מי הנסיכה במראה

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה־רְחוֹקָה, בְּאַרְמוֹן מְפֹאָר, עָמֹק בְּתוֹךְ הַלֵּב, חָיוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה מֶלֶךְ וּמַלְכָּה. נוֹלְדָה לָהֶם נְסִיכָה קְטַנָּה, יָפָה כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְזוֹהֶרֶת כְּמוֹ הַיָּרֵחַ. עֵינֶיהָ הַחֲכָמוֹת מִתְבּוֹנְנוֹת בָּעוֹלָם בִּתְבוּנָה וְחִיּוּכָהּ מָלֵא אַהֲבָה. הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה שָׂמְחוּ מְאוֹד וְהֶחְלִיטוּ לַחְגֹּג אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה אֵלֶיהָ וְלַעֲרֹךְ לִכְבוֹדָהּ נֶשֶׁף גָּדוֹל בָּאַרְמוֹן. לַנֶּשֶׁף הֻזְמְנוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמַּמְלָכָה: שָׂרִים, קוֹסְמִים, אַבִּירִים, רוֹזְנִים, הַמְּלָכוֹת וְהַמְּלָכִים מֵהַמְּדִינוֹת הַשְּׁכֵנוֹת, עוֹבְדֵי הָאַרְמוֹן הַנֶּאֱמָנִים וְכָל מִי שֶׁהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה אָהֲבוּ בְּכָל לִבָּם.

הָאַרְמוֹן הָיָה מְקֻשָּׁט כְּמוֹ בָּאַגָּדוֹת, עַל הַתִּקְרָה נָצְצוּ כּוֹכָבִים זוֹהֲרִים, וּבְמֶרְכָּזָהּ הֵאִירָה נִבְרֶשֶׁת עֲנָק בְּעֶשְׂרוֹת נֵרוֹת בּוֹהֲקִים כְּיַהֲלוֹמִים, אֶת הַחַלּוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים כִּסּוּ וִילוֹנוֹת לְבָנִים וּשְׁקוּפִים, מַפּוֹת וְרֻדּוֹת וּכְחֻלּוֹת הֻנְּחוּ עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת, וְהַכִּסְּאוֹת עָטוּ בַּדִּים בִּצְבָעִים תּוֹאֲמִים לְצֶבַע הַמַּפּוֹת וְעֻטְּרוּ בְּסֶרֶט לָבָן. עַל כָּל שֻׁלְחָן עָמַד אֲגַרְטָל קָטָן וּבוֹ פֶּרַח.

הַמֻּזְמָנִים הִגִּיעוּ בִּלְבוּשׁ חֲגִיגִי. הַנָּשִׁים לָבְשׁוּ שְׂמָלוֹת רְחָבוֹת וּמְעֻטָּרוֹת, עָנְדוּ תַּכְשִׁיטִים וְנָעֲלוּ נַעֲלֵי עָקֵב מַבְרִיקוֹת. הַגְּבָרִים לָבְשׁוּ חֲלִיפוֹת זוֹהֲרוֹת כַּיָּאֶה לָאֲצֻלָּה. הַמּוּזִיקָה הִתְנַגְּנָה לְלֹא הַפְסָקָה, כֻּלָּם רָקְדוּ, אָכְלוּ, שָׁתוּ וְצָחֲקוּ וּבֵרְכוּ אֶת הַנְּסִיכָה הַקְּטַנָּה.

אֶל הַנֶּשֶׁף הֶחְלִיטָה לְהַגִּיעַ הַמְּכַשֵּׁפָה לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הֻזְמְנָה. הִיא אָהֲבָה כָּל כָּךְ אֶת אַנְשֵׁי הַמַּמְלָכָה וְשָׂמְחָה מְאוֹד בְּשִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה לְהֻלֶּדֶת בִּתָּם הָרִאשׁוֹנָה. הַמְּכַשֵּׁפָה רָצְתָה לְבָרֵךְ אֶת הַנְּסִיכָה בְּכָל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁתִּהְיֶה חֲכָמָה, אַמִּיצָה וְטוֹבַת לֵב.

הַמְּכַשֵּׁפָה לֹא הָיְתָה עֲשִׁירָה כְּמוֹ אַנְשֵׁי הָאֲצֻלָּה, הִיא חַיָּה בִּצְנִיעוּת, בְּשָׁלוֹם וּבְאַהֲבָה עִם חֲבֵרֶיהָ וּבְנֵי בֵּיתָהּ. לָכֵן הִגִּיעָה לַנֶּשֶׁף הַמְּפֹאָר לְבוּשָׁה שִׂמְלָה פְּשׁוּטָה, נוֹעֶלֶת נַעֲלֵי בַּד, וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ נֶאֶסְפוּ עַל עָרְפָּהּ בְּפַשְׁטוּת. עִם כְּנִיסָתָהּ הִפְסִיקוּ הַנַּגָּנִים אֶת נְגִינָתָם, כָּל הַמַּבָּטִים בָּאוּלָם הֻפְנוּ אֵלֶיהָ, בּוֹחֲנִים אוֹתָהּ, מִסְתַּכְּלִים עָלֶיהָ בְּלַעַג וּבְהִתְנַשְּׂאוּת.

הַמֶּלֶךְ הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְשָׁאַל: "מִי נָתַן לָעֲלוּבָה הַזּוֹ לְהִכָּנֵס לְאַרְמוֹן הַפְּאֵר שֶׁלִּי? הַשּׁוֹמְרִים לֹא רָאוּ אֶת לְבוּשֵׁךְ הַפָּשׁוּט? אֶת תִּסְרָקְתֵּךְ הָעֲלוּבָה?" הֵרִים הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ, הִצְבִּיעַ לְכִוּוּן מַדְרֵגוֹת הַיְּצִיאָה וְאָמַר בְּקוֹל רוֹעֵם: "אָנָּא חִזְרִי לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאת! אַל תִּפְגְּמִי בִּכְבוֹד הַמַּמְלָכָה וְהַנֶּשֶׁף הַמְּכֻבָּד!" הוּא פָּרַץ בִּצְחוֹק גָּדוֹל, וְכָל הָאוֹרְחִים הִצְטָרְפוּ אֵלָיו בִּצְחוֹק רוֹעֵם לַעֲגָנִי. הַצְּחוֹק גָּרַם לָהֶם הֲנָאָה רַבָּה כִּי הִרְגִּישׁוּ טוֹבִים וְנַעֲלִים מִמֶּנָּה.

הַאֻמְנָם הָיוּ טוֹבִים מִמֶּנָּה? וְאוּלַי הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ פָּגַע בִּכְבוֹד הַמַּמְלָכָה?

הִבִּיטָה הַמְּכַשֵּׁפָה סְבִיבָהּ, זָקְפָה רֹאשָׁהּ, הִתְקָרְבָה לָעֲרִיסָה, הִבִּיטָה בַּנְּסִיכָה בְּחִיּוּךְ, רָאֲתָה אֶת עֵינֶיהָ הַחֲכָמוֹת וְאֶת חִיּוּכָהּ הָאוֹהֵב וְאָמְרָה: "בָּאתִי לְבָרֵךְ אוֹתָךְ בְּכָל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, אַךְ כָּעֵת, כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתָךְ, אֲבָרֵךְ אוֹתָךְ בְּמָה שֶׁאַתְּ צְרִיכָה בֶּאֱמֶת כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל חָכְמַת לִבֵּךְ. אֲנִי מְבָרֶכֶת אוֹתָךְ שֶׁכָּל יָפְיֵךְ הַחִיצוֹנִי יֵעָלֵם. כְּשֶׁתִּהְיִי הַפָּחוֹת יָפָה בְּכָל הַמַּמְלָכָה, תֵּדְעִי אֶת הַיֹּפִי הָאֲמִתִּי שֶׁבָּךְ".

דְּמָמָה נָפְלָה בְּאוּלַם הַנֶּשֶׁף. הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הִשְׁתַּתְּקוּ לְפֶתַע, קוֹלוֹת הַלַּעַג וְהַצְּחוֹק נָדַמּוּ, וְהַמְּכַשֵּׁפָה הִבִּיטָה בַּמֶּלֶךְ וְצָחֲקָה בְּאָמְרָהּ: "מִשּׁוּם שֶׁרֹאשְׁךָ רֵיק וְלִבְּךָ קָטָן, אֵינְךָ מֵבִין אֶת הַבְּרָכָה". וְנֶעֶלְמָה בְּאוֹר בּוֹהֵק.

הַמַּלְכָּה, שֶׁיָּשְׁבָה לְצַד הַמֶּלֶךְ, אָחֲזָה אֶת רֹאשָׁהּ בֵּין יָדֶיהָ וּבָכְתָה, וְהַמֶּלֶךְ קָם וְזָעַק: "כָּל הַמַּרְאוֹת בַּמַּמְלָכָה יֻשְׁמְדוּ! מִי שֶׁתִּמָּצֵא אֶצְלוֹ מַרְאָה, יְסֻלַּק מִגְּבוּלוֹת הַמַּמְלָכָה וְלֹא יוּכַל לָשׁוּב אֵלֶיהָ לְעוֹלָם".

בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בָּדְקוּ אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ כָּל בַּיִת, בִּקְתָּה וּמַחְסָן כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁכָּל הַמַּרְאוֹת הֻשְׁמְדוּ. הֵם דִּוְּחוּ לַמֶּלֶךְ כִּי הַמַּמְלָכָה רֵיקָה מֵהַמַּרְאוֹת, וְכִי מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ לֹא יֵדַע שוּם אָדָם מָה מַרְאֵהוּ, אֶלָּא מָה יֵשׁ בְּלִבּוֹ.