ספר עמוס

אבא

כִּתְאֵנָה בִּקַּרְתָּ אֶת הָאָרֶץ

רַךְ וְתָאֵב וּמִן הָאֹפֶל הַמְּשֻׁעֲמָם הֻשְׁלַכְתָּ

אֶל פְּנֵי הַזְּמַן, הַקְּצָרָה שֶׁבָּעוֹנוֹת,

וְשָׁם בֵּין הַשְּׁאָר הִתְנַהֲלָה אַהֲבָתֵנוּ שֶׁגַּרְגִּיר הָאֹפֶל הַמְּשֻׁעֲמָם

גַּחַל מָתוֹק וְאַכְזָר, עוֹמֵם בָּהּ,

הַמַּלְאָךְ הַסּוֹטֵר עַל הַפֶּה עֶשְׂרִים אֶלֶף פַּעַם בְּשָׁעָה,

מִשֵּׁישׁוֹ פָּקַחְתִּי עֵינַי, אֵלָיו נִתְדַּבְּקוּ עֵינֶיךָ.

וַתִּשְׂרֶה יוֹם וָיוֹם עִם הַמַּלְאָךְ וַתְּעַכְּבֵהוּ וְזָכַרְתָּ אֶת אַהֲבָתְךָ.

וְנִחְיֶה בְּלִי מַלְאָכִים עוֹד, רַק זֶה לָזֶה חוֹבְקִים וְצוֹעֲקִים

בֵּין שְׁנַת צָהֳרַיִם לְמִשְׁנֶהָ וְכוֹסוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל לִימוֹנָדָה.

וְהָיְתָה לִי נְשִׁימָתְךָ הַנִּשְׁנֵית בַּטְנוּנִית — נֵס,

כָּאֹפֶל הַמְּשֻׁעֲמָם בִּלְבוּשׁ אָדָם

בִּלְבוּשׁ תְּאֵנָה.

וְהִנֵּה נִנְגַּסְתָּ

וַאֲפִלּוּ תּוֹלְעֵי בְּשַׂר־הַתְּאֵנָה הַמַּבְכִּירוֹת

לֹא יִמְצָאוּךָ.