0
0 הצבעות
2

תעלומת העיניים השחורות-כחולות

אלכס פז-גולדמן

 37.00

תקציר

כשצבי מגיע לישראל, לכיתה חדשה, ומגלה שהושיבו אותו ליד אורית, הוא לא מבין למה זה קורה לו. מה לו, תלמיד מצטיין ובן למשפחה אמידה מארצות הברית, ולתלמידה הכי מעצבנת בכיתה, הילדה הקולנית משכונת רמת־עמידר?

קוראים כותבים (2)

  1. רום

    תעלומת העיניים השחורות-כחולות

    הופתעתי מהספר הזה, באמת שהופתעתי! אבל למה הופתעתי?
    אני חושב שתאלצו לחכות לסוף הביקורת..
    בתור התחלה? הספר הזה מומלץ בחום!!
    מאוד נהנתי ממנו- אלכס פז גולדמן הצליח לשחזר את ההצלחה וכתב שוב ספר מעניין וכיפי שקראתי בהנאה רבה.
    הדמויות כאן בספר בוגרות יותר, ואני חושב שזה חשוב- כי הוצג צד אחר מהצד שראינו בספרים הקודמים.
    הספר הזה הוא ספר מקסים, שלמרות שהוא מוגדר כספר ילדים- אני מחייב אתכם המבוגרים, לקרוא אותו גם ואחר כך- לתת לילדכם לקרוא אותו. ותאמינו לי- אני לא היחידי שאומר לכם שהוא טוב וגם למבוגרים.
    ולפני שאנחנו מסיימים- אני חייב לומר משהו על העטיפה- היא מצויינת. המשחק של הצבעים ממש מצליח. האדום והסגול מש זהר לי בעיניים ויש אפילו הוכחה- כשאני בחנויות ספרים, הספר לכד את עיניי- וגם את עיניי רבים אחרים.
    בקיצור- מדובר בממתק שווה ביותר, שלא תרצו לסיים- ובעמוד האחרון, כבר תבדקו מה המייל של אלכס פז גולדמן- ותשאלו אותו “מתי הספר הבא?”

  2. Aviva

    תעלומת העיניים השחורות-כחולות

    זו השנה השנייה ברציפות בה נערך ב 21.6 יום הזיכרון והמודעות לחטיפת ילדי תימן. התאריך הנבחר הוא יום פטירתו של הרב עוזי משולם, מי שהעלה את הנושא למודעות הציבור הרחב. ב 1994 התבצר עם חסידיו בביתו כשבידיהם כלי נשק, וקרא להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את היעלמותם של עשרות ילדים ממוצא תימני, בלקני ומזרחי שנחטפו מהוריהם. הפרשה זכתה להד תקשורתי, הרב וחסידיו נאסרו ונכלאו אך בשנת 1995 הוקמה ועדת החקירה השלישית שדנה בנושא (קדמו לה ועדת בהלול-מינקובסקי בשנת 1967 וועדת שלגי בשנת 1988). שלוש הועדות מיקדו את בדיקתן בילדים ממוצא תימני שנעלמו להוריהם בין השנים 1948-1954.

    מחבר הספר, אלכס פז גולדמן, נולד בישראל בשנת 1955. את רוב שנות ילדותו העביר בשכונת רמת עמידר ברמת גן. השכונה ואירועי השנים ההן מככבים בשניים מספרי הילדים שכתב. עלילת הספר הנוכחי מתנהלת ברובה, כמו עלילת הספר ‘המרגל האבוד והשמלה הירוקה’, בשכונת רמת עמידר ברמת גן. גיבורי ספר הילדים הקודם, מוטי, ראובן ואביבה לוקחים חלק גם בעלילת הספר הנוכחי אך פרט למוטי, תפקידם שולי.

    עלילת הספר עוקבת אחר הילד צבי. הוא נולד בשם הירש, אבל קראו לו הארי בשנים בהן חי בארצות הברית. בגיל שלוש עשרה עלה עם הוריו לישראל וקיבל שם עברי: צבי. לצבי לא ברור מדוע החליטו הוריו לעלות לישראל. הוא זוכר מפגש מקרי עם חסר בית ברחוב, שטלטל את אביו, ואת שרפת המפעל שלהם שבוע לאחר מכן. את ההודעה על המעבר לישראל קיבל בהפתעה והוא מסרב להשלים עמה גם כשהוא כבר כאן בישראל.

    כדי לסייע לו להתאקלם בארץ החדשה שולחים אותו הוריו לקייטנה המיועדת לילדי עולים חדשים, עשרה ימים בתנאי פנימיה. על אף שצבי מסרב בתחילה לשמוע על הרעיון הוא מוצא את עצמו כעבור שבועיים בקייטנה. בקייטנה הוא פוגש את מוטי, שלא נולד לעולים חדשים, ויהפוך להיות חברו הטוב. הוא גם לומד להכיר את ההבדלים בין המנטליות האמריקאית אותה הכיר כל חייו, לזו הישראלית ומתוודע לסוגיית המוצא העדתי – סוגיה שלא נדונה כלל בארצות הברית ממנה בא משום שהעיסוק בה היווה הפרה גסה של הנימוס.

    כבן לזוג הורים שנולדו בגרמניה צבי מבין שהוא ייקה. חבריו לקייטנה מסרבים בתחילה להסכים עמו משום שצבע עורו הכהה אינו דומה לצבע עורם של היהודים שהגיעו מגרמניה, אך צבי מסביר להם שבאמריקה לא היה הילד הכהה היחיד שהוריו נולדו בגרמניה והוויכוח נפסק. אחרי החזרה מהקייטנה מתחילים הלימודים בבית הספר והוא משובץ בכיתה ח’1 ויושב ליד אורית. המפגש עם אורית מוביל אותו להרפתקה חדשה בסופה הוא מגלה על הוריו ועל עצמו דברים שלא שיער מעולם.

    זהו הספר השני של המחבר שאני קוראת ועוסק בקורותיה של ישראל בשנים שלאחר הקמת המדינה. כמי שנולד וגדל במדינה בשנים המדוברות, עלילות הספרים של המחבר נאמנות למציאות הישראלית של אותן השנים. ניכר שפז-גולדמן ניחן לצד יכולת הכתיבה שלו, גם בזיכרון חד המאפשר לו לטוות את המציאות בתוכה גדל למילים המאפשרות גם לבני הדור הצעיר לבלות מספר שעות בישראל של פעם.

    פז-גולדמן כותב את ישראל כפי שחוו אותה ילדי שנות ה 60, כשהוא מקפיד לתאר את האווירה ששררה בארץ, את המתחים בין יוצאי הגלויות השונות ואת התהליכים השונים שהתרחשו בארץ. בספר הנוכחי הוא מייחד מקום גם לשתי תופעות השלובות זו בזו עד ימינו אנו: בירוקרטיה וקשרים.

    הספר עוסק בנושא שנדחק לשוליים במשך שנים רבות, “פרשת ילדי תימן האבודים”. לצד העיסוק בנושא בכתיבתו של פז-גולמן פן חשוב נוסף, זה המצליח להעתיק ולשמר משהו מישראל של שנות השישים. הספר כתוב היטב והקריאה בו קולחת, מומלץ בחום לתלמידים הבוגרים בבית הספר היסודי.