שלוש שתיים אחת ממריאים!

יצא לכם לחשוב על המחשבות שלכם? מאיפה הן מגיעות? מה, הן כאילו סתם נוחתות עלינו מלמעלה? אולי בשמים יש ספריית מחשבות ומילים, ומישהו שם אחראי ללחוץ על כפתור ולשלוח את המחשבה למטה, והופ, היא יורדת ונוחתת ישר בתוך הראש שלנו. לא נראה לי, ובטח גם לכם לא.

הספרייה הזאת נמצאת אצלנו בראש, והיא מושפעת ממה שקורה לנו ביום-יום ומאיך שהראש שלנו עובד... בתכלס, כשקורים לנו דברים טובים, אז אנחנו מרגישים ממש מצוין, ואנחנו מחייכים וטוב לנו, זה ברור. אבל מה קורה כשקורה לנו משהו פחות טוב? פה מתחיל הסרט. המחשבות מתחילות לקבל תפקידים, את התפקידים הכי פחות שווים, ואנחנו לפעמים מפתחים את המחשבה השלילית עוד ועוד. למשל: מישהו מהכיתה עובר לידנו במסדרון בדרך לכיתה ולא אומר לנו שלום. מה כבר עשיתי? למה הוא לא אמר שלום? למה הוא כועס? עכשיו הוא יגיד לחברים שלו כל מיני דברים לא טובים עליי... ועוד כאלה דברים לא מועילים עולים לנו בראש.

זה כמו רכבת שמתחילה לנסוע לאט ואז ממשיכה מהר. ככה זה עם מחשבות פחות שוות. יש להן תכונה כזו. הן מתחילות לאט וממשיכות מהר, ולפני שאנחנו שמים לב הן ממלאות את כל הראש שלנו בשטויות כאלה, ואז הכול פתאום נראה שחור כזה, לא נעים כזה.

יש פה שני דברים שאני אומר לעצמי במקרים כאלה: אין לי שליטה על המחשבות של האחרים ויש לי שליטה על המחשבות שלי, או בצורה אחרת: אני לא יכול לקבוע את מחשבות של אחרים, אבל אני יכול לקבוע את המחשבות שלי.

העניין הוא לשים לב מתי הרכבת של המחשבות הפחות שוות מתחילה לנסוע, ואני משחק עם עצמי משחק: אם הצלחתי לשים לב שהיא יצאה מהתחנה ממש בהתחלה, אני מיד בודק בקלפים שלי או במטבעות שלי מה מכל מה שכתוב שם יכול לעצור אותה מלהמשיך לנסוע. אם אני לא מוצא שם משהו, אני ממציא (כי אני יכול להמציא, כי אני יכול לבחור לי מחשבות, בדיוק כמוכם).

אם הצלחתי ממש מהר ואני מרגיש שאני שולט בעניינים ומרגיש טוב יותר ומחשבות פחות שוות הפסיקו לרוץ לי במוח, אני נותן לעצמי פרס: משהו שעושה לי נעים, כמו למשל, משחק איזה משחק מחשב שאני אוהב לרבע שעה או עושה משהו אחר שאני אוהב לעשות - לכל אחד יש משהו שהוא אוהב לעשות. אני מציע שתכינו לעצמכם רשימה כזו ביומן שלכם, של דברים שעושים לכם נעים. המחסן הזה יכול לשמש אתכם כשאתם מצליחים לעצור את הרכבת של המחשבות הלא שוות.

אגב, אם לא הצלחתי, אתם בטח כבר יודעים, זה הופך להיות יום ממש לא כיף, אבל מתישהו הוא עובר, ואז אני סולח לעצמי ומתחיל מחדש, ואני חייב להגיד לכם עוד משהו: אם מישהו עובר לידכם ולא אומר לכם כלום, זה לא אומר שום דבר עליכם. אולי הוא טרוד, אולי הוא באמת כועס על איזה דבר שלא קשור אליכם. מה אתם יודעים? הרי אתם לא נמצאים במוח שלו (מוח אחד זה ממש מספיק לנו, המוח שלנו, ושם אנחנו יכולים לשלוט ולשחק בדמיון ולברוא דברים שאנחנו רוצים. נכון? מזכיר לכם: אייזיק ניוטון. הוא המדען שאמר שמה שאני יוצר, חוזר אליי, והוא מדען. אז מי אני שאגיד אחרת. אני פשוט משתמש במה שהוא גילה ומדמיין טוב כדי שיחזור אליי עוד יותר טוב, ואני אגיד לכם עוד משהו: מה שקורה לכם ולי, קורה לכל מי שמסביבנו. העניין הוא שאנחנו לא רואים את זה כי המוח שלהם לא גלוי לנו. אבל אצל בני משפחה וגם אצל החברים וגם אצל המורות וכל אחד. לכל אחד יש רכבת כזו של מחשבות לא שוות, וכל אחד מאיתנו יכול לעצור רק את הרכבת שלו.

הגיעה מחשבה לא שווה? בסדר. אז הגיעה. אִמרו בלב: 1-2-3 אני הופך! ותהפכו.

כשסופרים 1-2-3, מהסוף להתחלה, מבלבלים את המחשבה הלא מועילה. אז תעשו במוח שלכם מה שאני קורא לו: סרט המשך - עִצרו את הרכבת, בחרו קלף או מטבע שמתאים או תייצרו אחד חדש שאין לכם, ואחר כך פנקו את עצמכם על שהצלחתם, ותמיד תזכרו, כן-כן, ואני פה כדי להזכיר לכם כל פעם, במוח שלנו יש מקום רק למחשבה אחת בלבד! אז בואו נבחר כזו שגומרת לנו להרגיש טוב וגורמת לדברים טובים לקרות לנו.

אפשר גם לשטוף בים!

זאת שיטה שעובדת אצלי מצוין. אני עומד מול הים, בדמיון (הלוואי ויכולתי כל יום להיות בים ממש), ואני זורק את המחשבות שלי, אלה שאני לא רוצה, אל תוך הים. אני זורק את כל מה שמציק לי, הכול, אל הים, ואני יכול (וגם אתם) לעשות את זה בכל מקום שבו אני נמצא: בתחנת אוטובוס, בכיתה, עם חברים, על הטריבונה במגרש, בארוחת ערב, במקלחת, בכל מקום ועם כל אחד, כי זה בדמיון, ואני יכול לדמיין את זה ואף אחד לא רואה את זה (טריק מצוין).

גם כשעקרו לי שן דמיינתי שאני יושב בים, והגלים מגיעים עד אליי לגובה הברכיים. דמיינתי שאני אמיץ ודמיינתי שלא כואב לי, עד ששמעתי את הרופא צוחק ואומר לי, “יאיר, הנה השן.” כן, הפעולות הפשוטות האלה עובדות, נסו. תראו בעצמכם.

אל תאמינו לרכבת, ואל תתנו למחשבות לנהל אתכם באופן אוטומטי. עִצרו, נִשמו ובִדקו האם מדובר במחשבה או בעובדה? יש בכם יכולת מדהימה לבחור את המחשבות והרגשות שלכם, ותמיד זִכרו שיש רק מחשבה אחת בראש שלנו. דאגו שהיא תהיה הטובה והמועילה לכם.

אל תבזבזו אנרגיות על שליליוּת, ועל שלא מועילות לכם. יש שפע של טוב. נסו לדמיין את ספריית המילים שלכם. תקראו לה: ספריית המחשבות המועילות והרגשות המועילים. אני גם הוספתי: אין כניסה למחשבה לא מועילה.