פרשיית בלאקסטון 1: עירומה

אני לא מבין שום דבר בפוליטיקה אמריקאית. אני לא צריך להבין בה משהו. אני אזרח בריטי והפרלמנט שלנו מבלבל מספיק. פוליטיקה לא מעניינת אותי במיוחד. אבל אני נאלץ להתמודד עם הקלחת הפוליטית ותוצרי הלוואי שלה כל הזמן. אני עוסק בביטחון, גם למגזר הפרטי וגם לממשלת אנגליה. אני טוב בעבודה שלי. אני מתייחס אליה ברצינות רבה. בעסק הזה חייבים להיות טובים, כי כשאתה לא טוב אנשים מתים.

המטוס של חבר קונגרס אמריקאי מתרסק – ברור שהסיפור יגיע לחדשות. אבל כשאותו חבר קונגרס הוא גם סגן הנשיא המיועד של המפלגה היריבה והבחירות בעוד כמה חודשים, הסיפור מכה גלים במהדורות החדשות בכל העולם ונהיה ויראלי תוך כמה שניות. בייחוד משום שרודפי השררה לא יבחלו בשום אמצעי כדי להבטיח שהנשיא המכהן לא ייבחר לכהונה שנייה. הרפובליקנים נאלצו, כמובן, להמציא מחליף ברגע האחרון. וכך קרה שגיליתי אותה.

בהתחלה קיבלתי מייל מאבא שלה. קול מהעבר שלח לי דרישת שלום ידידותית וציין מה כל אחד מאתנו עשה בחייו. לא הייתה לי בעיה עם זה. העבר שלי ססגוני למדי, על כל הטוב והרע שבו, והכרתי את הבחור הזה באחת מהתקופות הטובות.

אחר כך הגיעה שיחת טלפון, והוא סיפר לי שיש לו בת שחיה בלונדון. הוא חשש לביטחונה ומסר כמה פרטים כלליים כדי להסביר מדוע. הייתי מנומס, ומשוכנע למדי שאין שום סיבה שאערב את עצמי בזה – גם ככה כרעתי תחת העומס בעבודה. אבטחת האישים שהיו אמורים להגיע לאולימפיאדת 2012 בלונדון גזלה כל דקה פנויה שהייתה לי, ולא היה לי רגע מיותר להקדיש לבתו של מכר שפגשתי בטורניר פוקר לפני יותר משש שנים.

אמרתי לו לא. אפילו הייתי מוכן להפנות אותו לחברת אבטחה אחרת כטובה אישית, אבל אז הוא חשף את הקלפים שלו. שחקני פוקר מקצועיים תמיד יודעים מתי לחשוף את הקלפים שלהם.

הוא שלח עוד מייל, וצירף אליו תמונה שלה. התמונה הזאת שינתה הכול. לא הייתי עצמי אחרי שראיתי אותה, ולא יכולתי לחזור להיות הגבר שהייתי לפני כן. לא אחרי שנפגשנו בלילה ההוא ברחוב. כל עולמי התערער בגלל תמונה. תמונה של האמריקאית היפהפייה שלי.