סבתא טורבו ואלפי התנינים הבכיינים

פֶּרֶק 1

שׁוּם דָּבָר לֹא הֵכִין אוֹתָנוּ לַ"קָּטַסְטְרוֹפָה" — זוֹ הַמִּלָּה שֶׁבָּהּ סָבְתָא מִשְׁתַּמֶּשֶׁת כְּדֵי לְתָאֵר אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָאֵרוּעִים שֶׁהִתְרַחֲשָׁה בְּבֵית הַמָּלוֹן שֶׁלָּהּ בַּחֹרֶף שֶׁעָבַר.

כְּמוֹ בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי הָלַכְתִּי אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים לַבַּיִת שֶׁל סָבְתָא. כְּלוֹמַר, לְבֵית הַמָּלוֹן שֶׁלָּהּ. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁעוֹמֵד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם, וְשָׂמַחְתִּי, אֲנִי אוֹהֶבֶת גֶּשֶׁם — אֲבָל אָז יָצְאָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּבַת אַחַת, וְהָאֲוִיר נַעֲשָׂה חַם וְיָבֵשׁ כְּמוֹ הַשִּׁעוּלִים שֶׁל מִיצִי, הַתֻּכִּי הַהִיפּוֹכוֹנְדֶר שֶׁל סָבְתָא, שֶׁתָּמִיד עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ חוֹלֶה כְּדֵי שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלָיו.

כַּמָּה דַּקּוֹת אַחַר כָּךְ הִגַּעְתִּי לַמָּלוֹן. בְּנִגּוּד לַבַּיִת שֶׁלִּי וְלַחֲנוּת הַיְּרָקוֹת וְהַפֵּרוֹת שֶׁל סָבְתָא דּוֹלוֹרֶס, שֶׁנִּמְצָאִים בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר, הַמָּלוֹן שֶׁל סָבְתָא קָרוֹב לְבֵית סֵפֶר "נַחְשׁוֹנִים" שֶׁבּוֹ אֲנִי לוֹמֶדֶת.

(אִם אַתֶּם לֹא יוֹדְעִים מָה פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה נַחְשׁוֹנִים, אַל תַּרְגִּישׁוּ רַע, גַּם אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי עַד שֶׁהִתְחַלְתִּי לִלְמֹד בְּבֵית הַסֵּפֶר הַזֶּה. נַחְשׁוֹנִים הוּא כִּנּוּי לְרִאשׁוֹנִים. בֵּית הַסֵּפֶר נִקְרָא כָּךְ עַל שֵׁם הַמִּתְיַשְּׁבִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הָעֵמֶק שֶׁיִּבְּשׁוּ אֶת הַבִּצּוֹת שֶׁהָיוּ כָּאן פַּעַם, בָּנוּ בָּתִּים וְשָׁתְלוּ אֶת הָעֵצִים הָרַבִּים שֶׁבִּזְכוּתָם הַכְּפָר שֶׁלָּנוּ נִרְאֶה יוֹתֵר יַעַר מִכְּפָר.)

דָּפַקְתִּי בַּדֶּלֶת וְנִכְנַסְתִּי. סָבְתָא עָמְדָה לְיַד דֶּלְפֵּק הַקַּבָּלָה, אָז מִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁהִיא מְחַכָּה לְמִישֶׁהוּ. זֶה הָיָה מוּזָר: אִם יֵשׁ דָּבָר שֶׁסָּבְתָא שׂוֹנֵאת לַעֲשׂוֹת, זֶה לְחַכּוֹת. אַבָּא שֶׁלִּי תָּמִיד אוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ אִם מַלְכַּת אַנְגְּלִיָּה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ תְּאַחֵר לִפְגִישָׁה עִם סָבְתָא, הִיא עֲלוּלָה לְגַלּוֹת שֶׁסָּבְתָא וִתְּרָה עַל הַפְּגִישָׁה וְחָזְרָה לְעִנְיָנֶיהָ.

"אָה, קָרֵנִינָה —" סָבְתָא הִבְחִינָה בִּי וְשָׁלְחָה לְעֶבְרִי סֶדֶק חִיּוּךְ קָטָן. גַּם זֶה הָיָה מוּזָר. כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁהַחִיּוּךְ שֶׁל סָבְתָא מַמָּשׁ עֲנָק.

הִנַּחְתִּי אֶת הַיַּלְקוּט לְצַד הַדֶּלְפֵּק, וְנִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ. אָמְנָם הִיא חִבְּקָה אוֹתִי וְשָׁאֲלָה, "אֵיךְ הָיָה הַיּוֹם בְּבֵית סֵפֶר?" אֲבָל בִּכְלָל לֹא הִקְשִׁיבָה לְמָה שֶׁסִּפַּרְתִּי לָהּ, וְכָל הַזְּמַן הֵצִיצָה בַּחַלּוֹן, כְּאִלּוּ אֲנִי נִמְצֵאת בֶּחָצֵר.

שְׁתֵּינוּ רָאִינוּ אֶת פּוּ הַכֶּלֶב וְאֶת בֶּרָלֶה הַסְּנָאִי רוֹבְצִים כְּהֶרְגֵּלָם לְיַד הַבְּרֵכָה של דַּמְבּוֹ, כְּאִלּוּ הֵם אַחֲרֵי יוֹם עֲבוֹדָה קָשֶׁה.

חָלְפוּ עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת. חִכִּיתִי שֶׁסָּבְתָא תִּשְׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי רוֹצָה לֶאֱכֹל מַשֶּׁהוּ, אֲבָל הִיא שָׁכְחָה. הָיִיתִי רְעֵבָה מְאוֹד, לֹא אָכַלְתִּי כִּמְעַט כְּלוּם בְּאוֹתוֹ יוֹם, אֲבָל לֹא אָמַרְתִּי לָהּ אֶת זֶה. לֹא הָיָה לִי נָעִים לְהַלְשִׁין עַל אַבָּא שֶׁלִּי, שֶׁהַכְּרִיכִים שֶׁהוּא מֵכִין לִי לְבֵית הַסֵּפֶר בִּלְתִּי אֲכִילִים. פְּרוּסוֹת הַלֶּחֶם תָּמִיד קָשׁוֹת כְּמוֹ אֶבֶן, כִּי הוּא שׁוֹכֵחַ לְהוֹצִיא אוֹתָן מֵהַמִּיקְרוֹ בַּזְּמַן. וְתָמִיד הוּא מִתְעַקֵּשׁ לִמְרֹחַ הֲמוֹן גְּבִינָה, כָּכָה שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר גְּבִינָה מִלֶּחֶם, וּבִגְלַל זֶה כָּל הַתִּיק שֶׁלִּי מִתְלַכְלֵךְ. וַהֲכִי גָּרוּעַ, לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה פְּעָמִים אֲנִי אַזְכִּיר לוֹ שֶׁאֲנִי שׂוֹנֵאת גַּמְבָּה, הוּא תָּמִיד יִדְחַף לִי לַכָּרִיךְ כַּמָּה חֲתִיכוֹת גַּמְבָּה. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן.

לִפְעָמִים אֲנִי מְנַסָּה לְהָכִין לִי כָּרִיךְ לְבַד, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁגַּם אֲנִי לֹא מַמָּשׁ מֻכְשֶׁרֶת בַּהֲכָנַת כְּרִיכִים. אִמָּא שֶׁלִּי, לְעֻמַּת זֹאת, הָיְתָה אַלּוּפַת הַכְּרִיכִים.

וְאָז שַׂמְתִּי לֵב לְעוֹד דָּבָר מוּזָר: סָבְתָא הָיְתָה מְאֻפֶּרֶת. הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ מְאֻפֶּרֶת הָיְתָה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם בְּעֵרֶךְ, כְּשֶׁאֶלְעָד סִיֵּם אֶת לִמּוּדֵי הַתֹּאַר הַשֵּׁנִי, וְסָבְתָא, אַבָּא וַאֲנִי נָסַעְנוּ לְטֶקֶס קַבָּלַת הַתְּעוּדוֹת בְּחֵיפָה. רֶבַע שָׁעָה לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְנוּ, סָבְתָא שָׁלְפָה מֵהַתִּיק שֶׁלָּהּ נַרְתִּיק אִפּוּר, וּמִמֶּנּוּ שְׂפָתוֹן אָדֹם, סוֹבְבָה אֵלֶיהָ אֶת הַמַּרְאָה שֶׁל הַמְּכוֹנִית, וּמָרְחָה אוֹתוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלָּהּ. הִיא הָיְתָה מְרֻצָּה מֵעַצְמָהּ, אֲבָל אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה מְרֻצֶּה הַרְבֵּה פָּחוֹת. "אִמָּא!" הוּא צָעַק, "מָה עוֹבֵר עָלַיִךְ? תַּחְזִירִי אֶת הַמַּרְאָה לַמָּקוֹם! אֲנִי לֹא רוֹאֶה אֶת הַכְּבִישׁ!" סָבְתָא הִסְתַּכְּלָה עָלָיו בְּתַדְהֵמָה וְצָעֲקָה עָלָיו בַּחֲזָרָה, אֲפִלּוּ עוֹד יוֹתֵר חָזָק, "מָה זֶה מָה עוֹבֵר עָלַי? מָה זֶה אַתָּה לֹא רוֹאֶה אֶת הַכְּבִישׁ מָה זֶה אֵין לְךָ עֵינַיִם? מָה זֶה הַשְּׁטֻיּוֹת הָאֵלֶּה וּמָה אַתָּה צוֹעֵק עַל אִמָּא שֶׁלְּךָ מִי חִנֵּךְ אוֹתְךָ כָּכָה!?" וְאַבָּא הֵשִׁיב, "אַתְּ!" וּשְׁלָשְׁתֵּנוּ צָחַקְנוּ נוֹרָא.

"סָבְתָא, לְמִי אַתְּ מְחַכָּה?" שָׁאַלְתִּי.

"לְאַלְבֶּרְט," עָנְתָה סָבְתָא וְכִוְּצָה אֶת הַשְּׂפָתַיִם הָאֲדֻמּוֹת שֶׁלָּהּ, וְאָז הֵרִימָה אֶת הַסַּנְטֵר כְּמוֹ שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי עוֹשֶׂה כְּשֶׁהוּא מִתְגַּלֵּחַ, וְשָׁאֲלָה אוֹתִי, "נִמְרַח לִי הָאֹדֶם?"

"לֹא," עָנִיתִי, לַמְרוֹת שֶׁרָאִיתִי בְּעִקָּר אֶת הַסַּנְטֵר.

"אֲנִי נִרְאֵית בְּסֵדֶר?"

"אֶהה... מְמְמְ..." גִּמְגַּמְתִּי וְהֶחְלַפְתִּי נוֹשֵׂא, "לֹא הֵבַנְתִּי מִי אָמוּר לְהַגִּיעַ."

"אַלְבֶּרְט." הָיָה לָהּ מַבָּט חוֹלְמָנִי.

"מִי זֶה אַלְבֶּרְט?"

"נוּ מָה זֶה מִי זֶה אַלְבֶּרְט," הִיא הִתְעוֹרְרָה, "אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי בִּרְצִינוּת אוֹ שֶׁאַתְּ צוֹחֶקֶת אִתִּי אַתְּ לֹא יוֹדַעַת מִי זֶה אַלְבֶּרְט? מָה זֶה אֵיפֹה אַתְּ חַיָּה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֲנִי לֹא סִפַּרְתִּי לָךְ עַל אַלְבֶּרְט... נוּ קָרֵנִינָה בֶּאֱמֶת..."

"בַּחַיִּים לֹא שָׁמַעְתִּי עָלָיו."

"שְׁשְׁשְׁ..." הִסְּתָה אוֹתִי, "אַל תַּגִּידִי אֶת זֶה בְּקוֹל! הוּא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ בְּכָל רֶגַע!"

"אַתְּ מוּכָנָה לְהַסְבִּיר לִי מִי זֶה אַלְבֶּרְט?"

"אַלְבֶּרְט..." הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ הִצְטַעֲפוּ, "אַלְבֶּרְט הָיָה נַגַּן הַטּוּבָּה בְּתִזְמֹרֶת כְּלֵי הַנְּשִׁיפָה שֶׁל טְבֶרְיָה... כַּמָּה שֶׁאֲנִי הֶעֱרַצְתִּי אוֹתוֹ... אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ לְנַגֵּן בְּטוּבָּה כְּמוֹ אַלְבֶּרְט —"

"תַּזְכִּירִי לִי אֵיךְ נִרְאֵית טוּבָּה," בִּקַּשְׁתִּי בִּזְהִירוּת. סָבְתָא לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הַבּוּרוּת שֶׁלִּי בְּעִנְיְנֵי מוּזִיקָה. כַּצָּפוּי, הַשְּׁאֵלָה שֶׁלִּי לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיהָ.

"נוּ קֶרֶן!" כְּשֶׁהִיא כּוֹעֶסֶת עָלַי הִיא מְוַתֶּרֶת עַל הַ"קָּרֵנִינָה". "אַתְּ רוֹצָה לְהַרְגִּיז אוֹתִי מָה זֶה אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת אֵיךְ נִרְאֵית טוּבָּה? בְּחַיַּי אַתֶּם דּוֹר שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ כְּלוּם רַק עַייפוֹנִים יֵשׁ לָכֶם בָּרֹאשׁ, טוּבָּה נִרְאֵית כְּמוֹ טוּבָּה! הִיא עֲשׂוּיָה מִפְּלִיז וְהַצִּנּוֹר שֶׁלָּהּ מִתְרַחֵב בְּהַדְרָגָתִיּוּת מֵהַפִּיָּה וְעַד לַפַּעֲמוֹן וְתַעֲשִׂי לִי טוֹבָה אַל תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי אֵיךְ נִרְאֶה הַפַּעֲמוֹן!"

בֵּינְתַיִם סָבְתָא נִצְמְדָה שׁוּב לַחַלּוֹן וְהֵצִיצָה הַחוּצָה כְּשֶׁהִיא נֶעֱמֶדֶת עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ — כְּלוֹמַר, עַל קְצוֹת נַעֲלֵי הַבַּיִת הַפַּרְוָתִיּוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁנִּרְאוֹת כְּמוֹ שְׁנֵי אַרְנְבוֹנִים קְטַנִּים וַחֲמוּדִים (לִפְעָמִים מִתְחַשֵּׁק לִי לְלַטֵּף אֶת נַעֲלֵי הַבַּיִת שֶׁלָּהּ) — וְלֹא הִפְסִיקָה לְדַבֵּר עַל אַלְבֶּרְט: "אֵיךְ שֶׁאַלְבֶּרְט יוֹדֵעַ לְנַגֵּן בְּטוּבָּה תַּאֲמִינִי לִי אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ לְנַגֵּן בְּטוּבָּה כְּמוֹ אַלְבֶּרְט —" הִיא הִתְכַּוְּנָה לָתֵת לִי עוֹד כַּמָּה "אַלְבֶּרְט בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ לְנַגֵּן בְּטוּבָּה" לְמִקְרֶה שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי, אֲבָל לְמַזָּלִי בְּדִיּוּק יָרְדוּ מֵהַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה הָאוֹרְחִים שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּלוֹן בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם.

הַגֶּבֶר הָיָה רָזֶה וְגָבוֹהַּ כְּמוֹ עַמּוּד חַשְׁמַל. גַּם הַשְּׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ נִרְאוּ מְחֻשְׁמָלוֹת. חוּץ מִזֶּה, הָיְתָה לוֹ גַּם הַבָּעַת פָּנִים שֶׁאוֹמֶרֶת: "אֲנִי אִישׁ חָשׁוּב מְאוֹד אוֹ עָשִׁיר מְאוֹד אוֹ גַּם וְגַם". הוּא הָיָה שָׁקוּעַ בְּשִׂיחָה בַּטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד, וּבִגְלַל זֶה פִסְפֵס מַדְרֵגָה אַחַת וְכִמְעַט נָפַל.

"תִּסְתַּכֵּל לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ!" קָרְאָה אֵלָיו סָבְתָא, וְלָחֲשָׁה אֵלַי, "מֵאֶתְמוֹל הוּא כָּכָה בְּחַיַּי... הַטֶּלֶפוֹן דָּבוּק לוֹ לָאֹזֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע —"

כַּנִּרְאֶה נִפְלַט לִי צִחְקוּק, כִּי סָבְתָא סִמְּנָה לִי לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט, אֲבָל הִמְשִׁיכָה לִלְחֹשׁ לִי, "נִרְאֶה לִי שֶׁנִּצְטָרֵךְ שְׁפַּכְטֶל כְּדֵי לְגָרֵד לוֹ אֶת הַטֶּלֶפוֹן מֵהָאֹזֶן."

הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה אַחֲרָיו נִרְאֲתָה לֹא פָּחוֹת גְּבוֹהָה, אֲבָל לֹא בִּגְלַל שֶׁהָיְתָה גְּבוֹהָה בֶּאֱמֶת אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁנָּעֲלָה נַעֲלַיִם עִם עֲקֵבִים בְּאֹרֶךְ וּבְעֹבִי שֶׁל עִפָּרוֹן. וּמֵעַל רֹאשָׁהּ הִתְנוֹסְסָה כַּרְבֹּלֶת שֵׂעָר וְרֻדָּה זַרְחָנִית כְּמוֹ שֶׁל טְרוֹלִית שֶׁהוֹסִיפָה לָהּ עוֹד עֶשְׂרִים סֶנְטִימֶטְרִים לְפָחוֹת.

"הַסַּפָּר שֶׁלָּהּ עִוֵּר אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ," הִמְשִׁיכָה סָבְתָא, וּמַמָּשׁ הִתְאַפַּקְתִּי לֹא לִצְחֹק, כִּי הַשְּׁנַיִם כְּבָר עָמְדוּ מוּלֵנוּ.

"הֵי!" צָעֲקָה אֵלֵינוּ הַטְּרוֹלִית כְּאִלּוּ הִיא נִמְצֵאת בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ.

"שָׁלוֹם," הֵשִׁיבָה סָבְתָא בְּקוֹל שָׁקֵט וְנָמוּךְ, כְּדֵי לְהַדְגִּים לָהּ שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִצְעֹק, "בְּמָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲזֹר לָכֶם? אוּלַי תִּרְצוּ הַמְלָצוֹת עַל מַסְלוּלֵי טִיּוּלִים בָּאֵזוֹר?"

"טִיּוּלִים?! אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת לְטִיּוּלִים בָּרֶגֶל?!" נִבְהֲלָה הַטְּרוֹלִית כְּאִלּוּ הִצִּיעוּ לָהּ לִטְעֹם ג'וּק מְטֻגָּן אוֹ רַגְלֵי צְפַרְדֵּעַ, "אוֹי, לֹא. אֲנִי מַמָּשׁ־מַמָּשׁ־מַמָּשׁ שׂוֹנֵאת טִיּוּלִים!" וְכִוְּצָה אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ כְּמוֹ תִּינֹקֶת שֶׁעוֹמֶדֶת לִפְרֹץ בְּבֶכִי, וְהִדְגִּישָׁה, כְּאִלּוּ סָבְתָא קְשַׁת הֲבָנָה, "אֲנִי מַמָּשׁ אֲבָל מַמָּשׁ־מַמָּשׁ־מַמָּשׁ־מַמָּשׁ שׂוֹנֵאת טִיּוּלִים."

"טוֹב טוֹב הֵבַנְתִּי מַמָּשׁ מַמָּשׁ... אָז אֵיךְ בְּכָל זֹאת אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲזֹר לָכֶם?" נֶאֶנְחָה סָבְתָא. בְּנִגּוּד לַטְּרוֹלִית, סָבְתָא דַּוְקָא מַמָּשׁ־מַמָּשׁ־מַמָּשׁ אוֹהֶבֶת טִיּוּלִים.

"אֲנִי מַמָּשׁ־מַמָּשׁ־מַמָּשׁ אוֹהֶבֶת לַעֲשׂוֹת שׁוֹפִּינְג," הִמְשִׁיכָהּ הַטְּרוֹלִית בְּאוֹתָהּ נִימַת דִּבּוּר מִתְפַּנֶּקֶת, "אֵיפֹה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת פֹּה שׁוֹפִּינְג?"

"אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת לִקְנִיּוֹת?" סָבְתָא לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּמִלִּים לוֹעֲזִיּוֹת כְּשֶׁיֵּשׁ מִלִּים מַתְאִימוֹת בְּעִבְרִית.

"כֵּן. אֲנִי מַמָּשׁ־מַמָּשׁ־מַמָּשׁ־מַמָּשׁ אוֹהֶבֶת לַעֲשׂוֹת שׁוֹפִּינְג," הִנְהֲנָה הַטְּרוֹלִית בְּרֹאשָׁהּ, וְצַמֶּרֶת הַכַּרְבֹּלֶת הַוְּרֻדָּה שֶׁלָּהּ הִתְנַדְנְדָה קָדִימָה וְאָחוֹרָה כְּמוֹ עֵץ בִּסְעָרָה.

"אֶהה... מְמְ..." הִמְהֲמָה סָבְתָא, "לֹא רָחוֹק מִכָּאן יֵשׁ אֶת הַמַּכֹּלֶת שֶׁל שׁוּסְטֶר, אִם מִתְחַשֵּׁק לָךְ לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל —"

"מַכֹּלֶת? לֹא־לֹא־לֹא." גַּם הַקּוֹל שֶׁלָּהּ נִשְׁמַע לִי וָרֹד זַרְחָנִי, "הִתְכַּוַּנְתִּי לְקַנְיוֹן אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה, אֲנִי מַמָּשׁ־מַמָּשׁ־מַמָּשׁ אוֹהֶבֶת לַעֲשׂוֹת שׁוֹפִּינְג —"

סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁאִם הַשִּׂיחָה הַזֹּאת הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת, הָיְתָה הַטְּרוֹלִית חוֹטֶפֶת מִסָּבְתָא הַרְצָאָה עַל אוֹדוֹת הַנְּזָקִים שֶׁל הַקַּנְיוֹנִים, אֲבָל בְּדִיּוּק אָז נִשְׁמַע מִבַּחוּץ טִרְטוּר מְכוֹנִית. סָבְתָא הֵצִיצָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת מִבַּעַד לַחַלּוֹן וְקָרְאָה, "הִנֵּה אַלְבֶּרְט!" וְנֶחְפְּזָה לְכִוּוּן הַדֶּלֶת. חִיַּכְתִּי אֶל הַטְּרוֹלִית וְהָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹת סָבְתָא.

"אוּף," שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מִתְלוֹנֶנֶת מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי: "מַמָּשׁ־מַמָּשׁ־מַמָּשׁ־מַמָּשׁ רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת שׁוֹפִּינְג —" וְאֶת עַמּוּד הַחַשְׁמַל מַמְשִׁיךְ לְהִתְוַכֵּחַ בַּטֶּלֶפוֹן עִם הַמְּנַהֵל שֶׁלּוֹ. הַמִּלָּה "בּוֹס" חָזְרָה עַל עַצְמָהּ לְפָחוֹת שֶׁבַע פְּעָמִים עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַדֶּלֶת. "אֲבָל, בּוֹס, אֲנִי לֹא יָכוֹל", "בֶּאֱמֶת, בּוֹס, זֶה לֹא הֶגְיוֹנִי", "כֵּן, בּוֹס. אֲנִי מֵבִין מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי, אֲבָל, בּוֹס —"

בַּחוּץ הִתְגַּלְּתָה לְעֵינֵינוּ מְכוֹנִית עִם פָּגוֹשׁ מָעוּךְ וְדֶלֶת שֶׁנִּרְאֲתָה כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ תָּקַע לָהּ בְּעִיטָה. חוּץ מִזֶּה, מִכְסֵה תָּא הַמִּטְעָן הָיָה רוֹפֵף וְקָשׁוּר בְּמָה שֶׁנִּרְאָה מֵרָחוֹק כְּמוֹ שְׂרוֹךְ שֶׁל נַעַל.