Flynn3-7
פרק 1
כשההופעות נגמרות
פלין
כולנו חווינו תחושת התעלות בזמן שיצאנו לבמה להופעה האחרונה שלנו בסיבוב ההופעות. הקולות באולם השתנו ממצב של כלום לגל תשואות מלאות הערכה, והרצפה רטטה מתחתינו כשרעם רקיעות הרגליים, שהיו נעולות החל ממגפיים כבדים ועד לכפכפים, עלה בקצב אחיד מהרצפה.
עמדנו על הבמה החשוכה, והאווירה המחשמלת והמוכרת תדלקה את הלהיטות שלנו והגבירה את הציפייה שלי למה שהתברר כאחת ההופעות הטובות ביותר שהייתה אי פעם.
חמישה לילות רצופים שבהם הופענו באצטדיון וומבלי היה משהו שאיש לא עשה בעבר, וידעתי שאחרי ההופעה האחרונה נטוס חזרה לאיווה לכמה שבועות של מנוחה. ציפינו מאוד לכמעט חודש שלם של חוסר מעש, למעט כמה מפגשים בודדים. חופש של עשרים ושבעה ימים היה חסר תקדים עבור הלהקה, אבל הגיע הזמן. אהבתי את מה שעשיתי למחייתי, אבל אהבתי את המשפחה שלי יותר וחיכיתי בכיליון עיניים לקצת זמן איכות עם ולרי וליאם.
אירופה באופן כללי הייתה מהנה מאוד, אבל היה משהו קסום בהופעה בלונדון. צעדנו על במה שבה כל כך הרבה להקות מדהימות הופיעו בה בעבר. הקהל היה שונה מבכל מקום אחר. הם היו רועשים והפגינו את ההערכה שלהם למוזיקה שלנו בעוצמה חזקה יותר. אווירה כזאת תמיד הדליקה וגירתה אותי.
"פלין, פלין, פלין," המעריצים שלנו צעקו שוב ושוב בייאוש, קולותיהם נעשו חזקים יותר בכל פעם שבה הם אמרו את שמי עד שהוא יצא מהפה שלהם מהר כל כך שבקושי הצלחתי להבין אותו.
חיכינו בצד הבמה. האדרנלין זרם בעורקיי והרגשתי צורך אדיר לצאת אליהם.
"הלילה, הם הגיעו למענכם. בשידור חי מאצטדיון וומבלי, קבלו בבקשה את רֵדָההההההה."
רצנו אל הבמה. כל אחד מאיתנו לקח לידיו את כלי הנגינה שלו ובדק אותו במהירות כדי לוודא שנתחיל את המופע בצורה מושלמת. בתוך כמה שניות, כשקרייג השמיע את האקורד הראשון שהוביל אותנו לשיר הראשון ברשימת השירים — לחשוב בשחור ולבן. שיר שנכתב על הבחורה שלי, ולרי, ממש כמו רוב השירים שכתבתי.
אחרי יותר משלוש שנים יחד, וכמעט שש מאז הפעם הראשונה שפגשתי אותה, ליבי עדיין פעם עבורה. אף אחד מעולם לא השתווה אליה, ומאז שאנחנו יחד, אף בחורה אחרת לא העסיקה את מחשבותיי בשום צורה. ולרי, הבן שלי והמוזיקה היו כל חיי.
"אני פאקינג אוהבת אותך, פלין," בחורה קטנטנה וחמודה צעקה מהיציע. הבטתי בקרייג בגיחוך והנדתי בראשי. "אני פאקינג אוהב אותך גם, מתוקה," צעקתי לתוך המיקרופון וגרמתי למעריצים לשאוג בקול רם מתגובתי.
כולם שמעו אותה, והדרך הטובה ביותר להתמודד עם הצעקות מהקהל הייתה להסכים איתם או לקרוע אותם לגזרים על כך שניסו להסיח את דעתי.
קרייג עדיין ניגן ברכות ברקע בזמן שדיברתי אז הסתובבתי לחפש את ולרי. היא תמיד עמדה בשולי הבמה בתחילת ההופעה שלנו והפעם לא הייתה שונה. ראיתי אותה עומדת משמאלי, מחוץ לבמה, ולא יכולתי שלא לבהות בה. היא לבשה את מכנסי הג'ינס הכחולים והצמודים שלה, שערה הארוך והכהה גלש על כתפיה, וכמה קווצות תועות נפלו על החולצה הלבנה שנצמדה באופן מושלם לגופה. מעליה היא לבשה ז'קט אדום כהה קטן וסביב צווארה נכרכו הרבה מאוד שרשראות חרוזים שהפכו לסימן ההיכר שלה. על רגליה היא נעלה זוג נעלי עקב 'דפוק אותי' אדומות.
היא לא נראתה מושפעת מההתלוצצות שלי עם המעריצה. מותניה החלו לזוז לצלילי הנגינה של קרייג, הישבן שלה נע בתנודה סקסית מוגזמת וידיה היו מורמות מעל ראשה. ידעתי שהיא ניסתה להסיח את דעתי, וזה עבד. כשראתה שאני עדיין בוהה בה, היא גיחכה וניסתה להרכין את ראשה כדי להסתיר את חיוכה לפני שהרימה אותו שוב עם מבט שובב בעיניה.
לא היה לה ספק שהיא תשלם על הריקוד המתגרה שלה. החיוך שלה התרחב והיא קרצה לי, מה שכמעט גרם לי לעזוב את ההופעה, לצעוד אליה ולתפוס במותניה כדי שתפסיק להדליק אותי.
הבחורה הורידה אותי על הברכיים.
תמיד הייתי זכר האלפא כשגברים אחרים היו בסביבה, אבל כשהיינו לבד הייתה לה את היכולת להוריד אותי על ברכיי, ולא היה ספק שהייתי מכור אליה. נאבקתי במחשבה והפניתי את מבטי לעבר המוני האנשים כשהתחלתי לשיר על האישה שאני אוהב לאנשים שאהבו אותי.
הדבר היחיד שיכולתי לראות מעבר לאורות הבוהקים על הבמה היה ים של ראשים ואלפי פנסי טלפון שזהרו בחושך כשהמעריצים הקליטו זיכרונות ושרו יחד את מילות השיר.
הפרצופים שיכולתי לראות קרוב לבמה שרו איתי בהתלהבות או כיווצו את פניהם בכאב בגלל המילים. אחדים עמדו בעיניים עצומות בזמן שהתחברו למוזיקה.
אחרי חצי שעה לתוך ההופעה, המעריצים נדחקו קדימה והחלה להיווצר מהומה במחסום שהוצב לפני הבמה. נאלצתי להפסיק לשיר ולבקש מכולם להתרחק שני צעדים אחורה כדי להקל את הלחץ שהיה על הילדים שעמדו צמוד למחסום.
בחורה אחת נראתה כאילו היא עמדה להתעלף. הצבעתי עליה וביקשתי מאיש ביטחון להרים אותה מעל המחסום. ברגע שהמאבטח הושיב אותה במרווח שבין המחסום לבמה, נראה היה שהיא התעוררה לחיים ומייד ניסתה לטפס על הבמה. איש הביטחון תפס אותה במותניה, אבל סימנתי לו שיעזור לה לעמוד לידי.
קרייג התקרב אליי, תפסנו את ידיה ומשכנו אותה חזק כל כך שהיא עפה לרגע באוויר וכמעט הפילה אותנו. התגובה של הקהל הייתה מטורפת. הגיל שלה לא היה יכול להיות יותר משש־עשרה, וברגע שהיא עמדה מולי, היא קפאה.
"איך קוראים לך, מתוקה?" שאלתי. פיה נפתח ונסגר כמה פעמים, אבל שום דבר לא יצא. "יופי של התחזות לדג. החברים שלך יכולים להגיד לי איך קוראים לך?" גיחכתי והבטתי מטה אל המקום שבו היא עמדה קודם לכן. שלוש נערות צעירות, בערך בנות גילה, צעקו את שמה מהשורה הראשונה, "טניה."
"אוקיי, טניה. נעים להכיר, מותק. אני שמח שהגעת לראות אותנו הערב," הפעלתי את הקסם שלי וחייכתי בחום. "את רוצה שנשיר משהו רק בשבילך?" טניה הגנה על עיניה מפני האורות הבוהקים על הבמה. ידה רעדה מהתרגשות והיא הנהנה באיטיות. ההלם על כך שאני מדבר איתה היה ברור לגמרי. "את רוצה לעמוד כאן בזמן שאני שר?" היא לא הצליחה להוציא מילה. ידה נעה באיטיות אל שערה לפני שהיא תפסה קווצת שיער, משכה אותה בביישנות לפיה וקפאה שוב.
קרייג התחיל לנגן פתיח של שיר ששנינו כתבנו יחד על בירה ולילות פרועים. שיר שלא היה לו שום קשר לוולרי או לסימון. למען האמת, כתבנו אותו על לקסי והחבר שלה, למרות שהיא לא ידעה את זה. לעולם לא אשיר משהו שכתבתי על האישה שלי לאישה אחרת.
טניה עמדה ליד מגברי הענק וקפצה בבהלה כשקרייג הכה על התו הראשון. נדמה היה כאילו לא ציפתה לעוצמת הקול והוא כמעט איבד את העשתונות מרוב צחוק על התגובה שלה. הוא הזדקף בן רגע, והבעת פניו הפכה לרצינית כשהתחלתי לשיר לנערה המהופנטת. הבעתה המזוגגת הייתה ברורה כל כך, כאילו לקחתי טוש וציירתי אותה על פניה.
שרנו וביצענו את השיר בזמן שקרייג נופף בשערו הארוך קדימה ואחורה לצידה בניסיון לנער אותה מהטרנס. היא הייתה אבודה כל כך בהופעה שלנו, שלא ראיתי אותה ממצמצת אפילו פעם אחת.
העפתי מבט לעבר חבריה שהשתוללו מהתרגשות לראות את חברתם על הבמה וחייכתי חיוך רחב כל כך שהפנים שלי כמעט נסדקו. בדיוק בשביל זה חייתי.
ברגע שהשיר נגמר רכנתי לעברה, נישקתי את לחייה, הסתובבתי ופניתי לקהל, "תמחאו כפיים לטניה," אמרתי וסימנתי עליה בידי. השאגה באולם הייתה מחרישת אוזניים בזמן שהיא צעדה בקהות חושים לקצה הבמה בלי לומר מילה. אין ספק שהיא עדיין תהתה מה קרה עכשיו, לעזאזל.
אחד המאבטחים במחסום הבמה הושיט לה יד והיא קפצה לזרועותיו. בלי להניח את רגליה על הרצפה, הוא צעד לכיוון הקהל, הרים אותה מעל המחסום והעמיד אותה לצד חברותיה לפני שחלף על פניה ושוחח עם בחורה אחרת בקהל.
שאר ההופעה הייתה מדהימה והרגשתי את הריגוש האופורי של ההופעה האחרונה. המעריצים הגיבו אליה באופן מטורף במיוחד. היא סימנה את סיומם של ששת השבועות רחוק מהבית, וידעתי שלמחרת הבחורה שלי ואני נוכל לישון עד מאוחר לפני שאחזיר את המשפחה שלי הביתה.
קרייג ואני ביצענו גרסה אקוסטית לשיר הראשון שכתבתי על ולרי, You're The Rock n Roll I've Been Waiting For, וליבי נמס כשראיתי את ואל עומדת בצד הבמה ושרה כל מילה. בחנתי את הקהל שזז לצלילי המוזיקה לפני שהחזרתי את מבטי אליה וחשבתי לעצמי שבלעדיה, אולי כל זה לא היה אפשרי. לרֵדָה היו מיליוני מעריצים ברחבי העולם בזכותה, ולא נראה נכון שיהיה לה רק מעריץ אחד — אותי.
הכעיס אותי שהיא קיבלה את הצד השלילי של העסק כי המעריצים שנאו אותה על כך שהיא איתי, בעיקר משום שידעתי שלולא היא, לא הייתה לי הזדמנות שנייה לקריירה המוזיקלית שלי, ואף אחד מאיתנו לא היה חווה את החוויות האלה. סביר להניח שהייתי הופך לאלמוני בתוך זמן קצר.
היא הייתה כל מה שלא הייתי — חכמה בפן העסקי, נבונה ושקולה. חזון ומוטיבציה הניעו אותה, ולמרות שהיו לי את כל הדברים האלה בכל הקשור למוזיקה, היא השאירה לי אבק כשזה הגיע לידע המדויק של הדברים שצריך לעשות בפועל.
לפעמים, כשהבטתי בה, ליבי כאב משום שהיא עברה כל כך הרבה בחייה. היא התנהלה כמו מישהי בוגרת פי שלושה מגילה במונחים של ניסיון חיים, וכמעט לא חיה באמת במונחים שתואמים לגילה האמיתי. הכול היה מהיר כל כך איתנו — הזוגיות שלנו, הלהקה, הפיכתה לאימא.
מעולם לא היה לנו זמן לנשום לרווחה, והמחשבה על כך שיכולתי לאבד את ולרי וליאם בשלב מסוים, עדיין גרמה לי לקהות חושים לפעמים. נדרתי נדר ביום שלקחנו את ליאם הביתה, והבטחתי שהמטרה שלי בחיים מאותו רגע ואילך תהיה שוואל ובננו יחייכו בכל יום. כל עוד הם יהיו מאושרים, אהיה מאושר בעצמי.
אחרי שביצענו הדרן כדי לרצות את קהל המעריצים שלנו, ברחנו מהבמה ורצתי ישירות לבחורה שלי. תמיד חוויתי מין תחושת סימום אחרי הופעות, אז הרמתי אותה, כרכתי את רגליה סביב מותניי ונישקתי אותה כמו שרציתי לנשק אותה מהרגע שבו היא התגרתה בי בתחילת ההופעה. גניחה נמוכה וארוכה נפלטה מגרונה והישבן שלה נע בכפות ידיי.
"אה, אז לראות אותי שר מדליק אותך? מה את אומרת שנסתובב שעה באפטר פארטי ואז נברח משם כדי שאוכל להופיע מולך באופן פרטי, בעירום?" קרצתי, מיקמתי את הזין הזקוף שלי בין רגליה והידקתי את אחיזתי במותניה. היא התפתלה והצמידה את השדיים שלה לחזה החשוף והמיוזע שלי לפני שהרכינה את ראשה וליקקה את הזיעה מעצם הבריח ועד לאוזן שלי. צמרמורת של תשוקה עברה בכל תא בגופי. היא העמידה לי את הזין כל כך, שיכולתי למשוך איתו משאית מחורבנת.
ולרי נשענה לאחור וידיה עברו על פלג גופי החשוף והרטוב.
מעולם לא הורדתי את החולצה מתוך כבוד אליה, אבל הפעם, בגלל אורות הבמה הלוהטים, לבשתי חולצת כותנה קלילה שכפתוריה היו פתוחים רק כדי להדוף את החום הבלתי נסבל.
"תניח אותי או תזיין אותי עכשיו," היא אמרה בחיוך שובב.
"אל תפתי אותי."
"כבר פיתיתי," היא גיחכה והתחילה ללטף את הבליטה העבה שלי.
"היי, מה קרה לבחורה התמימה שהכרתי?"
"לא שמעת? היא הושחתה בידי כוכב רוק לוהט," התשובה החצופה שלה לוותה בחיוך תאוותני.
"נכון מאוד," אישרתי ונישקתי אותה שוב כאילו היא החמצן שלי.
"אלוהים, פלין," היא התנשפה כשהתרחקתי ממנה.
"כן, בכל פעם זה טוב יותר, בייב," אמרתי בידיעה שהיא הרגישה את הקשר בינינו ממש כמוני.
"טוב, תוריד אותי ולך להתנקות. אתקשר לאימא שלי ואוודא שליאם בסדר. אני צריכה לארגן כאן כמה דברים לפני שאפגוש אותך כדי ללכת למסיבה."
ולרי הורידה את רגליה, אז החלקתי אותה באיטיות על הזין הקשה שלי. השתוקקתי למגע וגנחתי מרוב צורך. אחרי שהיא עמדה ביציבות על הרצפה, ליטפתי את הישבן שלה ומשכתי אותה שוב אליי. "אל תתעכבי יותר מדי. את הורגת אותי פה," סימנתי בראשי לעבר מכנסי הג'ינס שלי שהפכו לממש הדוקים.
עיניה של ולרי עקבו אחרי מבטי וגיחוך נוסף עיוות את שפתיה.
"שטויות, הוא פשוט זיהה את המגע שלי. חכה עד שהוא יראה אותי מאוחר יותר," היא צחקה בהתגרות, הסתובבה והתרחקה בנענוע ירכיים מופגן הודות לעקבי הסיכה המדהימים שלה.
הנדתי בראשי בחיוך והלכתי לכיוון חדר ההלבשה. הייתי נחוש לקחת את האישה שלי למיטה ללילה מלא חטאים מייד אחרי שאראה את פרצופי באפטר פארטי. אומנם הרגשתי מתודלק מהערצת הקהל, אבל הייתי עייף אחרי סיבוב הופעות ארוך וקשה. טוב, נראה היה שעדיין לא סיימתי לעבוד היום, ותמיד היה זמן למעריצה אחת נוספת — ולרי.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.