עושר שלא קונים בכסף

1

כבדו את הגדוּלה שלכם

רעיון פשוט שנזנח לעיתים קרובות מדי – להכיר בערך של עצמכם. על כל מה שעברתם ועל מה שנעשיתם. על כל הפחדים שהתמודדתם איתם והשתחררתם מהם. על החלומות שלא רק חלמתם אלא גם היה לכם האומץ להגשים. על כל האנשים שלהם עזרתם ועל כל הטוב שעשיתם. אתם חשובים יותר מכפי שנדמה לכם. אז, בבקשה, אל תמדדו את הערך שלכם לפי מה שהרוב אומר לכם שאתם צריכים להיות, לעשות ולקנות.

העובדה שעכשיו אתם כאן איתי לגמרי לא מקרית. יש בכם – אנשים שחיים בתרבות שבה רבים וטובים מעבירים את שעותיהם היקרות ביותר במצב של סהרוריות דיגיטלית – משהו שמחפש משמעות רבה יותר. ואף על פי שהחיים יכולים להיות קשים לפעמים, אני מרגיש שלא איבדתם את התקווה. אתם ממשיכים להחזיק באמונה שלכם בעתיד טוב יותר, ובוטחים בעומק ליבכם בתביעה המוסרית לממש את שאיפותיכם לאורך כל ימי חייכם.

וזה – לפחות בעיניי המקשישות והולכות – אומר שאתם גיבורים. עברתם הרבה דברים קשים. יכולתם להרים ידיים. יכולתם להיעשות נרפים, ציניים, ביקורתיים ואטומי לב.

ובמקום זה, אתם כאן. מוכנים להמריא, להוטים להתקדם ולהתמסר לצמיחה בהנחייתי, בתוקף תפקידי כמורה הרוחני שלכם. ואתם רוצים לדעת משהו? דרוש הרבה אומץ לוותר על מה שהייתם אתמול, כדי להיות מחר אנשים שהם אפילו טובים, חכמים, בריאים ומאושרים יותר.

אה, ואני באמת חייב לחזור ולהדגיש שהעבודה על ההתפתחות האישית היא העבודה הטובה ביותר שתוכלו לעשות אי־פעם. המוני אנשים מגחכים בבוז או מגלגלים את עיניהם (או גם וגם) כשהם שומעים את המונח "שיפור עצמי". ועם זאת, מה יכול להיות אמיץ והגיוני יותר מאימון סדיר ומתמשך שמטרתו להפוך את ההססנות האנושית היומיומית לביטחון עצמי מוצק, את המגבלות האישיות ליכולת בלתי רגילה ואת אורח החיים הבינוני והמדשדש למסע עוצר נשימה שממלא את ההבטחה שלשמה נולדתם? "ההשקעה החשובה ביותר שתוכלו לעשות היא בעצמכם," ציין איל ההון הנודע וורן באפט. והדרך הטובה ביותר לשפר את העולם היא לשפר את עצמכם, לא כן?

ברגע שתְעבּדו, תרוממו ותכווננו מחדש את היקום הפנימי שלכם, יחסיכם עם מה שאני מכנה במתודולוגיית ההדרכה שלי "העצמי ההרואי" (בניגוד לעצמי האנוכי, שהוא החלק המזויף, הפגום, המוגבל והמפוחד שיצרו האמונות השליליות והנזקים האנושיים שספגתם בעברכם) יתהדקו בוודאות. וכאשר הקשר הראשוני עם העצמי העילאי שלכם יתחזק, כל הקשרים האחרים בחייכם יתחזקו גם הם.

אם תיצרו היכרות מעמיקה ויחסי קרבה עם האני ההרואי שלכם (בעזרת פילוסופיות וכלים שאלמד אתכם להשתמש בהם), גם יחסיכם עם המשפחה, החיים, העבודה, השגשוג, הקהילה, ההרפתקה והשירות לזולת יהיו טובים לאין ערוך.

אגב, כדאי שתדעו כבר עכשיו שההתחלה שלי הייתה צנועה מאוד. לא נולדתי עם כפית כסף בפה. נולדתי באפריקה. הוריי היו מהגרים. לפני שנתיים לקחתי את אֶל, חברתי לחיים, לראות את הבית שבו גדלתי. הבעלים הנוכחי השקה את המדשאה כשהגענו לשם. סיפרתי לו שפעם, לפני חמישים שנה, גרתי בבית שלו, והוא – איש נחמד שמרבה לחייך – הזמין אותנו להיכנס.

אחרי שעזבנו אֶל אמרה, "זה הבית הכי קטן שראיתי מימיי." גם אני הרגשתי כמוה.

וגם גדלתי עם המון פגמים – כמו כל בני האדם. הייתי מלא מחשבות על מחסור, וסבלתי מביישנות, מחוסר ביטחון ומשיטות פעולה שכבלו את כישרונותיי, דיכאו את האופטימיות שלי וחנקו את חירותי.

ועם זאת, היה דבר אחד שהציל – ושינה – אותי: אהבה חסרת גבולות (ואובססיבית לפרקים) לצמיחה. אם לא ידעתי איך לשפר משהו, יכולתי ללמוד איך לעשות את זה. העשרת ידיעותיי אפשרה לי לממש את כל מה שהשתוקקתי להיות וכל מה שחלמתי לעשות. ואת זה גם אתם יכולים לעשות, כמובן. ולכן אני נלהב כל כך בשבילכם.

בשעת כתיבת המילים האלה נזכרתי בדבריה של הפילוסופית והסופרת איין ראנד:

אל תניחו לאש שלכם לכבות, להשקיע ניצוץ אחר ניצוץ חסר תחליף בביצה המדכאת של לא בדיוק, עדיין לא, בכלל לא. אל תניחו לגיבור שבנשמתכם לגווע בבדידות ובתסכול מהחיים שהגיעו לכם אבל מעולם לא הצלחתם להשיג. העולם שאתם משתוקקים לו ניתן להשגה, הוא קיים, הוא אמיתי, והוא שלכם.

זה גם מה שאני מאחל לכם.