לב רעב – לונג דיסטנס

2.9.1971

שבוע מאז שנסעת, אבל זה נראה לי כמו נצח

אני יכולה לחשוב על כמה סיבות פשוטות, אפילו אמיתיות

לתחושה הזאת:

התרגלתי אליך, רוברט, אתה חסר לי, אני אוהבת אותך,

וזה מזכיר לי שאתה צריך להחליט

את מי אתה רוצה,

אותי או אותה?

אני שוכבת על הספה כבר כמה שעות,

לא מסוגלת לקרוא, לא מסוגלת לעשות כלום,

חוץ מלחשוב עליך.

בהיתי בצל שלי, תהיתי על אודות האף הארוך שלי,

גיליתי שהצל שעושה עשן הסיגריה מעודן מאוד,

ודיברתי אליך. האם שמעת?

כנראה שלא.