הקדמה
ספר זה בא להשלים את הצורך במקור מידע מקיף ואמין
שיעמוד ברשותם של אנשי המקצוע בישראל העוסקים בתחום של הדברת
חולייתנים מזיקים בתברואה. ביססתי את מתכונת הספר על ניסיון רב-שנים
של הוראת נושא החולייתנים המזיקים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה
העברית ברחובות ובקורסים להדברה, על ביצוע מחקרים בפיתוח שיטות הדברה
של חולייתנים מזיקים, על הדרכה חקלאית ועל ייעוץ למדבירים, לחברות
הדברה ולמפעלי תעשייה.
לא פעם הבעתי את ספקותיי לגבי תיאוריות שלא הוכחו כל
צורכן בתצפיות מדעיות כנדרש. נושא החולייתנים במגזר העירוני אינו נמצא
בראש מעייניו של המחקר המדעי, וזאת למרות חשיבותו הכלכלית. בעיני רוב
הזואולוגים החולייתנים המזיקים אינם יעד מוצדק למחקר יישומי, והסביבה
העירונית אינה מתאימה למחקר אקולוגי (Colvin and Jackson, 1999). לכן
המידע המדעי בענף זה דל יחסית בכל הנוגע לתחום המעשי-שימושי. בעיתונות
הכללית, בפרסומים מסחריים, בביטאונים של שמירת טבע, ולעתים בפרסומים
מקצועיים, ישנה מגמה של פרסום עובדות בלתי מבוססות. הקפדתי על כך
שהמידע שבספרי זה יבוסס על מידע מוסמך, שמתפרסם לפי הקריטריונים
המקובלים בספרות המדעית, והקפדתי שהמידע יסתמך על מקורות ביבליוגרפיים
אמינים, שיאפשרו לקורא לעיין ולהרחיב את ידיעותיו בנושא. לעתים
הסתמכתי על ניסיוני המצטבר במחקר ובייעוץ כדי להמליץ על שיטות מנע
והדברה שונות שאינן נתמכות בראיות מחקריות מקובלות. מוצרים מסחריים
רבים נמצאים בשימוש והינם יעילים אף על פי שלא נבדקו בשיטות מדעיות,
ומוצרים אלה נכללו בספר תוך ציון העובדה שאין ראיות מדעיות על
יעילותם. אין הפניה למקורות בתיאורים של הביולוגיה של רוב המינים
הנזכרים בפרקים השונים, כי אין קושי בידי הקורא למצוא אותם בספרי טבע
ובאינטרנט. לעומת זאת הרחבתי, וגם הבאתי מקורות, על הביולוגיה של מיני
המכרסמים הסמוכנים, וזאת בגלל חשיבות מידע זה להבנת שיטות ההדברה
והמניעה. המאמרים שמתפרסמים ברשת האינטרנט הם בעייתיים: לא ברור מה
מידת האחריות והרמה המקצועית של כותבי מאמרים אלה. לעתים קרובות
מאמרים וחלקי מאמרים הועתקו פעם אחר פעם זה מזה, תוך כדי הכנסת
טעויות. למרות ההסתייגויות האלה נכללו בביבליוגרפיה גם הפניות למקורות
מידע מהרשת, וזאת בתנאי שהמידע המובא שם מבוסס ואמין. למידע שברשת
יתרון בהיותו נגיש לכל המעוניין. הקורא מוזמן להיעזר בוויקיפדיה, אך
עליו לדעת שגם שם ייתכנו טעויות ואי-דיוקים.
בישראל נהוגים תהליכי רישוי ופיקוח של תכשירים קוטלי
מזיקים מעוגנים בחוק בגלל פוטנציאל הסכנה בשימוש בחומרים רעילים
להדברת מזיקים. קיימות בישראל שתי מערכות מקבילות של רישוי חומרי
הדברה, אחת במשרד להגנת הסביבה והשנייה במשרד החקלאות. המשרד להגנת
הסביבה ממונה על פיקוח והסמכה של מדבירי מזיקים ועל רישוי תכשירי
הדברה. בהדברה חקלאית מורשים החקלאים להדביר את המזיקים באופן עצמאי
בהתאם להוראות תווית התכשיר שעברה תהליכי בדיקה ורישוי על-ידי
השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות. תהליכי הרישוי של קוטלי
מזיקים מבטיחים שמירה על בריאות האדם ובעלי-החיים ושמירה על איכות
הסביבה. יצרני התכשירים ומפיציהם נדרשים להציג לרשויות ראיות מבוססות
ליעילות התכשירים. תהליך דומה אינו נעשה לגבי שיטות שאינן כרוכות
בשימוש בחומרים, כמו מלכודות.
מכיוון שהשתמשתי במונחים מעולם הטבע והכימיה אשר אינם
מוכרים לכל קורא, נמצא בסוף הספר מילון מונחים. הטמעתי מונחים חדשים
שנקבעו על-ידי האקדמיה ללשון העברית. לאחר כל
מונח מדעי מובא תרגומו לאנגלית על מנת להקל על הקורא המעוניין לעיין
בנושא זה בספרות המדעית, שרובה כתובה אנגלית. בסוף הספר מוצג מפתח
בעלי-חיים עם שמותיהם העממיים בעברית ובאנגלית וכן שמם המדעי.
תודתי נתונה לאשתי לאה על תמיכתה ועזרתה בכל שלבי
הכתיבה והעריכה. תודות לפרופסור משה קול ולעמוס וילמובסקי על קריאת
כתב היד ועל הערותיהם המועילות. תודה מיוחדת לעמוס וילמובסקי על
תרומתו לנושא האקטופרזיטים של המכרסמים והעופות. תודה למלכה זמלי
מהאקדמיה ללשון העברית על תרומתה במציאת שמות עבריים חדשים למונחים
מעולם ההדברה, ולסבטלנה וייסמן על עזרתה במחקר בשדה ובמעבדה. אני חייב
תודה למדבירים המקצועיים שחָלְקו איתי את ניסיונם המקצועי, תרומה שאין
לה תחליף. תודה מיוחדת לעובדי החברות לחומרי הדברה, רימי להגנת הצומח
ולסביבה בע"מ, חזן יבוא ושיווק מוצרים חקלאים בע"מ, טבעון-כים בע"מ,
לידור כימיקלים בע"מ ותפזול תעשיות כימיות בע"מ, שהשתתפו באופן פעיל
בניסויי השדה.
תודתי נתונה לאורלי לוי ולצוות הוצאת ספרים אוריון
שבלעדיהם לא היה יוצא הספר לאור, ללאה גליס על העריכה הלשונית, ולגונן
מעתוק על העיצוב.
שמואל מורן, 2018
[1] האקדמיה
ללשון העברית, מאגר המונחים, איכות הסביבה: הדברה (תשע"ג)/ http://hebrew-terms.huji.ac.il/milonimsearch1.asp.[חזרה]
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.