מבוא
"הכול צפוי,
והרשות נתונה, ובטוב העולם נדון, והכול לפי
רוב המעשה"
רבי עקיבא, משנה אבות ג
משנה טו
זה ארבעה עשורים אני עוסק בתחום המשאב האנושי והביטוי של האדם בתחום העשייה, באבחון אנשים ובבדיקת התאמתם לארגונים ולתפקידים שונים
ולקריירות שונות. כפסיכולוג וכעתידן בתחום האבחון וההתאמה בין אדם לקריירה ובין אדם לארגון, מרתקים אותי מסתרי האדם בעידן של כאוס
ושינויים, ואני מנסה להבין מי הופך לכוכב בעולם הקריירה והעשייה, במי כדאי להשקיע, וכיצד יכול האדם להביא את כל אוצרותיו לידי
ביטוי מרבי בעולם הקריירה במאה ה-21, כשתחרות ואיכות הן ערובה למצוינות.
קריירה איננה רק פעולה למטרת פרנסה אלא מכלול עשייתו של האדם והיא הביטוי האולטימטיבי שלו. כאשר שואלים אדם "מה אתה עושה?" כסקרנות לגבי עיסוקיו, הכוונה האמיתית היא לשאול: מי אתה? מה מהותך? כי האדם איננו כוונותיו או חלומותיו, אלא סך
כל עיסוקיו ומעשיו, כלומר כוונותיו וחלומותיו שיֵצאו לפועל. העשייה איננה רק העיסוק המכוון לפרנסתו של האדם אלא היא הביטוי של מהותו, לכן באבחון אנו מתייחסים לכלל עשיותיו של
האדם, כי זהו הסיפור ההשלכתי שלו על לוח החיים. ככל שמתקדמים משלב ההישרדות לשלבים גבוהים יותר של הגשמה עצמית, כך מכלול העיסוקים
שלנו מבטא אותנו טוב יותר.
מהו סוד ההצלחה של אנשים בעשייה שלהם? האם מרכיבי ההצלחה זהים בעבר, בהווה ובעתיד?
המהפכה הטכנולוגית מובילה לשינויים
תרבותיים, ארגוניים, תעסוקתיים וכלכליים
המשנים את הכישורים הנדרשים להצלחה בעולם התעסוקה, ואין
ספק שאלו עברו שינוי משמעותי עד כדי מהפכה. כל יום
נולדים מקצועות חדשים בעוד מקצועות אחרים נדחקים ומצטמצמים לטובת
הטכנולוגיה, וכוח עבודה אנושי מוחלף במכונות
ובמחשבים. על מנת להצליח במאה ה-21 כבר לא
די בכישורים ספורים, אלא יש צורך במגוון חדש ומורכב
ביותר של כישורים ויכולות אשר מתפקדים בהרמוניה כשהם מחוברים למערכת
מתוחכמת ומורכבת.
פרופיל האדם המוצלח הולך ונעשה מורכב יותר עם השנים, והמערך האנושי והעסקי הולך ונעשה רב-גוני יותר. אמנם תיאורטיקנים וחוקרים
רבים מנסים להגדיר מיהו
"הכוכב" בעולם העשייה, אולם במכלול המודלים שנחשפתי אליהם, התקשיתי למצוא מודל המתייחס באופן נרחב ומספק לכלל המרכיבים המרכיבים את המערך
האנושי והעסקי המאפיינים
"כוכב". ידוע כי על מנת להצליח אדם נדרש לידע ספציפי בתחום העשייה שלו: מנהל כספים צריך להבין בכספים, ומתכנת צריך לדעת תכנות,
אך מלבד הידע זה יש גם סט של מדדים כלליים, אוניברסליים הקובע אם האדם ייהפך לכוכב. מכאן עלה הצורך לפתח מודל שייתן מענה למורכבות
הרב-ממדית הזו, מודל שיצליח להציג את ההגדרה הכוללנית במינימום מאפיינים ושיספק מענה הוליסטי למכלול הצרכים הנדרשים מהאדם להצלחה
בעולם הקריירה של המאה ה-21.
ה-ACE הוא האלוף של עולם התעסוקה, הוא האיש המוצלח
מודל ה-SILVER ACE
מציג בסיס לתהליכי פיתוח אישי, העצמה ומימוש
הפוטנציאל, ועונה על השאלות למי יש סיכוי רב להיות
כוכב, ומה חסר לאדם, לצוות או לארגון כדי
שיתפקדו ככוכבים. לשם כך הוא משתמש באמות המידה של
האנליסטים בשוק המשאב האנושי, ומי שניחן באמות מידה אלה
ברמה גבוהה ומאוזנת, יהיה כדאי להשקיע
בו.
המודל מציג את מכלול ההגדרה במינימום
מאפיינים:
1. אפיון האדם
היחיד;
2. אפיון
צוותים;
3. אפיון עיסוקים
ותפקידים;
4. אפיון
ארגונים.
אפיונים אלה מאפשרים לזהות את נקודות החולשה והמכשלות של חוסר האיזון בין פרטים, וכן מהווים בסיס לתהליכי פיתוח אישי, העצמה ומימוש
הפוטנציאל והרכבת צוותים ליצירת סינרגיה היוצרת צוות כוכב.
כוחו של המודל הוא בארגון
הלוגי, האנליטי וההוליסטי של מכלול הכישורי האדם הנדרשים
להצלחה במאה ה-21, המשלב ידע מדעי ממגוון
תחומים - פסיכולוגיה, נוירולוגיה
ופיזיקה, וידע אנושי מתרבויות שונות,
מהפילוסופיה ומהרפואה האלטרנטיבית. מטרתו היא לחבר
לתמונה ברורה אחת את חלקי הפאזל של הפוטנציאל
האנושי.
אחד המסרים העיקריים של הספר הוא "היה ה-ACE שאתה". האדם, באשר הוא, מחפש למצוא ולמצות את מכלול הכישורים והפוטנציאל שלו. אנשים הם ככוכבים בגדלים שונים ובעלי זוהר שונה, והאתגר
הוא שכל אחד יגשים את הכוכב שהינו. אנשים שיהיו נאמנים לעצמם ולמקורותיהם יצליחו להגשים את הפוטנציאל שלהם.
בכנס מנהלים העברתי הרצאה מבוססת
SILVER ACE על "ניהול האנרגיות האנושיות
בשדה הארגוני". דיברתי על הצ'קרות
והמרידיאנים הארגוניים, על נוסחת האנרגיה של איינשטיין
ועל האנרגיה האנושית. בסיום ניגש אליי אחד המנהלים
הבכירים בחברת ראיית חשבון וייעוץ עסקי ואמר: "לא חידשת
לי הרבה, את הרוב ידעתי ממקורות מידע
שונים, אבל הצלחת לחבר לי את פיסות הידע למודל
הוליסטי, לארגן, לסדר ולחבר בין חלקי הפאזל
לתמונה אחת". הודיתי לו על מילות השבח ועל כך שעזר לי
להגדיר את הייחוד של עבודתי המקצועית, כפי שהוא בא לידי
ביטוי במודל זה. אכן, המודל מאפשר לחבר בין
חלקי מידע מתחומים שונים למערכת הוליסטית שימושית.
אני מאמין שהאמת האנושית היא
אחת, אף שפנים רבות לה; אם התיאוריה
נכונה, היא תבוא לידי ביטוי בתרבויות,
במישורים ובזמנים שונים.
החיפוש אחר החיבורים בין כיוונים ומגמות על מכלול משמעויותיהם וכן החיפוש אחר היחסים בתוך הגיוון ורוחב היריעה, היו נר לרגליי
בספר זה כמו גם בדרך חיי. עבורי, הייחוד האנושי אינו בהיותו מכונה משוכללת, חד-ממדית ומצומצמת, אלא ברוחב ובעומק היריעה המופלאה
של ביטויו במלוא הפוטנציאל האנושי שלו.
לחשוב עתיד
כשהייתי צעיר אהבתי לחלום על מקומות
נידחים שאיש לא היה בהם, בדומה לסיפורי רובינזון קרוזו
וטרזן. כשגדלתי, הפכתי את העתיד למקום כזה
עבורי. טיול בעתיד הוא טיול שנשען אמנם על אמיתות רבות
- מדעיות, טכנולוגיות,
סוציולוגיות ואחרות, אך הוא עדיין בגדר
ספקולציה. ג'ניפר
ג'יימס, מחברת הספר
"Thinking
in the Future
Tense" (ג'יימס, 1997), מדמה
את העיסוק בעתיד למצב שבו ניתנו לנו חלקי הפאזל של תמונה
מורכבת, אך שכחו לתת לנו את התמונה שלפיה אפשר לחבר את
הפאזל. במצב זה כל שנותר לעשות הוא להתחיל ולחפש את
מסגרת התמונה. סביר להניח שלא נצליח לחבר תמונה מלאה
וברורה, אלא רק פיסות תמונה שמתחברות לכמה תסריטים
אפשריים.
אם כך, מדוע חשוב בכלל
להשקיע מחשבה בעתיד לבוא? התשובה לכך נעוצה במשפט שנשמע
אולי פשטני - העתיד כיום אינו מה שהיה פעם. זאת אומרת
שקצב ההתפתחות בעבר ועוצמת השינויים אינם קרובים אפילו לאלו שהאדם החי
במאה ה-21 צריך להתמודד איתם. בעבר היה
אפשר לומר ש"אין חדש תחת השמש", ואילו היום
קצב השינויים הוא כרכבת הרים הדוהרת במהירויות מסחררות.
ההתייחסות אל ממד הזמן עצמו עברה מהפך. איינשטיין הפך
אותו לממד הרביעי. פרויד הכניס את העבר
להווה, וממד הזמן חדר אל השיח הפסיכולוגי.
כדי להבין את האדם בהווה יש להכניס להווה את העבר. המטפל
הפסיכואנליטי מבצע בהווה את התיקון של העבר. כמו שהעבר
משפיע על ההווה, כך משפיע עליו גם העתיד.
מאמצע המאה ה-20 בערך אנו פועלים על פי זרם החשיבה
העתידני המגיע מארצות-הברית, ארץ מכוונת
עתיד, עולם כלכלי שבו ערכן של חברות לא נקבע לפי מצבן
בהווה, אלא לפי התחזית למצבן ולהצלחתן
בעתיד.
ההתייחסות לעתיד חשובה לא רק ברמה הלאומית
והעסקית, אלא גם ברמה הפרטית. הילדים שאנו
מגדלים הם החִצים שאנו יורים אל העתיד. אם
נתעלם מהעתיד, נהיה כמי שיורה חץ בעיניים עצומות או
מכוון לפי תמונת העבר. לא ניתן לדעת בוודאות מה טומן
בחובו העתיד, אך חובה עלינו לחשוב לאיזה עולם ולאיזו
מציאות אנו מחנכים את ילדינו כדי להעניק להם את הכישורים להצליח בעולם
זה. הורים רבים מחנכים את ילדיהם לפי העבר וההווה
שלהם, בעוד ילדיהם יחיו בעולם אחר. מודל
ה-SILVER
ACE מנסה לאפשר מבט על מכלול
הכישורים והכלים שילדינו יזדקקו להם כדי להתמודד בהצלחה
בעתיד.
השאלה המרכזית שעולם התעסוקה יעמוד בפניה
בעתיד ושמודל ה-SILVER ACE
מנסה להתמודד עמה היא מוֹתר האדם - במה?
משחר ההיסטוריה האנושית חתר האדם למצוא
כלים, מכשירים ובעלי חיים שיחליפו אותו
בעבודתו. הסכין במקום השיניים, הכלים במקום
הידיים, התאו שימשוך את המחרשה, השור
שיסובב את אבני הרחיים, הסוס והמכונית במקום הרגליים
ועוד. כל אמצעי שהאדם מצא שיש בו להקל על
חייו, הוא שמח לאמצו, להשתמש בו ולהעביר
אליו את ביצוע משימותיו ומטלותיו. ואכן, אם
האחר (כלי, מכשיר או בעל
חיים) יכול לעשות זאת במקומי, מה סיבה
שאעשה זאת אני? זהו חלום גן העדן - לא
לעבוד, ושהשד מהבקבוק או גולם בעל יכולות יבצע את
רצונותיי.
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת מעצימה את
הבעייתיות שבשאלה זו; אנו עדים ליותר ויותר תחומים שעד
כה חשבנו שבהם ייחודנו, אך כעת הם נכבשים על ידי פיתוחים
טכנולוגיים חדשים. זוהי דרמת העיסוקים, אשר
מצד אחד נעלמים ונכבשים על ידי המחשב, ומצד שני ממשיכים
להתפתח ולהיווצר מדי יום ביומו. ההיסטוריה התעסוקתית היא
דרמה דרוויניסטית של עיסוקים אנושיים שלא שרדו כי הופקדו בידי
המכונות, הרובוטים והמחשבים למיניהם. כל מה
שהמחשב יוכל לעשות טוב מהאדם, יועבר
לתחומו; ככל שתגדל עוצמתם ויכולתם של
המעבדים, כך הם ינגסו בעוד ועוד תחומי עיסוק
אנושיים. המהפכה הטכנולוגית היא גם מהפכת
העיסוקים, שהולכים ונכבשים על ידי כלים,
מעבדים ומכשירים טכנולוגיים. דרמה דרוויניסטית של
הישרדות עיסוקים מול תנאים משתנים. רק העיסוקים או
הכישורים המתאימים שורדים.
אפשר להתייחס לשאלת מותר האדם מן המחשב
כאל מאבק הישרדות מול התהליך של "כיבוש העבודה על ידי
המחשב". זהו מאבק הישרדות שנדון לכישלון,
כמו המאבק בתחילת המהפכה התעשייתית נגד המכונות "גוזלות
הפרנסה". סיסמאות "לשבור את
המכונות" לא עצרו את תהליכי התיעוש,
והתשובה הייתה בעלייה של יכולות אנושיות אחרות שלא באו לידי ביטוי
בעבר. אפשר לראות בכך גם תהליך אבולוציוני נפלא של זיכוך
הייחוד האנושי. אם המכונות, הרובוטים
והסוכנים הווירטואליים יעשו חלקים נרחבים מתפקידי האנוש,
מהו הדבר שישמור על הניצוץ והייחוד האנושי? ומהו בכלל
הייחוד האנושי? מהו מותר האדם מן
המחשב?
על שאלות אלה מנסה לענות מודל
ה-SILVER
ACE - מודל קונספטואלי העוסק
באיתור הכישורים הנדרשים להצלחה בעולם העשייה של המאה
ה-21 ומתייחס מעצם טבעו למציאות העכשווית
והעתידית.
הספר מתמודד עם מגוון שאלות במרחב הזה, וביניהן:
• מהם הכישורים להצלחה בהווה ובעתיד?
• כיצד אפשר לזהות אדם שהוא כוכב?
• כיצד אפשר לזהות ארגון שהוא כוכב?
• כיצד לסייע לאדם במיצוי הפוטנציאל שלו, בכוכב שהינו, וכיצד אפשר לסייע לו אף להגדיל את ניצוץ הכוכב שבתוכו?
• כיצד אפשר לזהות אדם שצפוי להיות כוכב, כלומר, אדם המצליח בקריירה?
• כארגון, את מי כדאי לקלוט לעבודה ולטפח?
• כיצד לבנות צוותים מנצחים?
• מהו סודם של ארגונים מנצחים?
• מהם העיסוקים העתידיים, ומהם הכישורים הנדרשים להם?
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.