0 הצבעות


אהבה בחלקים 3: משהו משלנו
סנדרה הבה
כל הסדרה:
מארז אהבה בחלקים
Original price was: ₪ 35.00.₪ 25.00Current price is: ₪ 25.00.
₪ 35.00 Original price was: ₪ 35.00.₪ 25.00Current price is: ₪ 25.00.
טוהר
עילאי לוין הוא היריב מספר אחת שלי עוד מימי בית הספר. מספיקה רק הנוכחות שלו כדי לגרום לי להתגרד בכל גופי. הוא שחצן, חוצפן ומתנשא ואני מנסה לשמור מרחק ממנו בכל דרך אפשרית, אבל הוא ממשיך לצוץ בכל מקום שבו אני נמצאת, ולצערי הוא יישאר חלק מהותי מהחיים שלי כי הוא אח של עומר, גיסתי לעתיד.
כל מפגש בינינו הופך לעימות חזיתי, ובכל זאת אני מחכה לכל מפגש כזה בלי אוויר לנשימה.
עילאי
טוהר אבוהב מסומנת אצלי באיקס אדום. היא אחותו של רומי, ואני שונא את כל המשפחה שלהם. רק המחשבה עליה מרגיזה אותי. בכל מפגש איתה היא עושה מאמצים גדולים להוכיח שהיא צודקת, אפילו שהיא תמיד טועה.
להתעלם ממנה בלתי אפשרי, והתחביב העיקרי שלי הוא לריב איתה בלי הפסקה.
משהו משלנו מאת סופרת רבי המכר סנדרה הבה הוא רומן עכשווי על שני אנשים שהשנאה שהם חשים זה כלפי זה היא סימן שכדאי להם לשמור על מרחק בטוח זה מזה, אבל לא סתם אומרים שקו דק מאוד מפריד בין שנאה לאהבה.
זה הספר השלישי בסדרת אהבה בחלקים. ספרים קודמים, משהו ממני ומשהו לא צפוי. כמו שאר הספרים בסדרה הוא יכול להיקרא כספר יחידי.
ספרים נוספים של הסופרת: סדרת עשי ש…, עד שהגעת, לפני שאת הולכת, פיית’, ג’ייד ומה שהלב רוצה. כל הספרים יצאו לאור בהוצאת יהלומים, הגיעו למעמד של רבי מכר וזכו להצלחה רבה.
הלהבים של המסוק חותכים את האוויר במקצב קבוע. אנחנו מתנדנדים מעט כשהמסוק מרחף מעל הקרקע, ובהצצה מחוץ למסוק אני רואה ענפים וענן אבק מסתחררים תחתינו. המסוק נוגע בקרקע בחבטה קלה ואנחנו פורקים ממנו עמוסים ציוד ורצים החוצה. הכוח מחכה לנו, אני מגיע ראשון לגל, אליו אני מצוּות לחילוץ. אני מתגלגל על הקרקע ומגלגל את גל מחוסר ההכרה עליי. אני צריך להתרומם, אבל לרגע הרגליים שלי מסרבות לשתף פעולה. אחרי כל כך הרבה ימים אני מותש.
"קום! עכשיו!" אני שומע קריאה מאחוריי.
אני שואף שאיפה עמוקה, מכופף מעט את הברכיים ודוחף את עצמי בכוח רב בעזרת הידיים, עד שאני מצליח להתרומם. אני מרים אותו ומתחיל לרוץ לכיוון שהחברים לצוות מובילים אותי. שני חברי צוות, לביא ומעיין, מתקדמים אחריי במהירות בגבם אליי, מחפים עלינו בנשקים שלופים. אני מייצב את גל על כתפיי ומאיץ לעבר המבנה המרוחק. סביבנו קריאות רמות בעברית ובערבית. בלי הסחות דעת, אני משנן לעצמי כמו שלמדתי. עיניים על המטרה, מיקוד. אני מתעלם מהקריאות וממשיך לרוץ בכל הכוח לעבר המבנה.
אני מצליח להיכנס למבנה שקירותיו מלאים סימני ירי וחלק ממנו הרוס. אחריי נכנס רק מעיין. אני מעיף אליו מבט והוא מסמן לי בראשו שלביא לא הצליח לחמוק מהאש. אני מניח את גל על הרצפה המאובקת ומצמיד לגופי את הנשק. "תחפה עליי, אני יוצא." אני רץ החוצה ומוצא את לביא שרוע על הרצפה. כדורים ניתזים סביבי, אני מתכופף, מרים אותו ורץ כפוף במהירות הכי גבוהה שאני יכול. למרבה הצער אני מגיע כשהמצב של גל בלתי הפיך. אני נושף בתסכול, אבל מחזיר את תשומת ליבי ללביא ואחרי סדרת פעולות החייאה מצליח לייצב את מצבו. פיצוץ עז מרעיד את הכניסה למבנה, אני מהדק את הנשק לכתפי ויורה צרור ארוך עד שמשתרר שקט.
אני נושף בהקלה וקורא לחילוץ. כמה דקות והמסוק יגיע. גל נותר דומם על הרצפה. אחרי דקות מורטות עצבים להבי המסוק חותכים את האוויר ומערבולת אבק מספקת לנו מחסה ערפל זמני. מעיין ואני רותמים לאלונקות את גל ולביא ועולים אחריהם למסוק שמתנתק במהירות מהקרקע.
אחרי עשרים דקות אנחנו נוחתים בבסיס. הטייס מדומם את המנוע וכולנו פורקים מעלינו את הציוד. מסוקים נוספים מגיעים במקביל אלינו. אני מעיף מבט בלביא ובגל שעדיין רתומים לאלונקות. אחרי רגע לביא וגל משחררים את עצמם מהרתמות, מתיישבים ומחייכים אלינו בניצחון. אנחנו יוצאים לקול קריאות השמחה מכל עבר, כמה מחברי הצוות שופכים עלינו מים. גל טופח לי על השכם. "עשינו את זה!"
"תתחיל לעשות דיאטה, י'שמן. לא הצלחתי להתרומם בגללך." אני דופק לו אגרוף לכתף. "עשינו את זה."
אני מסתכל על הכתובת הענקית על קירות ההאנגר בצרה קראת ואחלצך. שלושה ימים של תרגיל ארוך וקשוח. סוף מסלול.
ההודעה לא הגיעה? שלחו לי שוב
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.