאחורינו."

"הם היו אמורים להניח שאנחנו נחכה להם במארב מחוץ לנקודת הקפיצה באיקסיון," ציין גירי. "כך שהם בזבזו כמה שעות בארגון המבנה שלהם לפני שקפצו אחרינו. הם בטח יצאו מאיקסיון הרבה יותר מהר מאיתנו, וזה אומר שהם יצטרכו יותר זמן כדי להסתובב בחזרה, והיות שהם יניחו מן הסתם שנכין להם מארב גם בלאקוטה, הם יצטרכו לשמור על המבנה שלהם. ובגלל זה יידרש להם יותר זמן מאשר לנו כדי להפנות כל ספינה במקומה. תני לי שלוש שעות לפני שיגיע כוח המרדף, ואולי נשרוד את זה. תני לי שש שעות, ויש סיכוי טוב שנצליח להביא את הצי בשלום לנקודת קפיצה אחרת אל מחוץ ללאקוטה."

"הם עדיין יבואו בעקבותינו, ועדיין יהיה לנו מחסור באספקה."

"הם נעו יותר מאיתנו וביצעו יותר תמרונים. אם הם לא יעצרו כדי לחדש את מלאי תאי הדלק שלהם, גם הם יהיו בצרות. ואם נצליח לעשות הפסקה קצרה בחלל הרגיל, כוחות העזר שלנו יוכלו לחלק בין הספינות שלנו את תאי הדלק ואת התחמושת שיצרו באחד־עשר הימים האחרונים. זה יעזור. אבל אין צורך שתזכירי לי שיש לנו מחסור בכל סוגי המלאי. גבורה נמצאת בקושי מעל לחמישים אחוזים ממלאי תאי הדלק שלה."

"זה מה שאתה וקפטן דסז'אני שלך עשיתם? בדקתם נתונים של תאי דלק?"

גירי הזדעף. איך ריון יודעת שהוא היה עם דסז'אני? "היא לא קפטן דסז'אני שלי. בדקנו סוללה של רומחי גיהינום."

"כמה רומנטי."

"די כבר עם זה, ויקטוריה! מספיק שהאויבים שלי בצי מפיצים את השמועה שיש לי משהו עם דסז'אני. אני לא צריך שגם את תחזרי אחריהם!"

הפעם היה זה תורה של ריון להזעיף פנים. "אני לא חוזרת אחריהם. אני לא רוצה לערער על פיקודך בצי, אבל אם תמשיך להיראות עם קצינה שמפיצים עליה שמועות –"

"אני אמור לשמור מרחק מקצינת הפיקוד של ספינת הדגל שלי?"

"אם אתה לא רוצה לשמור מרחק ממנה, קפטן ג'ון גירי, זה כבר עניין שלך."

"ויקטוריה, יש לי קרב עוד מעט, ואני ממש לא צריך עניינים כאלה עכשיו."

"אני מתנצלת." הוא לא ידע אם היא התכוונה לכך באמת או שלא. "אני מקווה שאסטרטגיית הייאוש שלך תצליח. מאז שקיבלת פיקוד על הצי אתה עובר בלי שום עקביות בין פעולות זהירות, לצעדים מסוכנים עד טירוף, וזה משגע את הסינדיקים. אולי זה יעבוד עוד פעם. נתראה על הגשר בעוד חמש שעות."

הוא הביט בה כשיצאה ואז נשען לאחור ותהה מה היא חושבת עכשיו. פרט לכך שהייתה המאהבת שלו פעם כן ופעם לא, וכרגע הייתה זו פעם לא, היא הייתה גם יועצת רבת ערך משום שמעולם לא היססה להביע את דעתה. אבל היא שמרה את סודותיה לעצמה. הדבר היחיד שידע בביטחון הוא שנאמנותה לברית הייתה בלתי מעורערת.

מאה שנה קודם לכן יצאו הסינדיקים במתקפת פתע על הברית ופתחו במלחמה שלא יכלו לנצח בה. הברית הייתה גדולה מדי ומשאביה רבים מדי. אבל כך גם היו עולמות הסינדיקט. מאה שנים של חוסר הכרעה, של מלחמה מרה, של חללים לאין ספור בשני הצדדים. מאה שנים שבהן צעירי הברית חונכו להעריץ את דמותו ההירואית של "בלק ג'ק" גירי ואת עמידתו עד לרגע האחרון בקרב שבמערכת גרנדל. מאה שנים שבהן כל מי שהכיר פעם מת ומקומות שהכיר השתנו. אפילו הצי השתנה. לא רק בנשק חדיש וכיוצא בזה. מאה שנים של חילופי זוועות עם הסינדיקים הפכו את אנשיו שלו למשהו שלא הכיר עוד.

גם הוא השתנה, היות שנאלץ לקבל על עצמו את הפיקוד על הצי שעמד על ספו של אבדון מוחלט. אבל הוא לפחות הזכיר לאותם צאצאים של האנשים שהכיר את משמעותו האמיתית של כבוד, את העקרונות שהברית הייתה אמורה לייצג. הוא כלל לא היה ערוך לפקד על צי בגודל כזה, לא כל שכן על צי שהיה מאויש בקצינים ולוחמים שחשבו אחרת ממנו, ובכל זאת הם הגיעו ביחד עד לכאן, בדרכם הביתה. כלומר, לביתם. את ביתו שלו לא יהיה ניתן עוד להכיר. אבל הוא הבטיח להביא אותם הביתה, הייתה זו חובתו, והוא יעשה ככל יכולתו למלא אותה או שימות תוך כדי מאמץ ארור.

מבטו נח על התצוגה של מערכת לאקוטה. כל־כך הרבה ספינות סינדיקיות. עם זאת, גם הסינדיקים נפגעו בקרב. היה בלתי אפשרי לדעת בביטחון מלא מה מידת הנזק, משום שבשעות האחרונות של סערת הקרב התפזרו בחלל שברים ורסיסים שחסמו את הראות בפני החיישנים. הוא גם לא יכול לדעת מה מידת הנזק שגרמו בוז, נועזות ואיתן ברגעיהן האחרונים, כשעיכבו את הסינדיקים למשך זמן שהספיק לצי כדי להימלט.

עד כמה היה המפקד הסינדיקי בטוח שהצי אכן הובס הפעם, והוא רק נס על נפשו בעיוורון? כמה ספינות סינדיקיות יצאו בעקבות צי הברית עד לאיקסיון, וכמה נותרו מאחור כדי להגן מפני האפשרות הבלתי סבירה (או הבלתי שפויה, תלוי בנקודת ההשקפה), שספינות הברית יחזרו במהירות ללאקוטה? הדרך היחידה להשיב על שאלות אלה הייתה לדחוף את ראשו של הצי לתוך לועו של הזאב ולראות באיזה מצב נמצאות השיניים שלו.

הוא בדק שוב מה השעה. בעוד ארבע שעות וחצי, הם ידעו. הגשר של גבורה כבר נעשה מוכר ונוח עבורו מאז הפעם הראשונה שעלה עליו עם מותו של האדמירל בלוך. לא במראה הפיזי שלו, שכעת נראה לו שגרתי, כי אם בציוד שהיה גם מתקדם יותר ממה שהכיר בעבר וגם גס יותר במראהו, ניצחון הצורך על הצורה. לפני מאה שנה, בספינתו האחרונה של גירי, היה הכול מלוטש, מעוצב בקווים נקיים ועם תשומת לב קפדנית למראה החיצוני. אולם הספינה ההיא עוצבה ונבנתה בציפייה שתשרת דורות רבים, אחת מתוך מספר קטן יחסית של ספינות מלחמה בצי שלא השתתף בקרבות. גבורה, לעומת זאת, שיקפה דורות של ספינות מלחמה שנבנו בחיפזון כדי להחליף אבדות נוראות שהלכו וגדלו, בציפייה שתחזיק מעמד שנתיים במקרה הטוב. פינות מחוספסות, חיבורים גסים, משטחים בלתי אחידים, הספיקו לחלוטין לספינה שעלולה להיהרס כליל כבר בקרב הראשון שלה, וספינה אחרת תבוא במקומה ותישא את שמה. גירי עדיין לא התרגל לדרך המחשבה של ספינות לשימוש חד פעמי, שנולדה מתוך הניסיון הקשה הזה ושאותן פינות מחוספסות שיקפו.

ספינות וצוותים לשימוש חד פעמי. כל־כך הרבה ידע על טקטיקות של לחימה אבד במאה שנים שבהן נהרג סגל מיומן לפני שיכול היה להעביר את ניסיונו ואת בקיאותו לדורות הבאים של הלוחמים. קרבות הידרדרו לכדי החלפת מהלומות, עם התקפות חזיתיות ואבדות זוועתיות. היה קל יותר להתרגל לפינות המחוספסות שבספינה מאשר להתרגל לסוג האבדות שהצי התייחס אליהן כשגרתיות.

אולם הוא שמר על גבורה ועל אנשי צוותה והשאיר אותם בחיים לאורך כל הדרך ממערכת הבית הסינדיקית ועד הלום, והוא למד להכיר אותם עד שמצא בהם נחמה, במקום רק תזכורת טורדנית לאלה שמתו מזמן. הוא כבר זיהה את התורנים והכיר אותם בשמם, אותם חובבנים שהשאיר בחיים די זמן עד שהספיקו לצבור ניסיון. רוב אנשי הצוות של גבורה הגיעו מכוכב קוסטקה, מקום שביקר בו פעם, לפני יותר ממאה שנים. בבדידותו בעולם העתידני הזה הוא החל לראות בהם משפחה, שפיצתה מעט על המשפחה שאבדה לו.

קפטן דסז'אני חייכה אליו בברכה כשעלה על הגשר וצנח לתוך מושבו של מפקד הצי. מושבו ניצב לצדו של מושב הפיקוד על הספינה, מושבה של דסז'אני. גם היא הבהילה אותו בהתחלה, בצימאונה לדמו של האויב ובנכונותה להשלים עם טקטיקות שזעזעו אותו. אולם הוא למד להבין את הסיבות לגישתה, והיא הקשיבה לו ואימצה אמונות שהיו קרובות יותר לאלה של אבות אבותיה. פרט לכך, אבותיו שלו ידעו שהיא הייתה מפקדת מוכשרת, שהיטיבה להוביל את ספינתה בקרב. כעת הייתה נוכחותה של דסז'אני הדבר המעודד ביותר על הגשר, ללא כל ספק. "אנחנו מוכנים, קפטן גירי," אמרה.

"מעולם לא פקפקתי בכך." הוא ניסה לנשום בשלווה, להיראות בטוח בעצמו ולדבר בתקיפות. אף שהתיירא ממה שמצפה להם כשיֵצאו מנקודת הקפיצה בלאקוטה. הוא ידע שקצינים ולוחמים צפו בו, ושאמונתם בעצמם תלויה במה שיקרין.

"חמש דקות ליציאה," הכריז תורן המבצעים.

קפטן דסז'אני לא רק נראתה שלווה ובטוחה, נדמה שהיא חשה כך באמת. אולם דסז'אני תמיד נראתה רגועה יותר לנוכח הזדמנות לקרב, או להפצצה על הסינדיקים. כעת הביטה בגירי וחייכה חיוך רחב. "יש לנו כמה חשבונות לסגור במערכת הזאת."

"כן," הסכים איתה, ותהה אם קפטן מוסקו שרד אחרי שהושמדה ספינתו, בוז. ספק רב. אך מוסקו היה רק אחד מתוך לוחמי ברית רבים שאולי שרדו ונפלו בשבי בלאקוטה. נוסף על ארבע ספינות מערכה וסיירת קרב אחת איבד הצי כשנלחם בסינדיקים בלאקוטה שתי סיירות כבדות, שלוש סיירות קלות וארבע משחתות. אולי נצליח לשחרר כמה מהם. לסינדיקים לא הייתה כל סיבה למהר ולהזיז אותם למקום אחר, אז אולי כמה מהם נמצאים במקום שנוכל להגיע אליו.

הדלת לגשר נפתחה, הוא הפנה את מבטו וראה את ריון תופסת את מושב המשקיפים, מאחור. עיניה פגשו בעיניו והיא הנידה אליו בראשה בהבעה קרירה, ואז נשענה לאחור ונעצה מבט בתצוגה שלפניה. דסז'אני, שנראתה שקועה בעבודתה, לא הגיבה לברכתה של ריון ולא נראה שהפוליטיקאית מהברית שמה לב לכך.

"שתי דקות ליציאה."

דסז'אני פנתה שוב אל גירי. "אתה רוצה לדבר אל הצוות, המפקד?"

הוא רצה? "כן." גירי שתק לרגע כדי להשליט סדר במחשבותיו. הוא צבר יותר מדי ניסיון בנאומים שלפני יציאה לקרב מאז קיבל עליו את הפיקוד על הצי. הוא הפעיל את האינטרקום הפנימי, והתאמץ בכל כוחו להישמע אופטימי. "לכל הקצינים ואנשי הצוות של גבורה, שוב יש לי את הכבוד להוביל את הצי הזה ואת הספינה הזאת לקרב. אנחנו מצפים לפגוש בכוחות הגנה סינדיקיים ברגע שנצא מן הקפיצה. אני יודע שנגרום להם להצטער שהם פגשו אותנו, ולא נצא מלאקוטה לפני שננקום את מותם של החברים שאיבדנו פה. לכבודם של אבותינו הקדמונים."

עוד הודעה הגיעה ברגע שסיים את דבריו. "שלושים שניות ליציאה."

קולה של דסז'אני נשמע בגשר. "הפעל את כל מערכות הקרב. מגנים במקסימום. היכונו לקרב עם האויב."

"יוצאים."

הריקנות האפורה של חלל הקפיצה נעלמה בִּן רגע והתחלפה באפלה עתירת הכוכבים של החלל הרגיל. שדה המוקשים הסינדיקי עדיין היה שם כמובן, אך גבורה ויתר ספינות הברית כבר פנו פנייה חדה כלפי מעלה עם יציאתן מנקודת הקפיצה ותמרנו כדי להימנע מן המוקשים. גירי סרק בחשש את התצוגה שלפניו והתפלל שהסינדיקים לא הניחו עוד מוקשים מחוץ לנקודת הקפיצה.

המערכת שעל התצוגה נותרה קפואה, והראתה את המצב שהיה במערכת כשהצי קפץ ממנה לפני פחות משבועיים, עמדותיהן של ספינות האויב סומנו כולן בתווית "המיקום האחרון הידוע", שמשמעותו למעשה "יכול להיות בכל מקום פרט למיקום המדויק הזה." כעת נעלמו כל צלמיות הספינות בתוך שטף של עדכונים, בעת שחיישני הצי סרקו את סביבתם וביצעו זיהוי מחודש.

גירי הציץ, וניסה לקלוט הכול. לא היו שום שומרים בפתח היציאה מנקודת הקפיצה, אבל כנראה היו ספינות סינדיקיות פזורות בכל המערכת, והן היו רבות. לבו שקע לרגע כשראה את מספרן של ספינות האויב שעדיין היו בלאקוטה. האם קפץ בחזרה היישר לתוך מלתעותיו של כוח אויב גדול עוד יותר?

ואז התרכז בנתונים המזהים ובהערכות וראה תמונה שונה מאוד. הקבוצה הגדולה של הספינות הסינדיקיות שנמצאה במרחק עשר דקות אור מן היציאה מהקפיצה כללה מספר גדול של ספינות תחזוקה, וספינות המלחמה שנמנו עליה היו פגועות מאוד ורבות מהמערכות שלהן נקלטו כבלתי פעילות, מצויות בתיקונים. המבנה כולו, כדור משוטח, התנהל בכבדות בתוך המערכת, במהירות של בקושי אפס נקודה אפס שתיים מהירות האור.

במבנה השני בגודלו, שנמצא כמעט שלושים דקות אור מן היציאה מהקפיצה, הייתה תערובת של ספינות כשירות לפעולה וספינות פגועות חלקית, אולם היו ביניהן רק ארבע ספינות מערכה ושתי סיירות קרב.

בכל המרחב שבין נקודת היציאה מן הקפיצה לבין העולם המיושב שבלאקוטה היו פזורות ספינות סינדיקיות אחרות. ספינות שהיו פגועות קל יותר הזדחלו להן לעבר מספנות שנעו במסלול היקפי. היו גם ספינות משא שהובילו אספקה וספינות אזרחיות שנעו בין כוכבי הלכת. מטרות קלות, כמעט ללא כוחות שמירה שימנעו מצי הברית לחסל את כל מי שהיה בהישג ידו.

דסז'אני פלטה נשיפה של עונג צרוף. "קפטן גירי, אנחנו הולכים להכאיב להם ממש חזק."

"זה נראה ככה." המבנה שלו היה שרוי בערבוביה מוחלטת, אבל לא היה לו זמן להתארגן כרגע. אף־על־פי שצבר פער לטובתו בינו לבין כוח המרדף הסינדיקי שעקב אחריהם לאיקסיון, הכוח הזה יגיח במוקדם או במאוחר בחזרה דרך היציאה מן הקפיצה, והוא לא רצה שהספינות הסינדיקיות הפגועות וכל אותן ספינות תחזוקה חסרות ישע יחמקו ממנו.

כאילו קראה את מחשבותיו, הצביעה דסז'אני על ספינות התחזוקה של האויב. "לפי ההערכה הראשונית, הן עמוסות מאוד. הן לא יוכלו להימלט מהר אפילו אם יצליחו להתנתק מן הספינות שהן מתקנות."

"חבל מאוד שכוחות העזר שלנו דווקא יכולים לנוע יותר מהר, כי הם לא עמוסים מאוד," העיר גירי ואז החליף מבט עם דסז'אני, ונראה שבשניהם עלה אותו הרעיון.

"יש סיכוי שנלכוד את ספינות התחזוקה האלה בשלמותן? לא נוכל להשתמש בחלפים שהן יצרו, אבל יש עליהן מאגרים של חומרי גלם שנוכל להעביר לכוחות העזר שלנו."

דסז'אני שפשפה את עורפה והרהרה בכך. "סביר להניח שהסינדיקים יכוונו את כורי הכוח שלהם לעומס יתר ברגע שינטשו ספינה. סגן ניקודמון," קראה לאחד מן התורנים. "אתה מהנדס. אתה חושב שהם יפוצצו את ספינות התחזוקה האלה כשנתקרב לטווח תקיפה?"

הסגן קימט לרגע את מצחו אל מול התצוגה שלפניו. "מפוצצים ספינות באמצעות עומס יתר של הכור כשמעריכים שאין שום סיכוי להחזיר אותן, קפטן. אנחנו לא נפוצץ ספינות שלנו, לא משנה כמה הן פגועות, בתוך מערכת שנמצאת בשליטתנו. ככל הידוע לי, גם לסינדיקים יש אותה מדיניות."

"וזאת מערכת כוכבים סינדיקית!" דסז'אני הביטה בגירי בהתלהבות. "הם ינטשו את הספינות כשנירה עליהן, אבל ישאירו אותן שלמות. הם יודעים שאנחנו לא יכולים להישאר פה, אז הם ירצו לחזור אל הספינות ברגע שנצא מכאן והם לא יודעים שאנחנו רוצים לבזוז אותן. אנחנו רק צריכים לוודא שהם לא יבינו שאנחנו משתלטים עליהן בשלמותן עד שיהיו לנו את כל הספינות שאנחנו צריכים."

"בסדר." גירי התאמץ להירגע. כל זה נראה לו קצת יותר מדי טוב, אבל גם כך זה לא יהיה קל לביצוע. "נוכל לשלוח את רוב המשחתות ואת הסיירות הקלות שלנו לתקוף עצמאית את הספינות הפגועות, ולהשתמש בספינות המערכה וסיירות הקרב כדי לתקוף את ספינות התחזוקה ואת הספינות שבתיקון. אולי לכמה מן הספינות הפגועות יהיה מספיק כוח אש, אם הן יצליחו להפעיל מחדש את מערכות הקרב שלהן, לפני שניירט. אבל אנחנו צריכים גם לתקוף את השייטת המבצעית, שנמצאת במרחק שלושים דקות, כדי ש - " פתאום הוא קלט משהו. "אין כלום בשער ההיפרנט. הסינדיקים לקחו משם את שייטת המשמר."

דסז'אני עצרה את נשמתה. "נוכל - ? לא, לא נצליח להגיע לשער לפני כוח המשמר. הם עדיין לא ראו אותנו" - והם גם לא יראו, עד שיגיע אליהם האור מהופעתו של הצי, בעוד כעשרים ושש דקות - "אבל כשהם יראו, עדיין יהיה להם יתרון גדול עלינו."

"זה נכון, לצערי," הסכים איתה. בדרך כלל, שער היפרנט של האויב לא היה בגדר אפשרות מכיוון שלא ניתן היה להשתמש בו, אבל על סיפונה של גבורה היה מפתח היפרנט שמסר בוגד סינדקי כביכול, במטרה למשוך את צי הברית למעמקי החלל הסינדיקי, אל תוך המארב שהכינו להם הסינדיקים במערכת הבית שלהם. הסינדיקים, שידעו שאינם יכולים להרשות לצי הברית להגיע הביתה עם המפתח הזה, כבר הוכיחו שהם מוכנים להשמיד שערי היפרנט שלהם כדי למנוע מהצי להשתמש בהם.

דבר זה לא היה רק מאכזב, אלא גם מסוכן מאוד. "אנחנו בכל זאת יכולים לנסות," טענה דסז'אני. "אם לא נצליח למנוע מהם להרוס את השער, נוכל לעמוד בזה. האנרגיה שהשתחררה מהשער שהתמוטט בסנסייר לא הייתה חזקה מדי בשביל המגנים שלנו."

גירי נד בראשו. "נובה, קפטן דסז'אני," אמר בשקט, לאוזניה בלבד. דסז'אני קימטה את מצחה והנהנה. לפי מיטב ההערכות שבידיהם, האנרגיה המשתחררת בהתמוטטות שער היפרנט עשויה לנוע מכמות בלתי משמעותית ועד לכמות המקבילה לנובה, התפוצצות של כוכב. שום ספינה אינה יכולה לשרוד זאת, או להימלט. "לא, השער הוא לא מטרה מציאותית."

הוא עדיין לא סיפר לה שמסלולו של הצי עלול להשתנות ברגע שייכנס לתוך מערכת ההיפרנט הסינדיקית. הוא לא סיפר זאת לאיש ממפקדי הספינות שלו. דבר זה מוכרח להשתנות. כמה מהמפקדים, ודסז'אני ביניהם, צריכים לדעת שיש עוד אויבים שפועלים נגדם, פרט לסינדיקים. "יש לנו הרבה מה לעשות, ורק מעט זמן לפני שכוח המרדף הסינדיקי יגיע לפה מאיקסיון. אנחנו צריכים להכניע את הכוח הגדול של הספינות הפגועות וכוחות העזר, לחסל כמה שיותר ספינות, לדאוג שכוחות העזר שלנו יבזזו את ספינות התחזוקה הסינדיקיות, להגן על כוחות העזר שלנו מכל ניסיון תגובה סינדיקי, ו... אה..."

"זה נשמע לי מספיק בתור התחלה," העירה דסז'אני.

הצי שלו, ערבוביה פרועה של ספינות, "העפיל" מתוך שדה המוקשים הסינדיקי ומתוך היציאה מן הקפיצה שמאחוריו, כשהוא עדיין נע במהירות אור של אפס נקודה אפס חמש בלבד. מובן מאליו שבחלל אין למעלה ולמטה, אך בני האדם זקוקים להגדרות הללו כדי להתמצא. על־פי מוסכמה ותיקה, הכיוון שמעל למישור של מערכת הכוכב נחשב למעלה, והכיוון שמתחתיו - למטה, הכיוון כלפי השמש נקרא סטארבורד (או סטארוורד), ונגדית לשמש נקרא פורט. הגדרות אלה היו הדרך היחידה שבה יכול היה לתת פקודות לכל ספינותיו, כך שגם יבינו את כוונתו.

עד שיגיע הצי לנקודה שבה יוכל להאיץ בחזרה "למטה" וכלפי האויב, יש להכין עבורו את הפקודות ולומר לכל ספינה לאן לנוע. הוא היה חייב לארגן הכול במהירות שיא, כי כל רגע היה חיוני. אילו רק לא היה צריך לעשות כל־כך הרבה בעצמו... למה בעצם היה צריך לעשות כל־כך הרבה בעצמו? למה לא לבטוח בקצינה שהוא ידע שהיא טובה במקצועה, ושצפתה בו בעבודתו כבר חודשים? "קפטן דסז'אני, תוכלי להכין את תוכנית התמרונים עבור המשחתות והסיירות הקלות, בזמן שאני אטפל בספינות הכבדות? נצטרך לדאוג שצוותי ההשתלטות יגיעו לכמה שיותר ספינות תחזוקה בערך באותו הזמן."

פניה של דסז'אני אורו והיא הנהנה ללא היסוס. "מיידית, המפקד. אני אקשר את תצוגות התמרונים שלנו, כדי שנוכל לתאם את התנועות בזמן שנערוך אותן." היא רכנה קדימה ובחנה את התצוגה שלה, ואז החלו ידיה לרחף מעל כפתורי הפקודות שלה.

גירי התרכז בתצוגה שלו, ניסה לברר היכן בדיוק נמצאות הסיירות הכבדות שלו וכן ספינות המערכה וסיירות הקרב, להיכן עליו להביא אותן ומתי הוא צריך שיגיעו לשם. השייטות שלו היו מעורבבות, דבר שסיבך את המצב, ורבות מן הספינות עדיין לא חזרו ליכולת מבצעית מלאה אחרי הנזקים שספגו בפעם הקודמת שהיו בלאקוטה. למעשה כולן כבר חזרו ליכולת הנעה מלאה, אולם אפילו עם כל ניסיונו בעריכתה של תנועת ספינות, הוא לעולם לא היה מצליח לסדר את כל הערבוביה בזמן שעמד לרשותו. למזלו עמדה לרשותו מערכת התמרונים, שסיפקה לו פתרונות יירוט פשוטים ברגע שציין ספינה ויעד. בזמן שביצע את הפעולות האלה, הופיעו פתרונות עבור הסיירות הקלות והמשחתות, שייצגו את עבודתה של דסז'אני. הוא גילה שהוא מתאים את עצמו למידע שהזינה, בו־בזמן שהיא התאימה את עצמה לשלו. "נועזות נמצאת עם הקבוצה הגדולה של ספינות התחזוקה הסינדיקיות וספינות המלחמה הפגועות," העירה דסז'אני במהירות. "לפחות מה שנשאר ממנה."

כשהתמקד בספינה הנטושה, ראה שלא נשאר ממנה הרבה. החיישנים האופטיים של הצי היו רגישים מספיק כדי לזהות פרטים קטנים לכל אורך מערכת כוכבים, ויכלו לספק בקלות דימוי חד של משהו שנמצא במרחק עשר דקות אור בלבד. היות שכל מערכות הפיקוד, הבקרה והקרב שלה היו מחוסלות וגוף הספינה היה מעוות כולו בעקבות הנזק הרב שספגה, החיישנים של הצי לא זיהו אותה מיד כספינת מלחמה ידידותית. ספינת המערכה של הברית, אחת מן השלוש שיצרו את הכוח המאסף כשהצי נמלט מלאקוטה, נפגעה קשות. גוף הספינה המצויד בשריון כבד ספג כל־כך הרבה פגיעות עד שנראה כמו משטח מתכת שעמד בגשם חומצי ונזנח להתפורר לאטו. נראה שבזמן הקרב או אחריו הושמד כל הנשק שהיה על סיפונה של נועזות, ואף לא יחידת הנעה אחת נראתה מסוגלת לפעולה. אולם הסינדיקים גררו איתם את הספינה ההרוסה. "מה הם עושים? למה הם סוחבים איתם את נועזות?"

דסז'אני קימטה את מצחה, ואז התבהרו פניה. "כלא צבאי. אתה רואה? יש משם דליפה של חום ואטמוספרה, זאת אומרת שהסינדיקים סגרו שם כמה תאים והשאירו את מערכות קיום החיים פועלות. אני מוכנה להתערב שנועזות מלאה בשבויי מלחמה מהברית. הם בטח עובדים בפרך על הספינות שבתיקון."

"לעזאזל." צריך להתאים את התוכנית. הם צריכים לקחת איתם גם את ספינת המערכה ההרוסה, לפני ש... "טניה, הם יפוצצו את ליבת המנועים בנועזות?"

היא הנהנה ונראתה עגומה. "אנחנו עשינו את זה. הם עשו את זה. הם בטח כבר מתכוננים לעשות את זה גם הפעם."

אם ככה, אין לו מה להפסיד. אחד מן הדברים שזעזעו אותו היה הצפייה באנשי הצוות של צי הברית מתכוננים לרצוח בדם קר שבויי מלחמה, באמצעות פיצוץ ספינה שנפלה בשבי כשכל אנשיה עדיין בתוכה. הצי הזה, הצי שלו, לא יעשה עוד מעשים כאלה, אך ככל הידוע לו הסינדיקים לא עברו שינוי כזה. לא היה כל חשש שהוא ייתן לסינדיקים רעיון שהם טרם חשבו עליו. גירי הפסיק את עבודתו ולחץ על כפתורי התקשורת. "לכל אנשי סגל עולמות הסינדיקט שבמערכת לאקוטה, כאן קפטן ג'ון גירי, מפקד צי הברית. אני מזהיר אתכם שאם תרצחו שבויי מלחמה מהברית, על ספינת המערכה נועזות או על כל ספינה אחרת, באמצעות עומס יתר על ליבת הספינה או בכל דרך אחרת, אדאג להשמדתם של כל ספינה סינדיקית, מעבורת ותא מילוט במערכת הזאת. אם תשאירו את השבויים שלנו בחיים, אני נשבע לכם בכבודם של אבותיי הקדמונים שאניח לכם להימלט. אם תהרגו את השבויים שלנו, אני נשבע לכם שבועה תקיפה לא פחות שתמותו באופן הנורא ביותר שאוכל לגרום." יעברו עוד כעשר דקות עד שההודעה תגיע למבנה הסינדיקי שנועזות נמצאה בו, זמן קצר אחרי שהסינדיקים יראו את האור שיבשר להם על הופעתו של הצי. הוא קיווה שהזמן יספיק.

"זה כבר יעשה את העבודה," מלמלה דסז'אני, עיניה נעוצות שוב בתצוגה שלה, ידיה מתרוצצות על פני הכפתורים.

גירי שב להתרכז במשימה שלו, כעת משדאג גם להריסות של נועזות. היה נדמה לו שלעולם לא ישלים את המשימה. עקומות עצומות התקמרו זו על פני זו במחול מסובך מעל גבי תצוגת התמרונים, אף שידע שנדרשו רק שניות כדי לתכנן את תנועותיהן של ספינות מרובות.

"סיימתי," פלטה דסז'אני.

הוא סימן סיירת כבדה אחרונה, קרא את הוראות התמרון שיצרה המערכת והנהן. "גם אני. ערכי בדיקה חוזרת על התכנית שעשינו, בזמן שגם אני אעבור עליה, בסדר? תוודאי שהספינות הכבדות והספינות הקלות מתואמות מספיק כדי לתמוך אלו באלו, במקרה הצורך."

"אני כבר באמצע, המפקד."

הוא סקר את מה שהוא ודסז'אני הכינו, ראה את הקשתות החינניות של המסלולים המתוכננים לספינות החוצות את החלל. כל אלה יצרו תמונה יפהפייה שהסוותה את המטרה הקטלנית שעמדה מאחוריה. תנועתן של המשחתות ושל הסיירות לא תאמה בשלמות את מסלוליהן של הספינות הכבדות יותר, אולם הכול פעל ויהיה ניתן לשפר עוד, בזמן שיעבור עד שיגיעו למגע עם האויב. הוא תהה אם דסז'אני פשוט תשלח ספינות באויב, אולם היא תיאמה כל תנועה כך שהספינות פעלו ביחד במבנים מאולתרים, שניסו למצות את יכולת הקרב המרבית של כל ספינה. נראה שדסז'אני לא רק צפתה בגירי בשעה שפיקד על הצי, אלא גם למדה מתוך ההתבוננות. בסך הכול, תוכניתם הפיקה את המיטב ממצבו הנוכחי של הצי, בכך שחילקה את החלק הארי לכשנים־עשר מבני משנה שבמרכזו של כל אחד מהם הייתה לפחות פלגה אחת של סיירות קרב או של ספינות מערכה. "זה נראה טוב. טוב מאוד."

"גם אצלי, המפקד."

"קיבלנו כבר איזו תגובה מכוח המשמר הסינדיקי?"

"עוד לא. הם יראו אותנו רק בעוד... תשע־עשרה דקות."

היה קשה להאמין שעברו רק אחת־עשרה דקות מאז שהגיעו ללאקוטה. לא הייתה שום דרך להגיב על פעולה שעדיין לא התרחשה, אבל כשכל דקה משמעותית, תהיה זו טעות ללא ספק להמתין ולראות מה עשו הסינדיקים. גירי לחץ שוב על לוח הבקרה.

"לכל היחידות בצי הברית, כאן קפטן גירי. הפקודות של תוכנית התמרונים נשלחות אליכם עכשיו. בצעו אותן ברגע שיגיעו. יש חשיבות עליונה לכך שנשתלט על כמה שיותר ספינות תחזוקה סינדיקיות, לפני שהם יבינו שאנחנו מעוניינים לתפוס את הספינות האלה ולא רק להפציץ אותן. לכן כל היחידות שאמורות לתקוף את ספינות התחזוקה של האויב צריכות להיצמד ללוח הזמנים ככל האפשר. כמו כן, חיוני מאוד שלא נפעיל בטעות פיצוץ של ליבה באחת מספינות התחזוקה הסינדיקיות. אנחנו מניחים שעל ההריסות של נועזות יש שבויים מהברית, לכן תדאגו ששום אש לא תפגע בספינה ההרוסה הזאת. כל היחידות האחרות, נסו לגרום נזק מרבי ליחידות האויב שבטווח שלכן. אנחנו רוצים להשאיר להם כמה שפחות להציל. תשתמשו ככל האפשר ברומחי גיהינום, ותשמרו את התחמושת המתכלה רק למצבים שבהם אין לכם ברירה אחרת."

הוא עבר למעגל קשר אחר ופנה אל מפקדת הנחתים, שהייתה ממונה על הנחתים שעל הספינות הראשיות. "קולונל קרבלי, תאמי פעולה עם המפקדים של ספינות המלחמה שיתקיפו את ספינות התחזוקה הסינדיקיות, כדי לוודא שצוותי ההסתערות מגובים על־ידי הנחתים. בנוסף, תכיני כוח תקיפה שישתלט על מה שנשאר מנועזות וישחרר שבויים. גורם הזמן כאן הוא מכריע. שלחתי לך העתק מתוכנית התמרונים של הצי, כדי שתדעי אלו ספינות יהיו קרובות לנועזות. אני מסמיך אותך להשתמש במעבורות של כל אחת מן הספינות האלה, פרט למעבורות של ספינות העזר שלנו, כדי להעלות את הנחתים שלך על נועזות ולפנות את השבויים. יש שאלות?"

"לא, המפקד," השיבה קרבלי ביובש. "התוכנית שלי תהיה מוכנה לאישורך בתוך חצי שעה."

"תודה, קולונל. ייתכן שאהיה עסוק בספינות הסינדקיות ובכל המבצע. אם את לא שומעת ממני, תניחי שהתוכנית מאושרת ובצעי אותה."

"פיקוד בשטח, המפקד?" שאלה הקולונל בהפתעה.

"נכון. את המפקדת של הכוח הראשי שלי, וכבר הוכחת את עצמך. תתחילי לעבוד על המשימה ותודיעי לי אם תצטרכי בשבילה עוד ציוד מהצי."

קרבלי הנהנה, כשהיא מדחיקה חיוך רק בקושי, ואז הצדיעה בתנועה חדה. "כן המפקד!"

בקשר השלישי הוא קרא לקצינת הפיקוד של מכשפה, שפיקדה גם על השייטת המהירה של כוחות העזר שכללה את מכשפה, גובלין, ג'יני וטיטאן. "קפטן טיירוז'ן, אנחנו מתכוננים להשתלט על כמה שיותר ספינות תחזוקה סינדיקיות. אנחנו צריכים לבזוז את המאגרים של חומרי הגלם שלהן במהירות האפשרית. יש איזה סוג של מסוע שנוכל להעביר מהספינות שלנו למאגרים הסינדיקיים?"

ממרחק של חמש שניות אור נראתה טיירוז'ן מבולבלת. היא מצמצה אל גירי, ופתאום החלה לדבר. "יש לנו מסועים להעמסה, אבל המערכות שלנו אינן תואמות למערכות שלהם, המפקד. הן עוצבו ככה בכוונה. נצטרך להשתמש במסועים הסינדיקיים כדי להוביל את החומרים לנקודת טעינה, ואז להעביר אותם למסועים שלנו. המעבר יגרום לעיכוב משמעותי."

גירי חרק שיניים ופנה שוב אל דסז'אני. "מערכות המסועים שלנו אינן תואמות למסועים הסינדיקיים שמגיעים למאגרים של חומרי הגלם שלהם."

"תפוצץ פתח בגוף הספינות הסינדיקיות ותעביר את המסועים שלנו ישר לתוך המאגרים," הציעה דסז'אני בנימה של "זה פתרון כל־כך ברור".

"רעיון מצוין." הוא חזר עליו בפני טיירוז'ן.

"זה יגרום נזק מבני, המפקד - " פתחה טיירוז'ן.

"אנחנו צריכים שספינות התחזוקה האלה יחזיקו מעמד רק עד שנגמור להוריד מהן מה שאנחנו צריכים! אחר כך לא אכפת לי שהן יתרסקו למיליון חתיכות בגלל הנזק המבני שנגרום להן. לכל הרוחות, אני רוצה שהן יתפוצצו כדי שהסינדיקים לא יוכלו להציל אותן. תכיני את המהנדסים שלך לפעולה. אנחנו צריכים לפרוק את חומרי הגלם במהירות. תצטרכי סיוע מהנחתים כדי לפוצץ את חורי הגישה בספינות הסינדקיות?"

טיירוז'ן העלתה הבעה נעלבת. "מהנדסים יותר טובים מהנחתים בהריסת דברים," הכריזה.

"אני כבר אארגן לכם פעם תחרות, קפטן טיירוז'ן. בצעי את הפקודות והודיעי לי מיידית על כל בעיה."

גירי צנח לאחור והתנשם בכבדות, מופתע מן המהירות שבה הצליחו להרכיב תוכנית ביחד. הוא שב ושלח מבט אל דסז'אני, וראה שגם היא נשענה לאחור, מחייכת אליו, פניה סמוקות מעט כאילו סיימה כרגע תחרות ריצה. "קפטן דסז'אני, אמרו לך פעם שאת קצינת צי מעולה?"

חיוכה התרחב. "תודה המפקד."

בשעה שהסדיר את נשימתו, הוא התפעם מהתהליך. הוא ודסז'אני עבדו ביחד פעמים רבות בעבר, אבל מעולם לא בצורה מוצלחת כל־כך. צופים זה את זה, תומכים זה בזה, מכינים מהלכים לצי ביחד. הדבר הדומה ביותר שיכול היה להשוות לכך היה לקיים סקס בלי סקס.

הוא שלח עוד מבט בפניה הסמוקות והשמחות ושאל את עצמו אם ההשוואה הזאת לא קרובה לאמת במידה מביכה. עיניה פגשו את עיניו, חיוכה התחלף בהבעה מודאגת והיא הסבה את מבטה. משהו בפניו גרם לה אי־נוחות.

אז מה עכשיו? תתרכז במשהו אחר. למשל במהלכי הקרב. "כמה זמן נשאר עד שהמשמר הסינדיקי יראה אותנו?"

"חמש דקות," השיבה לו, שוב רגועה ומקצועית.

"המבנה הגדול של הספינות הפגועות וספינות התחזוקה כבר צריך להגיב אלינו."

"חלק ממנו כבר מגיב. אתה רואה את התנועה הזאת? כמה מספינות המלחמה וספינות התחזוקה מתנתקות. כנראה שספינות המלחמה במבנה שלהם שמסוגלות לכך מתכוננות להילחם או לברוח."

"אני מקווה שספינות התחזוקה לא ינסו לברוח גם כן." "ינסו" הייתה מילת המפתח. אפילו הכוחות שכונו בצי הברית "כוחות העזר המהירים", היו מהירים בשמם בלבד, והם תוכננו לכאורה לעמוד בקצב של ספינות המלחמה. היות שהיו במהותם בתי חרושת ניידים, רוב כוחות העזר או ספינות התחזוקה לא היו אמורים לתמרן כלל כמו ספינות מלחמה. כוח המנועים שלהם הניע אותם בעצלתיים, והם לא יכלו להתקרב כלל למהירות של הספינות הקרביות. נוסף על כך, ספינות התחזוקה הסינדיקיות הללו היו עמוסות בחומרי הגלם הדרושים כדי לייצר חלקים חדשים, חלפים, נשק ותאי דלק, ובשל כך היו מגושמות אף יותר.

המטרה הראשונה של הצי הייתה כרגע לעקוף את קצהו העליון של שדה המוקשים שמנע גישה מהירה אל נקודת הקפיצה ומתוכה. בזמן שעשו זאת נטתה כל ספינה כלפי מטה, והאיצה ישר לכיוון האויב. הצי נראה כאילו הוא מתכופף מעל המוקשים, כמו מפל מהופך.

גם גבורה עברה את פסגת המוקשים וסבבה על צירה כלפי מטה. כוח מנועיה ניכר היטב, אפילו כשהמעמעמים הפנימיים שלה נאנחו במאמץ לבלום את ההשפעות על הספינה ועל אנשיה. כשהגיע הרגע לסגור על האויב, לא בזבזה דסז'אני אף רגע. "כוח המשמר הסינדיקי כבר ראה אותנו," העירה. "מכיוון שאנחנו מאיצים לכיוונם נראה את התגובה שלהם בעוד... עשרים, או עשרים וחמש דקות, תלוי במה שיעשו בינתיים."

אחרי הפעילות החפוזה שסיימו כרגע, אותן עשרים דקות זחלו כמו סרט בהילוך אטי. העיכוב סיפק לפחות די זמן כדי שגירי יוכל לעבור על דוחות הנתונים שזרמו אליו משאר הספינות. הייתה זו עבורו הזדמנות ראשונה לבחון היטב את מצב האספקה שלהן ואת התקדמות התיקונים, מאז שזינק הצי בחיפזון בחזרה אל לאקוטה.

בקרב האחרון בלאקוטה ספגה מדון אש כבדה מארבע הספינות הסינדיקיות שתקפו את כוחות העזר שהופקדה עליהם. אנשיה עמלו קשות לתקן את הנזקים הכבדים שנגרמו בווידהא, כדי שספינת המערכה תוכל להתייצב שוב אל מול פני האויב. אבל כעת שוב הייתה מדון רק בקושי כשירה לקרב. גירי לא יכול היה שלא לנוד בראשו בצער בעת שבדק את הנתונים האחרונים של ספינת המערכה המוכה. היא תוכל להתקדם עם הצי, אבל תהיה מחוץ לקרבות עוד זמן רב.

ספינות המערכה אוריון והמלכותית, שגם הן ניזוקו קשה בווידהא, לא השקיעו מאז שום מאמץ מרשים בתיקונים העצמיים, ונותרו בכושר קרבי מוגבל ביותר על אף שספגו מעט מאוד פגיעות בפעם הראשונה שהצי היה בלאקוטה. אמזונה, דבקות, נקמה, ותגמול היו הספינות הבאות בדירוג חומרת הפגיעה, אך כולן עשו מאמצים כבירים לתקן את עצמן בזמן שעמד לרשותן במשך הקפיצה מלאקוטה ובחזרה אליה, והיו כשירות מספיק לקרב.

סיירות הקרב שוויתרו על שריון כבד ומגנים של ספינות מערכה תמורת מהירות וכושר תמרון שילמו את המחיר על כך. רובן ספגו נזק משמעותי כשהצי פרץ את דרכו אל מחוץ ללאקוטה, אולם בדומה לגבורה, רובן הצליחו להחזיר את מרבית רומחי הגיהינום שלהן לכושר מבצעי ואת יחידות המנועים שלהן לפעולה. רק עוצמה והוד עדיין היו במצב גרוע, והיו צריכות להימנע מכל קרב מסוכן. גירי קיווה שיוכל למנוע מקציני הפיקוד של הספינות האלה להסתער בכל זאת לקרב גדול, אם יזדמן להם.

שאר הצי, הסיירות הכבדות והקלות והרבה משחתות, היו בערך באותו מצב, אם כי לא היו הרבה משחתות פגועות וגם לא סיירות קלות שנפגעו כשקפצו אל מחוץ ללאקוטה והסינדיקים בעקבותיהם. במקרים שבהם ספגו ספינות הקרב הקטנות יותר פגיעות קשות, לא היו להן את הגודל או את השריון הנחוצים כדי לעמוד בנזק שנגרם להן, ועל־פי־רוב הן התפוצצו לרסיסים או שיצאו לחלוטין מכלל פעולה. רק מאמציו של גירי להגן על ספינות הקרב הקלות במשך הקרב האחרון מנע את השמדתן. ככל הנראה, ארבע משחתות ושלוש סיירות קלות לא שרדו את ביקורו האחרון של הצי בלאקוטה.

ארבע ספינות העזר, שהיו חיוניות לקיומו של הצי, יצאו מן ההיתקלות האחרונה כמעט ללא פגע, הרבה בזכות הגנתה הנחושה של מדון. הפגיעה היחידה שספגה טיטאן טופלה בימים שעברו מאז הקרב.

כל עוד לא החשיב את המחסור המוחלט בטילי אוב בספינותיו, את המלאי המדולדל של צרורות הפגזים ואת הכמות הדלה של תאי הדלק, היו למעשה ספינות הצי במצב לא רע.

"למה הסינדקים לא ביצעו יותר תיקונים?" תהה בקול רם. "עמד לרשותם בדיוק אותו הזמן שהיה לנו, אבל אפשר לראות שבספינות שלהם עדיין יש המון נזקים."

דסז'אני הביטה בו בהפתעה. "ככל הידוע לי הם לא מחזיקים איתם הרבה כוחות תחזוקה. זה יותר ריכוזי אצלם. אני מתארת לעצמי שזה אמור להיות יותר יעיל, ומאפשר צוותים קטנים יותר בספינות. כפי הנראה נעשתה מעט מאוד עבודה עד שהגיעו לכאן ספינות התחזוקה, ועבר זמן עד שהן הגיעו אחרי הקרב אפילו אם הן היו במערכת קרובה לכאן. הן די קרובות למקום שנלחמנו בו בפעם האחרונה, ואני מתערבת שהמבנה הזה נמצא בצורתו הנוכחית רק יום אחד פחות או יותר."

"הסינדיקים היו יותר דומים לנו לפני המלחמה" ציין גירי. "אני מנחש שהם השתנו בעקבות האבדות שספגו. אבל מה שאת מתארת מתאים יותר לתנאי שלום, כשיש מותרות של הזמן ואפשרות לחכות עד שהאמצעים לתיקונים יגיעו אליך. אולי זה יחסוך להם כסף בטווח הקצר, אבל זה לא יעזור להם לשמור על היכולת הקרבית שלהם בטווח הארוך."

היא חייכה. "בטח שלא היום." היא הפסיקה כשהבחינה במשהו. "מגיע אלינו אור מתגובה של כוח המשמר הסינדיקי."

הוא החליף תצוגות במהירות וראה צלמיות של שתי ספינות מערכה שהאיצו בווקטורים לכיוון הצי. "רק שתי ספינות מערכה? מה עם השאר?"

"עדיין אין לנו אור מהתגובה שלהם." היא בדקה משהו. "שתי הספינות נמצאות עכשיו רק עשרים ושתיים דקות אור מאיתנו, כי הן מתקדמות אלינו. כשכל הכוח יגיב, נראה אותו בדקות הבאות."

זה לקח שתי דקות יותר מהמצופה, והדבר הוביל את דסז'אני להנחה שיתר הכוח האיץ לכיוון הנגדי לצי. התברר שהיא צדקה. "הם התפצלו."

"התפצלו?" כשגירי הביט בתצוגה, חיישנים בכל הצי סקרו את האור שהגיע בעיכוב זמן, הראו את פעולתן של הספינות הסינדיקיות וסיפקו עדכונים מהירים והערכות.

שתיים מספינות המערכה, סיירות הקרב וספינות המלחמה הקלות של הסינדיקים פרצו כעת כמו עטלפים מפתח הגיהינום, כשהווקטורים שלהן מכוונים בבירור אל שער ההיפרנט. הן עדיין היו במרחק של עשרים ושמונה דקות אור והגבירו את מהירותן מעל למהירות אור של אפס נקודה אחת. אף שכמה מספינות המלחמה הפגועות בשייטת המשמר פיגרו מעט, לא הייתה לכך חשיבות. הוא לא נדרש להריץ נתונים כדי לדעת שהצי לא יוכל להשיג אותן. "הם הולכים להגן על שער ההיפרנט ואפילו למוטט אותו במידת הצורך, כדי שלא נוכל להשתמש בו. אבל למה לפצל כוח שגם ככה נמצא בנחיתות מספרית? למה הם שולחים אלינו את שתי ספינות המערכה? זה מין סוג של הסחה?" הוא הריץ את הווקטורים של ספינות המערכה והתשובה לא איחרה להגיע. שתי ספינות המערכה התקדמו לעבר המבנה הגדול של ספינות המלחמה הסינדיקיות הפגועות שלוו בספינות התחזוקה.

"הם יוצאים להגן על החברים שלהם," אמרה דסז'אני בפסקנות. "זאת מחווה חסרת תועלת, אבל המפקד הסינדיקי עושה אותה."

שתי ספינות מערכה. גם אם לא כלל את ספינות הברית הפגועות, דוגמת מדון, עדיין היו לו שש־עשרה ספינות מערכה כדי לתקוף אותן, נוסף על תריסר סיירות קרב. "זה מה שספינות מערכה עושות," אמר גירי בקול שקט, ובזיכרונו עלו מילותיו של קפטן מוסקו לפני שיצא עם בוז, נועזות ואיתן אל מותם, לעצור את הסינדיקים שסגרו על הצי. "אבל זה ממש חסר תועלת. שאר הספינות לא יוכלו להימלט, לא משנה מה יעשו שתי הספינות האלה. הן לא יוכלו אפילו להגיע אלינו לפני שיעברו ארבע שעות ויותר מיירוט המבנה. זרקו אותן בלי שום סיבה."

"אולי המפקד הסינדיקי קיבל פקודה להגן על הספינות האלה וגם על שער ההיפרנט, והוא מוכרח לעשות את המחווה הזאת."

זה נשמע סביר בהחלט. המשימה גדולה מדי עבור הכוחות שהוקצו לה, ולכן יוקרבו כמה מאותם כוחות כדי להשביע את רצונו ואת ציפיותיו הבלתי מתקבלות על הדעת של הפיקוד העליון. בתקופתו של גירי, מאה שנים קודם לכן, מקרים כאלו קרו רק באימונים, אבדות דמה בקרבות דמה, אבל אפילו אז תהה אם מצב העניינים אכן יהיה שונה בזמן אמת כפי שהבטיחו לו מפקדיו, או שאותם דפוסים יחזרו על עצמם גם כאשר המחיר יהיה גבוה בהרבה. מכל מה שלמד על המלחמה וראה במו עיניו, לעתים קרובות מדי התרחיש האחרון הוא שהתממש. "בסדר, קפטן דסז'אני, בואי נבטיח שהצי שלנו יהיה ערוך כמו שצריך כדי לחסל את הספינות האלה בלי לאבד אף ספינה שלנו."

"קפטן דסז'אני," קרא תורן ההנדסה. "גבורה בדיוק ירדה מתחת לחמישים אחוז ממלאי תאי הדלק."

דסז'אני הנהנה ואז שלחה מבט אל גירי. "הזקנה שלנו אף פעם לא הגיעה נמוך כל־כך."

"הזקנה שלנו" יצאה מן המספנה לפני פחות משנתיים, ובכל זאת היה מפחיד לשמוע את זה. אם לא יצליחו לבזוז את ספינות התחזוקה של הסינדיקים, הצי לא יוכל להמשיך עוד הרבה בהתקדמותו הביתה. ספינות מלחמה לא יכולות לנוע בעזרת תפילות בלבד.

חלפו ארבעים דקות מאז שחזרו ללאקוטה. עד עכשיו הכול נראה טוב מאוד. אבל כמה זמן עומד לרשותם עד שיגיע בעקבותיהם כוח המרדף הגדול של הסינדיקים, נחוש למנוע מן הצי לברוח שוב?