גיבורים אמיתיים

כבולים באזיקים

“אני שונאת אותך. אני לא רוצה לראות אותך לעולם.”

גרנט מאלון הוא לא הסיבה שחזרתי לסאניוויל – זה מה שאני אומרת לעצמי, לפחות. כן, המילים שאיתן נפרדתי ממנו בכיתה ג’ מהדהדות באוזניי בכל פעם שמישהו מזכיר את האחים מאלון. חשבתי שהזמן ריפא את פצעיי. טעיתי. דבר לא היה יכול להכין אותי למה שהרגשתי כשראיתי אותו שוב.

בעשרים השנים שעברו, הילד הפך לגבר. לגבר שהוא בדיוק הטעם שלי – סקסי, מצחיק, מושך, שוטר. אבל מבחינתי גרנט נמצא מחוץ לתחום, כי הוא יודע יותר מדי על עברי.

אבל אני נמשכת אליו כמו מגנט. והמדים האלה… גם הם לא מזיקים. הסיפור הזה עוד יהיה הסוף שלי. אני יודעת.

אבל מה כבר לילה אחד של סקס יכול להזיק?

עולים בלהבות

דילן מקוי, זמרת-יוצרת, נכוותה.
נכוותה מבן הזוג שמצאה במיטתה… עם מישהי אחרת.
מחוזה שהיא חתומה עליו ומחייב אותה להמשיך לעבוד עם אותו בן זוג עד להשלמת כל השירים באלבום.
מהסוכנת שלה, שמבקשת ממנה להסתיר מהציבור את העובדה שהם נפרדו.
כשהיא מוצאת את עצמה בסאניוויל, היא מסרבת להיכוות גם מהשותף החדש שלה. ובכל זאת, קשר ריבאונד מעולם לא היה מפתה כל כך…
זו המחשבה הראשונה שעולה בראשה כשהיא רואה את הכבאי גריידי מאלון. סקסי. כריזמטי. לא דופק חשבון. הוא גבר שנושא לבד ובפרטיות את הצלקות שלו – את אלה שעל גבו, את אשמת הניצולים המכלה את נפשו ואת הפחד בליבו.
כאשר אורח לא קרוא מעמיד במבחן את הסטטוס שלהם כשותפים לדירה, האם המשיכה הבלתי ניתנת להכחשה ביניהם תדעך, או ששניהם יהמרו על משחק באש?

שווה את הסיכון

חשבתי שהתחרות הייתה אמורה להיות סתם משהו קליל. אני יודעת, אני יודעת. אז חשבתי.
זה סיפור ארוך, אבל פישלתי בעבודה. בענק. כדי לזכות מחדש באמונו של הבוס, הבטחתי להציל את חייו של אחד מכתבי העת שלנו. כן. תחרות האבא השווה שראיתם את הפרסומים שלה בכל מקום? רעיון שלי. ואם אצליח, אם אגדיל את מספר הקוראים שלנו באתר, אזכה במשרת החלומות שלי.
אבל הדבר היחיד שלא ציפיתי שיקרה, קרה: מועמד מספר עשר, גרייסון מאלון. כמה צרות הוא עשה לי. והזכרתי כבר שהוא סקסי בטירוף?
ולצערי, הוא מכיר אותי. בכל אופן, את מי שהייתי פעם. וגם אם הוא בוגר יותר עכשיו, אני מזכירה לו את פעם. את האישה ששברה את ליבו, שהשאירה אותו קפוא ונוקשה בלכתה, שעזבה אותו עם הילד החמוד ביותר שראיתי מימיי, הילד שהוא מגדל מאז לבדו.
אבל אני לא רוצה קשר זוגי מחייב, ובטח שלא בא לי להתאהב באבות עם מטען רגשי מפה ועד להודעה חדשה. גם אם יש להם קוביות בבטן וחיוך הורס.
אבל הוא נכנס לליבי. הם נכנסו לליבי. הוא והבן שלו והחיים המשוגעים והאינטנסיביים שלהם. אבל גם אני נכנסתי לליבו. אני רואה את זה במבטים שהוא מגניב אליי. אני מרגישה שהחומות שהוא בנה מתחילות להתפורר. אני מגלה את היופי הבלתי צפוי בחייו הכאוטיים.
ועכשיו התחרות מתקרבת אל סיומה, והוא ואני נצטרך להחליט אם החודשים האחרונים היו רק כיף חולף, או שמה שיש בינינו שווה את הסיכון.