תהליכי היווצרותו של עובר:
חודש 1: זרע וביצית מתחברים, והשלייה מתחילה להתפתח. הביצית והזרע, שיַחַד יצרו את העֻבָּר- עוברים אל הרחם - מן החצוצרה, ונחלקים לשלוש שכבות שיוצרות את גוף העובר.
חודש 2: העובר ניזון עד עתה מקרום רחם האם. במקביל נוצר שק חלמון - שכעת מזין את העובר. נוצרת שלפוחית מי שפיר, אשר בה יצוף העובר תשעה חודשים.
חודש 3: חבל הטבור מזין את העובר במקום שק החלמון, והוא יזין את העובר עד תום ההיריון. כעת קיימים בעובר עמוד שדרה, איברים חיצוניים שונים בהתפתחות הראשונית, שהם; הראש, ובו סימנים שמעידים על אוזניים ועיניים, מוח ולב -שהחל כבר להתכווץ בקצב קבוע - אך עדיין ללא צורה רגילה.
בתקופה זו גדל העובר פי חמישים!!!
חודש 4: כעת פועמים הכליות, הקיבה והמוח. נמצאות כבר אצבעות קטנטנות על כפות הידיים ועל כפות הרגליים, יש עפעפיים מעל העיניים, ובפה חניכיים, לשון וחלל הפה.
כל אלה בזעיר אנפין: דגם מיניאטורי!
המוח מתחיל לגדול בקצב מהיר והראש, יחסית לשאר חלקי הגוף, גדול. פעימות הלב נעשות סדירות ונשמעות היטב.
חודש 5: ניתן להבחין במין העובר. מתווספות ציפורניים לאצבעות. המשקל גדל והגוף מתארך. מעתה ועד סוף חודש שמיני העפעפיים נסגרים.
בינתיים גדל העובר בצעדי ענק. מערכת כלי הדם עובדת בקצב מהיר ומזורז - כדי לאפשר גידול מהיר.
העובר מסתובב חופשי ברחם האם, אורך גופו מגיע למחצית ממה שיהיה בזמן הלידה.
חודש 6: בריסים צומח שיער. אצבעות הידיים ואצבעות הרגליים גדלות. כשאימא שוכבת על הגב, יכולה היא לחוש את תנועות העובר ואת הבעיטות שלו.
גוף העובר מתכסה בפלומת שיער, ותחת העור נוצרות שכבות שומן.השרירים מתחזקים וגדלים, והעובר יכול לקמץ את אצבעות ידיו.
חודש 7: תנועות העובר והבעיטות שלו מורגשות יותר.
חודש 8: התינוק כמעט מכפיל את משקלו, ובשל גודלו נלחצים ונדחקים אברי העיכול של האם.
חודש 9: עפעפי העיניים נפתחים, העובר מתחזק וגדל. האֵם מעבירה דרך כלי הדם חומרים המחסנים אותו בפני מחלות למשך ארבעת חודשי חייו הראשונים.
אין לעובר אפשרות פיזית להסתובב ולשנות תנוחתו ברחם אימו. מחוסר מקום ובלית ברירה מתאים העובר עצמו לצורת רחם האם.
סוף:
חודש תשיעי!
התינוק יוצא לאוויר העולם.
והאישה עשתה פלא עילאי
הבשילה חיים חדשים!!!
דבר שגבר, שום גבר, אינו יכול לעשות:
“מזל-טוב”!!!
מכתב מאם לבתה / מזכרת מ”לאישה”.
בת יקרה:
תשעה חודשים היינו גוף אחד, מחוברות בקשר האולטימטיבי שאינו ניתן לניתוק. לפני ששתינו נהיה מוכנות...
תשעה חודשים;
מה שאני נשמתי - נכנס לריאותייך.
מה שאני אכלתי - הזִין את גופך,
ומה שראיתי, שמעתי, חשבתי - הזין את נשמתך.
אני נתתי לך חיים - ואת נתת לי משמעות.
הימים עברו - ומתא אחד הפכת ליצור שלם ומושלם.
הייתה לנו שלווה, היה לנו שקט. היינו אני, והייתי אנחנו.
ואז - הגיע הזמן. שתינו הרגשנו את זה;
היו כאבים, היו תחושות לא נעימות, היו שעות של מאבק לא קל, אורות, מכשירים, סמים זורמים ביני לבינך, ואנחנו - רוצות ולא רוצות; להיפרד.
החזקתי חזק אבל - דחפתי,
התעקשתי להשאירך בתוכי - אבל, ויתרתי.
מה חשבת לך בפנים? מה חשבת לך בחוץ?
לבסוף פילסת לך את דרכך החוצה, ונהיית עצמך.
נפרדנו - כבר לא רק שתינו. בינינו - עולם. כבר יש רווח, כבר יש הפרדה - את נושמת לבד, אוכלת לבד, ואני רק משגיחה וגאה וכל כך מלאה באהבה. אנחנו בבית, לבד, אבל עם הרבה אנשים מסביב. אני מנסה לחבר אותך בחזרה לתאים הנושמים שלי, ומתחברת אלייך בחיבוק, בנשיקה, נושמת אותך, אוכלת אותך ואותך ואותך ואותך...
עבר חודש, עברו חודשיים ואפילו שלושה, וכאילו התהפכו היוצרות.
עכשיו את מכתיבה את הקצב:
אני - לא נושמת לפני שאת מכניסה אוויר לריאות.
אני - לא אוכלת לפני
שסיימת את האוכל שלך
ומראות ותחושות לחנים וקולות
מקבלים משמעות שונה ואחרת -
דרך עינייך, דרך ליבך.
ואנחנו שוב לפני רגע מכריע -
אנחנו
שוב נפרדות לכמה שעות בכל יום.
שוב ייכנסו אנשים חדשים לחייך, אנשים נוספים ידאגו לצרכייך, יאכילו אותך וינקו אותך ויאהבו אותך.
היש מקום בליבך לכולם?
האם יתפסו הם את מקומי?
בת שלי אהובה - זהו שלב ראשון בסולם ארוך ומייגע.
בתחילה אני אעזור לך לעלות ולהתקדם.
עד מהרה - תגלי את הסוד ותרצי לעשות זאת לבד.
ואני, עם מלא האהבה, מקווה שאוכל להקנות לך את:
הכלים, הידע והמיומנות לעשות את הדברים הנכונים,
הבטוחים, שיעשו את חייך ליפים, מושלמים ונפלאים.
ילד/ה שלי:
אני נושמת את העור שלך - חיים שלי
נושמת עמוק אל תוך הלב
רוצה לשמר אותך קרוב אליי - חיים שלי
להגן עליך מצל של כאב
אני טועמת ת’דייסה שלך - חיים שלי
כמו חלה של שבת מתוקה
שתמיד אקדם אותך - חיים שלי
עם עוגה, חיבוק ונשיקה
אני חולמת ת’חיוך שלך - חיים שלי
חולמת שתמיד תחייך
מה לא הייתי עושה בשבילך - חיים שלי
כדי שממני אף פעם לא תלך
כי אין בעולם אהבה
כמו אהבה של אימא
ואין דאגה בעולם
כמו דאגה של אימא
ואין בעולם מי שיאהב אותך
כמו אימא, רק אימא שלך!
ילד:
פלא טבע
עולם ומלואו
ילדינו הם - עתידנו
הילדים של היום הם:
האנשים של המחר!!!
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.