יערות אפלים

פרולוג: מי הרג את בְּלַנקָה?

ב־12 באוקטובר 1965 אפשר היה לקרוא בעמוד הראשון של העיתון המקומי:

דרמה מזעזעת בהרים

גברת ב' ד', רעייתו של מר ק' ד', סוחר עתיקות ידוע בקנטון, נרצחה אתמול בבית הנופש שלהם בהרים. הבעל, שעל פניו נסוכה הייתה ארשת יאוש עמוק, העיד כי שהה בכפר הסמוך ולכן נעדר למספר שעות. לפי דבריו, כאשר שב הביתה מצא את אשתו חנוקה למוות. האירוע התרחש באזור בתי העץ לאחסון השחת בלוֹנאז. החשדות מתמקדים בגבר בשם ג' ל' אשר נהג לשוטט באזור.

ב־13 באוקטובר: מִפנה בחקירת הרצח!

נעצר גבר צעיר בשם ב' מ' שהודה בביצוע מעשי גנבה באזור בתי העץ לאחסון השחת בלונאז. האם הוא הרוצח?

ב־14 באוקטובר: עדיין בעניין מקרה הרצח בלונאז...

במעבר הרים צר למרגלות הר רֶצֶה, נמצאה גופתו של ג' ל', מכוסה בגל אבנים, רקותיו מרוּצצות ושאריות של לחם יבש בכיסו. לפי חוות דעת פתולוגית המוות אירע לפני ימים לא מעטים. (שארית הלחם היבש!) פרשת הרצח של האישה מלונאז נמצאת במבוי סתום.

ב־15 באוקטובר: עיירה קטנה חושדת

סוחר העתיקות הידוע ק' ד', בעלה של ב' ד' אשר נמצאה חנוקה למוות במטבח בבית הנופש של בני הזוג בהרים, נאשם ברצח אשתו. מסתבר שלפני זמן קצר האיש "ביטח" את חיי אשתו בסכום של שלוש מאות אלף פרנקים.

אבל ב־16 באוקטובר, כאשר עלו הז'נדרמים שוב לאזור בתי העץ לאחסון השחת בלונאז, הם מצאו כובע קש זול ממוסמר אל הדלת ואליו צמודה פיסת נייר ועליה המילים:

רק אלוהים יודע מי הרג את בלנקה

הֱיֵה ברוך איכר בלי קורת גג!

הֱיֵה ברוך גנב עלוב חיים!

הֱיֵה ברוך בעל נוּבוֹ רִיש!

אבל מי הרג את בלנקה?

את זאת לא יגלה איש.

הצעיר מבין הז'נדרמים חשב שמדובר במהתלה, אך המבוגר שבהם נותר מהורהר. "כתב היד הזה, נראה לי שאני מכיר אותו," פלט לבסוף. "איפה נתקלתי ב־ב גדולה כתובה ככה? ואיזה פיתול יש בה! כשהיינו בגן, בוֶורמאל, שם לימדו אותנו את זה! אצל המורה אֶדוֹקְסי, הקפריזית הזאת. קראנו לה המשוגעת, אבל היא הייתה יותר ממשוגעת, וגם פחות ממשוגעת: מוזרה."

"אתה יש לך רעיונות..." אמר הראשון.

"הו! ואם זאת אדוקסי!? היא יודעת לכתוב. והיא גם מרשעת."

ולפתע נרעדו נחירי אפו:

"היא חנקה בשרוכים של מגפוני עור את כל ה... הפסיונים של מַרְקוֹלֶן."

"אבל למה?"

"קנאה, אלא מה."

הז'נדרם הצעיר הרכין ראשו.

"טוב, בסדר. חייבים ללכת ולספר את זה עכשיו," אמר.