0
0 הצבעות
0

בדידות

ויקטור קטלה

 44.00

תקציר

נערה כפרית בשם מילא, נישאת למטיאס, גבר צעיר שכלל אינה מכירה, כדי לשנות את מסלול חייה. היא רוצה להיחלץ מעתידה המוכתב מראש. במקום לירח דבש, יוצאים השניים אל מנזר שכוח אל בהרי הפירנאים, כדי לשמש כאנשי המשק והתחזוקה במקום.
מילא נחרדת מהנוף ההררי והלא מוכר, ״מתחתיה לא ראתה אלא את גלי ההרים, הרים כבירים ודוממים שהשתרעו, השתטחו ושקעו בשלוות הדמדומים האפלולית שכיסתה אותם בתכריכים כהים של ערפל.״
אט-אט היא מסתגלת לסביבה המאתגרת ומתמודדת בנחישות עם הטבע, עם הבדידות, ועם הכפריים מהסביבה, שרבים מהם קשים כמו הנוף ההררי וחסר הרחמים.
מילא נחשפת לרשעותם של התושבים שלא חסים עליה, ונופלת קורבן לרכילות מרושעת, חשדנות וקנאה. לצד זאת מילא יוצרת קשר של ידידות מיוחדת עם גאייטה, רועה חביב ועדין נפש ועם בן חסותו, ילד שמתלווה אליו בתקופת החופשה מהלימודים.
מילא הולכת ומתחזקת, הולכת ומתבגרת, ומתאהבת בנוף שהבהיל אותה כל כך בבואה לשם. בעלה, לעומת זאת, מאכזב אותה שוב ושוב. תהליך ההתפכחות של מילא עוצמתי, כשבמהלכו היא חווה תשוקה מתפרצת, כאב ופגיעה מחרידה, שמובילים אותה להחלטה אמיצה שתשנה את גורלה מן הקצה אל הקצה.
יצירת המופת הקטלונית מ-1905, שופעת פולקלור ומסורת, תיאורי טבע עוצרי נשימה, ודמויות מרשימות ובראשן מילא, גיבורה נשית עוצמתית, שקדמה לאלה של וירג’יניה וולף ודוריס לסינג ואינה נופלת מהן. ויקטור קטלה מיטיבה לתאר את הדמויות הססגוניות ומערכות היחסים ביניהן, ומתבלת בכינויים העממיים של ציוני הדרך בנוף נורא ההוד שבו מתרחשת העלילה: מפל השאגות, ערוץ הרגליים השבורות, תהום רגל התרנגול, רכס השדון, בריכת שלושת המסרקים ועוד רבים.
קטֵרינה אלברט אי פַּרָדיס (1966-1869) נולדה ומתה בלַסקָלָה, עיירה קטנה במחוז ג’ירונה שבקוסטה בְּראווה, “חוף הפרא”, מצפון לברצלונה ולא הרחק מהגבול עם צרפת. בשנות העשרים של חייה היא החלה לפרסם שירה ומונולגים דרמטיים בשם העט הגברי ויריג’ילי ד’אלקסאל (Virigily d’Alacseal). ב-1898 זכתה בפרס ב”משחקי הפרח” (Jocs Floral – תחרות ספרותית), בזכות מונולוג דרמטי שכותרתו “רוצחת בנה”. כאשר נודע לחבר השופטים שהזוכה הוא בעצם נערה מלסקלה התחוללה שערורייה. קטרינה אלברט סירבה להציג את יצירתה ולקבל את הפרס, ומאז פרסמה את יצירותיה בשם העט ויקטור קַטַלָה, שם גיבורו של רומן בכתובים שמעולם לא סיימה את כתיבתו.
היו מבקרים שטענו כי סיפוריה פסימיים מדי ביחס למצבה של האנושות. תשובתה למבקריה היתה:
״אני אוהבת את החיים כפי שהם, מתוקים ומרים, אפלים ומוארים.
הייתי רוצה לתפוס אותם במלואם – האמנם אשמתי היא שהרשתית שלי קולטת בעיקר את הגוונים הכהים? האם עליי להיענות לשליחות שלי, או לא?״
את “בדידות” כתבה קטרינה אלברט בשם העט הגברי ויקטור קטלה, בשל הזלזול מצד הממסד הספרותי בקטלוניה של שלהי המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים, אשר אפיין את היחס לנשים יוצרות. הספר המהפכני קדם ליצירותיהם של פדריקו גרסיה לורקה וד”ה לורנס בתיאורים הנועזים והמתריסים של תשוקה מינית של נשים ונחשב ל”רומן הקטלוני החשוב ביותר שראה אור לפני מלחמת האזרחים בספרד”.

קוראים כותבים

אין עדיין חוות דעת.