חוכמת ההיגיון

דברי הימים התשבץ הראשון בעולם פורסם בעיתון New York World ב־21 בדצמבר 1913. חידת המילים הזאת, שהומצאה ע"י העיתונאי הבריטי ארתור ויין, הייתה תשבץ קטן ופשוט בצורת מעוין וללא משבצות שחורות. בעקבות תשבץ זה החלו להתפרסם בשנות ה־20 של המאה ה־20 תשבצים בעיתונים שונים בארצות הברית והשינויים שנעשו בהם נותרו עד היום: הצורה הסטנדרטית נעשתה ריבוע או מלבן ומשבצות שחורות סימנו את הגבול בין פתרון אחד לשני. בתוך שנים ספורות החידה החדשה צברה פופולריות עצומה ושובצה כמעט בכל עיתון בארה"ב. אחר כך היא התפשטה בכל העולם. פתירת תשבצים הפכה לתחביב עממי חובק עולם והיא נותרה כזאת גם בימינו אלה. איור 1 - התשבץ הראשון בהיסטוריה (1913) ניו יורק שימשה גם בית היוצר לתשבץ העברי הראשון. התשבץ, שנקרא אז 'חידת שתי וערב', פורסם בעיר זו בירחון המצויר לילדים 'עדן' בנובמבר 1924. התשבץ חוּבר ע"י מרדכי כהן ותבניתו עוצבה בצורת מגן־דוד. בהקדמה לחידה החדשה נכתב שהמשחק "הִתְפַּשֵׁט כָּעֵת בְּכָל אֲמֶרִיקָה". איור 2 - התשבץ העברי הראשון ופתרונו (1924) העיתון 'דֹאר היום' (שאותו הוציא לאור איתמר בן אב"י וערך זאב ז'בוטינסקי) היה מהראשונים שפרסם תשבץ עברי בארץ ישראל. החידה שנקראה אז 'סבך המִלים' התפרסמה ב־7 בדצמבר 1928. היה זה המשורר והתשבצאי קדיש סילמן שנתן לחידה יותר מאוחר את השם 'חידת תשבץ'. השם התקצר לאחר זמן מה למונח 'תשבץ', שבו אנו משתמשים עד היום. מהו תשבץ? איור 3 - תשבץ פתור קשה להאמין שיש מישהו מִבֵּין קוראי הספר שלא ראה תשבץ מעולם, אולם בכל זאת כדי להתחיל מבראשית נסביר בקצרה מהו תשבץ: תשבץ הוא חידה שבה תבנית מרובעת של משבצות לבנות ושחורות וכן שתי רשימות של הגדרות שרומזות על מילים ומונחים שונים: הגדרות מאוזן (או אופקי) מגדירות מונחים שאותם יש לשבץ בַּתבנית מימין לשמאל בתוך רצף של משבצות לבָנות ואִילו הגדרות מאונך (או אנכי) יש לפתור בתוך רצף משבצות לבנות מלמעלה למטה. הפותר צריך למצוא את פתרונה של כל הגדרה ולכתוב את הפתרון בתבנית התשבץ, כך שבכל משבצת לבנה יש לשבץ אות אחת מתוך הפתרון. המשבצות השחורות מפרידות בין פתרון לפתרון וגם הקצֶה של שורת משבצות או של טור אנכי של משבצות מסמן את מיקום האות האחרונה בפתרון.מִספר ההגדרה מורה לפותר באיזו משבצת להתחיל את כתיבת הפתרון.האותיות בתבנית הפתורה משתלבות אחת בשנייה, כך שחלק מהמשבצות משַמשות עבור שתי הגדרות – אחת במאוזן ועוד אחת במאונך, ולכן יש להשתמש באותיות רגילות ולא באותיות סופיות. ההגדרות כל הגדרה בתשבץ הקלאסי רומזת כאמור על הפתרון המבוקש. ההגדרה בתשבץ היא 'מילונית' או 'אנציקלופדית', כלומר יש בה מֵעין תיאור קצר ותמציתי של המילה המבוקשת, ללא משחק מילים או תחכום כלשהו. יש הגדרות שהפתרון האפשרי שלהן הוא אחד ויחיד, כמו למשל: 'עיר הבירה של ספרד' שפתרונה הוא כמובן 'מדריד' או 'אביו של דוד המלך' שפתרונה הוא 'ישי'. לצידן יש הגדרות שיש להן יותר מפתרון אחד, למשל 'חודש לועזי'. בהגדרה זאת הפתרון יכול להיות כל אחד משמות החודשים בלוח השנה הלועזי, ואז הפותר צריך לבחור פתרון שהוא באורך האותיות המתאים בתבנית וגם כזה שהאותיות שמרכיבות אותו ישתלבו עם האותיות בפתרונות אחרים בתבנית התשבץ. ברוך שפתרנו פתירה של תשבץ יכולה להיות שעשוע אינטלקטואלי נחמד. כבר בהקדמה לתשבץ העברי הראשון, שפורסם כאמור ב־1924, נכתב: "הוא בלי ספק משחק מעניין מאוד, ויש לו גם ערך חינוכי, כי על־ידָיו אנו לומדים מילים חדשות וקשות והן נעשות שגורות בפינוּ". ואכן פתירת תשבצים מעשירה ומרעננת את אוצר המילים ואת הידע הכללי. הפותרים נתקלים לעתים במילים חדשות שלא הכירו, בביטויים נדירים ובמילים שלא נעשה בהן שימוש בדיבור היום־יומי. פתירת תשבצים מאתגֵרת את הפותר וגורמת לו 'לשבור את הראש' עד סיום הפתירה וכך להביא לו סיפוק ותחושת הישג מהעמידה באתגר ומ'פיצוח' הקושי. פתירת תשבצים היא לָרוב תחביב שהאדם עוסק בו לבדו להנאתו, אך זאת יכולה להיות גם פעילות חברתית בשיתוף אנשים נוספים. בארץ יש פעילויות רבות של 'פרלמנטים', ובהם חברים מתכנסים בבתי קפה, בדירות או אף במפגשים וירטואליים ופותרים ביחד תשבצים. מֵעבר לָאֶתגר ולשעשוע יש לתשבצים אפילו ערך בריאותי. מחקרים הוכיחו שפעולות שִׂכליות פשוטות כמו פתירת תשבצים עשויות לסייע במניעת אלצהיימר. מנַהל המרכז להזדקנות באוניברסיטת קליפורניה, המדען ד"ר גארי סמול, מצא כי תרגול המוח בביצוע פעולות כגון פתירת תשבצים יכול למזער את הסיכון להתפתחות מחלות שכרוכות בהתנוונות מערכת העצבים (כך דוּוח בכתבה שפורסמה במדור 'מחקרים רפואיים' באתר ynet). בעולם של טכנולוגיות מתוחכמות ומסַכּים מכל עבר, כשרבות מפעילויות הפנאי שלנו דורשות סיפוק מיידי והגעה ל'פואנטה' כאן ועכשיו, פתירת התשבצים היא עדיין פעילות פנאי רגועה ומהנָה והפופולריות שלה חוצה מגזרים, גילים ומעמדות. בארץ ובעולם התשבצים מתפרסמים בעיתונים באופן קבוע. עורכי העיתונים מכירים בערך המוסף של התשבצים ובדרישה שיש להם בקֶרב ציבור הקוראים.