להקשיב לעיניים

הקדמה

המשקפיים שלי

בגיל שש קיבלתי בשורה משמחת: אני צריכה משקפיים.

אני זוכרת את הבוקר הראשון איתם. כל כך התרגשתי וחיכיתי כבר ללכת לגן. רציתי להגיע ראשונה ושכל הילדים יראו כמה אני מיוחדת, שיש לי משהו שאין לאף אחד אחר.

עם השנים שחלפו היחס שלי אל המשקפיים השתנה. הם התחילו להפריע לי, הרגשתי שאני יפה בלעדיהם ומכוערת איתם, וכל מה שרציתי היה להיפטר מהם.

בגיל 26 שמעתי לראשונה שיש שיטה שמאפשרת לשפר את הראייה ולהיפטר מהמשקפיים. כמה שבועות אחר כך התגלגל לידיי ספרון קטן של תרגילי עיניים ומשם התחיל המסע שלי.

שיפרתי את הראייה ביותר מ-70% ומאז אני לא משתמשת במשקפיים.

 

שיפור הראייה

הנושא משך אותי והלכתי ללמוד את שיטתו של ד"ר בייטס.

ד"ר בייטס, רופא עיניים שחי לפני 100 שנה, היה חלוץ בתחום שיפור הראייה וחקר לעומק את הסיבות להיחלשות הראייה ודרכים לשפר אותה ואת בריאות העיניים.

בתחילת דרכו, כמו כל רופא עיניים (עד עצם היום הזה) הוא למד וידע שאי אפשר לשפר את הראייה באופן טבעי, אלא רק לתת לנו עזרים (כמו משקפיים, טיפות או ניתוחים) שבעזרתם נראה יותר טוב, אבל כשהוא החל לפגוש מטופלים הוא גילה שזה לא נכון, ועסק כל חייו בגילוי ובפיתוח דרכים לשיפור הראייה. שיטתו, שיטת בייטס, שיטה נפלאה וגאונית, כוללת תרגילי עיניים אבל גם הרבה מֵעבר לתרגילים: היא כוללת הבנה עמוקה של מה שמפחית את המתח בעיניים, וכתוצאה מכך מביא לשיפור הראייה.

וכך, מייד אחרי ששיפרתי בעזרת תרגילי בייטס את הראייה שלי, התחלתי בהתלהבות גדולה להדריך אנשים בשיטת בייטס. האמנתי שאם רק יקדישו זמן ויתַרגלו מספיק הם יראו שיפור בראייה. עם הזמן נוכחתי שזה נכון רק בחלק מהמקרים, וכי רוב האנשים מתקשים להתמיד בתרגול בצורה משמעותית לאורך זמן (כולל אני).

לאחר כשנה של הוראת תרגילי עיניים בשיטת בייטס פגשתי את ד"ר גבריאלה בר, אישה עם לב ענקי, רופאת עיניים שהשכילה להבין את הצדדים הנפשיים והרוחניים המשפיעים על הראייה.

במרוצת השנים הבאות נפגשתי מדי פעם עם גבריאלה להדרכה ולהתייעצות בקשר למטופלים. בכל פגישה היא הפנתה אותי מחדש אל הגורמים הפנימיים והרגשיים בחייהם של המטופלים. באותן שנים לא היו לי כלים טיפוליים, אבל ד"ר בר לא עשתה לי חיים קלים. היא לא נתנה לי תשובות מוכנות ורק המשיכה לנסות להפנות את המבט שלי פנימה.

הייתי באה אליה עם שאלה: "גבי, הגיע אליי מטופל עם גלאוקומה, מה את מציעה שאלמד אותו?"

והיא הייתה עונה: "תשאלי אותו אם הוא אוהב את העבודה שלו."

המפגשים איתה הציתו בי את התשוקה להבין לעומק את הסיבות הרגשיות לבעיות עיניים ופתחתי במסע של חקירה אינטנסיבית בנושא.

למדתי את שיטת בייטס לעומקה ממגוון מורים, בגישות שונות, ובמקביל למדתי שיטות שונות לטיפול רגשי שאותן התחלתי ליישם בקליניקה. מצאתי את עצמי עוזרת לאנשים בתהליכים רגשיים נפלאים ומועילים, אבל לא תמיד זה התחבר אל העיניים.

אלו היו שנים מופלאות ויחד עם זאת מלאות תסכול. הייתה מגיעה אליי לקליניקה מטופלת שהיה ברור לי שמשהו רגשי גרם לעין שלה להתנוון פתאום בגיל 45, אבל לא היא ולא אני הצלחנו לרדת לשורש העניין. הייתי שואלת על חייה, על הקשיים שלה, מתי זה התחיל... אבל התשובות שחיפשנו לא נמצאו. תסכול אדיר.

 

התשובה לשאלה

מי יכול לדעת, שאלתי את עצמי שוב ושוב באותן שנים, מה יושב עמוק בִּפנים ברמה הרגשית-נפשית ומשפיע כך על העיניים?

התשובה הגיעה שמונה שנים אחרי שהתחלתי לעסוק בטיפול עיניים, בפגישה רגילה עם מטופלת. ביקשתי ממנה לעצום עיניים להרפיה, כפי שנהגתי לעשות לעיתים קרובות עם מטופלים, והצעתי לה לדמיין את העיניים שלה.

ואז קרה משהו חדש ובלתי צפוי: התחלתי לשאול את העיניים שלה שאלות, ולהפתעתי, הן ענו. התשובות היו ספציפיות ומדויקות מאוד ולפנינו נפרש מידע אדיר על הגורמים הנפשיים האפשריים לסבלן של העיניים ולְמה שנחוץ להן כדי להחלים.

ביום הזה ובימים שאחריו הבנתי שמצאתי את התשובה לשאלה ששאלתי בשמונה השנים האחרונות. גיליתי מי יודע מה קרה לעיניים ומה יאפשר להן ריפוי ושיפור הראייה. התשובה הייתה כל הזמן מתחת לאף, או נכון יותר, מעליו: העיניים עצמן יודעות.

היום, אחרי שנים רבות של שיחות עם אלפי זוגות עיניים אני יכולה לומר בוודאות שהמידע שקיים בעיניים הוא מדויק להפליא ויקר מפז. צריך רק לשאול. ומי שמקשיב לעיניים והולך איתן "עד הסוף" יחווה לא רק שינוי מהותי באיכות חייו ובקרבה לעצמו, אלא גם שיפור בבריאות עיניו ובראייה.

 

העיניים שלך

במהלך השנים שחלפו מאז, דיברתי כאמור עם אלפי עיניים. עיניים עם ליקויי ראייה כמו קוצר-ראייה או רוחק-ראייה או אַסְטיגמָטִיזם (צילינדר), עיניים עם פזילוֹת, עיניים "עצלות" (שהן בכלל לא עצלות, נדבר על כך בהמשך). פגשתי עיניים עם מחלות שונות: גלאוקומה, ניוון רשתית, קַרטוֹקוֹנוּס, רֶטינוֹפַּתְיָה וכמעט כל מחלת עיניים שקיימת. פגשתי עיניים עם יובש ודלקות כרוניות שונות, ופגשתי גם עיניים שסבלו אבל לא קיבלו הגדרה ואבחון או הסבר לסבלן בין שהבעיה הייתה יובש, כאב או תופעות ראייה מוזרות.

טיפלתי באנשים מכל קשת הגילים, מתינוקות ועד קשישים. פגשתי אנשים מיואשים וגם אנשים מאושרים ומלאי תקווה.

בספר הזה אספתי חלק מהסיפורים שלהם, סיפורים של תובנה שמביאה לשינוי, סיפורים של הסתכלות והתקרבות פנימה שמביאות לשיפור בבריאות ובחדוּת הראייה. אין כאן תרגילי עיניים; תרגילים כאלה תוכלו למצוא בספרים רבים אחרים. הספר הזה מוקדש כולו לקשר שבין העולם הפנימי למצב העיניים ומבקש להראות איך ההקשבה לעיניים יכולה לעזור.

לכאורה, הספר הזה הוא על אנשים אחרים, אנשים שהצליחו, ששיפרו את הראייה וחוו שינויים בעקבות שיחות עם העיניים, או על שיטה, דרך טיפולית שעוזרת בבעיות ראייה. אבל בעצם הספר הזה מוקדש לך, לעיניים שלך. תקוותי היא שהקריאה בספר תעיר אצלך אהבה לעיניים ורצון לדבר איתן, כי העיניים הן המדריכות המופלאות ביותר שלנו לעולמנו הפנימי. ההקשבה להן יכולה לפתוח לך דרך להבין את עצמך ולהתחבר לעצמך באופן עמוק יותר כדי לשפר את הראייה, לפתור בעיות שונות וגם לקרב אותך לעצמך ולאמת שלך.

באהבה,

ענת

 

איך מתנהלת השיחה עם העיניים?

המטופל עוצם את עיניו ומניח בעדינות את כפות הידיים על הפנים, כך שהעיניים מכוסות אך הידיים לא נוגעות בעיניים. העיניים נחות בחלל שנוצר מכף היד – זה נקרא "כִּפּוּי", או באנגלית פּאלמינג (Palming). אחרי כמה דקות של רגיעה, אני מבקשת מהמטופל שידמיין את העיניים שלו כשני כדורים הצפים על פני המים בשתי קערות או בריכות של מים. המטופל מתאר לי את הדימוי שהוא רואה ומשם מתחילה השיחה, משם אני מתחילה לשאול ולדבר עם העיניים, והמטופל עונה בשמן.

 

ועוד הערה:

כל הסיפורים הם סיפורים אמיתיים,

והשיחות עם העיניים - כולן קרו במציאות.

הדמויות והשמות שונו לבלי הכר כדי לשמור על פרטיות המטופלים. הסיפורים מובאים בהסכמתם המלאה.