נסיכות אפלה ואור

1

תִּיָה, בתם הבכורה של המלך סֶתִי והמלכה טוּיָה, הייתה בעלת תווי פנים ישרים ועיניים שלעתים היו אפלות ולעתים בהירות ומלאות אור. שפעת שערה השחור ירדה בגלים אל כתפיה ולפעמים נאספה אל עורפה. וכל אלה שיוו לה יופי שנערות מעטות התברכו בו.

אחותה הצעירה ממנה בארבע שנים, הֶנוּטמִירֶה, הייתה יפה אף ממנה. על ראשה נישא שיער נוכרי שקווצות חומות וזהובות השתלבו בו. עיניה, שצורתן כשקדים, וצבע עורה הכהה כנגד שמלותיה הצחורות, הקסימו את כל רואיה. בבקרים, בעלוֹת תִּיָה מן היאור, חשבה כי למרות יפי אחותה העולה על שלה, למרבה הפלא, זאת אחותה שמקנאה בה.

שנתיים אחרי תִּיָה נולד אחיה נֶבְּחָ. הוא חלה במחלה חשוכת מרפא, ולפני כחצי שנה חצה את סף ממלכת האל אוּסִיר, אל המתים והשאול. בדרכה מן היאור, הרבתה תִּיָה לחשוב גם עליו, על כי נקטף בדמי ימיו. על כי אמה והיא סעדו אותו יומם ולילה, עד שמת בזרועותיהן. על כי אחותה נעדרה ממיטת חוליו, ושוב — למרבה הפלא כעסה היא עליהן.

אחיה השני, רַעַמְסֵס, היה צעיר ממנה בשלוש שנים. הוא היה בעל אף נשרי ולסתות חזקות, וכל חזותו אמרה כי נועד למלוכה. היא חשבה גם עליו, וצפתה כי ישלח יד אל חייה, ולא לטובה.

והקודרים ביותר היו שרעפיה על אותו עלם עברי, מקור הסערה שבחייה.

⋇

בשנים קודמות עמד ארמון המלך בנוֹף, בירת מצרים. לא הרחק משם התפצל היאור לשבעה פלגים. המלך סֶתִי בנה לו ארמון משלו, שעמד על רמה גבוהה וחלש על הפלג הרחב שבין הפלגים האלה.

הארמון החדש היה מכלול הבניינים המפואר שבמצרים, והמפואר שבין בנייניו היה המבנה הראשי שנועד לממשל. מאחוריו ניצב המבנה של משפחת המלך. ארבעה חודשים קודם לכן, כאשר אלה כבר עמדו על תילם, העביר המלך את משפחתו לשם.

ועדיין הלכו ונבנו מבנים רבים. מימין לבניין הראשי הלך ונבנה מקדש, ולפניו פסליהם של אלי מצרים. משמאלו — המבנה המבוצר של אוצר הממלכה. כן הוקמו ביתנים למגורי הכוהנים, השרים, בכירי הפקידים, העבדים והשפחות ועוד, ואת כולם הקיפה חומה בצבע אדמדם.

ובשטחים הגדולים שבתווך — בין כל אלה — ניטעה גינה רחבת ידיים. שם הִקרה הגורל לפני תִּיָה את הפגישה עם העלם העברי.