לבי חלל בקרבי

ערב ראש השנה תשע"ב היה לא רק ערב של תחילת שנה חדשה אלא גם ערב של חיים חדשים המלאים באתגרים נפשיים, התחלה של משהו אחר לגמרי - מסוג הדברים שלוקחים אותך למקומות שמהם רואים דברים שלא רואים במרוץ החיים הרגיל. מקום שכזה ניתן ליחידי סגולה ולנשמות גבוהות, שנשלחות למשימות המובחרות של הבורא.

בבוקרו של ערב היום הקדוש, שבו חיוּת חדשה יורדת לעולם ובו נידונים כל יצורי עולם, אני מוצא עצמי נוסע צפונה לבית הרפואה לניאדו יחד עם אשתי ואימהּ, כיוון שאשתי בחודש התשיעי להריונה וחשה צירים סדירים הקוראים לה ללדת.

מאחר שזוהי הפעם השלישית (תודה לא-ל), מצאנו עצמנו מתורגלים היטב בדבר, והנה אנו מגיעים למיון יולדות בבית הרפואה לניאדו. אנו מצפים ללידה השלישית במשפחתנו, בטוחים וסמוכים כי בורא עולם איתנו, והנה כבר ביממה הקרובה נזכה לנשמה חדשה במשפחתנו. אולם לאחר בדיקה שגרתית הוחלט לשחרר אותנו הביתה מאחר שלא נראו סימנים מקדימים ללידה. שמחנו, שכן עכשיו נוכל להעביר את ימי ראש השנה במחיצתם של הורינו היקרים.

אנו מגיעים לבית הורינו ומכינים עצמנו ליום הקדוש לתחילת שנה חדשה, ומצפים להתבשר בבשורות טובות לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

אותה נשמה הנמצאת ברחם אימה ממתינה לצאת לאוויר העולם, לשליחותה המיוחדת, שליחות הבורא. כפי הנראה תמתין ולא תיוולד בשקיעתה של השנה ותמתין לראשיתה של השנה החדשה.

עם שקיעת החמה וסיום התפילה האחרונה לשנה החולפת, תפילת מנחה, אנו מקבלים את השנה החדשה בתפילת ערבית של יום טוב, בטוחים בחסדו של בורא עולם בקרבנו.

בשעות הערב המאוחרות, לאחר סעודת החג, פניתי אל ביתו של הרב להיוועץ עימו כיוון שרעייתי החלה שוב לחוש בסימני לידה קרבים.

בהוראתו של הרב נסענו שנית לבית הרפואה. בליל א' של ראש השנה הגענו אל בית הרפואה קצת לאחר חצות הלילה. עודי מחפש "גוי של שבת" שיכבה את הרכב ואשתי ואימה הלכו למיון יולדות, שם היינו לפני כמה שעות.

בבדיקה שגרתית לגמרי הודיעו לנו שכרגע מוקדם להיכנס לחדר לידה, ורצוי שנמתין עד להתקדמות ניכרת. ואכן בליל ב' של ראש השנה בשעה טובה יצאה לאוויר העולם, ממש בלידה שמימית, בתנו הרכה.

רעייתי שחשה בצירים הולכים וגוברים קראה לאחיות כדי שיפנו אותה לחדר הלידה, אולם היא נענתה בתשובה קרירה, שיש זמן ואין מה להילחץ. אשתי ידעה בתוכה כי הלידה עומדת להתרחש ברגעים אלו ורצה לבדה לאחד מחדרי הלידה. שם, תוך כדי קריאה למיילדת, התיישבה על מיטת הלידה ותוך 15 דקות התרחשה הלידה.

כאשר הגעתי לחדר הלידה נדהמתי לגלות באיזו מהירות אירעה הלידה.

"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", בירכתי בלחש.

ה' בחסדו הגדול עלינו זיכה אותנו בלידה קלה ומהירה.

ממש הרגשתי כבר מהלידה שההשגחה העליונה מחבקת אותנו ודואגת לנו, ממש בגילוי בלידה הזו התמלאתי תחושת ביטחון שעטפה את כל כולי.

בשמחה רבה ובהתרגשות עצומה לקחתי את בתי שזה עתה נולדה אל חדר התינוקייה. אחת האחיות התפנתה לקבלה והסכימה לבקשתי לתלות על העריסה את תמונתו של הרבי יחד עם פרק קכ"א בתהילים.

השארתי את בתי לטיפולן של האחיות, סמוך ובטוח כי הקדוש ברוך הוא ידאג לכל צרכיה. התפניתי לגשת אל רעייתי לשאול לשלומה ולדאוג לכל מבוקשה.

שמחה ואושר קרנו מעינינו, הייתה הרגשת חיבוק שמימי. הנה נשמה חדשה באה לעולם, ואנו לה זכינו.

מלאי אושר ושמחה ניגשנו למחלקת אשפוז.

רצינו כל כך לבשר טוב לכל קרובינו, לשמח אותם, אך מאחר שהיה זה ראש השנה הדבר לא התאפשר, בעיקר משום שבאותה שנה ימי ראש השנה היו סמוכים לשבת.

כבר מהרגע הראשון היה ברור לנו, שמה יהיה רבקה או לאה – להשלים את שמות אימותינו הקדושות, כפי שקראנו לבנותינו הראשונות. לבסוף החלטנו על השם רבקה.

לאחר הקידוש של ליל שבת, ישבנו כולנו יחד עם התינוקת הרכה באחת מפינות הישיבה שבמחלקה.

שלווה ורגועה הייתה בזרועותינו, כמו מביטה לתוך עינינו הקורנות מאושר ושמחה, מחובקת ואהובה – רבקה'לה שלנו.