אל תפסיקי באמצע

שנת צהריים

שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלִּי כָּל יוֹם בְּשָׁעָה אַחֶרֶת, לִפְעָמִים בְּאַרְבַּע כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת מִבֵּית הַסֵּפֶר, לִפְעָמִים בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת מִסְּטוּדְיוֹ שִׂיא, וְלִפְעָמִים בַּשָּׁעָה הַמָּסָרְתִּית בֵּין שְׁתַּיִם לְאַרְבַּע.

וְלָמָּה אֲנִי יְשֵׁנָה? כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי כֹּחַ.

תָּמִיד אֲנִי מֻדְאֶגֶת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי כֹּחַ, וְלָכֵן אֲנִי בּוֹחֶרֶת לִשְׁמֹר אֶת הַכֹּחַ לַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת, שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת תָּמִיד לְהַחְלִיט מָהֵם.

אֲנִי שׁוֹמֶרֶת כֹּחַ שֶׁאִם יַגִּיעוּ הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת, יִהְיֶה לִי כֹּחַ.

(וְלָמָּה אֲנִי מְסַפֶּרֶת לָכֶם אֶת סִפּוּר שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלִּי, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם סִפּוּר עַל דְּאָגָה עַל חֲרָדָה מִכָּךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי כֹּחַ.)

אִמָּא שֶׁלִּי תָּמִיד אָמְרָה לִי: "תִּשְׁמְרִי עַל עַצְמֵךְ שֶׁיִּהְיֶה לָךְ כֹּחַ" אוֹ "בַּסּוֹף לֹא יִהְיֶה לָךְ כֹּחַ" "אַתְּ יוֹתֵר מִדַּי מִתְרוֹצֶצֶת" וְשָׁמַרְתִּי עַל עַצְמִי הֵיטֵב בִּשְׁנַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלִּי שֶׁיִּהְיֶה לִי כֹּחַ.

אֲבָל מַהוּ הַדָּבָר לִשְׁמוֹ אֲנִי שׁוֹמֶרֶת אֶת הַכֹּחַ שֶׁלִּי? מָתַי כְּבָר הַדָּבָר יַגִּיעַ? מָתַי הוּא 'הַסּוֹף' הַזֶּה שֶׁאֵלָיו אַגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ?

זוֹ שְׁאֵלָה מְצֻיֶּנֶת.

אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת מִשְּׁנַת הַצָּהֳרַיִם מְלֵאַת כֹּחוֹת וְשׁוֹכַחַת מַהוּ הַדָּבָר שֶׁבִּגְלָלוֹ הָלַכְתִּי לִישֹׁן. לִפְעָמִים אֲנִי רוֹשֶׁמֶת לְעַצְמִי בַּפִּנְקָס מָה הַמְּשִׂימוֹת שֶׁלְּאַחַר הַשֵּׁנָה בַּל אֶתְעוֹרֵר אֶל הָרִיק שֶׁבּוֹ אֵינִי יוֹדַעַת מָה לַעֲשׂוֹת.

אֲנִי רוֹצָה שֶׁהַיּוֹמוּלֶדֶת הַזֶּה יִהְיֶה הַיּוֹם בּוֹ אָבִין שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשָּׁעָה לָהּ שָׁמַרְתִּי אֶת הַכֹּחוֹת וְאַתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּלִי לְפַחֵד שֶׁיִּגָּמְרוּ. שֶׁזֶּה הַיּוֹם בּוֹ אָבִין שֶׁאֵינִי צְרִיכָה יוֹתֵר לִשְׁמֹר כֹּחוֹת. יֵשׁ לִי כֹּחוֹת וְהַמְּשִׂימָה לִחְיוֹת בִּמְלוֹא הָעָצְמָה עַכְשָׁו.

הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת אֵינָם בַּדֶּרֶךְ. הֵם כָּאן, עַכְשָׁו.

הַהוֹרָאָה הַבּוּדְהִיסְטִית שֶׁאֲנִי מְנַסָּה כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים לְהָבִין. שֶׁאָבִין שֶׁהַ'סּוֹף' שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי הִתְכַּוְּנָה אֵלָיו הוּא עַכְשָׁו, וְאֵינִי צְרִיכָה יוֹתֵר לִשְׁמֹר אֶת הַכֹּחוֹת לְאַחַר כָּךְ. הוּא הִגִּיעַ וְהוּא כָּאן וַאֲנִי יְכוֹלָה לָתֵת אֶת כָּל כֻּלִּי מִבְּלִי לִשְׁמֹר שׁוּם דָּבָר לְאַחַר כָּךְ.