תפילה בפרשה

תְּפִלַּת הַשָּׁבוּעַ לְפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית תְּפִלָּה לְהִתְחַדְּשׁוּת כֹּחַ הַחַיִּים וְהַבְּרָכָה בְּכָל יוֹם תָּמִיד

"וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ

וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ..."

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,

שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ בַּתְּפִלָּה לְפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית

חָשׁוּב, מְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה בְּעֵינֶיךָ וְאַל נָא תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.

אָנָּא יְיָ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד אֶת פְּנִימִיּוּת הַפָּרָשָׁה

וּמֵאוֹרָהּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע לְחִדּוּשׁ מַעֲשֵׂינוּ כְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

"וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" לְהִתְבָּרֵךְ וּלְבָרֵךְ מִסְּגֻלַּת שֻׁתָּפֶיךָ

לַעֲשׂוֹת בֶּאֱמוּנָה אֶת רְצוֹנְךָ – "נַעֲשֶׂה אָדָם" כְּמַאֲמָרְךָ.

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בּוֹרֵא שָׁמַיִם, אֶרֶץ וְאָדָם, אוֹתָם בָּרָאתָ, אוֹתָם יָצַרְתָּ וּבָם נָפַחְתָּ נְשָׁמָה טְהוֹרָה, רִבּוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְהַמַּעֲשִׂים, זַכֵּנוּ וּבָרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַבְּרֵאשִׁיתִית שֶׁבֵּרַכְתָּ אֶת אָדָם וְחַוָּה לְמַעַן יִתְחַדְּשׁוּ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה".

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, כִּי הָאוֹר הַגָּנוּז אֲשֶׁר בָּרָאתָ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, בְּמַאֲמָרְךָ "יְהִי אוֹר", יָהֵל עָלֵינוּ, עַל צֶאֱצָאֵינוּ וְעַל כָּל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל אֲשֶׁר נֵלֵךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם תָּמִיד. זַכֵּנוּ בְּשֶׁפַע אוֹרוֹת חֲדָשִׁים וּבְרָכוֹת לְהַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִסְּגֻלַּת בִּרְכוֹתֶיךָ לִבְרוּאֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים בַּיְקוּם - אָדָם וְחַוָּה.

אֶת הָאָדָם בֵּרַכְתָּ בְּבִרְכַּת "פְּרוּ" - מִלְּשׁוֹן פְּרִי וְהַזְרָעָתוֹ, וְאֶת חַוָּה בֵּרַכְתָּ בִּ"רְבוּ" - מִלְּשׁוֹן רְבִיָּה. כֵּן יְהִי עִמָּנוּ וְעִם צֶאֱצָאֵינוּ לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת מִבִּרְכוֹתֶיךָ לָעַד.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הִנְנוּ הָעֲנִיִּים מִמַּעַשׂ הַמְשַׁוְּעִים אֵלֶיךָ לְהִתְחַזֵּק וּלְקַבֵּל מִמְּךָ אֶת הַכֹּחַ וְאֶת הַסְּגֻלָּה לַעֲשׂוֹת חַיִל בִּשְׁלִיחוּתֵנוּ כִּרְצוֹנְךָ. "נַעֲשֶׂה אָדָם", אָמַרְתָּ טֶרֶם אֶת הָאָדָם בָּרָאתָ וְאוֹתָנוּ בָּחַרְתָּ לְנַהֵל אִתְּךָ אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת מִפְעֲלוֹתֶיךָ בְּשֻׁתָּפוּת, בְּחֻקִּיּוּת וּבְהַתְמָדָה, בְּאַחֲרָיוּת וּבַעֲנָוָה וְלֹא נֹאמַר "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה".

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הֶאֱצַלְתָּ עָלֵינוּ סַמְכֻיּוֹת וְחוֹבוֹת לִהְיוֹת שְׁלִיחֶיךָ וְשֻׁתָּפֶיךָ בַּבְּרִיאָה. בָּרָאתָ בָּנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית וּמִכֹּחַ הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית נִצְטַוִּינוּ לִמְשֹׁל עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְהִתְגַּבֵּר עַל חַיּוּת נַפְשֵׁנוּ הַבְּהֵמִית. אָנָּא יְיָ, חַזְּקֵנוּ לִדְבֹּק בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית הָרוֹאָה בְּעַיִן טוֹבָה וּבְלֵב שׁוֹמֵעַ וְשָׂמֵחַ אֶת זוּלָתֵנוּ, וּלְהַרְבּוֹת מַעֲשֵׂי חֶסֶד בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ בְּיָד נְדִיבָה.קַבֵּל נָא בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶת תְּשׁוּבָתֵנוּ וְאֶת רְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנְךָ, בְּבִטּוּל וּבְתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ הַבְּהֵמִית לִמְשֹׁל בִּיצָרֵינוּ וּלְהָפְכָם מִפֶּשַׁע לְשֶׁפַע.

לְךָ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הַשֶּׁבַח וְהַהוֹדָיָה עַל כִּי אַתָּה יְיָ מְחַדֵּשׁ בְּחַסְדְּךָ וּמַצְמִיחַ אֶת בְּרִיאָתְךָ וְאֶת בְּרוּאֶיךָ, אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכָל יוֹם וָיוֹם תָּמִיד כְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, מֵהֶעְלֵם הַ'תֹּהוּ' אֶל עוֹלַם הַ'בֹּהוּ' אֲשֶׁר בּוֹ אַתָּה מַאֲצִיל מֵאוֹרְךָ עָלֵינוּ הַקְּטַנִּים מִמַּעַשׂ וְהַחוֹסִים בְּצִלְּךָ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ כִּי עַצְמִיּוּתֵנוּ תַּכֶּה שֹׁרֶשׁ בַּעֲפַר הָאָרֶץ כְּעֵץ הַחַיִּים, וּפְרִי תְנוּבַת מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ יִהְיֶה לִרְצוֹנְךָ, "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה". אָנָּא יְיָ, הַגְבִּיהֵנוּ עוּף וּכְמַשַּׁק כַּנְפֵי עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם תִּתְעַלֶּה רוּחֵנוּ לְעוֹדֵד אֶת צְמִיחָתֵנוּ לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם, לַחֲלֹם וְלָעוּף בִּדְרָכִים טוֹבוֹת וִישָׁרוֹת.

אָנָּא אֱלֹהֵינוּ, מִבִּרְכָתְךָ בָּרְכֵנוּ וּמִקְּדֻשָּׁתְךָ קַדְּשֵׁנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, בַּמּוֹעֲדִים וּבְכָל הַזְּמַנִּים לְהַשְׁרוֹת אֶת שְׁכִינָתְךָ לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִתְקַדֵּשׁ מֵהַשְׁבָּתַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע (ל"ט) הַמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת עָלֵינוּ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. נָא רַפֵּא תַּחֲלוּאֵינוּ תָּמִיד וְחַזְּקֵנוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ לְחַדֵּשׁ אֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת פָּעֳלֵנוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הַנִּזּוֹנִים מִקְּדֻשַּׁת יוֹם הַשַּׁבָּת וּמִקִּיּוּם מִצְווֹתֶיךָ לִהְיוֹת מְבֹרָכִים בְּשֶׁפַע - בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל.

אָנָּא, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת,

הַפּוֹעֵל נֶחָמוֹת וְהָעוֹשֶׂה יְשׁוּעוֹת,

אַתָּה וְלֹא מַלְאָךְ, אַתָּה וְלֹא שָׂרָף, עֲנֵנוּ, כִּי לְשֵׁם קָדְשְׁךָ הוֹחַלְנוּ.

יִהְיוּ נָא כַּוָּנוֹת תְּפִלּוֹתֵינוּ מִפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית כְּמִנְחָה לְפָנֶיךָ,

לְהִתְהַלֵּל בִּתְהִלָּתְךָ וּלְהִתְבָּרֵךְ בְּעֵת נַעֲשֶׂה לְךָ וּלְשִׁמְךָ

מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת וּמֵאוֹתִיּוֹת אוֹרוֹת לְהָאִיר בָּהֶם אֶת הָעוֹלָם.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, צוּר הָעוֹלָמִים, שֶׁנִּמְצָא חֵן, חֶסֶד וְרַחֲמִים

בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל בָּשָׂר וָדָם, כִּי מִמְּךָ יִרְבּוּ יָמֵינוּ

וּמִמְּךָ יֻשְׁלְמוּ לָנוּ שְׁנוֹת חַיִּים טוֹבִים, אֲרֻכִּים ושְׂמֵחִים.

אַתָּה, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הַשּׁוֹמֵעַ קוֹל וְכָל תְּפִלָּה, הָרוֹפֵא כָל בָּשָׂר,

הַפּוֹתֵחַ אֶת יָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן,

בָּרְכֵנוּ בִּבְרִיאוּת, בְּשֶׁפַע וּבְהַצְלָחָה בְּצֵאתֵנוּ וּבְבוֹאֵנוּ

וְהַפֵּךְ נָא בְּנִסֶּיךָ וּבְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַכֹּל לְטוֹבָה.

אֵלִי הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְנוֹרָא הָעֲלִילָה,

הוֹשִׁיעָה נָּא אֶת בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

בְּשָׁלוֹם וּבְאַהֲבָה, בַּמָּשִׁיחַ וּבִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה

וְכָל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֶּלְךָ יָהּ בְּמִזְמוֹר לְתוֹדָה.

אָמֵן, סֶלָה.

מִתּוֹרַת הָרַבִּי

הַהוֹרָאָה לְכָל אַחַת וְאֶחָד בַּעֲבוֹדָה בְּרוּרָה:

"יְהִי אוֹר" הִיא־הִיא הַמַּטָּרָה וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל עֲבוֹדַת הַנִּבְרָאִים, שֶׁהָאָדָם יְבָרֵר אֶת חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם עַד שֶׁיֵּהָפֵךְ לְ'אוֹר'. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הֵאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת - גַּם כְּשֶׁהִצְלִיחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ לְגָרֵשׁ מֵעוֹלָמוֹ אֶת הַ'חֹשֶׁךְ' וְהָרַע, אֲבָל לֹא נֶהְפַּך עֲדַיִן עַל יָדוֹ לְאוֹר וָטוֹב - לֹא מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ וְלֹא הִשְׁלִים אֶת כַּוָּנָתָהּ שֶׁל הַבְּרִיאָה. כִּי כָל תַּכְלִית הַבְּרִיאָה בִּכְלָלוּתָהּ, לַעֲשׂוֹת וְלַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְאוֹר וָטוֹב.

(הרבי מלובביץ', לקוטי שיחות, חלק י, עמ' 11)