כוח הכוונה

פרק 1 לראות את הכוונה מזווית חדשה

"קיים ביקום כוח בלתי ניתן למדידה ולתיאור. השמאנים קוראים לו כוונה, וכל דבר שקיים ביקום כולו קשור לכוונה באמצעות חוליה מקשרת".

– קרלוס קסטנדה

 

 

בשנים האחרונות חשתי משיכה עזה כל-כך ללמוד על הכוונה, שקראתי מאות ספרים שכתבו פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי רוח, מלומדים מהעת העתיקה, מלומדים בני זמננו וחוקרים מהאקדמיה. המחקר שלי חושף הגדרה נפוצה למדי של הכוונה כמטרה או כיעד רב-עוצמה, המלוּוה בהחלטה נחושה לייצר את התוצאה הרצויה. אנשים שמוּנָעים על-ידי כוונה מתוארים כבעלי רצון חזק שאינו מאפשר לשום דבר למנוע מהם להשיג את משאלת לבם. אני רואה בהם אנשים החלטיים ונחושים כמו כלב פיטבול. אם אתם נמנים עם האנשים שלעולם אינם מוותרים, ומשלבים זאת בחזון פנימי שדוחף אותם להגשים את חלומותיהם, אתם עונים לתיאור האנשים שמונעים על-ידי כוונה. רוב הסיכויים שיש לכם הישגים מרשימים מאוד, וקרוב לוודאי שאתם גם גאים ביכולתכם לזהות הזדמנויות שנקרות בדרככם ולנצל אותן.

במשך שנים רבות החזקתי באמונה דומה בנוגע לכוונה. למעשה, פעמים רבות כתבתי ודיברתי על כוח הכוונה באותה צורה שבה תיארתי אותו כאן. אבל ב-25 השנים האחרונות הרגשתי שינוי בחשיבה ומעבר מהדגש הפסיכולוגי, או ההתפתחותי-אישי הטהור, לכיוון רוחני שבו הריפוי, עשיית הנסים, ההגשמה ויצירת הקשר עם התבונה האלוהית הם אפשרויות אמיתיות.

זה לא היה ניסיון מכוון להינתק מהרקע האקדמי והמקצועי שלי, אלא התפתחות טבעית שהתרחשה כאשר התחלתי ליצור קשר מודע יותר עם הרוח. כתיבתי העכשווית מדגישה את האמונה, שאנו יכולים למצוא פתרונות רוחניים לבעיות באמצעות חיים ברמות גבוהות יותר של אנרגיה וגיוס אנרגיות מהירות יותר. לדעתי, הכוונה היא משהו גדול בהרבה מאשר אגו נחוש או רצון אינדיווידואלי. היא כמעט ההפך המוחלט. אולי זוהי תוצאה של השלת שכבות רבות של אגו במהלך החיים, אבל נוסף על כך אני חש בהשפעתם העזה של שני משפטים שקראתי בספר של קרלוס קסטנדה. במשך שנים של כתיבה, פעמים רבות הזדמן לי לקרוא משפט שהנביט בי מחשבה מסוימת, אשר בסופו של דבר אילצה אותי לכתוב ספר חדש. בכל מקרה את שני המשפטים האלה בספרו האחרון של קסטנדה, צדו הפעיל של האינסוף, קראתי בזמן המתנה לפתיחת עורק סתום שגרם לי התקף לב קל.

מילותיו של קסטנדה היו: "הכוונה היא כוח שקיים ביקום. כאשר מכשפים (אלה שניזונים מהמקור) מאותתים לכוונה, היא באה אליהם וסוללת את הדרך להגשמה, כלומר מכשפים תמיד מגשימים את מה שהיה בדעתם לעשות".

כשקראתי את שני המשפטים הללו, נדהמתי מהתובנה ומהבהירות שהם העניקו לי באשר לכוח הכוונה. תארו לעצמכם שכוונה אינה משהו שאתם עושים, אלא כוח שקיים ביקום כשדה אנרגיה בלתי נראה! לפני שקראתי את דבריו של קסטנדה, לא ראיתי את הכוונה באור כזה.

כתבתי את שני המשפטים הללו, ואחר כך הדפסתי אותם על כרטיס וציפיתי אותו בניילון. לקחתי את הכרטיס איתי לצנתור, ומיד כשהתאפשר לי התחלתי לדבר על כוח הכוונה עם כל מי שהיה מוכן להקשיב. הפכתי את הכוונה לחלק מכל נאום שנשאתי. שקעתי ברעיון הזה כדי להשתמש בו לא רק לצורך הריפוי שלי עצמי, אלא גם כדי לעזור לאחרים לעשות שימוש בכוח הכוונה, כדי לשאת אותם אל המקום שיש להם יכולת מלאה להגיע אליו. חוויתי סאטורי, התעוררות בזק, ומסירת התובנה הזאת לאחרים עמדה בראש מעייניי. התברר לי שהגישה לכוח הכוונה מקלה על מימוש השאיפה להגשים משאלות באמצעות שימוש בכוח רצון טהור.

מאז אותו רגע מכריע חשבתי על כוח הכוונה כמעט בכל שעה של ערות – והיה נדמה שכל הספרים, המאמרים, השיחות, שיחות הטלפון והמכתבים שהגיעו לתיבת הדואר שלי, כמו גם הספרים שבהם נתקלתי בחנויות הספרים – קשרו ביניהם קשר כדי להבטיח שאמשיך ללכת בדרך הזאת. אז הנה הוא כאן לפניכם: כוח הכוונה. אני מקווה שהספר הזה יעזור לכם לראות את הכוונה באור חדש ולהשתמש בה בדרך שתוביל אתכם להגדרה עצמית דומה לזו שהציע פאטנג'לי לפני יותר מ-2,000 שנה: "כוחות רדומים, יכולות וכישרונות מתעוררים לחיים, ואתה מגלה שאתה אדם גדול בהרבה מכפי שחלמת שתהיה אי-פעם".

שתיים ממילותיו של פאטנג'לי, "כוחות רדומים", הן שהניעו אותי לכתוב על הכוונה. פאטנג'לי התכוון לכוחות שנראים לא קיימים או מתים, וגם לאנרגיה רבת-העוצמה שאדם מרגיש כשהוא מתמלא השראה. אם אי-פעם נחה עליכם הרוח להגשים מטרה או שאיפה, אתם מכירים את התחושה הזאת של הרוח שפועלת דרככם1. בתקופות מכריעות בחיי חשבתי רבות על היכולת להגיע אל כוחות רדומים לכאורה, כדי שיעזרו לי להשיג משאלת לב יוקדת. מה הם הכוחות האלה? היכן הם נמצאים? מי זוכה להשתמש בהם? למי הכניסה אסורה, ולמה? שאלות מהסוג הזה גרמו לי לחקור ולכתוב את הספר הזה, וכך לגלות זווית ראייה חדשה לגמרי על הכוונה.

כרגע, כשאני כותב על ההתרגשות שחשתי כשמימשתי את האמת שנסתרה מן העין זמן רב כל-כך, אני יודע שהכוונה היא כוח הטמון בתוך כל אחד מאתנו. הכוונה היא שדה אנרגיה נסתר מן העין, שמתקיים מעבר לדפוסי היומיום הרגילים שלנו. היא נמצאת שם עוד לפני ההתעברות שלנו. יש בידינו האמצעים למשוך אלינו את האנרגיה הזאת ולחוות את החיים בצורה חדשה ומרגשת.

היכן נמצא שדה הכוונה הזה?

אחדים מהחוקרים החשובים מאמינים שהאינטליגנציה, היצירתיות והדמיון שלנו אינם מחשבות או מרכיבים במוחנו, אלא מתקיימים בפעולת גומלין עם שדה האנרגיה של הכוונה. המדען המבריק דיוויד בוהם, שכתב על כך ב-Wholeness and the Implicate Orderׁ (כּוּליוּת וסדר משתמע), טען שההשפעה והמידע שתורמים לארגון העולם נמצאים בתחום בלתי נראה, ושניתן לגייס אותם בשעת הצורך. במחקרים שערכתי ובספרים שקראתי מצאתי אלפי דוגמאות למסקנות מהסוג הזה. אם הוכחות מדעיות מדברות אליכם, אני מציע שתקראו את The Field: The Quest for the Secret Force of the Universe (השדה: החיפוש אחר הכוח הנסתר של היקום) מאת לין מקטגרט. ספרה גדוש מחקרים שמאשרים את קיומו של ממד אנרגיה גבוה ומהיר יותר, או שדה כוונה, שכל אחד יכול להגיע אליו ולהיעזר בו.

התשובה לשאלה היכן נמצא השדה הזה? היא: אין מקום שבו אינו נמצא, מפני שהכוונה מוטבעת בכל דבר ביקום. הדבר אמור לגבי צורות החיים – גְנוּ, שיח ורדים או הר. בבריאת היתוש ובניסיון חייו מוטבעת כוונה. בלוט זעיר, שאין לו שום כוח נראה לעין לחשוב או לערוך תוכניות לעתיד, מכיל כוונה שמקורה בשדה הבלתי נראה. אם תחתכו את הבלוט לא תגלו בפנים עץ אלון ענק, אבל אתם יודעים שהוא נמצא שם כפוטנציאל. ניצת התפוח הפורחת באביב היא פרח קטן ויפה, אבל הכוונה שמוטבעת בה תתבטא בקיץ בדמות תפוח. הכוונה אינה טועה. הבלוט לעולם לא יהפוך לדלעת, ניצת התפוח לעולם לא תהפוך לתפוז. הכוונה מוטבעת בכל היבט של הטבע בלי יוצא מן הכלל, וככל שאנו יודעים, שום דבר בטבע אינו חוקר את מסלול הכוונה שלו. הטבע פשוט זורם בהרמוניה משדה הכוונה. גם מקורנו הוא בכוונה שנבעה מתוך האנרגיה של השדה הזה.

בזמן ההתעברות יש בדנ"א של כל אחד מאיתנו מה שאנשים מסוימים מכנים השפעה עתידית. ברגע התעברותנו, כאשר טיפת פרוטופלסמה אנושית זעירה ביותר מתחברת עם ביצית, מתחילים החיים בצורתם הפיזית, והכוונה מכוונת את תהליך הגדילה. מבנה גופנו, מאפיינינו הפיזיים, התפתחותנו והזדקנותנו – הכול מוטבע בנו כבר באותו רגע של התעברות. העור המדולדל, הקמטים ואפילו מותנו, כולם כבר שם. אבל רגע אחד, מה בדיוק קורה ברגע ההתעברות? היכן מתחילים החיים האלה, שנולדו מתוך כוונה?

כשאנו בוחנים את ריקוד הזרע והביצית בניסיון לגלות את מקורו, ונעים אחורה, לכיוון הבריאה, אנו מוצאים תחילה מולקולות, אחר כך אטומים, אלקטרונים, חלקיקים תת-אטומיים וחלקיקים תת-תת-אטומיים. בסופו של דבר, אילו היינו מניחים את הכמות הזעירה הזאת של חלקיקים תת-תת-אטומיים בתוך מאיץ חלקיקים ומביאים אותם להתנגש אלה באלה בניסיון להתחקות אחר מקור החיים, היינו מגלים את מה שאיינשטיין והמדענים בני ארצו גילו: במקור אין חלקיקים; חלקיקים אינם יוצרים עוד חלקיקים. המקור, שהוא הכוונה, הוא אנרגיה טהורה חסרת גבולות שרטטיה מהירים כל-כך, שהם קוראים תיגר על כל ניסיון למדוד אותם או לצפות בהם. הכוונה אינה נראית לעין, היא חסרת צורה ונטולת גבולות. אם כן, במקור אנו אנרגיה חסרת צורה, ובאותו מרחב רוחני של אנרגיה רוטטת ונטולת צורה, שם חיה הכוונה. ובמילים אחרות, אני יודע שהיא נמצאת שם, מאחר שבצורה כלשהי היא הצליחה להיכנס לתוך טיפת זרע וביצית ולקבוע ששׂעַר ראשי יפסיק לצמוח אחרי 25 שנים... ושבתוך 50 שנה הוא יגדל בתוך אפי ובאוזניי, וכל מה שאני (המתבונן) אוכל לעשות, הוא להסתכל בתופעה ולגזוז את השיער!

אי אפשר לתאר את שדה הכוונה במילים, מפני שהמילים נובעות מהשדה הזה בדיוק כמו השאלות. הכוונה היא אותו מקום ללא מקום, והיא דואגת לנו בכל דבר ודבר. היא מגדלת את ציפורני אצבעותיי, היא גורמת ללבי לפעום, היא מעכלת את האוכל שלי, היא כותבת את ספריי, והיא עושה כך בשביל כל אחד וכל דבר ביקום. זה מזכיר לי סיפור סיני עתיק חביב, אשר סיפר צ'ואנג טסו:

 

פעם היה דרקון חד-רגלי בשם הוּאִי. "איך לעזאזל אתה שולט ברגליים שלך?" הוא שאל את מרבה הרגליים. "אני בקושי מצליח לשלוט באחת!"

"לאמיתו של דבר", השיב מרבה הרגליים, "אני לא שולט ברגליים שלי".

 

יש מרחב נסתר מהעין ונטול צורה ששולט בכול. הכוונה שמוטבעת ביקום שלנו מתגלה באינסוף דרכים בעולם הפיזי, וכל חלק שלכם, לרבות נשמתכם, מחשבותיכם, רגשותיכם וכמובן גופכם הגשמי הוא חלק מאותה כוונה. לפיכך, אם הכוונה קובעת הכול ביקום ונוכחת בכול, כלומר אין מקום שהיא לא נמצאת בו, מדוע רבים מאיתנו חשים פעמים כה רבות מנותקים ממנה? ומה שחשוב יותר, אם הכוונה קובעת הכול, למה לרבים מאיתנו חסר כל-כך הרבה ממה שהיינו רוצים שיהיה לנו?

משמעות הכוונה הנוכחת בכול

נסו לדמיין כוח שנמצא בכל מקום. אין שום מקום שבו הוא אינו נמצא. הוא בלתי ניתן לחלוקה ונוכֵח בכל דבר שאתם רואים או נוגעים בו. עכשיו הרחיבו את תודעתכם בנוגע לשדה האנרגיה האינסופי הזה, אל מעבר לעולם הצורה והגבולות. הכוח האינסופי והנסתר הזה נמצא בכל מקום, כך שהוא נוכֵח גם בפיזי וגם במה שאינו פיזי. גופכם הגשמי הוא חלק אחד מהמכלול שלכם, הנובע מהאנרגיה הזאת. ברגע ההתעברות הכוונה קובעת כיצד תיראו מבחינת ההופעה החיצונית ומה יהיה טיבו של תהליך הגדילה וההזדקנות שלכם. היא גם קובעת את ההיבטים הלא פיזיים שלכם – הרגשות, המחשבות ותכונות האופי. ברגע הזה הכוונה היא פוטנציאל אינסופי שקובע את מאפייניכם הפיזיים והלא פיזיים בחיים על פני האדמה. נוצרתם מתוך הנוכחות החובקת-כול כדי להיות נוכחים בזמן ובמרחב. בזכות היותו נוכח בכול, שדה האנרגיה של הכוונה זמין לכם גם לאחר הגעתכם הפיזית לכאן, לאדמה! הדרך היחידה לבטל את פעולת הכוח הרדום הזה היא להאמין בכך שאתם נפרדים ממנו.

יישום הכוונה פירושו להתאחד עם המקור שלכם ולהפוך למכשפים מודרניים. להיות מכשף פירושו להגיע לרמת מודעות שבה דברים שנראו בלתי מתקבלים על הדעת קודם לכן הופכים זמינים. כפי שקרלוס קסטנדה הסביר, "משימתם של המכשפים הייתה להתייצב מול האינסוף (הכוונה), והם צללו לתוכה מדי יום, כפי שדייג צולל לתוך הים". כוונה היא כוח שנוכֵח בכל מקום כשדה אנרגיה; היא אינה מוגבלת להתפתחות הפיזית. היא גם מקור ההתפתחות שאינה פיזית. שדה האנרגיה הזה נמצא כאן ועכשיו והוא זמין לכם. כאשר תיישמו אותו, תתחילו לחוש שיש לכם מטרה בחיים ותזכו להנחיה מהאני האינסופי שלכם. לפניכם תיאור של הדבר שאני מכנה כוונה, מאת משורר ומורה רוחני:

 

הו, אלי, אתה שוכן בשרטונים

כמו גם באמצע הזרם;

אני משתחווה לך.

אתה באבני החצץ הקטנות

כמו גם במרחביו השקטים של הים:

אני משתחווה לך.

הו, האל הממלא-כול,

אתה באדמה העקרה

ובמקומות ההומים;

אני משתחווה לך.

 

– מתוך ודה XVI מאת סוקלה יאז'ור

 

כשאתם משתחווים מטפורית לכוח הזה, אתם בעצם משתחווים לעצמכם. האנרגיה הממלאת-כול של הכוונה מפעמת בכם כדי שתגשימו את הפוטנציאל שלכם לחיות חיים חדורי משמעות.

כיצד אירע שאתם חוֹוים את עצמכם כמנותקים מהכוונה

אם יש כוח כוונה שנוכֵח בכול ואינו נמצא רק בתוכנו, אלא בכל דבר ובכל אחד, אנו מחוברים באמצעות הכוח הממלא-כול הזה לכל דבר ולכל אחד, ולְמה שאנו רוצים להיות, לְמה שאנו רוצים שיהיה לנו, לְמה שאנחנו רוצים להשיג ולכל דבר ביקום שיכול לעזור לנו. כל שנדרש הוא להיערך לכך מחדש וליישם את כוונתנו. אבל איך הגענו לנתק מלכתחילה? איך איבדנו את יכולתנו הטבעית להתחבר? אריות, דגים וציפורים אינם מתנתקים. החיות, הצמחים והמינרלים תמיד מחוברים למקור שלהם. הם אינם מטילים ספק בכוונה שלהם. אבל לנו, בני האדם, בעלי היכולת לתפקוד מוחי גבוה יותר כביכול, יש משהו שאנו מכנים אגו, שהוא רעיון שיצרנו בנוגע למי ולמה שאנחנו.

האגו מורכב משישה מרכיבים עיקריים שאחראים לחוויית הניתוק שלנו. כשאתם מאפשרים לאגו שלכם לקבוע את מהלך חייכם, אתה מבטלים את כוח הכוונה. לפניכם תקציר של שש אמונות האגו. כתבתי עליהן ביתר פירוט בכמה מספריי הקודמים, בעיקר ב-Your Sacred Self (האני המקודש שלך).

 

אני מה שיש לי. נכסיי מגדירים אותי

אני מה שאני עושה. הישגיי מגדירים אותי

אני מה שאחרים חושבים עליי. המוניטין שלי מגדירים אותי

אני נבדל מכולם. גופי מגדיר אותי כיחיד

אני נבדל מכל מה שחסר בחיי. מרחב חיי מנותק ממשאלות לבי

אני נבדל מאלוהים. חיי תלויים בשפיטת האל את ערכִּי

 

לא חשוב עד כמה תנסו, אי אפשר להגיע לכוונה דרך האגו, אז הקדישו קצת מזמנכם כדי לזהות את כל שש האמונות הללו או כמה מהן, ולהיערך מחדש. כאשר שליטתו של האגו בחייכם תיחלש, תוכלו לחפש אחר הכוונה ולהעצים את הפוטנציאל שלכם.

לתפוס ברצועת האחיזה שבחשמלית

לפניכם תרגיל שעוזר לי מאוד כשאני רוצה ליישם את כוונותיי. ייתכן שתגלו שהוא עוזר גם לכם (ראו פרק 3, שמוקדש לתיאור דרכים להפוך את הכוונה זמינה לכם).

אחד מזיכרונותיי המוקדמים ביותר הוא נסיעה בחשמלית בחברת אמי ושני אחיי, מהצד המזרחי של דטרויט אל פארק ווטרוורקס. הייתי אז בן שנתיים או שלוש, ואני זוכר שנשאתי את עיניי למעלה וראיתי את רצועות האחיזה, שנועדו לנוסעים בעמידה, משתלשלות כלפי מטה. המבוגרים יכלו, כמובן, לתפוס ברצועות, אבל אני יכולתי רק לדמיין מה היא ההרגשה כשאתה גבוה כל-כך ואין לך שום בעיה להחזיק ברצועה, שנמצאה גבוה מעל ראשי. דמיינתי שאני קל משקל ומסוגל לרחף באוויר ולהגיע לרצועה. אחר כך דמיינתי שאני מרגיש בטוח ושהחשמלית לוקחת אותי לאן שהיא אמורה לנסוע, בכל מהירות שהיא בוחרת, כשהיא אוספת בדרך נוסעים אחרים שיצטרפו להרפתקה הנהדרת הזאת ששמה נסיעה בחשמלית.

כבוגר אני משתמש בדימוי של רצועת האחיזה בחשמלית כדי להזכיר לעצמי לחזור אל הכוונה. אני מדמיין רצועה שמשתלשלת בגובה מטר מעל ראשי, גבוה יותר מהמרחק שאני מסוגל לעבור במאמץ או בקפיצה. הרצועה מחוברת לחשמלית, רק שהחשמלית מסמלת כעת את כוח הכוונה בזרימה. ייתכן שהרפיתי ממנו, או שזמנית הוא מחוץ לטווח השגה. ברגעים של לחץ, חרדה, דאגה או אפילו אי-נוחות גופנית אני עוצם את עיניי ומדמיין שאני שולח יד כלפי מעלה, ורואה את עצמי מרחף לעבר רצועת האחיזה של החשמלית. כשאני תופס בה, אני חש תחושה עצומה של הקלה ונוחות. בתרגיל הזה אני מגביל את מחשבות האגו ומאפשר לעצמי להגיע לכוונה, ואני בוטח בכוח הזה שיוביל אותי אל יעדי מתוך עצירה במקומות הנדרשים ואיסוף נוסעים לאורך הדרך.

באחדים מספריי הראשונים קראתי לתהליך הזה הנתיב המוביל לשליטה. ארבעת הנתיבים הבאים יכולים לעזור לכם בדרך ליישום הכוונה.

ארבעה צעדים בדרך לכוונה

יישום כוח הכוונה שלכם הוא תהליך של חיבור עם העצמי הטבעי שלכם וויתור על ההזדהות המוחלטת עם האגו. התהליך מתרחש בארבעה שלבים:

 

משמעת היא השלב הראשון. למידת משימה חדשה מצריכה אימון של הגוף לבצע את מה שהמחשבות רוצות. סילוק ההזדהות עם האגו אין פירושו הינתקות מהיחסים עם הגוף, אלא אימון הגוף לבצע את הרצונות הללו. דבר זה מושג בעזרת תרגול, פעילות גופנית, הימנעות משתייה לשוכרה, אכילת מזונות בריאים וכולי.

חוכמה היא השלב השני. חוכמה המשולבת במשמעת תומכת ביכולתכם להתמקד ולגלות סבלנות בזמן שאתם יוצרים הרמוניה בין מחשבותיכם, האינטלקט שלכם ורגשותיכם ובין פעולת הגוף שלכם. כשאנחנו שולחים את ילדינו לבית הספר, אנו אומרים להם: תהיו ממושמעים ותשתמשו בראש שלכם, וקוראים לזה חינוך, אך אין דַי בכך כדי להשיג שליטה.

אהבה היא השלב השלישי. אחרי שאתם משיגים משמעת גופנית באמצעות חוכמה ולומדים משימה באמצעות האינטלקט, תהליך השליטה דורש מכם לגלות אהבה כלפי מה שאתם עושים ולעשות את מה שאתם אוהבים. ניקח דוגמה מעולם המכירות – אני מכנה זאת להתאהב בסחורה שלכם, ואחר כך למכור את אהבתכם או את התלהבותכם לקונים פוטנציאליים. בלימוד טניס יש לתרגל את כל החבטות וללמוד גם את האסטרטגיות המשמשות במשחק. הלימוד כולל גם את ההנאה מהחבטה בכדור ומההימצאות במגרש הטניס – ומכל דבר אחר הקשור למשחק.

כניעה היא השלב האחרון. זהו מקומה של הכוונה. זהו המקום שבו גופכם ושכלכם אינם מנהלים את ההצגה, ואתם מתקדמים לעבר הכוונה. "ביקום קיים כוח בלתי ניתן למדידה ולתיאור. השמאנים קוראים לו כוונה, וכל דבר שקיים בקוסמוס כולו קשור לכוונה באמצעות חוליה מקשרת", כך מתאר זאת קרלוס קסטנדה. אתם מרפים את שריריכם, תופסים ברצועת האחיזה שבחשמלית ומניחים לעצמכם להינשא על-ידי אותו כוח שהופך בלוטים לעצים, תפרחות לתפוחים וחלקיקים מיקרוסקופיים לבני אדם. אז תִפסו ברצועת האחיזה וצרו את החוליה המקשרת הייחודית לכם. בכל דבר שקיים בקוסמוס כולו הכוונה גם אליכם ואל העצמי הממושמע, הנבון והאוהב שלכם, כמו גם לכל מחשבותיכם ורגשותיכם. כשאתם נכנעים, אתה הופכים קלים יותר ויכולים לקבל סיוע מנשמתכם האינסופית. ואז כוח הכוונה נעשה זמין לכם ויכול לקחת אתכם לכל מקום שאליו נועדתם להגיע.

כל הדיבורים האלה על כוונה וכניעה עשויים לגרום לכם לתהות היכן נכנס לתמונה הרצון החופשי שלכם. ייתכן שתסיקו מכך שרצון חופשי אינו בנמצא או שאתם הופכים להיות מה שהתכנות שלכם מכתיב לכם. בואו נעיף מבט ברצון שלכם ונראה כיצד הוא משתלב בזווית הראייה החדשה הזאת של הכוונה. אנא נסו לשמור על פתיחות בעת קריאת שני הקטעים הבאים, גם אם מה שתקראו עומד בסתירה לדברים שבהם האמנתם כל חייכם!

כוונה ורצון חופשי סותרים זה את זה

פרדוקס הוא הצהרה אבסורדית או סותרת לכאורה, גם אם הוא מסתמך על עובדות.

כוונה ורצון חופשי עונים בהחלט על הגדרת הפרדוקס. הם סותרים דעות קדומות רבות בדבר מה שהגיוני או אפשרי. איך אפשר להיות בעלי רצון חופשי בזמן שהכוונה מעצבת את גופכם ואת הפוטנציאל שלכם? אתם יכולים לפתור את הדיכוטומיה הזאת על-ידי כך שתבחרו להאמין באינסופיותה של הכוונה וגם ביכולתכם להיות בעלי רצון חופשי. אתם יודעים איך לחשוב בצורה שכלתנית על חוקי הסיבה והתוצאה, אז נסו להפעיל את האינטלקט שלכם גם במקרה הזה.

מובן שקיומם של שני אינסופים הוא בלתי אפשרי, מפני שאז אף אחד מהם לא היה אינסופי; כל אחד מהם היה מוגבל על-ידי חברו. אי אפשר לחלק את האינסוף לחלקים. בעיקרון, האינסוף הוא שלמות, המשכיות או אחדות כמו האוויר שבביתכם. היכן נגמר האוויר שבמטבח ואיפה מתחיל האוויר שבסלון? איפה נפסק האוויר שבבית ומתחיל האוויר שבחוץ? ומה בנוגע לאוויר שאתם שואפים ונושפים? ייתכן שהדוגמה של האוויר היא הטובה ביותר להבנת הרוח האינסופית, האוניברסלית, הנוכחת בכול. עליכם לטייל במחשבה אל מעבר לאידאה של קיומכם האינדיווידואלי, אל האידאה של האחדות של ישות אוניברסלית, והלאה אל האידאה של אנרגיה אוניברסלית. כשאתם חושבים על חלק מישות שלמה כנמצא במקום אחד, וחלק נוסף במקום אחר, אתם מאבדים את אידאת האחדות. כמו כן (מתוך שמירה על פתיחות, כפי שהפצרתי בכם קודם), עליכם להבין: בכל רגע בזמן כל הרוח מרוכזת בנקודה שבה ממוקדת תשומת הלב שלכם. לכן אתם יכולים לגבש את כל האנרגיה היצירתית בכל רגע נתון בזמן. כך פועל הרצון החופשי שלכם.

תודעתכם ומחשבותיכם הן גם מחשבותיה של התודעה האלוהית. הרוח האוניברסלית נמצאת במחשבותיכם וגם ברצון החופשי שלכם. כשמחשבותיכם נודדות מהרוח לאגו, אתם מאבדים את הקשר עם כוח הכוונה. רצונכם החופשי יכול לנוע עם הרוח האוניברסלית וגילוייה או להתרחק ממנה לכיוון השליטה של האגו. כשהרצון החופשי מתרחק מהרוח, החיים נתפשים כמאבק. אנרגיות אטיות יותר זורמות דרככם, ואתם עלולים להרגיש חסרי תקווה, חסרי אונים ואבודים. אתם יכולים להשתמש ברצונכם החופשי כדי לחבור לאנרגיות גבוהות ומהירות יותר. האמת היא שאנו איננו יוצרים שום דבר לבד; כולנו יוצרים במשותף עם אלוהים. הרצון החופשי שלנו מאחד ומחלק בשנית את מה שכבר נוצר. הבחירה היא שלכם! רצון חופשי פירושו שיש לכם האפשרות להתחבר עם הרוח, או לא!

אם כך, התשובה לשאלות האם יש לי רצון חופשי? ו-האם הכוונה פועלת לצדי ככוח אוניברסלי הממלא את הכול? היא כן. האם אתם יכולים לחיות עם הפרדוקס הזה? אם חושבים על זה, מתברר שאנו חיים עם פרדוקסים בכל רגע של קיומנו. אתם בו-זמנית גוף, שיש לו התחלה וסוף, גבולות והגדרה בזמן ובחלל, וגם ישויות בלתי נראות, נטולות צורה, בלתי מוגבלות, חושבות ומרגישות. דאוס אקס מַכּינה, הרוח שבמכונה, אם תרצו. מה אתם? חומר או מהות? פיזיים או מטפיזיים? צורה או רוח? התשובה היא שניהם, אף שהם נראים כהפכים.

האם יש לכם רצון חופשי, והאם אתם חלק ממה שהכוונה מייעדת לכם? כן. התיכו את הדיכוטומיה. מזגו את ההפכים, וחיו עם שתי האמונות הללו. הרשו לרוח לעבוד איתכם והתחברו למרחב הכוונה.

כשתתחברו לכוונה, הרוח תעבוד בשבילכם!

כשהרצון החופשי שלכם יחליט במודע להתחבר מחדש לכוח הכוונה, אתם תשנו את הכיוון שלו. אתם תחוו תחושה נעימה של הכרה ויראת כבוד כלפי אחדותכם עם הרוח, כייצוג ואינדיווידואלי שלה. אני נוהג לשנן בשקט את המילה כוונה כדי להוציא את האגו שלי ואת ההתעסקות בעצמי אל מחוץ לתמונה. לעתים קרובות אני חושב על הציטטה הבאה מספרו של קסטנדה כוח השקט: "האדם הממוצע, שאיבד תקווה לשוב אי-פעם למקור הדברים כולם, מחפש נחמה באנוכיות שלו". אני אישית מנסה מדי יום לחזור למקור כל הדברים ומסרב להיות "האדם הממוצע" שקסטנדה מתאר.

לפני שנים רבות החלטתי להפסיק לשתות אלכוהול. רציתי להיות במצב של פיכחות מתמשכת כדי לשפר את יכולתי לעשות את העבודה שבערה בקרבי. הרגשתי שמוטלת עליי שליחות ללמד אנשים ביטחון עצמי באמצעות כתיבה ונאומים. מורים אחדים אמרו לי שפיכחות מוחלטת היא תנאי מוקדם לעבודה שנקראתי לעשות. בשלבים המוקדמים של השינוי הדרמתי הזה בחיים היה נדמה שכוח כלשהו עוזר לי, כאשר התפתיתי לחזור להרגלי השתייה הישנים של כמה בירות מדי ערב. במצבי הרעוע יצאתי פעם אחת לקנות ארגז של שש בירות, אבל שכחתי לקחת איתי כסף. לעולם איני שוכח לקחת איתי כסף! בדקות המועטות שנדרשו כדי לחזור הביתה ולקחת כסף, עשיתי הערכה מחודשת של הרצון החופשי שהיה מאפשר לי לקנות את הבירה, ובחרתי להישאר מחובר לכוונה שלי.

כשחלפו השבועות הראשונים גיליתי שאירועים מהסוג זה מתחילים להתרחש על בסיס קבוע. קיבלתי הדרכה באמצעות מצבים אשר הרחיקו אותי ממצבים שבהם היוותה השתייה פיתוי. שיחת טלפון הייתה מסיחה את תשומת לבי; משבר משפחתי קטן היה שומר עליי מפני מעידה צפויה. כיום, אחרי שני עשורים, ברור לי שאחיזתי החזקה ברצועת האחיזה של החשמלית, כפי שתיארתי קודם, מאפשרת לי לנוע במהירות לכיוון היעדים שהכוונה קבעה לפני עידן ועידנים. ואני גם מבחין בכך שהרצון החופשי שלי הוא שותף פרדוקסלי של כוח הכוונה.

מודעותי לכוונה ככוח שעליי להתחבר אליו שוב, ולא כמשהו שהאגו שלי חייב להשיג, שינתה את עבודת חיי שינוי מהותי. המודעות הפשוטה לכך שספריי ונאומיי הם התגלויות גשמיות של שדה הכוונה סייעה לי רבות. כשאני מסלק הצדה את החשיבות העצמית שלי ואת ההזדהות עם האגו, אני חש יראת כבוד כלפי האנרגיה היצירתית. לפני שאני לוקח את המיקרופון ביד, אני שולח את האגו שלי ללובי או מורה לו לשבת בקהל. אני משנן לעצמי את המילה כוונה ומרגיש שאני מתרומם אל שדה האנרגיה של הכוונה. אני נכנע ומאפשר, ומגלה שאני נינוח מאוד, נזכר בפרטי פרטים באמצע ההרצאה, לעולם לא מאבד את דרכי ויוצר קשר ייחודי עם הקהל. העייפות נעלמת, הרעב נגוז – אפילו הצורך להשתין נעלם! כל מה שדרוש כדי להעביר את המסר עומד לרשותי בלי שאפעיל שום מאמץ כמעט.

השילוב בין הרצון החופשי לכוונה

במתמטיקה, שתי זוויות שאמורות להיות חופפות תואמות זו את זו בצורה מושלמת. המילה חפיפה אינה מתארת מזל או שגיאות. היא מתארת דבר שתואם בצורה מושלמת. באמצעות שילוב בין הרצון החופשי לכוונה אתם יוצרים הרמוניה עם התודעה האוניברסלית. במקום לפעול מתוך תודעתכם בלבד ומחוץ למרחב הזה שנקרא כוונה, המטרה שלכם בעודכם קוראים את הספר הזה, עשויה להיות יצירת הרמוניה תמידית עם הכוונה. כשנראה לכם שהחיים נגדכם, כשמזלכם בוגד בכם, כאשר האנשים הלא נכונים לכאורה מופיעים, או כאשר אתם מועדים וחוזרים להרגליכם הישנים והתבוסתניים, סימן שאינכם בהרמוניה עם הכוונה. אבל אתם יכולים להתחבר מחדש לכוונה בדרך שתביא אתכם ליצור התאמה עם התכלית האישית שלכם.

לדוגמה, כשאני כותב, אני פותח את עצמי לאפשרויות שגלומות ברוח האוניברסלית ובמחשבותיי האישיות, שמשתפות פעולה עם הגורל כדי ליצור ספר מועיל בעל תובנה. אבל כשחשבתי שוב על הדרך שבה נגמלתי משתיית אלכוהול, רציתי להביא דוגמה נוספת בפרק הזה, שתראה כיצד הכוונה משתפת פעולה עם נסיבות החיים כדי לייצר למעננו את מה שאנו צריכים.

לא מזמן סיפרה לי בתי בת ה-19, סומר, שהיא עזבה את עבודתה הזמנית כמארחת במסעדה, ושאינה יודעת מה ברצונה לעשות לפני החזרה ללימודים במכללה. שאלתי אותה מה גורם לה להרגיש סיפוק ושמחה, והיא אמרה שהיא אוהבת ללמד ילדים רכיבה על סוסים, אבל אינה רוצה לחזור לחוות הסוסים שבה עבדה בשנה הקודמת, מכיוון שהיא מרגישה שלא מעריכים אותה שם מספיק, שהיא עובדת קשה מדי ומתוגמלת מעט מדי.

בזמן השיחה שהיתי במָאוִוי ועסקתי בכתיבת הפרק הראשון על ראיית הכוונה מזווית חדשה. פתחתי בנאום השכנוע שלי על הכוונה-ככוח-ביקום, ואמרתי לבתי שעליה לארגן מחדש את מחשבותיה וכו'. "פתחי את עצמך לעזרה שבה את מעוניינת", אמרתי לה. "בטחי בכוונה. היא קיימת בשבילך. גלי ערנות ונכונות לקבל כל הדרכה שתופיע בדרך. דאגי לכך שהרטטים שלך יהיו בהרמוניה עם הרטטים של המקור שנותן הכול".

למחרת, בדיוק ברגע שחיפשתי דוגמה נוספת לכוונה כדי לכלול אותה בספר, צלצל הטלפון ומעברו האחר של הקו הייתה סומר הנרגשת. "אתה לא תאמין, אבא. אבל במחשבה שנייה, אני בטוחה שכן תאמין. אתה זוכר שאתמול אמרת לי להיות פתוחה לכוונה? הייתי ספקנית, ואפילו חשבתי, זה רק האבא המוזר שלי, אבל החלטתי לנסות. ואז ראיתי מודעה על עמוד טלפון, ובה כתוב 'שיעורי רכיבה' עם מספר טלפון. כתבתי את המספר והתקשרתי. האישה שענתה לי אמרה שהיא רוצה להעסיק מישהו אמין כמדריך טיולים לילדים. היא משלמת כפול ממה שהרווחתי במסעדה. מחר אני פוגשת אותה. נכון שזה גזעי?"

גזעי? ודאי שזה גזעי! בדיוק באמצע כתיבת הספר, כשאני מחפש דוגמה טובה, הדוגמה הזאת מגיעה בצורת העזרה שאני עצמי ניסיתי להושיט לבתי אתמול. שניים במחיר של אחד!

מיזוג מחשבותיכם האישיות עם התודעה האוניברסלית

מחשבותינו האישיות יוצרות אבטיפוס בתודעת הכוונה האוניברסלית. אתם וכוח הכוונה שלכם אינכם נפרדים. לפיכך כאשר אתם חושבים מחשבה שהולמת את הרוח, אתם יוצרים אבטיפוס רוחני שמחבר אתכם אל הכוונה ומניע את הגשמת משאלותיכם. כל מה שאתם רוצים להשיג כבר מהווה עובדה קיימת בעולם הרוח. הרחיקו מתודעתכם מחשבות על תנאים ומגבלות, או את האפשרות שמשאלותיכם לא יתגשמו. אם מניחים להן להתקיים בו-זמנית ובלי הפרעה, הן בתודעה האישית והן בתודעת הכוונה, הן ינבטו ויהפכו למציאות בעולם הגשמי.

במילים פשוטות יותר, "כל אשר תשאלו בתפילתכם האמינו כי תיקחו ויהי לכם" (הבשורה על-פי מרקוס, י"א 24). בציטוט זה מכתבי הקודש נאמר לכם להאמין שמשאלתכם כבר התגשמה, והיא באמת תתגשם. עליכם לדעת שמחשבתכם או תפילתכם כבר קיימות. הסירו כל ספק מלבכם וצרו מחשבה שמתקיימת בהרמוניה עם התודעה או הכוונה האוניברסלית. כשתדעו זאת מעבר לכל ספק, היא תתגשם בעתיד. כך פועל כוח הכוונה.

אסיים את הפסקה בדבריו של אלדוס הקסלי, אחד הסופרים האהובים עליי:

"המסע הרוחני אינו סתם הגעה ליעד חדש, שבו האדם משיג את מה שלא היה לו, או הופך למה שאינו. המסע הרוחני משמעו פיזור הבורות של האדם בנוגע לעצמי שלו ולחייו, וצמיחה הדרגתית של ההבנה אשר מתחילה את ההתעוררות הרוחנית. מציאת האל פירושה להגיע אל העצמי שלך".

* * *

בפרק הפותח הזה ביקשתי מכם להפסיק להטיל ספק בקיומו של כוח אוניברסלי ונוכֵח-בכול שכיניתי "כוונה", וסיפרתי לכם שאתם יכולים להתחבר ולהינשא אל היעד שלכם על כנפי אנרגיית הכוונה. לפניכם הצעותיי ליישום הדבר בחיים שלכם.

 

חמש הצעות ליישום הרעיונות בפרק זה

כשאתם מרגישים חולים, אבודים או אפילו סתם במצב רוח רע, דמיינו את רצועת האחיזה בחשמלית, המשתלשלת משדה האנרגיה של הכוונה מטר מעל ראשכם. דמיינו את עצמכם מתרוממים באוויר ומניחים לחשמלית לשאת אתכם אל הכוונה הטבועה בכם. זהו כלי ליישום כניעה בחייכם.

חזרו ואמרו את המילה כוונה כשאתם במצב של חרדה או כאשר נדמה לכם שכל הדברים סביבכם זוממים להרחיק אתכם ממשימתכם. זוהי תזכורת להיות שקטים ושלווים. הכוונה היא הרוח, והרוח חדורה בשמחה שקטה.

אמרו לעצמכם שיש לכם משימת חיים ושותף שקט שזמין בכל רגע שתבחרו. כאשר האגו שלכם מגדיר אתכם לפי רכושכם או לפי מעשיכם, או משווה אתכם לאחרים, השתמשו בכוח הרצון החופשי שלכם כדי לחסל את המחשבות הללו. אמרו לעצמכם, "אני כאן לצורך תכלית מסוימת, אני יכול להשיג כל דבר שאני רוצה, ואני עושה זאת באמצעות חיים בהרמוניה עם הכוח הבורא הממלא-כול ביקום". מצב זה יהפוך לתגובה אוטומטית כלפי החיים, ובו-זמנית יתחילו להגיע גם תוצאות.

התנהגו כאילו כל דבר שאתם רוצים כבר קיים. האמינו שכבר קיבלתם כל מה שאתם מחפשים, שזה קיים ברוח, ודעו שמשאלותיכם יתגשמו. אחד מעשרת הסודות שלי להצלחה ולשלווה פנימית הוא להתייחס אל עצמך כאילו כבר הפכת למה שאתה רוצה להיות.

העתיקו את המימרה החסידית העתיקה הבאה ושאו אותה איתכם במשך שנה. זוהי תזכורת לכוח הכוונה ולדרך שבה הוא יכול לפעול למענכם בכל יום ובכל צורה.

 

כשאתה פוסע בשדות בתודעה קדושה וטהורה, אזי מכל האבנים, מכל הצמחים ומכל החיות, יוצאים ניצוצות הנשמה ודבקים בך, מיטהרים והופכים לאש קדושה בקרבך.

* * *

בפרק הבא אתאר כיצד היה שדה האנרגיה של הכוונה נראה אילו יכולתם לראותו, וכיצד נראות פניה של הכוונה. אסיים את הפרק הזה בציטוט נוסף מפי מורו של קרלוס קסטנדה, דון חואן מאטוס: "...הרוח מתגלה לכל אחד באותה עוצמה ובאותה עקביות, אך רק לוחמים מכווננים תמיד להתגלויות כאלה".

קוראים ולוחמים כאחד, המשיכו להתקדם אל כוח הכוונה ברוח הרצון החופשי.

~ * ~ * ~ 1 המילה השראה באנגלית מרמזת על קשר לרוח – Inspired – In Spirited (המתרגמת).