וגם אם חולמים אנחנו

כשכתבתי שיר לראשונה,

זה היה לפני יותר משלושים שנה.

היא הייתה האהבה הראשונה,

נשמה פורחת בלב הגינה.

היא הייתה פרח יפהפה,

שלא שתה עדיין קפה.

כשכתבתי שיר לראשונה,

המילים נכתבו במחברת שורה,

ועדיין לא הכרתי את המהדורה,

השירים דיברו עליה והמילים היו אליה,

הנגיעות היו בשבילה

ואת הרגשות עטפתי במגילה.

כשכתבתי שיר לראשונה,

הרגשתי את החום מהפינה.

הרגשתי את הדמיון מגלה

שהוא המון,

הרגשתי את הרגש שמתרגש

אפילו מפרי המשמש.

הרגשתי את הליטוף

שהוא לא עטוף,

טבעי וחצוף

שקורא לי לעוף.

כשכתבתי שיר לראשונה,

הרגשתי את שפתיי נשרפות

במים טבעיים מלהבות

ומסביב עולם של פרחים,

עולם של עולמות,

שבהם יש חיים שבמבט עמוק

הם תמיד נפלאים.