ספר הכוזרי

אחד הנציגים היהודיים הבולטים בתקופת תור הזהב בספרד היה ר' יהודה בן שמואל הלוי, המשורר הדגול והוגה הדעות האהוב. שיריו היו פופולריים ביותר, ואחדים מהם נכנסו לסידור התפילה היהודי. ספרו היחיד הוא ספר הכוזרי, או 'ספר הטענה והראָיה לדת המושפלת', שתרגומו החדש לעברית, פרי יצירתו של פרופ' מיכאל שוַרץ, מוגש כאן לקורא.

אין תמימות דעים בתשובה לשאלה היכן ומתי נולד ר' יהודה הלוי. לאחרונה יצאו לאור ספרים אחדים המוקדשים לתולדות חייו, אך אף לא אחד מהם פתר את הבעיה. לכל היותר אפשר להגיד שהוא נולד לא לפני 1070 ולא אחרי 1085, ומקום הולדתו כנראה בטודלה או בטולדו שבספרד. בשנות חייו הוא נדד בין ספרד הנוצרית לאנדלוסיה (ספרד המוסלמית), והתפרנס הן מרפואה והן ממסחר. הוא היה מעורב בצרכי ציבור, כגון פדיון שבויים, מבלי שנשא אי פעם בתפקיד רשמי בקהילה כלשהי. שיריו הקנו לו פרסום בקרב האצולה הספרדית וזכו לתשבחות רבות. לעת זקנתו, בשנת 1140, עזב ר' יהודה הלוי את ספרד. בחודש ספטמבר באותה שנה הגיע לאלכסנדריה שבמצרים. אחרי שהות קצרה בקהיר, שייתכן שבמהלכה ניסה להגיע לארץ ישראל דרך חצי האי סיני, עלה בסופו של דבר ר' יהודה הלוי על ספינה במאי 1141. בתום ימי המתנה אחדים הפליגה הספינה לארץ ישראל בחג השבועות. הנתונים שהגיעו לידינו מן הגניזה אינם מעניקים לנו מידע ברור אודות נסיבות מותו של ר' יהודה הלוי. ובכל זאת אפשר להסיק מהם מסקנה סבירה, שעל פיה הגשים בעל 'הכוזרי' את תכלית מסעו, הגיע לארץ ישראל ומצא בה את מותו כחודשיים לאחר נחיתתו בה.

כתיבת ספר הכוזרי, המבוסס על סיפור גיור מלך הכוזרים, הסתיימה לפני שיצא ר' יהודה הלוי מספרד. סיפור הגיור הוא מאורע היסטורי שהתרחש כנראה במאה התשיעית (אולם לפי ספר הכוזרי זה היה בערך בשנת ד'ת"ק, 740 לספירה, כארבע מאות שנה לפני חיבור הספר). הסיפור היה מוכר בקרב יהודי ספרד דרך ההתכתבות בין חסדאי אבן שפרוט, חצרן חשוב של עבד אל־רחמאן השלישי, ח'ליף קורדובה מן המאה העשירית, לבין יוסף מלך הכוזרים. מן ההתכתבות עולה כי מלך הכוזרים היהודי הראשון, בולאן, חלם חלום שהביא אותו לחפש את הדת האמיתית על ידי זימון נציגים של שלוש הדתות. לאחר ששמע את דבריהם, התגייר. ר' יהודה הלוי עיצב את חיבורו לפי סיפור זה (בתוספת נציג הפילוסופיה), אבל למעשה רק סיפור המסגרת הושאל מהאירוע ההיסטורי. ספר הכוזרי הוא פרי יצירתו של ר' יהודה הלוי עצמו, והוא משקף את הנושאים העיקריים שעמדו על הפרק בהגות יהדות ספרד בתחילת המאה השתים עשרה ולא את ההקשר של כוזריה במאה השמינית.

לא ידוע מתי התחיל ר' יהודה הלוי לכתוב את ספר הכוזרי, ואף לא ברור כמה זמן נמשכה עבודתו. מכתב שהשתמר בגניזת קהיר בכתב ידו של המחבר מזכיר את 'אלכתאב אלכ'זרי' (הספר הכוזרי). יש המתארכים את המכתב לשנת 1129 ומעריכים שעד שנה זו כבר הייתה קיימת מהדורה ראשונה של הספר. אם אכן כך הדבר, כתיבת 'הכוזרי' נמשכה תקופה ארוכה, וייתכן שחלו שינויים בתפישת עולמו של מחברו במשך השנים, שינויים שרישומיהם עדיין ניכרים בספר. לאחרונה, הוצעו טענות משכנעות לאחר את המכתב לשנת 1139 סמוך לפרסום הספר וליציאתו של ר' יהודה הלוי לארץ ישראל. בכל אופן נמצאת בידינו רק מהדורה אחת של ספר הכוזרי שהגיעה אלינו גם במקור בערבית־יהודית וגם בתרגומו לעברית של ר' יהודה אבן תיבון.

ספר הכוזרי היה בין הספרים הראשונים של הספרות ההגותית בערבית־יהודית בימי הביניים שתורגמו לעברית. המתרגם, ר' יהודה אבן תיבון, וצאצאיו היו אחראים למעבר התרבותי מאנדלוסיה עד לאירופה הנוצרית. היה תרגום אחר בימי הביניים, בסוף המאה השתים עשרה, תרגומו של יהודה בן יצחק קרדינאל, אבל רק קטעים ממנו שרדו. תרגום אבן תיבון הוא אפוא התרגום שהיה ידוע לדורות על גבי דורות של קוראים, ולכן ערכו עדיין רב.

בחמישים השנים האחרונות, תקופה שבה גבר העניין בהגותו של ר' יהודה הלוי, נתווספו עוד תרגומים עבריים לספר הכוזרי, ולכל אחד יתרונות וחסרונות. התרגום המוצע פה ייחודי, פרי ידיעה מופלגת בשפה ובתרבות הערבית והערבית־יהודית. התרגום החדש של פרופ' שורץ נוח לקריאה ומדויק, והוא ישמש מעכשיו כספר הכוזרי המהימן והאותנטי ביותר בשפה העברית.

1. קטע זה והרחבה נוספת מצויים בנספח לספר זה בעמוד 293.