ארץ החיים

“ספר החיים” אינו ספר קל, אבל גם לא קל להפסיק לקרוא בו. בתנופה אֶפּית סוחפת מטפל שמעון מרמלשטיין מקרוב בנושאים הגדולים של החיים. “אֲנִי עוֹצֵם אֶת עֵינַי לְרֶגַע / אֵינִי מַכִּיר מַעֲנֶה טוֹב מִזֶּה / מוּל הַזְּמַן שֶׁנָסוֹג”, הוא אומר, אבל דומה שעיניו עצומות לרווחה, והספר כולו הוא מענה על אותו ‘זמן נסוג’. זהו הזמן של מלחמת אוקטובר, של הלם קרב, ושל דור שני לשואה. זמן העבר של ההורים שנמשך אל ההווה של הבן גם לאחר מותם. השואה ומלחמת השחרור צרובות בכתיבתו של מרמלשטיין. הן מלוות אותו מירושלים ועד גרמניה, ואפילו שירי הלב נקרעים אצלו בין אהבות בלתי אפשריות – בין אהובתו הגרמניה לאהובתו השניה שהתחרדה.