זאת עם הכתם השחור

זאת עם הכתם השחור

אני מאוהבת בסדרת “מהעולם האמיתי” של כנרת זמורה ביתן, סדרה שכתובה מנקודת מבטם של בני נוער אל בני נוער ועוסקת בדילמות עכשוויות בחיים שלהם בדרך המאפיינת את ההתנהלות שלהם בעידן המודרני. עד כה סקרתי חמישה ספרים בסדרה. בין ספרי הסדרה יש רוב בולט לספרים מתורגמים אשר מצד אחד דנים בנושאים שרלוונטים לבני נוער בחיי היום יום שלהם ומצד שני העובדה שהם מדברים על מי שחיים בארצות אחרות ובתרבות אחרת הופכת אותם למעט רחוקים מן המציאות היומיומית שלהם, ספרי המקור בסדרה נותנים לקוראים תחושה כי הגיבורים שלהם הם השכנים מן הבניין ממול, והופכים את הקריאה בהם לחוויה כמעט מציאותית.

החיים של של לילי רגילים מאוד, יש לה שני הורים, ציונים טובים מאוד בלימודים וקראש על המורה שלה אביחי. כשהיא יוצאת לחופשת הפסח ההורים שלה מזמינים אותה לארוחה במקס ברנר, אירוע חריג בכל קנה מידה שנשמר רק לימי הולדת או במקרים של מוות, מכיוון שהיא יודעת שאף אחד מן הדברים הללו לא רלוונטי היא תוהה מה המאורע לכבודו הם יוצאים לאכול שם הם החליטו להתגרש, הסתבר, וכבר באותו הערב אביה עוזב את הבית ומותיר את שתיהן לגור בו לבד. אפילו השאלון ששלח אביחי לכיתת התלמידים המחוננים שהיא חלק ממנה כבר לא מספק לה עניין כמו בעבר. כשהיא מתעוררת בבוקר ומוצאת את אמא שלה אורזת מזוודה היא תוהה אם גם היא עוזבת את הבית אבל מסתבר שהן נוסעות כמתוכנן לחגוג את ליל הסדר בצימר שהזמינו לחג לאחר שסבתה נפטרה. בצימר היא מעסיקה את עצמה בשאלון שקיבלו במייל ואמה שרצתה להראות עניין ביקשה שתשתף אותה במה שהיא עושה, אבל נרדמה לפני שהצליחה להבין במה מדובר.

בגלל שלילי לא עייפה היא מחליטה לצאת מן הצימר ולשוטט קצת באיזור, כשהיא מגיעה לדיר היא מצטרפת להאבסת הכבשים ומתבוננת לראשונה בכבשה שעתידה לשנות את חייה: “גופה היה לבן וצח, הצוואר חום בהיר בגוון קינמון, והראש חום בהיר עוד יותר, ממש זהוב, כנראה מהשמש. האוזניים שלה היו גדולות ומאוד ושמוטות, והגיעו כמעט עד הסנטר. הדבר שהכי בלט בה היה העיניים – גדולות ומקובעות בצדי הראש ובהן הבעה משרת שלווה כמו צליל סגירת המכולת ביום שישי אחר הצהריים. בין שתי העיניים היה לה כתם שחור.” כשהיא מתקרבת להאכיל גם אותה פונה אליה האחראית במקום ואומרת לה שהיא כבר תאכיל אותה. היא מספרת לה שמדובר בכבשה זקנה כבר לא מייצרת חלב ואחזקתה יקרה יותר מן התמורה שהיא נותנת לכן אחרי החג תמסר לסוחר בשר. לילי מופתעת והתדהמה ניכרת על פניה משום שהאחראית מסבירה לה שאין אפשרות כלכלית להחזיק בכבשים שלא נותנים תמורה. כשהאישה מתקרבת לכבשה ליל שמה לב לדבר מוזר, בזמן שהאישה משוחחת עם הכבשה זו משיבה לה בנדנוד אוזניה, שמאל משמעה לא וימין – כן. היא מנסה גם לתקשר איתה ומגלה שזה עובד.

היא חוזרת לצימר לפני שאמה מתעוררת, מתקלחת כדי להסיר מעליה את הריח שנספג בבגדיה בדיר ולפני שהיא מספיקה להבין היא מגלה שהן עומדות לנסוע חזרה הביתה כי אמה לא מרגישה טוב. הן רק תאכלנה משהו בארוחת ליל הסדר במקום ותסענה. הן טועמות משהו ומחליטות שלא להשאר לארוחה במקום זאת הן עושות דרכן החוצה וכשאמה פונה בטעות לתוך המושב במקום החוצה אמה מתנגשת בגדר והג’יפ עליו הן נוסעות נעצר. היא מנצלת את העצירה והולכת להתפנות בין השיחים שם היא מגלה שהכבשה הזקנה מן הדיר עומדת ומתבוננת בה היא מנהלת איתה שיחה קצרה ומחליטה להציל אותה מן הגורל העגום הצפוי לה, יחד הן עולות לג’יפ ונוסעות לבית של לילי. היא מצליחה להסתיר את נוכחותה מאמה הלא מרוכזת אבל יודעת שתצטרך למצוא לה פתרון במהירות, בית סבתה נדמה לה כפתרון הטוב ביותר.

בדדך לבית סבתה היא נתקלת בחבורת נערים שאחד מהם עתיד להיות האדם הקרוב ביותר אליה בחופשת הפסח ולסייע לה להסתיר את הכבשה מכל מי שעשוי להזיק לה. נער שלולא הבשורה על גירושי הוריה כנראה מעולם לא הייתה מייצרת עמו דיאלוג ולומדת להכיר אותו ואת עולמו. המפגש אתו גם מאפשר לה להתמודד עם הבשורה על התפרקות המשפחה שלה ולהצליח לעכל את המפגש המחודש שלה עם הוריה, הפעם כשני בני אדם שהיא מגלה חלקים נוספים בקיום שלהם מעבר למה שהכירה.

עמליה רוזנבלום יוצרת דמות של נערה שעולמה המוגן מצליח לשמר את הילדותיות שלו מעט יותר זמן מכפי המקובל, ולמרות שהיא לומדת בכיתת מחוננים ובשנת הלימודים הבאה תתחיל ללמוד יחד עם תלמידים נוספים מכיתתה בקורס אוניברסיטאי במקביל, לא נאלצה להתמודד עם דברים החורגים מיכולת ההתמודדות שלה. גירושי הוריה פורצים באחת את המעטה שגונן עליה כל חייה ומרגע שזה נפרץ והיא מעיזה להציץ החוצה היא מגלה עולם חדש שלא הכירה, מחוץ לביתה וגם בתוכו פנימה. המפגש שלה עם המציאות הלא מרוככת מזרזר באחת את תהליך ההתבגרות שלה. היא מקבלת החלטות המאפיינות בני נוער רבים המנסים לקרוא תגר על הדברים המוכרים כדי להביע את מחאתם על חלקים בחייהם שאינם מוכנים להסכים עם קיומם, ולומדת להכיר את הגבולות החדשים של העולם החדש שלה.

הקריאה בעמודים הראשונים של הספר יוצרת תחושה כי הוא עתיד לעסוק בנערה בעלת תפיסת עולם מעט ילדותית ולא בוגרת, אבל הקורא עובר יחד אתה את התהליך בו היא מפנימה את השינויים שחלו בחייה ויחד אתה חווה את תהליך ההתבגרות המזורז שהיא עוברת ואת הדרך שלה להתמודד.

בניגוד לספרי נוער אחרים בהם האירועים רודפים אלו את אלו ומותירים את הקורא חסר נשימה, נדמה שקצב הכתיבה בספר הנוכחי מעט אטי יותר, על אף השינויים הרבים המתחוללים בחייה של לילי בשבוע אחד, הספר מוביל אותה ואת הקוראים באטיות בין הנקודות השונות שמשפיעות על התהוות התפיסה המחודשת שלה את העולם ואת עצמה.

מדובר בספר נעורים הכתוב בשפה יפה ובקצב משלו, ומעניק הצצה לעולמם של בני נוער שלכאורה חיים בסביבה מוגנת שדבר לא יכול להשפיע עליה. עמליה רוזנבלום מצליחה לתאר בצורה נאמנה תהליך התבגרות מזורז מאוד של ילדה אחת המגלה שהחיים הם לא מה שחשבה.