סיפורה של הזדונית



ספינת הקרב הטארינית נערכה לקפיצה נוספת. קפטן מייקל אובוויג'ה ציווה לשגר גשוש כדי לעקוב אחריה ולאסוף נתונים לפני שהקרע שקרעה הספינה הטארינית בחלל ייסגר מאחוריה לחלוטין. הגשוש הגיח כמו טיל ועקב אחרי הספינה האחרת.

"זה עכשיו או לעולם לא," לחש סגנו של הקפטן תומאס באוזנו. "יש לנו די דלק לקפיצה הזאת ואחר כך לקפיצה נוספת חזרה הביתה. כלומר, אם באמת נכבה את המערכות הלא חיוניות לפני שנקפוץ הביתה. גם ככה אנחנו מדממים פה."

אובוויג'ה הנהן קצרות כדי להבהיר שקיבל את המידע, אך מלבד זאת לא אמר דבר. אטלי, סגנו, לא בישר לו משהו שהוא עדיין לא ידע על הזדונית. במהלך השבוע של משחקי חתול ועכבר עם הספינה הטארינית, שתי הספינות ספגו נזק רב. לו היה הדבר מתרחש בדור הספינות הקודם, אובוויג'ה וצוותו כבר היו מוצאים את עצמם בין המתים. מה שהותיר אותם בחיים היה הזדונית עצמה ומוחה החדש והסתגלני, שהיה יכול לאזן בין האנרגיה של הספינה ומערכות התמיכה מהר יותר ובאורח אינטליגנטי משיכלו אובוויג'ה או אטלי או כל קצין אחר לעשות זאת כשהם שקועים בלהט הקרב והמרדף.

החיסרון היה שהספינה הטארינית עצמה ניחנה במוח דומה, והיא הצליחה לשמור על עצמה ועל צוותה זמן רב מהראוי תחת מתקפת הזדונית, שהייתה קשוחה יותר וחמושה בהרבה ממנה. שתיהן התנהלו בעצלתיים במעגל הקפיצות ומטחי הטילים שהזיקו לשתיהן לאורך שנות אור רבות. האור בקצה המנהרה במהלך שבוע הקרבות המקוטעים האלה היה העובדה שעד כה הספינה הטארינית ספגה נזק רב יותר; שלוש קפיצות קודם לכן היא הפסיקה אפילו את פעולות המגננה הבסיסיות ביותר, והעדיפה לרכז את כל האנרגיה שלה בהימלטות. אובוויג'ה ידע שהיה להם בדיוק די כוח במאיצי המסה הקינטית של הספינה לביצוע קפיצה וליריית מטח אחרון אל עבר המעטה הפגיע של הספינה הטארינית. מטח אחד ותו לא, אלא אם כן ביקש לתקוע את ספינתו במעמקי החלל.

אובוויג'ה ידע שמוטב לסגת עכשיו. הספינה הטארינית כבר לא היוותה איום, וקרוב לוודאי שהיא תבזבז את שארית האנרגיה שלה בקפיצה אחרונה ונואשת זו. סביר להניח שתיתקע בלי יכולת לנוע. אובוויג'ה יוכל להניח לגשוש ששלח אחריה לסמן לספינת קונפדרציה אחרת להתביית על הספינה הטארינית ולסיים את המלאכה. אובוויג'ה ידע שאטלי יתמוך בתוכנית כזו, ובתבונה רבה יתרה בפני אובוויג'ה שהנזק לספינה הפגועה ולצוותה משמעותי יותר מהניצחון.

אובוויג'ה ידע שיהיה נבון לסגת. אך הוא רדף זמן רב מדי אחרי הספינה הטארינית, וכעת ביקש לחסל אותה אחת ולתמיד.

"ספינת הקרב הטארינית קופצת," אמרה לוטננט ג'ויה ריקרט. "הגשוש עוקב אחריה אל עבר הקרע. הקרע מתחיל להיסגר עכשיו."

"נתונים?" ביקש אובוויג'ה.

"נשלחים," אמרה ריקרט. "הקרע נסגר לחלוטין. קיבלנו חבילת מידע שלמה, המפקד. הזדונית מעבדת אותה עכשיו."

אובוויג'ה נאנח. לגשוש שיצא בעקבות הספינה הטארינית אל הקרע לא היה כל עניין של ממש בספינה זו. כל תפקידו היה לתעד את מיקומה ואת החתימות הספקטרליות של כוכבי הלכת בצד האחר של הקרע, ולהתיז את המידע אל הזדונית לפני שהקרע ייסגר. הזדונית תשווה את המידע עם בסיס הנתונים של הכוכבים הידועים ותסיק מכך את מיקומה הנוכחי של הספינה הטארינית לאחר הקפיצה. מאוחר יותר היא תצא בעקבותיה.

איסוף הנתונים היה הקטע החמקמק. הספינה הטארינית השמידה שישה גשושים במהלך השבוע האחרון, ויותר מפעם אחת פקד אובוויג'ה לקפוץ על סמך מידע מספק אך לא שלם. הוא לא דאג שמא הוא וצוותו ילכו לאיבוד – היה גבול לזמן-חלל שקפיצה יכלה להכיל – אבל יהיה מביך לאבד את עקבותיה של ספינת האויב.

"יש נקודות ציון," אמרה ריקרט. הזדונית חדלה ללעוס את המידע וירקה מיקום.

"תכניסי אותן," אמר אובוויג'ה לריקרט. היא פתחה ברצף פעולות הקפיצה.

"מסוכן," אטלי שב ומלמל באוזנו של אובוויג'ה.

אובוויג'ה חייך. הוא אהב לגלות שהוא צודק בנוגע לסגנו. "לא מסוכן מדי," אמר לאטלי, "אנחנו רחוקים מדי מהמרחב הטאריני בשביל שהספינה הזאת תגיע הביתה בשלום." אובוויג'ה העיף מבט מטה, אל שולחן הפיקוד שלו, שהציג את מיקומה של הספינה הטארינית. "אבל היא תוכל להגיע לשם בקפיצה הבאה, אם יהיה לה מספיק כוח לזה במנועים שלה."

"בוא נקווה שהם לא משכו אותנו באף בקפיצות האחרונות," אמר אטלי. "לא הייתי רוצה לצאת מהקפיצה הזאת ולמצוא את עצמי שוב מול התותחים שלהם."

"הזדונית אומרת שהם נותרו עם מעט מאוד אנרגיה," אמר אובוויג'ה. "אני מניח שבנקודה זו הם יכולים להילחם או לברוח, לא שניהם יחד."

"מה קרה שאתה סומך על הערכות מחשב?" אמר אטלי.

"אני סומך עליהן כשהן מאשרות את מה שאני חושב," אמר אובוויג'ה. "כמו שאמרת, תום. זה עכשיו או לעולם לא."

"חישוב הקפיצה הושלם," אמרה ריקרט. "קפיצה בעוד שתי דקות."

"תודה לך, לוטננט," אמר אובוויג'ה ופנה שוב אל אטלי. "תכין את הצוות לקפיצה, תום. אני רוצה שהמאיצים הקינטיים האלה מוכנים לפעולה ברגע שנעבור את הקרע."

"כן, המפקד," אמר אטלי.

שתי דקות מאוחר יותר הגיחה הזדונית מבעד לקרע וסרקה את החלל בחיפוש אחר הספינה הטארינית. היא מצאה אותה במרחק של פחות מחמישים אלף קילומטרים עם מנועים דוממים, כשהיא נעה בכוח האינרציה בלבד.

"לא ייתכן שהם עד כדי כך טיפשים," אמר אטלי. "לא יעזור להם לנוע בשקט אם הם ממשיכים לפלוט חום."

אובוויג'ה לא הגיב על כך ובהה בשולחן הפיקוד שלו, בדגם המייצג את הספינה הטארינית. "התאימי אותנו לקצב שלהם," אמר לריקרט. "שמרי על מרחק."

"אתה חושב שהם מנסים לפתות אותנו להתקרב," אמר אטלי.

"אני לא יודע מה הם עושים," אמר אובוויג'ה. "אני רק יודע שאני לא אוהב את זה." הוא הושיט יד אל לוח הפיקוד והתקשר ללוטננט טרי קרול, תפעול נשקים. "מצב מאיצים קינטיים, בבקשה," אמר.

"נהיה מוכנים בעוד תשעים שניות," אמרה קרול. "ננעלנו על המטרה. רק תגיד לי אם אתה רוצה גוש אחד או שניים."

"המלצות?" שאל אובוויג'ה.

"אנחנו קרובים מכדי להחמיץ," אמרה קרול. "ובמרחק הזה גוש אחד ירסק כל דבר מאמצע הספינה לכיוון הירכתיים. שני גושים יהיו שימוש מופרז בנשק. האנרגיה הזאת יכולה לשמש אותנו כדי לחזור הביתה." נדמה שקרול עוקבת מקרוב אחרי תקציב האנרגיה. אובוויג'ה חשד שרוב צוות הפיקוד והצוות הבכיר נהגו כמוה.

"הבנתי," אמר אובוויג'ה. "בואי נסגור את זה, קרול. ירי בזמנך החופשי."

"כן, המפקד," אמרה קרול.

"עכשיו אתה לחוץ לחזור הביתה," אמר אטלי בשקט. אובוויג'ה לא הגיב על כך.

דקה לאחר מכן האזין אובוויג'ה לקרול שנתנה את הפקודה לירות. הוא הביט מטה אל דמות הספינה הטארינית על שולחן הפיקוד שלו, והמתין להתרסקות חלקה האחורי של הספינה. המאיצים הקינטיים יאיצו את ה"גוש" לאחוז גבוה ממהירות האור. ההתנגשות וההרס בטווח זה יהיו כמעט מיידיים.

דבר לא קרה.

"קפטן, אירעה תקלה במהלך הירי," אמרה קרול דקה מאוחר יותר. "המאיץ הקינטי לא מגיב לפקודת הירי."

"האם כולם בסדר?" שאל אובוויג'ה.

"אנחנו בסדר," אמרה קרול. "המאיץ הקינטי פשוט לא מגיב."

"כבי אותו," אמר אובוויג'ה. "השתמשי בשני ותירי כשאת מוכנה."

שתי דקות לאחר מכן, חזרה אליו קרול. "יש לנו בעיה," אמרה בקול חסר הרגש שבו השתמשה כשהכול התחיל ללכת לעזאזל.

אובוויג'ה לא חיכה לשמוע מה הבעיה. "תמשכי אותנו אחורה," אמר לריקרט. "תשיגי לפחות מאתיים וחמישים אלף קילומטרים בינינו ובין הספינה הטארינית."

"אין תגובה, המפקד," אמרה ריקרט כעבור דקה.

"את נעולה מחוץ למערכת?" שאל אובוויג'ה.

"לא, המפקד," אמרה ריקרט. "אני מצליחה לשלוח פקודות ניווט. הן פשוט לא מתקבלות."

אובוויג'ה הביט סביב בצוות גשר הסיפון. "ניתוח נתונים," אמר. "עכשיו." לאחר מכן שלח אות להנדסה. גם הם לא קיבלו תגובה ממחשביהם.

"אנחנו מטרות נייחות," אמר אטלי לאובוויג'ה בשקט רב.

אובוויג'ה דקר באצבעותיו את לוח הפיקוד, וזימן את הקצינים הבכירים לישיבת צוות.