אתם אדירים

במושגים דקדוקיים שלוש נקודות נקראות הֶשְׁמֵט.

ד״ר אן טונר מאוניברסיטת קיימברידג׳ חקרה במשך שנים רבות את ההיסטוריה של סימן הפיסוק הזה. לא, אני לא מתלוצץ. אבל יש חדשות טובות. היא גילתה את זה! כן, הפעם הראשונה שבה הופיעו שלוש הנקודות המפורסמות הייתה בתרגום לאנגלית משנת 1588 של המחזה ׳האישה מאנדרוס׳ מאת פובליוס טרנטיוס אפר.

בואו נעשה הפסקה ונתבונן בקליגרפיה קצת דהויה מלפני חמש מאות שנה. שלוש הנקודות הראשונות בעולם. עמיתיי, חובבי ההיסטוריה והטריוויה, מוזמנים להפוך את העמוד ולראות את הפלא…

נראה כמו תפוחי אדמה קטנים? ובכן, בואו נראה אם אנחנו יכולים למצוא עוד סימן פיסוק שכל העולם ישתמש בו במשך חמש מאות שנה. לא פשוט. אבל לשלוש הנקודות הייתה עזרה. זמן קצר לאחר מכן השתמש בהם בן ג׳ונסון במחזותיו, ומייד אחריו הצטרף לחגיגה הפייטן הזקן והטוב ביל שייקספיר. ואז בום! בימי הביניים השימוש של שייקספיר בשלוש נקודות שקול בימינו לאופרה ווינפרי שעושה שיתוף לציוץ שלכם בטוויטר. בהמשך אפשר למצוא את שלוש הנקודות אצל וירג׳יניה וולף וג׳וזף קונרד. ובימינו, אפילו אדל משתמשת בשלוש הנקודות כשהיא מפרסמת טיזר של כמה אקורדים מהאלבום החדש שלה בפרסומת בטלוויזיה.

בלי צחוק. ד״ר טונר אפילו כתבה ספר שלם על שלוש הנקודות שנקרא ׳השמטה בספרות האנגלית: סימנים והחסרות׳. בספר זה היא כתבה, ״שלוש הנקודות הן המצאה גאונית. לא היה שום מחזה לפני כן… שסימן משפטים בלתי גמורים בצורה זו.״

משפטים בלתי גמורים?

מה עוד הוא משפט בלתי גמור?

התשובה היא — הכול.

כל מה שאתם עושים, כל דרך שבה אתם בוחרים, כל אבחון שאתם מקבלים, כל קיר שבו אתם נתקלים, כל כישלון, כל דחייה. כל החוויות האלו הן חלק מהמשפט הלא גמור של סיפור חייכם.

לפעמים הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות זה ללמוד להוסיף את שלוש הנקודות האלה… ולהמשיך.