0
0 הצבעות
5

תעשו לי טובה

גייל פארנט

 44.00  27.00

תקציר

רוברטה ארנולד מבינה שהיא חייבת לצאת לדרך לבד. זה לא שאין גברים שווים בסביבה. יש. אחד מהם הוא פול ניומן, אבל נעזוב את זה. רק שאיש מהם אינו פוטנציאל אמיתי לזוגיות. וזה גם לא כל כך נורא, כי רוברטה לא באמת מתעניינת בזוגיות. יש לה מטרה אחרת: היא רוצה ילד.
איך עושים ילד?

...עוד >>

קוראים כותבים (5)

  1. לימור

    תעשו לי טובה

    גילוי נאות מאוד התחברתי לספר הקודם שלה כך שנתתי צ’אנס גם לספר זה. ספר חמוד, עם המון הומור, חייכתי המון במהלך הקריאה, נהנתי לקרוא וממליצה.

  2. yaelhar

    תעשו לי טובה

    רוברטה ארנולד היא באמצע שנות השלושים שלה, בשנת 1980, שהיא שנת יציאתו של הספר הזה לאור. היא בעלת פגם חמור ביותר – למרות גילה המופלג היא לא הצליחה להתחתן עד כה, וכל מי שקרא את “שילה לוין…” מבין שהיא הגיעה לתאריך התפוגה שלה. במקום להחליט להתאבד – כמו שפארנט חושבת שמן הראוי במצב הסופני הזה – היא מחליטה לעשות את המקבילה – ללדת ילד כאם יחידנית. [זו, אגב, נקודת הזכות הבודדת שמצאתי בספר. בשנת 1980 אולי זה היה מקורי] היא מרכיבה רשימה של שבעה גברים, חלקם אקסים, חלקם נחשקים, ומחליטה שהיא תרצה לתת לכולם סיכוי שווה להיות אבי התינוק הנחשק, שבדומה לישו היא לא רוצה לדעת מי הוא באמת אביו. מהמקום הזה מתגלגלת העלילה בשנינות של פח והומור-פטישים, עם תיאורים מחיי המין המשעממים של רוברטה, יחסיה עם חברתה הטובה (הא!) ועם אמה, יחסיה הוירטואלים עם פול ניומן שהוא מאגר הגנים האולטימטיבי אליבא דפארנט ויחסיה הדו-ערכיים עם היהדות. אם תרצו – דמיינו את וודי אלן המשוכנע בשנינותו, הוסיפו לו עוד בדיחות עם זקן ארוך – ופגשתם את פארנט.

    יש סיבה שהספר הזה נשכח – הוא פשוט סתמי ללא שום יתרון שהצלחתי להבחין בו. המתרגמת – שלי גרוס שתרגמה מחדש גם את “שילה לוין…” – מכניסה את עצמה לטקסט בהערות מתחכמות וכאילו מחכימות ושנונות, מנסה להסביר הקשרים תרבותיים ומקומיים ולפרש משחקי מלים ובדיחות, ומוסיפה טרחנות מיותרת לטקסט טרחני ומשמים בפני עצמו.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=110693

  3. נעה

    תעשו לי טובה

    ספר נחמד ומלא בחוש הומור. הסופרת בספריה יוצרת דמות בעלת קשיים כאלה ואחרים ומגוללת את סיפור חייה בעזרת חוש הומור יוצא דופן.

  4. Sm

    תעשו לי טובה

    הספר מנסה להיות מצחיק ושנון אך לדעתי הוא פשוט סתמי ובחלקים מסויימים אפילו קצת מיגע והכתיבה לא זורמת. אפשר לוותר.