אל תעזו למות לא מוכנים

מבוא

לא מכבר התקשרה אליי חברה שאחיה נפטר במפתיע בגיל צעיר יחסית, והותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. האח היה אדם שהתנהל כמו רבים אחרים. הוא לא הותיר אחריו שום הוראות מיוחדות או מידע מאורגן שהיה בהם כדי לתת בידי אלמנתו קצה חוט לרה-ארגון של ענייני המשפחה ההמומה במקרה הטרגי הזה. החברה ביקשה עצה: איך, איפה ובמה מתחילים? - שאלה.

לא הכרתי את הנפטר ולא את משפחתו, אך היה ברור לי שהדבר הראשון שהמשפחה הזאת תצטרך לאחר תום ימי האבל - ואולי אפילו לפני - הוא כסף. לפיכך, שלוש העצות הראשונות שלי היו פשוטות בתכלית: לפתוח את הכספת המשפחתית - אם קיימת כזו, ולראות מה נמצא בה. אחר כך לרכז את כל חשבונות הבנק המשפחתיים ותכניות החיסכון כדי להבין מה המקורות הכספיים המידיים העומדים לרשות השאֵירים, והעצה השלישית: לרכז את כל פוליסות הביטוח שהיו לנפטר, להבין באֵילו מהן כלול מרכיב של ביטוח חיים, להודיע לחברות הביטוח על מות המבוטח ולדרוש מהן את המגיע.

לאחר זמן-מה קיבלתי שיחת טלפון נוספת מאותה חברה. היא הודתה לי על העצות המועילות שנתתי לה, וסיפרה עד כמה התפלאה גיסתה לגלות כספים ופוליסות ביטוח שכּללו ביטוחי חיים שלא היה לה מושג על קיומם. תוך כדי כך סיפרה גם על התוהו ובוהו שהמשפחה נקלעה אליו, ועל מין "מערבולת" של עשרות עניינים ובעיות שלתוכם נסחפה ונשאבה. כל בעיה דורשת פתרון, והכול יחד דורש התמודדות מתמשכת ויום-יומית, וכל זאת - בתקופה הקשה ביותר. תוך כדי שיחה "הפציצה" אותי החברה בשאלות רבות בעניינים מידיים ועתידיים ובנושאים מנושאים שונים. מתוך כל מה ששמעתי, שאלתי את עצמי שוב ושוב: מדוע אנשים אינטליגנטיים ונורמטיביים, הדואגים כל כך ליקיריהם והמצליחים בעבודתם ובניהול הבית והמשפחה, מתעלמים מן הצורך לדאוג לעתיד הכלכלי של יקיריהם? לצערי, זהו אופן ההתנהלות בעידן המודרני. כמה מוּכּר וכל כך לא מפתיע, אבל ממש לא הכרח המציאות.

"היות שאין האדם יודע יום פקודתו...", כך מתחילות בדרך כלל צוואות, ולמעֵט מקרים של התאבדות - משפט זה תמיד נכון. איך אומרת ההלצה? "עוד אף אחד לא יצא בחיים מן החיים הללו", לכן אם נשׂכּיל להפנים את העובדה שזמננו על פני האדמה הזאת קצוב, וכל רגע עלול להיות הרגע האחרון בחיינו, הרי שהמסקנה - הבלתי נעימה אך המתבקשת - תהיה שלעולם לא מוקדם מדי להתכונן לרגע הזה ולפעול לקראתו.

חשבתם אי פעם על כך שבני האדם מתכוננים כל הזמן כמעט לכל אירוע ותרחיש אפשרי בחייהם? כעוללים מכינים אותנו לגן הילדים, כילדים מכינים אותנו לבית הספר היסודי, כנערים ונערות - לבית הספר התיכון; אחר כך מכינים אותנו לצבא, לאוניברסיטה, לזוגיות, לנישואין (ואפילו לגירושין), ללידה, להורוּת, ותוך כדי כל ההכנות הללו - מכינים אותנו גם לאין-ספור אירועים ומצבים אחרים: מבחנים, ראיונות קבלה ללימודים ועבודה ועוד ועוד. אבל לדבר אחד אף אחד משום-מה לא מכין אותנו: למוות, לפרידה הסופית שלנו מן החיים. מדוע? האם אין יתרונות בהכנה ובהתארגנות לקראת המוות?

כאשר מדובר בהתארגנות לקראת המוות, לא מדובר רק בניסיון להיטיב את התחושה האישית שלכם, אלא גם בפעולה מעשית מצדכם, אשר תוכיח ליקיריכם עד כמה חשובים הם בעבורכם. הכנה מוקדמת מצדכם תותיר מקום להתמודדות הנפשית-הרוחנית עם הצער והכאב שבּפּרידה, מבלי שאלו יידחקו על ידי עניינים חומריים, ארגוניים, כלכליים ובעיקר אדמיניסטרטיביים.

האם אתם יכולים להעריך כמה זמן וכסף יהיה צריך להשקיע לאחר מותכם בניסיונות לשחזר את פרטי המידע שכבר כיום יש באפשרותכם להעלות על הכתב בהשקעת זמן מועטה? חִסכו מיקיריכם כעס וצער ונַהגו כבר עכשיו באחריות. הידיעה שהקדשתם להם ולעניין המוות עצמו מחשבה רבה מראש, וההבנה שהשלמתם עם עוּבדת החיים הבסיסית כל כך ונפרדתם מן העולם לא בפחד, אלא בהשלמה, בפתיחוּת ומתוך מוכנות נפשית ומעשית - כל אלו יקלו עליהם, ובאותה מידה גם עליכם.

ספר זה נכתב כדי לסייע לכם בכך.

מטרת הספר היא לא רק לעזור לכם להישאר בזיכרון ובתודעת היקרים לכם (ואולי גם באלו של הדורות הבאים) באופן הראוי ביותר, אלא גם להכין אתכם להתמודד עם כל הבעיות והתרחישים שאליהם צריך להתכונן בטרם הולך אדם לעולמו. התנהלות על פי הספר הזה לא רק תיתן מענה כמעט לכל בעיה עתידית, אלא גם תעניק לכם בה-בעת את שלוות הנפש הדרושה לכם להתנהלות נכונה ונעימה בהמשך חייכם.