אהבה בנסיבות מחמירות

מודה באשמה: אני אשתו. אם שתי בנותיו, בכללן זו שקראה לי זונה. הייתי אומרת שעל פי דבריה, היא בת זונה, אבל חוש ההומור נמחק עם כבודי. אילו היה לי אומץ, הייתי מחטיפה לה סטירה. אמי הייתה מדביקה אותי לקיר על הרבה פחות, אלא שבביתי התהפכו היוצרות: במקום שבתי תפחד מפניי, פחדתי מפניה. הגובה הפיזי שלי, 162 סנטימטרים, מעולם לא הטריד אותי יותר. תמיד רציתי להיות גבוהה יותר, להיראות כמו דוגמנית, אבל עכשיו רציתי להיות גבוהה רק בשביל להפסיק לפחד. הילדה שלי הייתה גבוהה ממני בחמישה־עשר סנטימטרים, עם גוף אתלטי מחוטב, ובגיל ההתבגרות האיילה השלוחה נעשתה אלימה. נתקפה זעם, צעקה, דחפה, קרעה לי ניירות, עשתה בבית שמות. באחד מהתקפי הזעם הבית נראה כמו אחרי פריצה.

והאב, הב, הב, כישכש בזנב, הילדה שלו צודקת. האישה שלו באמת שתלטנית. מנקה ומסדרת את הבית איך שבא לה, מתי שבא לה, לא יכולה להתאפק, נכנסת לחדרים של הבנות ומסדרת אותם בהיעדרן, לא מתחשבת ברצונן לבלגן ככל העולה על רוחן, באמת שערורייה! אשתו, אם בנותיו, לא מכבדת את פרטיותן. הסדר הקדוש חשוב לה יותר מנפשן. במשך השנים הוא הבליג, נתן לה לחנך אותן כראות עיניה, לא רצה לריב. הגיע הזמן שמישהו יעמיד אותה במקומה: כלומר, אותי, אותי! הוא לא הצליח לעשות זאת, צדיקים מלאכתם נעשית בידי בתם הצודקת.

בתו קראה לאשתו, אִמה, זונה, ומה שהיה לו לומר בתגובה זה שהיא צודקת. מה יש לומר, האיש, בעלי, ידע להבחין בין עיקר לטפל. העיקר, לדידו, היה הוויכוח על מסחטת המיץ. אילו האישה שלו הייתה שומעת לעצתו ומשאירה את הלכלוך על המסחטה, הילדה הייתה נאלצת לשטוף אותה בעצמה. כך מחנכים ילדים: לא מנקים במקומם, נותנים להם להיתקל בלכלוך, שילמדו לנקות בעצמם. הוא התערב כדי שיהיה שקט, הפתרון שהציע נראה לו נכון, ובזה תם הטקס. אז הילדה אמרה, היא קראה לאימא שלה זונה, נפלט לה, לא צריך לעשות מזה עניין. מזל שאת הפה המלוכלך של הילדה, האישה שלו לא יכולה להכניס לכיור. אין לו זמן להתעסק עם שטויות, הוא צריך להכין רשימת ציוד להפקה הבאה, לתמחר, לבדוק עלויות מספקים שונים, לחשב את השעות של העובדים תחתיו במחלקת התאורה. בתיאטרון בכל רגע מישהו נכנס למשרדו, ועל כן נהג לטפל בעבודת הניירת בחדר העבודה בבית.

הווכחנות הרגה את הנישואים שלנו. ברור שיש עוד סיבות: שחיקה, בגידה... דבר אחד ברור: לא נהגנו בכביש הנישואים בחוכמה. היה לנו דחוף להוציא את הראש מהחלון ולצעוק: "אידיוט, איך אתה נוהג?" ולהיענות כהד: "מי נתן לך רישיון, חתיכת מטומטמת!" ויכוחים קטנים, כשהבנות היו קטנות, וגדולים, ככל שהן גדלו. בהיותן רכות בשנים, הריבים של הוריהן טילטלו את עולמן ומילאו אותן אימה. בבגרותן, הן הפכו חלק בלתי נפרד מהמופע. במיוחד הבכורה, שנשאה את נס המרד. לא בהוריה, רק בי, נקבת האלפא של הבית. לאריה יש אולי יותר כוח, אבל הלביאה היא זו שמגדלת את הצאצאים. עם האריה לא הייתה לצאצאית בעיה. הוא סתם היה בשטח, שמר מפני הצבועים, וכל עוד היה לו עם מי להזדווג, לא הוטרד ולא הטריד איש.