עיר בלי שם

הָאֱמוּנָה שׁוֹרָה עֵת אָדָם רוֹאֶה

עַלְעַל עַל מַיִם אוֹ אֵגֶל טַל

וְיוֹדֵעַ שֶׁהֵם קַיָּמִים - כִּי שׂוּמָה עֲלֵיהֶם.

גַּם אִם יַעַצְמוּ עֵינַיִם, יִשְׁגּוּ בְּדִמְיוֹנוֹת,

מָה שֶׁבָּעוֹלָם הָיָה, רַק הוּא יוֹסִיף תָּמִיד לִהְיוֹת,

וְאֶת הָעַלְעַל יִשְּׂאוּ הָלְאָה מֵי הַנָּהָר.

הָאֱמוּנָה שׁוֹרָה גַּם עֵת אָדָם יִפָּצַע

בָּרֶגֶל מֵאֶבֶן וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲבָנִים

נוֹצְרוּ לִפְצֹעַ אֶת רַגְלֵינוּ.

הַבִּיטוּ כֵּיצַד מֵטִיל הָעֵץ צְלָלִים אֲרֻכִּים,

וְצִלֵּנוּ, שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל הַפְּרָחִים מֻשְׁלָךְ לָאָרֶץ:

לַאֲשֶׁר אֵין צֵל, אֵין כּוֹחַ לִחְיוֹת.

ורשה 1943