התינוק הכי שמח בשכונה
הארווי קארפ
₪ 49.00
תקציר
מעתה, לא תעמדו חסרי אונים כאשר התינוק הקטן שלכם בוכה בלי הפסקה. ישנה דרך להרגיע את רוב התינוקות הבוכים… וכל זאת בדקות ספורות בלבד!
אלפי הורים נועצו במומחה התינוקות ד”ר הארווי קארפ ולמדו את שיטתו להרגעת תינוקות ולשיפור משך השינה שלהם ואיכותה. ספרו הקלאסי שיוצא עכשיו במהדורה מעודכנת ולראשונה בתרגום לעברית, מציג ידע עדכני על שנת התינוקות, לינה משותפת, הנקה, עיטוף וסיכוני מוות בעריסה, וילמד גם אתכם את השיטה הייחודית והמצליחה המבוססת על ארבעה רעיונות מהפכניים:
- הטרימסטר הרביעי: מדוע תינוקות מתגעגעים עדיין לסביבת הרחם, גם אחרי הלידה.
- רפלקס ההרגעה: מתג הכיבוי הגאוני של הטבע שכל התינוקות נולדים איתו.
- חמשת צעדי ה-S: חמישה צעדים קלים להפעלת מנגנון ההרגעה של תינוקכם.
- החיבוק המושלם: כיצד לשלב את חמשת צעדי ה-S להרגעת כל תינוק, אפילו הבכיין ביותר.
עצותיו יקרות הערך של ד”ר קארפ המופיעות בספר זה יאפשרו להורים, סבים, אחיות ומטפלות, להפוך גם את התינוק הבכיין ביותר לתינוק הכי שמח בשכונה!
הארווי קארפ, ד”ר לרפואה וחבר באקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, הוא מומחה בעל שם עולמי להתפתחות ילדים, בריאות סביבתית של ילדים והנקה. קארפ מרצה באוניברסיטת דרום קליפורניה והוא מחברה של סדרת רבי המכר הבינלאומיים “התינוק הכי שמח בשכונה”. אלפי מדריכים מוסמכים מלמדים את רעיונותיו של קארפ בתחום הרגעת ושנת תינוקות בבתי חולים ובמרפאות בכל רחבי העולם.
ספרי עיון
מספר עמודים: 334
יצא לאור ב: 2020
הוצאה לאור: מטר הוצאה לאור
ספרי עיון
מספר עמודים: 334
יצא לאור ב: 2020
הוצאה לאור: מטר הוצאה לאור
פרק ראשון
נקודות עיקריות:
• כל התינוקות בוכים, אבל רוב ההורים הטריים אינם מנוסים בהרגעתם.
• הטרימסטר הרביעי החסר: תינוקות בוכים מפני שהם נולדים שלושה חודשים לפני הזמן!
• רפלקס ההרגעה: מתג הכיבוי הגאוני של הטבע לבכיו של התינוק.
• חמשת צעדי ה־S: חמישה שלבים פשוטים לחיקוי סביבת הרחם ולהפעלת רפלקס ההרגעה.
• החיבוק המושלם: להרגיע כל תינוק ותינוקת בקוקטייל הייחודי, המועדף עליו או עליה, של חמשת צעדי ה־S.
סוזן עמדה לצאת מדעתה. בנה בן החודשיים צרח בלי הפסקה. שון היה מסוגל לבכות שעות ברצף — אפילו לילה שלם — ואמו היתה מותשת ומיואשת. יום אחד הגיעה אחותה, אנג'י, לעזור. ברגע שאנג'י הרימה את שון, נמלטה סוזן למקלחת חמה. כעבור 25 דקות היא התעוררה מכורבלת על אריחי הרצפה הכחולים במקלחת, מתחת לזרם של מים קפואים.
בזמן שזה קרה בקליפורניה, אי־שם במישורי בוטסואנה היניקה ניסה את בתה התינוקת, צ'וּקוֹ. צ'וקו היתה עדינה וקטנטנה, אבל כמעט אף פעם לא בכתה למשך יותר מכמה שניות.
ניסה נשאה עמה את צ'וקו לכל מקום במנשא עור. היא לא דאגה כשצ'וקו בכתה, כי בהיותה למודת ניסיון מהטיפול בבני דודים רבים כל־כך, היא ידעה בדיוק איך להרגיע אותה.
מדוע לא עלה בידה של סוזן להרגיע את צווחותיו של שון? מהם סודותיה של ניסה שהרגיעו את בתה מהר כל־כך?
התינוק שלכם נולדכשהוא יבש לגמרי ועורו מתוק וטהור, הוא הדבר שהכי מעורר רצון לנשק בטבע.
— מריון הרלנד, "Common Sense in the Nursery", 1886
אם הנכם מצפים לתינוק או שאתם הורים טריים, מזל טוב! לידת תינוק היא דבר נפלא ומופלא — חוויה שממלאת אותנו בצחוק, בבכי ובתדהמה... בעת ובעונה אחת. זהו אירוע מכונן בחיים שעשוי לגרום למהמרים להיגמל מהימורים, למכורים להיגמל מסמים ולאופנוענים מושבעים לקנות מיניוואן!
לאחר הלידה, תפקידכם העיקרי בחודשים הקרובים יהיה להאכיל היטב את התינוקת שלכם ולהרגיע את בכיה. אחרי שלושים שנה כרופא ילדים, אני יכול לומר שהורים שמצליחים במשימות אלה מרגישים תחושת גאווה וביטחון עצמי, ושהורים שמתקשים בכך מרגישים בלבול עמוק וחוסר יכולת.
למרבה המזל, האכלת תינוקות היא בדרך כלל משימה פשוטה למדי. רוב התינוקות יעוטו בשמחה על החלב כאילו הם סועדים במסעדה מעולה. ואם מתעוררים קשיים, יש מקומות רבים שאפשר לפנות אליהם לעזרה. הרגעת בכי, לעומת זאת, יכולה להיות משימה קשה במידה בלתי צפויה.
אף זוג לא מצפה שהתינוק החדש והחמוד שלו יהיה "בעייתי" (החברים שלכם אולי סיפרו סיפורי אימה על תינוקות צורחים, אבל רובנו חושבים: הילד שלי לא יהיה ככה!) — כך שאנחנו בדרך כלל בהלם כאשר הצווחות של המתוק שלנו נמשכות ונמשכות גם אחרי שניסינו הכול.
אני לא אומר שבכי הוא רע. להפך, זה דבר מעולה! אין כמו הטבע, שצייד תינוקות חסרי ישע באפשרות להזניק גם את האם התשושה ביותר ממיטתה החמה בלילה קר, כדי למהר למלא את כל צרכיו של תינוקה הקטן.
אחרי שחסרת השקט הקטנה השיגה את תשומת לבכם, כדאי לעבור על רשימה קצרה:
• אם היא רעבה... תאכילו אותה.
• אם היא רטובה... תחליפו לה.
• אם קר לה... תעטפו אותה.
• אם חם לה... תורידו שכבות.
• אם היא בודדה... תרימו אותה.
הבעיה מתחילה כששום דבר מכל אלה לא עוזר.
למחצית מהתינוקות יש פרצי אי־שקט עיקשים שנמשכים שעתיים ביום, או יותר. 10 עד 15 אחוז מהתינוקות — כחצי מיליון תינוקות הנולדים כל שנה — סובלים מיותר משלוש שעות יומיות של צווחות בפרצוף אדום ומכווץ.
ולכן הורים טריים הם גיבורים!
בכי צווחני של תינוק הוא קורע לב. ושעות של בכי בלתי פוסק יכולות לייצר פניקה של ספקות עצמיים: "כואב לה משהו?" "היא שונאת אותי?" "אני מפנקת אותה?" "היא מרגישה נטושה?" "האם אני אמא נוראית?"
להורים מוטרדים נאמר פעמים רבות שאין מה לעשות לגבי תינוקות חסרי שקט שאינם ישנים הרבה. אומרים להם שהם צריכים לחכות כמה חודשים, ושזה עובר לבד כשהתינוק גדל קצת. אבל זה עינוי לא לעשות כלום כשהתינוק לא מפסיק לבכות.
מול מתקפה כזו, גם ההורים האוהבים ביותר יכולים לחוות גלים של חרדות, דיכאון, ואף להידחף לטרגדיות של התאבדויות או התעללות בילדים.
הערה: נאמר לי שבמסגרת ההכשרה ביחידת קומנדו חיל הים SEALS, מאמנים את החיילים להחזיק מעמד תוך שנמנעת מהם שינה והם חשופים לשעות של בכי של תינוק המושמע מרמקולים גדולים. במילים אחרות, הצבא מכין את לוחמיו לעינויים על ידי חשיפתם ל... יום רגיל בחייהם של כל אם ואב טריים!
בקשת עזרה: לאן פונים ההורים כשהתינוק בוכה הרבה?האבות והאמהות של היום הם מההורים המשכילים ביותר בכל הדורות. אבל בכל הקשור לתינוקות שלהם, יש להם פחות ניסיון מכל דור אחר בהיסטוריה! מזעזע, אבל אנחנו נדרשים ליותר הכנה והכשרה להוצאת רישיון נהיגה מאשר ללידת תינוק.
מובן שבלי קשר להשכלתכם, אתם יכולים לצפות שתהיו מטרה למבול של עצות. משפחה, חברים — אפילו זרים גמורים — מרעיפים עלינו את עצותיהם. "זה משעמום." "מהחום." "תשימי לו כובע." "זה גזים." נראה לי שהתחביב הנפוץ ביותר באמריקה אינו בייסבול, אלא לתת לאמהות טריות עצות שהן לא ביקשו.
ועצה טובה היא משהו שהורים לתינוקות לא רגועים בהחלט צריכים. אחד מכל שישה זוגות מגיעים לרופא בגלל בכי בלתי פוסק של תינוקם. ואולם, בעוד שהוקמו אלפי מרפאות לסיוע בבעיות הקשורות בהאכלה, מעטים המקומות שמיועדים לעזור לתינוקות צורחים. למעשה, לרוב הרופאים אין כמעט מה להציע למשפחות עם תינוקות עם קוליק, חוץ מלהבין את הקשיים. "אני יודע שזה קשה, אבל עוד קצת סבלנות. זה לא יימשך לנצח," במקרה הטוב, או אפילו, "תסגרו את התינוקת בחדר חשוך ותנו לה לבכות. היא רק צריכה לשחרר קצת לחץ." (היי, תינוק זה לא סיר לחץ.)
מומחים לתינוקות מודים בדרך כלל שאין ברשותם כלים רבים לעזור לתינוקות לא שקטים במיוחד:
יקרה לא פעם שבכלל לא תצליחו להשקיט את הצרחות.
— היידי אייזנברג מורקוף, ארלין אייזנברג, סנדי א' האתאווי
ושרון מייזל, "למה לצפות בשנה הראשונה"
ההתקף נמשך שעה לפחות ועד שלוש או ארבע שעות.
— פנלופה ליץ', "התינוק והילד"
בכי עד חמש שעות ביום אינו בלתי רגיל. כשאתם מתחילים להרגיש תסכול גובר מבכיו של התינוק, זה הזמן להניח את התינוק במקום בטוח ולהתרחק.
— מתוך התוכנית "Period of PURPLE Crying"
טוב, מתברר שהרעיונות האלה הולכים ונכחדים. צרחות לא חייבות להימשך שעות. מה שמדאיג אף יותר הוא שבכי בלתי פוסק שלא נבדק עלול להוביל לבעיות קשות, כמו דיכאון לאחר לידה, מוות בעריסה (כתוצאה משגרת שינה בלתי בטוחה), וכשל בהנקה.
מובן שאם סבלנותכם רופפת ואתם חוששים שאתם עלולים לפגוע בתינוקת, אתם מוכרחים להניח אותה... לעשות הפסקה... ולקרוא למישהו לעזרה. אבל אם אמא צעירה בערבות אפריקה יכולה להרגיע את תינוקה בפחות מדקה, מן הסתם קיימת דרך לעזור לתינוקות לא מרוצים גם בתרבות שלנו.
ארבעת העקרונות בהרגעת תינוקותאמהות בוטסואנה נושאות את התינוקות שלהן במנשא עור 24 שעות ביממה (מערסלות ומקפיצות אותם תוך כדי הליכה). הן גם מרגיעות את התינוקות בהנקה תכופה, בין 50 ל־100 פעמים ביום... גם לאורך כל הלילה! אולי אתם לא בשלים לאמץ את דרכי חייהן, אבל הדבר החשוב שאנחנו לומדים מהצלחתן הוא שכאבי גזים אינם הכרח המציאות. בכי עיקש הוא תופעת לוואי בלתי מכוונת של התרבות שלנו. אבל הבשורה הטובה היא שעם הטכניקה הנכונה, גם אנחנו יכולים להרגיע את רוב פרצי אי־השקט בפחות מדקה.
גיליתי שאם נלקט פיסות תבונה מתרבויות עבר ונשזור אותן במחקר המודרני, נוכל להסביר את המפתח להרגעת בכי ולשינה ארוכה יותר בעזרת ארבעה רעיונות פשוטים:
• הטרימסטר הרביעי החסר
• רפלקס ההרגעה
• חמשת צעדי ה־S
• החיבוק המושלם
הטרימסטר הרביעי החסר: תינוקות בוכים כי הם נולדים מוקדם מדי!תינוקות של פרות, גמלים וסוסים יכולים ללכת — ואף לרוץ — כבר בימי חייהם הראשונים. הם חייבים לרוץ, אפילו. מי שאינו רץ נאכל מהר מאוד על ידי טורפים.
בהשוואה אליהם, התינוקות הצעירים שלנו הם בלתי מפותחים בעליל. הם לא יכולים לרוץ... ללכת... אפילו לא לעשות גרעפס בלי העזרה שלנו. אמא בריטית אחת אמרה שהתינוקת שלה נראתה לה כל־כך בלתי מוכנה לעולם, שהיא כינתה אותה בחיבה "היצור הקטן". והיא לא היתה היחידה בדעה זו על תינוקות בני יומם. הספרדים קוראים לתינוקות שלהם לפעמים קריאטוראס, "יצורים".
אני חושב שיועיל לנו לחשוב על התינוקות שלנו כעל עוברים רכים ומעוכים. דמיינו: אילו היתה הלידה מתרחשת שלושה חודשים מאוחר יותר, התינוק היה נולד מחייך, מגרגר בהנאה, מפלרטט איתכם. (מי לא היה רוצה את זה ביום הראשון לחיים!) מובן שאף אישה לא יכולה לעשות את זה. גם אחרי תשעה חודשים חילוץ ראשו של התינוק הוא משימה לא קלה, ולאחר 12 חודשים זה יהיה בלתי אפשרי.
אז התשובה לשאלה "מדוע התינוקות שלנו כל־כך לא מפותחים בעת הלידה?" היא פשוטה: להבדיל מסייחים — שהישרדותם תלויה בגוף גדול וחזק — הישרדותו של ילוד אנושי תלויה במוח גדול וחכם. למעשה, המוח גדול כל־כך, שנוצר הצורך "לפנות" את התינוק מהרחם הרבה לפני שהוא "אפוי עד הסוף". אחרת, הראש היה נתקע בתעלת הלידה הצרה והורג את האם ואת התינוק.
אנחנו יודעים שבמשך אלפי שנים הורים הבינו את זה אינטואיטיבית. ולכן כמעט כל טכניקה מסורתית להרגעת תינוקות, מהעיטוף ההדוק דרך הנדנוד והלחישות, מחזירה אותם לעולם המערסל והקצבי של טרום הלידה.
הטרימסטר הרביעי הוא נחמה נעימה לתינוקות שהולך להם בקלות, אבל חיוני לחלוטין לתינוקות פחות רגועים. למרבה הפלא, נענוע ולחישות אינם פועלים על ידי כך שהם מעניקים לתינוק תחושה של "שיבה הביתה". חיקוי סביבת הרחם עובד מפני שהוא מהווה גירוי לרפלקס הרגעה, תגובה נוירולוגית עתיקה וחשובה שמתרחשת עמוק בתוך מוחו של התינוק.
רפלקס ההרגעה: מתג הכיבוי הגאוני של הטבע לבכיים של תינוקותבמשך אלפי שנים, אמהות וסבתות מנוסות נדנדו את התינוקות שלהן ולחשו ששש באוזניהם, אינטואיטיבית, כדי להרגיע אותם. אבל העובדה שתחושות אלה מפעילות רפלקס הרגעה זוהתה רק באמצע שנות התשעים של המאה העשרים, כאשר נתקלתי במקרה ברעיון בזמן שעבדתי עם מאות תינוקות בוכים במרפאה שלי.
שמתי לב ששיטות ההרגעה הנפוצות עבדו רק כאשר התבצעו בצורה מסוימת מאוד. כמו רופא שמקפיץ רגל של מטופל במכת פטיש קלה ומדויקת בברך, רפלקס ההרגעה זקוק לפעולות מדויקות כדי לפעול. תחושות הרחם, כשהן נעשות נכון, מפעילות את הרפלקס הזה, ומעבירות את התינוק מדמעות לרוגע לא פעם ממש באמצע הבכי.
מתג האתחול הזה הוא באמת החבר הכי טוב של התינוק (ושל הוריו). אבל הטבע לא יצר את הרפלקס המבורך הזה כדי להרגיע תינוקות בוכים. הסיבה המפתיעה להתפתחותו של הרפלקס הזה היא שהוא נוצר להרגעת... עוברים לא שקטים!
למה אני מתכוון?
בשלבים הראשונים של ההיריון העוברים עושים סלטות כמו מתעמלים באולימפיאדה. אבל בחודשיים האחרונים — ככל שהצפיפות ברחם עולה — ההתהפכות מתחילה להיות מסוכנת מדי. תינוקות שממשיכים להתפתל מסתכנים בכך שייתקעו במנח רוחבי או במצג עכוז. לאורך ההיסטוריה האנושית, תינוקות במצג עכוז נתקעו בתעלת הלידה. המקרים הללו הסתיימו בדרך כלל במותם של האם ושל התינוק. (כך בדיוק מתה סבתה של אשתי.)
אבל במשך אלפי שנים, העוברים פיתחו כישרון חדש. בחודשי ההיריון האחרונים הם התחילו להיות מהופנטים מהקצביות בצלילים ובתנועות הרחם. תחושה זו עזרה לתינוקות הזֶן הקטנים לשכב בשקט — בתנוחת הראש־למטה הבטוחה יותר — ופשוט לחכות ללידה. ייתכן שהישרדות המין האנושי התאפשרה רק בזכות רפלקס ההרגעה העתיק הזה.
חמשת צעדי ה־S: חמישה שלבים להפעלת רפלקס ההרגעה של תינוקותאין לנו כיס קנגורו לשכן בו את העובר שנולד בטרם זמנו. אבל יש לנו זרועות, שמיכות עיטוף ומנשאים שאיתם אנחנו יכולים להקיף את ה"יצורים" שלנו בתחושות שבאורח פלא היפנטו אותם בתוך הרחם בחודשי ההיריון האחרונים.
כדי ליצור טרימסטר רביעי של "רחמיות" מושלמת, אנחנו צריכים לדעת את הפרטים: איך זה בדיוק להיות בתוך רחם?
בתוך גופה של האם, התינוק מכורבל בתנוחה עוברית. הוא זוכה לעיסוי/חיבוק תמידי מדופנות הרחם החמימות והקטיפתיות, חלק ניכר מהיום הוא מתנדנד ומקפץ. אבל מה שמפתיע הוא שהתינוקות גם מוקפים בהמיה רוחשת תמידית... בעוצמה שעולה על רעש של שואב אבק.
מידע זה מבהיר מדוע תינוקות נרגעים כשהם נחשפים לרעש של מייבש שיער, מרגישים תנועה של מכונית נוסעת או מאזינים לרעש לבן. והוא גם שופך אור על השאלה מדוע רוב טכניקות ההרגעה המסורתיות מחקות חמש תחושות רחם אוניברסליות:
1. עיטוף: עטיפה בשמיכה הדוקה
2. צד/בטן: שכיבה על הצד או על הבטן (רק בנוכחותכם. לעולם לא כדי לישון)
3. לחישות: ששש... רעש לבן חזק
4. נדנוד: תנועות זעירות, קצביות וקופצניות (סנטימטר או שניים, קדימה ואחורה)
5. מציצה: מציצת פטמה, אצבע נקייה או מוצץ
כשלעצמם, הצעדים האלו אינם חדשניים במיוחד, אבל החידוש המהפכני הוא שאם הם נעשים בדיוק כמו שצריך — חמשת הצעדים (הנקראים חמשת צעדי ה־S) יכולים בדרך כלל להרגיע צרחות של תינוק בתוך שניות. (ואם הם לא נעשים נכון, הם לא יעילים בכלל... או אפילו יכולים להוביל לעוד בכי!) בפרקים 8 עד 12 תמצאו הנחיות מדויקות לביצוע מושלם של כל אחד מהם.
החיבוק המושלם: לרקוח את הקוקטייל המושלם לתינוק שלכםייתכן שלא יהיה די בהכרת כל אחד מצעדי ה־S כדי להצליח להרגיע את התינוק שלכם. חשבו על אפיית עוגה. כדי להצליח, צריך לדעת הרבה יותר מרשימת המצרכים במתכון. צריך לדעת מה הכמות הנכונה לכל אחד מהם, לשמן את התבנית, ומה לעשות עם התנור. מידע על המצרכים בלבד, בלי הוראות הכנה, יוביל ברוב המקרים לעיסה לא ברורה במקום לעוגה מושלמת.
בדומה לכך, תינוקות לא שקטים יכולים להירגע רק כאשר חמשת הצעדים נעשים נכון וכאשר שלושה, ארבעה או חמישה מהם מתבצעים בו־בזמן. (אמא אחת במרפאה שלי קראה לשילוב הזה "החיבוק המושלם".)
נקודת ההתחלה של ההרגעה היא בדרך כלל עיטוף הדוק, או חיבוק. אם הרגעת תינוק משולה לעוגת שכבות, העיטוף הוא השכבה הראשונה. הוא מונע מהתינוק להניף את גפיו ולהעמיק את מצוקתו.
הערה: העיטוף לבדו לרוב אינו מצליח להרגיע אי־שקט, אבל הוא מכין את התינוק להתמקדות ב"שכבות" הבאות שאתם מוסיפים... שבתורן יפעילו את רפלקס ההרגעה.
השלב הבא הוא תנוחת הצד/בטן. תנוחת הגב היא התנוחה הבטוחה היחידה להשכיב בה תינוקות, אבל היא בדרך כלל מעצימה את הבכי... כי היא גורמת להם להרגיש שהם נופלים. תנוחות הצד והבטן יוצרות תחושת ביטחון, ובעבור תינוקות רבים הן סופר־יעילות בהפעלת מנגנון ההרגעה. שתי השכבות הבאות הן לחישות ונדנוד. שני גירויים חזקים לרפלקס ההרגעה. הם מרגיעים את התינוקת ומאפשרים לה לצאת ממעגל הבכי ולהבחין בכל הפינוק והטיפול הנפלאים שאתם מספקים לה. השכבה האחרונה, אך לא פחות חשובה, המציצה, היא הדובדבן שבקצפת. היא אחראית להמשך הפעלתו של רפלקס ההרגעה ומעניקה לתינוקות תחושת שלווה עמוקה.
הערה: המציצה לבדה יכולה לפעמים להרגיע תינוק באמצע יבבה. אבל אם היא לא עובדת, פשוט התחילו בעיטוף והוסיפו את שאר הצעדים בשכבות.
לכל תינוק ותינוקת אישיות ייחודית והעדפות מסוימות משלו או משלה. אבל עם קצת תרגול, תגלו במהרה את השילוב ואת העוצמה של חמשת צעדי ה־S שהתינוק שלכם אוהב יותר מכול.
החיבוק המושלם נחלץ לעזרה: הסיפור של שוןהשילוב בין כל החמישה יכול לעזור אפילו לתינוקות המאתגרים ביותר, כמו שון.
זוכרים את שון? הוא התינוק שהבכי שלו התיש את אמו עד כדי כך שהיא נרדמה במקלחת.
דון וסוזן ציפו שהצטרפות תינוק חדש למשפחה תוסיף כמה מהמורות לדרך, אבל לא העלו בדעתם שזה יהיה כמו לקפוץ מראש צוק!
כך תיארה סוזן את ימיהם הראשונים עם שון:
כשהייתי קטנה, אמא שלי אמרה לי שכשהייתי תינוקת נורא סבלתי מגזים, וזמן קצר אחרי ששון נולד ידעתי שהנקמה הגיעה. הילד היפה וכהה השיער שלי נולד שבוע לפני התאריך המשוער, אבל כמו סוס מירוץ הוא "זינק מהשער" בדהירה!
החל מהשבוע השני לחייו, שון היה צורח במשך שעות מדי יום. הרגשתי שנכשלתי כשראיתי אותו מתפתל בכאב. שום דבר לא עזר ובדרך כלל הייתי מתחילה בסופו של דבר לבכות יחד איתו.
מכביד לא פחות היה הפחד הסודי שלי שבכיו של שון הוא תוצאה של פציעה שהוא ספג בלידה. הלידה היתה קשה. אחרי שעתיים של לחיצות חזקות, הרופא שלף אותו לבסוף בוואקום. הזיכרון הראשון שלי משון הוא הראש המסכן שלו, שנראה כמו בננה עם כתמים כחולים ושחורים.
בשבועות הראשונים רופא הילדים אמר לנו שהבכי הממושך הוא בסך הכול הצורך שלו "לשחרר לחץ". הוא הזהיר אותנו שלא להגיב מהר מדי, שמא נרגיל אותו להיות מפונק ורק נלמד אותו לבכות יותר. זה נשמע הגיוני, אבל כשעזבנו את שון הוא רק צרח עוד יותר — ובנוסף, זה היה עינוי בשבילנו.
דון ואני ביקשנו עצות בכל מקום. יום אחרי יום ניסינו שיטות חדשות: עיטוף — כישלון. מוצץ — כלום. שינוי בתזונה שלי — כישלון. נדנוד — כמו לנופף למטוס שעובר בגובה שלושים אלף רגל. אפילו ניסינו מכשיר שחיקה רעש ורטט של מכונית. גם זה לא עבד.
מותשים ומובסים חזרנו אל הרופא שלנו. הוא אמר שוב, עם כל האהדה, שאין לנו ברירה אלא לסבול את צרחותיו של שון עד שהוא יגדל קצת וזה יעבור לו. באותו יום דון ואני החלטנו שהמתנה בחיבוק ידיים תהיה בלתי נסבלת.
מיואשים לחלוטין לקחנו את בננו, בגיל שישה שבועות, לרופא ילדים חדש. הוא שאל שאלות רבות ואחרי שהשתכנע כי בכיו של שון אינו נובע מבעיה חמורה, הוא לימד אותנו את חמשת צעדי ה־S.
הרופא אמר שרוב התינוקות בוכים כי הם פשוט עוד לא בשלים להיוולד. הם צריכים את העולם המוגן של הרחם למשך שלושה חודשים נוספים!
למען האמת, חשבתי שזה הרבה יותר מדי פשוט בשביל להיות נכון. הרי ניסיתי עטיפה, נענוע ורעש לבן וגמרתי על ארבע עם הלשון בחוץ. אבל אחרי שהוא הדגים לנו, הבנתי שפשוט עשיתי אותם לא נכון.
דון ואני החלטנו לנסות הכול מהתחלה. בלתי ייאמן ככל שזה נשמע, זה היה היום האחרון שבו שון חווה התקף בכי בלתי נשלט.
היינו בעננים שסוף־סוף מצאנו את הנחמה ששון חיפש שבועות רבים כל־כך. מאותו יום והלאה, בכל פעם שהוא התחיל להיכנס לבכי, היינו עושים את כל הצעדים, וגופו הקטן היה מרפה את שריריו כמעט מיד, ונמס בזרועותי... בפחות מדקה.
הערה: קשה ללמוד משהו חדש כשמישהו "צורח עליך". לכן מוטב לתרגל את חמשת צעדי ה־S כשהתינוק רגוע. הורים שמבצעים את הטכניקות בדיוק כפי שמוסבר בספר זה, בדרך כלל משיגים שליטה מלאה בחומר אחרי חמישה עד עשרה ניסיונות.
יש הורים שמהססים לפני השימוש בחמשת הצעדים. הם שמעו שעיטוף מזיק להנקה. או שלחישות באוזניים פוגעות בשמיעה. או שתגובה לבכי מעודדת הרגלים רעים. איזה כיף שכל הדאגות האלה משוללות כל יסוד. שעות של תנועה, צלילים וחיבוק הדוק מעניקים לתינוקות את הסיוע המהפנט שהם צריכים כדי להתמודד עם הכאוס המוחלט של צבעים, פרצופים, קולות וריחות שהם חווים בשעות הערות שלהם.
בגיל ארבעה חודשים התינוקת שלכם כבר תדע הרבה יותר טוב להרגיע את עצמה בעזרת גרגור, תנועה ומציצת אצבע. ארחיב על כך בהמשך.
להיות הורים לתינוקות בוכים... במאה העשרים ואחתאני מקווה שאתם ניגשים בהתלהבות ללימוד צעדים אלה. כולי תקווה שהידע הנלמד יופץ — מהורה להורה — עד שיום אחד המונח קוליק יהיה רק ערך במילון.
לאחר שתסיימו את הקריאה, אני מקווה שתרגישו בטוחים בעצמכם להשתמש בחמשת צעדי ה־S. אני מאמין שהם יעזרו לכם למנוע שעות רבות של בכי וצרחות ולהוסיף שעות שינה רבות.
בשאר חלקו הראשון יעסוק ספר זה בנושאים הבאים:
• מדוע תינוקות בוכים?
• מה זה קוליק ואיך נדע אם התינוק שלנו סובל מקוליק?
• מדוע כאבי גזים, חוסר בשלות מערכות, מזגו של תינוק וחרדותיה של האם כמעט לעולם אינם גורמים לקוליק?
חלקו השני של הספר יסביר:
• איך לבצע כל אחד מהצעדים
• איך לשלב בין הצעדים השונים להשגת התוצאות הטובות והמהירות ביותר
• רעיונות אחרים להרגעת תינוקות
• טיפים וטריקים להארכת שעות שינה
• מהן הבעיות הרפואיות המעטות שעשויות לגרום לקוליק
התברכתם באחת החוויות המופלאות של החיים — לידתו של תינוק. אז נא לחגור חגורות ונסיעה נעימה. וכשתינוקכם יבכה, ראו זאת כהזדמנות לשפר את כישוריכם החדשים בלמידה כיצד להפוך את התינוק חסר השקט שלכם לתינוק הכי שמח בשכונה!
הערה: אם התינוק שלכם בוכה המון ואתם צריכים ללמוד את חמשת צעדי ה־S עכשיו, הרגישו חופשי לדלג ישר לפרק 8.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.