גלי פתגם-לי

 1 מִי עָמַד מֵאֲחוֹרֵי הַכָּתֵף וְלִטֵּף וְדִגְדֵּג?

שְׁתֵּי בְּשׂוֹרוֹת נָחֲתוּ עָלֵינוּ בְּבַת אַחַת: שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַכִּים לְתִינוֹק וְשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְרִים דִּירָה!

בְּעֶצֶם, זֶה לֹא מְדֻיָּק. קֹדֶם גִּלִּינוּ שֶׁאִמָּא וְאַבָּא מְחַפְּשִׂים בַּיִת חָדָשׁ וּשְׁלָשְׁתֵּנוּ - דַּפְנָה, בֵּן וַאֲנִי - עִקַּמְנוּ אֶת הָאַף. רַק אַחֲרֵי שֶׁצָּעַקְנוּ בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹת "לֹא!" וְגַם "לֹא וְלֹא!" וְגַם "בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן לֹא!" וַאֲפִלּוּ "אַף פַּעַם לֹא!" אִמָּא וְאַבָּא הוֹשִׁיבוּ אוֹתָנוּ לְשִׂיחָה וְסִפְּרוּ לָמָּה הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ תִּזְדַּקֵּק לְבַיִת יוֹתֵר גָּדוֹל וּמְרֻוָּח.

הַשִּׂמְחָה עַל הַתִּינוֹק שֶׁבַּדֶּרֶךְ הִשְׁפִּיעָה עָלֵינוּ מִיָּד. הַתִּינוֹק שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד כְּאִלּוּ נִעֵר אֶת הַבַּקְבּוּק שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵכִיל מַיִם רוֹתְחִים בִּמְקוֹם חָלָב, וְהִתִּיז עָלֵינוּ סִילוֹן חַם. חוֹמַת הַקֶּרַח שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ הִתְבַּצַּרְנוּ נִסְדְּקָה, הַמַּיִם הוֹסִיפוּ לִזְלֹג וּלְטַפְטֵף וְגָרְמוּ לַסְּדָקִים לְהִתְרַחֵב, וְקָפַצְנוּ לַצַּד מַמָּשׁ לִפְנֵי שֶׁהִיא קָרְסָה.

אָז מָה אִם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ וְאֶת הַחֲבֵרִים מֵהַשְּׁכוּנָה? אָז מָה אִם הַמַּעֲבָר יְאַלֵּץ אוֹתָנוּ לְהִפָּרֵד מִבֵּית הַסֵּפֶר וּלְהִתְמוֹדֵד עִם חֶבְלֵי קְלִיטָה בְּכִתָּה זָרָה? מֵרֶגַע לְרֶגַע הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַהִתְנַגְּדוּת שֶׁלָּנוּ פָּחֲתָה וְהִתְפּוֹגְגָה עַד שֶׁכִּמְעַט נֶעֶלְמָה. גַּם הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַהִתְלַבְּטֻיּוֹת הִתְגַּמְּדוּ לְמַרְאֵה הַבֶּטֶן שֶׁל אִמָּא, שֶׁעֲדַיִן לֹא תָּפְחָה, אַךְ הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי כְּבָר לִטְּפוּ אוֹתָהּ וּמָסְרוּ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לָעֻבָּר שֶׁבְּתוֹכָהּ.

בֵּן אוֹ בַּת? אָח קָטָן אוֹ אָחוֹת קְטַנָּה?

הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת הִתְרוֹצְצוּ לִי בָּרֹאשׁ וְהֵן הִכְבִּידוּ עָלַי מִפְּנֵי שֶׁאִמָּא בִּקְּשָׁה שֶׁנִּשְׁמֹר אֶת הַבְּשֹוֹרָה בְּסוֹד.

"מָה?" קָפְצָה דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, "אָסוּר לִי לְסַפֵּר שֶׁבְּקָרוֹב נַעֲבֹר דִּירָה?"

"אֶת זֶה דַּוְקָא מֻתָּר לָךְ לְסַפֵּר", הֵשִׁיבָה אִמָּא.

"לַמְרוֹת שֶׁזֶּה לֹא יִקְרֶה בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא", אַבָּא הֵעִיר. "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁרַק בְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה נִמְצָא בַּיִת מַתְאִים".

"אָז מָה אָסוּר לָנוּ לְגַלּוֹת?" שָׁאַלְתִּי.

"גָּלִי!" קָרְאָה דַּפְנָה וְשִׁחְרְרָה אֲנָחָה עַצְבָּנִית, "מָתַי תִּגְדְּלִי?"

הַפַּעַם, לֹא סִילוֹן שֶׁל מַיִם חַמִּים הוּטַח בִּי, אֶלָּא דְּלִי שֶׁל מַיִם צוֹנְנִים. הַגּוּף שֶׁלִּי הִתְכַּוֵּץ מִתַּחַת לַגֶּשֶׁם הַמַּקְפִּיא.

"גָּלִי", אֲחוֹתִי הִתְנַשְּׁפָה, "אִם שָׁמַעְנוּ שְׁתֵּי בְּשׂוֹרוֹת - שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַכִּים לְתִינוֹק וְשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְרִים דִּירָה", הִיא דִּבְּרָה אֵלַי בְּקֶצֶב הַכְתָּבָה, "וְאִם מֻתָּר לָנוּ לְסַפֵּר שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ בְּקָרוֹב נַעֲבֹר לְבַיִת חָדָשׁ, אָז מָה אָסוּר לָנוּ לְגַלּוֹת, אָה?"

לֹא רָצִיתִי לִבְכּוֹת, בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא, אֲבָל הַדְּמָעוֹת כְּבָר חָנְקוּ לִי בַּגָּרוֹן. דַּפְנָה תָּמִיד עוֹשָׂה לִי אֶת זֶה. תָּמִיד. בָּרְגָעִים הֲכִי מְתוּקִים, כְּשֶׁהַמִּשְׁפָּחָה מְלֻכֶּדֶת בְּאֹשֶׁר עִלָּאִי, הִיא שׁוֹלֶפֶת חֵץ מֻרְעָל וְנוֹעֶצֶת אוֹתוֹ בְּתוֹכִי, עָמֹק-עָמֹק.

לָמָּה הִיא עוֹשָׂה אֶת זֶה? הִפְנֵיתִי אֶת הָרֹאשׁ לַצַּד כְּדֵי לְהַסְתִּיר מִמֶּנָּה אֶת הָעֵינַיִם הַנּוֹצְצוֹת. הַאִם הִיא שְׂמֵחָה כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכָה? וּמָה גָּרַם לָהּ לְהִתְנַפֵּל עָלַי בִּנְאוּם תּוֹכֵחָה? חָטָאתִי? פָּשַׁעְתִּי?

לֹא, בְּסַךְ הַכֹּל הִצַּגְתִּי לְאִמָּא שְׁאֵלָה.

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַשְּׁאֵלָה שֶׁלִּי בֶּאֱמֶת הָיְתָה מְיֻתֶּרֶת. מִבְּחִינָה הֶגְיוֹנִית דַּפְנָה צוֹדֶקֶת: אִם יֵשׁ שְׁתֵּי בְּשׂוֹרוֹת, וְאִם עַל אַחַת מֵהֶן נִתְלָה הַשֶּׁלֶט "אָסוּר לְגַלּוֹת", זֶה אוֹמֵר שֶׁהַבְּשֹוֹרָה הַשְּׁנִיָּה הִיא לֹא בְּגֶדֶר סוֹד. אֲבָל אִלּוּ דַּפְנָה הָיְתָה קְצָת יוֹתֵר נֶחְמָדָה אֵלַי וּקְצָת פָּחוֹת תּוֹקְפָנִית, הָיִיתִי מַסְבִּירָה לָהּ שֶׁהִצַּגְתִּי לְאִמָּא אֶת הַשְּׁאֵלָה - לַמְרוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה - רַק מִפְּנֵי שֶׁרָצִיתִי לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת: "עוֹד אַל תְּדַבְּרוּ עַל הַתִּינוֹק". בְּכָל פַּעַם שֶׁאִמָּא הוֹצִיאָה אֶת הַמִּלָּה "תִּינוֹק" מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ נִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁבָּרָק עוֹלֶה מֵעֵינֶיהָ וּמֵצִיף אֶת פָּנֶיהָ וְלָכֵן רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת שׁוּב וְשׁוּב, עוֹד וָעוֹד.

"דַּפְנָה!" הִתְעָרֵב אַבָּא.

"מָה, אַבָּא'לֶה?" הִיא הִפְנְתָה אֵלָיו מַבָּט מַלְאָכִי.

"תַּפְסִיקִי", הוּא בִּקֵּשׁ. בִּנְסִבּוֹת אֲחֵרוֹת אַבָּא הָיָה כּוֹעֵס עַל דַּפְנָה. הַפַּעַם הוּא הָיָה עָדִין אִתָּהּ כְּדֵי לֹא לְקַלְקֵל אֶת הַשִּׂמְחָה וְלֹא לַהֲרֹס אֶת הַמַּעֲמָד הַמְרַגֵּשׁ.

לִכְבוֹד הַמַּעֲמָד הַמְיֻחָד גַּם אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לְהָגִיב בְּצוּרָה שׁוֹנָה. בִּמְקוֹם לְהַחֲזִיר לְדַפְנָה מָנָה תַּחַת מָנָה פָּשׁוּט הִפְנֵיתִי לָהּ אֶת הַגַּב. הִתְעַלַּמְתִּי מִמֶּנָּה כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי לֹא רוֹאָה אוֹתָהּ, כְּאִלּוּ שֶׁהִיא שְׁקוּפָה, וּבַלֵּב שֶׁלִּי נָדַרְתִּי שֶׁאֲנִי אַף פַּעַם לֹא אֶתְנַהֵג כָּמוֹהָ - לֹא כְּלַפֵּי בֵּן, אָחִי הַקָּטָן, וּבֶטַח שֶׁלֹּא כְּלַפֵּי הַתִּינוֹק הָרַךְ, בֵּן אוֹ בַּת, שֶׁיַּגִּיעַ לָעוֹלָם בְּעוֹד כַּחֲצִי שָׁנָה.

"חֲצִי שָׁנָה", בֵּן מִלְמֵל, "חֲצִי שָׁנָה זֶה הֲמוֹן זְמַן".

"נָכוֹן", חִיְּכָה אֵלָיו אִמָּא.

"בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה אֲנִי צָרִיךְ לְהִסְתּוֹבֵב עִם מַנְעוּל עַל הַפֶּה וְלֹא לְגַלּוֹת לְאַף אֶחָד שֶׁאַתְּ בְּהֵרָיוֹן?" הוּא הִקְשָׁה.

"לֹא, חָמוּד שֶׁלִּי", אִמָּא חִבְּקָה אוֹתוֹ. "כְּשֶׁהַבֶּטֶן שֶׁלִּי תִּגְדַּל הִיא כְּבָר תְּדַבֵּר בְּעַד עַצְמָהּ".

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?"

"כְּשֶׁהַבֶּטֶן שֶׁלִּי תִּגְדַּל", חָזְרָה אִמָּא, "כֻּלָּם יָבִינוּ שֶׁזֶּה לֹא בִּגְלַל שֶׁבָּלַעְתִּי כַּדּוּר אוֹ אֲבַטִּיחַ".

"מָה, הַבֶּטֶן שֶׁלָּךְ תִּהְיֶה בְּגֹדֶל אֲבַטִּיחַ?" הוּא הֻפְתַּע.

"אֲנִי מְקַוָּה שֶׁלֹּא", אָמְרָה אִמָּא וְהִצְמִידָה אוֹתוֹ לְחֵיקָהּ.

"אִמָּא", הוּא חָקַר, "כְּשֶׁאֲנִי הָיִיתִי בְּתוֹכֵךְ, הָיְתָה לָךְ בֶּטֶן אֲבַטִּיחַ?"

"כֵּן!" קָרָאתִי.

"לֹא!" דַּפְנָה קָפְצָה וְשׁוּב נָעֲצָה בִּי שִׁפּוּד מְחֻדָּד. "כְּשֶׁאִמָּא הָיְתָה בְּהֵרָיוֹן עִם בֵּן אַתְּ הָיִית בַּת שְׁנָתַיִם! וּמָה אַתְּ זוֹכֶרֶת מִגִּיל שְׁנָתַיִם?"

"אָה..." פָּתַחְתִּי.

"כְּלוּם!" הִיא פָּסְקָה. "גִּ'ירָפָה בְּלָאפָה! מִיץ עִם שְׁפְּרִיץ! פִּזּוּר מְפֻזָּר! מִגִּיל שְׁנָתַיִם אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת שׁוּמְדָבָר!"

הַפֶּה שֶׁלִּי נִפְעַר בְּתַדְהֵמָה. לֹא הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי שֶׁדַּפְנָה מְסֻגֶּלֶת לִשְׁלֹף חֲרוּזִים בְּשַׁרְשֶׁרֶת וּבְקֶצֶב כָּזֶה מְטֹרָף. מְעַנְיֵן אִם הִיא דּוֹמָה לִי אוֹ שֶׁאֲנִי דּוֹמָה לָהּ.

כַּעֲבֹר דַּקָּה אֲרֻכָּה הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלִּי נִצְמְדוּ זוֹ לְזוֹ בְּהִתְנַגְּשׁוּת עַזָּה. דַּפְנָה מֻכְשֶׁרֶת בַּחֲרִיזָה, חָשַׁבְתִּי, אֲבָל יֵשׁ לָהּ כִּשְׁרוֹן נוֹסָף, נָדִיר, שֶׁבּוֹ אֵין לָהּ מִתְחָרִים בְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה - הִיא תָּמִיד יוֹדַעַת לַעֲלוֹת עָלַי וְלָרֶדֶת עָלַי וְלִגְרֹם לִי לְהַרְגִּישׁ קְטַנָּה וְלֹא חֲכָמָה וְלֹא מְבִינָה.

"דַּפְנָה", פָּנְתָה אֵלֶיהָ אִמָּא, שֶׁנִּסְּתָה לְהַרְגִּיעַ.

"מָה?"

"אַתְּ זוֹכֶרֶת אֵיךְ נִרְאֵיתִי בַּהֵרָיוֹן עִם בֶּנְבֵּן?" אִמָּא שָׁאֲלָה.

"בֶּטַח!" הֵשִׁיבָה בִּתָּהּ הַבְּכוֹרָה, "הֲרֵי הָיִיתִי יַלְדָּה גְּדוֹלָה!"

"וְאֵיךְ נִרְאֲתָה הַבֶּטֶן שֶׁל אִמָּא כְּשֶׁאֲנִי הָיִיתִי בְּתוֹכָהּ?" שָׁאַל בֵּן, אָחִינוּ הַקָּטָן. לְדַעְתִּי, הַהֵרָיוֹן שֶׁל אִמָּא שִׂמֵּחַ אוֹתוֹ אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת דַּפְנָה וְאוֹתִי. סוֹף סוֹף הוּא יִפָּרֵד מֵהַתֹּאַר "הַיֶּלֶד הֲכִי צָעִיר".

"הַבֶּטֶן שֶׁל אִמָּא הָיְתָה גְּדוֹלָה!" עָנְתָה דַּפְנָה וּמָתְחָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ קָדִימָה, "אִמָּא נִרְאֲתָה כְּמוֹ חָבִית!"

"אַתְּ מַגְזִימָה", הֵעִירָה אִמָּא. "לֹא נִרְאֵיתִי כְּמוֹ חָבִית".

"כְּמוֹ חָבִית עֲנָקִית!" דַּפְנָה פָּרְצָה בִּצְחוֹק. "אֲנָשִׁים לֹא הֵבִינוּ אֵיךְ חָבִית עִם שְׁתֵּי רַגְלַיִם מִתְגַּלְגֶּלֶת בָּרְחוֹב!"

פָּזַלְתִּי לְעֶבְרָהּ. נִחַשְׁתִּי שֶׁלֹּא בְּמִקְרֶה הִיא נִסְחֶפֶת לְהַגְזָמוֹת. הִיא הִגְזִימָה כְּדֵי לְהַצְחִיק אוֹתָנוּ, אוּלַי חָשְׁבָה שֶׁאִם תִּגְרֹם לִי לְחַיֵּךְ אֲנִי אֶשְׁכַּח כַּמָּה נֶעֱלַבְתִּי מִמֶּנָּה.

וְאִם זֶה מָה שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַהַגְזָמוֹת הַכְּאִלּוּ מְשַׁעְשְׁעוֹת שֶׁלָּהּ, אָז מָה אֲנִי אֲמוּרָה לַעֲשׂוֹת? לִצְחֹק וּבְכָךְ לְהַרְאוֹת לָהּ שֶׁאֲנִי שׁוֹכַחַת וְסוֹלַחַת - אוֹ לִנְעֹץ בָּהּ מַבָּט זוֹעֵם שֶׁיַּבְהִיר לָהּ, שֶׁאֲנִי לֹא אֶשְׁכַּח וְלֹא אֶסְלַח עַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן?

בָּחַרְתִּי בָּאֶפְשָׁרוּת הָרִאשׁוֹנָה מִפְּנֵי שֶׁרָצִיתִי לַחֲזֹר לָאֲוִירָה הַנְּעִימָה וְלִמְתֹּחַ אוֹתָהּ עַל פְּנֵי חֲצִי שָׁנָה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ מוֹעֵד הַלֵּדָה, אֲבָל הַחִיּוּךְ שֶׁנִּתְלָה לִי עַל הַשְּׂפָתַיִם לֹא בָּקַע מֵהַלֵּב. כָּכָה זֶה, חָשַׁבְתִּי, שִׂמְחָה אִי-אֶפְשָׁר לְזַיֵּף. וּכְשֶׁנִּסִּיתִי לְהַרְחִיב אֶת הַחִיּוּךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָלֵם הִרְגַּשְׁתִּי דִּגְדּוּג קַל בְּבֵית הַשֶּׁחִי, כְּאִלּוּ שֶׁמִּישֶׁהוּ עָמַד מֵאֲחוֹרֵי הַכָּתֵף שֶׁלִּי עִם נוֹצָה אֲרֻכָּה וְלִטֵּף וְדִגְדֵּג.

הִסְתּוֹבַבְתִּי. מִי עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַכִּסֵּא שֶׁלִּי? מִי מְדַגְדֵּג אוֹתִי?

אִמָּא? אַבָּא? בֵּן?

אִישׁ לֹא עָמַד מֵאֲחוֹרֵי הַכִּסֵּא שֶׁלִּי. וְשׁוּם נוֹצָה לֹא נִרְאֲתָה.

מוּזָר, חָשַׁבְתִּי, כְּשֶׁהַנּוֹצָה הַמִּסְתּוֹרִית חָזְרָה לְדַגְדֵּג. שַׂמְתִּי לֵב לַהֶבְדֵּל. הַפַּעַם לֹא דֻּגְדַּגְתִּי בְּבֵית הַשֶּׁחִי שֶׁל הַזְּרוֹעַ הַשְּׂמָאלִית, אֶלָּא בְּזֶה שֶׁל הַזְּרוֹעַ הַיְמָנִית. וּכְשֶׁהָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי חָפְרוּ שָׁם, מְחַפְּשׂוֹת אֶת הַנּוֹצָה הַבִּלְתִּי-נִרְאֵית, קָפַץ לִי לָרֹאשׁ הַפִּתְגָּם "אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב".

רָאִיתִי אוֹתוֹ מוּל הָעֵינַיִם, אוֹתִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת וּגְדוֹלוֹת שֶׁמִּתְעַקְּלוֹת עַל בְּרִיסְטוֹל זָהָב נוֹצֵץ. לֹא הָיָה עָלַי לִשְׁאֹל אֶת אַבָּא מָה מַשְׁמָעוּת הַבִּטּוּי הַזֶּה מִפְּנֵי שֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ. לְצַעֲרִי, אֲנִי מַכִּירָה יוֹתֵר מִדַּי יְלָדִים (וְגַם מְבֻגָּרִים) צְבוּעִים, שֶׁאוֹהֲבִים לְהַעֲמִיד פָּנִים, וַאֲפִלּוּ לֹא מַרְגִּישִׁים שֶׁהֵם מַעֲמִידִים פָּנִים מִפְּנֵי שֶׁצְּבִיעוּת הִיא הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה שֶׁבָּהּ הֵם יוֹדְעִים לְהִתְנַהֵג. הַפִּתְגָּם "אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב" מַתְאִים לְמִישֶׁהוּ שֶׁמְּשַׂחֵק אֶת הֶחָבֵר שֶׁלְּךָ וּמֵאֲחוֹרֵי גַּבְּךָ מֵפִיץ עָלֶיךָ שְׁקָרִים. מִיֶּלֶד כָּזֶה כְּדַאי מְאֹד לְהִתְרַחֵק.

לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְסֻכָּן. הוּא מְבַלְבֵּל. כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מְסֻיָּם מַרְבִּיץ לְךָ אוֹ מְקַלֵּל אוֹתְךָ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹתְךָ וְאַתָּה מַגְדִּיר אוֹתוֹ כְּ"אוֹיֵב שֶׁמִּמֶּנּוּ כְּדַאי לְהִזָּהֵר", אֲבָל אֵיךְ תֵּדַע לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי מִישֶׁהוּ צָבוּעַ שֶׁמְּחַיֵּךְ אֵלֶיךָ וּמִתְנַחְמֵד אֵלֶיךָ וּמְשַׂחֵק אֶת הֶחָבֵר?

אִלּוּ בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לְהַצִּיג דֻּגְמָה לְיַלְדָּה דּוּ-פַּרְצוּפִית לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת פַּעֲמַיִם. דֻּגְמָה כָּזֹאת נִמְצֵאת אֶצְלִי בַּבַּיִת. קוֹרְאִים לָהּ דַּפְנָה וְהִיא גָּרָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ לְשֶׁלִּי מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲחוֹתִי. אִם תִּדְפְּקוּ עַל דֶּלֶת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ וְתַגִּידוּ שֶׁאַתֶּם מְחַפְּשִׂים אוֹתִי דַּפְנָה תּוֹבִיל אֶתְכֶם לַסָּלוֹן, תַּצִּיעַ לָכֶם שְׁתִיָּה וּתְמַלְמֵל בְּקוֹל נִרְגָּשׁ: "כַּמָּה טוֹב שֶׁבָּאתֶם, אֵיזֶה כֵּיף שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים אֶת הַסְּפָרִים שֶׁל גָּלִי, נָכוֹן שֶׁהִיא נֶהֱדֶרֶת? נָכוֹן שֶׁהִיא מַקְסִימָה? אֲנִי כָּל כָּךְ גֵּאָה לִהְיוֹת אֲחוֹתָהּ..." וּבָרֶגַע שֶׁתֵּצְאוּ מֵהַבַּיִת, עוֹד לִפְנֵי שֶׁהַדֶּלֶת תּוּגַף, הִיא תִּמְחֶה מִפָּנֶיהָ אֶת הַהַבָּעָה הַמְנֻמֶּסֶת וְתִצְעַק: "לָמָּה אֲנִי צְרִיכָה לְאָרֵחַ אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלָּךְ? מִי הִזְמִין אוֹתָם? הֵם בִּזְבְּזוּ לִי הֲמוֹן זְמַן..."

אֲבָל אַף אֶחָד לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָתֵת דֻּגְמָה לְיַלְדָּה צְבוּעָה וַאֲנִי לֹא הִתְנַדַּבְתִּי לְהַצִּיעַ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא רָצִיתִי לְחַרְחֵר מְרִיבָה. שִׁפְשַׁפְתִּי בְּשֶׁקֶט אֶת בֵּית הַשֶּׁחִי שֶׁבּוֹ הִמְשַׁכְתִּי לְהַרְגִּישׁ אֶת הַנּוֹצָה שֶׁמְּדַגְדֶּגֶת, חָשַׁבְתִּי עַל הַפִּתְגָּם וְהִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁבְּרֶגַע זֶה לֹא רַק דַּפְנָה מִתְנַהֶגֶת בַּשִׁיטָה שֶׁל "אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב". בְּרֶגַע זֶה, כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ מַפְגִּינִים הִתְנַהֲגוּת דּוּ-פַּרְצוּפִית:

בֵּן וַאֲנִי מְחַיְּכִים מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים שֶׁאִמָּא בְּהֵרָיוֹן, אֲבָל בַּלֵּב שֶׁלָּנוּ אֲנַחְנוּ קְצָת בּוֹכִים מִפְּנֵי שֶׁעָצוּב לָנוּ לַעֲבֹר דִּירָה.

אִמָּא וְאַבָּא מְחַיְּכִים מִפְּנֵי שֶׁהֵם שְׂמֵחִים לִרְאוֹת אוֹתָנוּ מְחַיְּכִים בְּתֹם שִׂיחָה שֶׁהֵחֵלָּה בִּמְחָאָה (וּבִצְעָקוֹת שֶׁל "לֹא!" וְ"לֹא וָלֹא!" וּ"בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן לֹא!" וַאֲפִלּוּ "אַף פַּעַם לֹא!") אֲבָל בְּסֵתֶר לִבָּם הֵם עֲצוּבִים. הֵם מַכִּירִים אוֹתָנוּ וּמְנַחֲשִׁים עַד כַּמָּה עָצוּב לָנוּ לְהִפָּרֵד מֵהַשְּׁכוּנָה וּמֵהַכִּתָּה וּמֵהַחֲבֵרִים.

דִּגְדּוּג נוֹסָף הֵסִיחַ אֶת דַּעְתִּי. הוּא הָיָה קָטָן וְנָעִים. לַהִתְנַהֲגוּת הַדּוּ-פַּרְצוּפִית מַתְאִים גַּם הַפִּתְגָּם "פִּיו וְלִבּוֹ אֵינָם שָׁוִים". אֲבָל אֲנִי מֵעוֹלָם לֹא רָצִיתִי לְשַׁקֵּר, לֹא לַאֲחֵרִים וּבֶטַח שֶׁלֹּא לְעַצְמִי, אָז לָמָּה אֲנִי יוֹשֶׁבֶת כָּאן, עִם כֻּלָּם, כְּשֶׁהַשְּׂפָתַיִם מְחַיְּכוֹת וְהַלֵּב כִּמְעַט בּוֹכֶה?

כְּשֶׁדַּפְנָה הִמְשִׁיכָה לְתָאֵר אֶת עֲלִילוֹתֶיהָ שֶׁל הֶחָבִית הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מִתְרַחֶקֶת. אָמְנָם יָשַׁבְתִּי בַּמִּטְבָּח, עִם כֻּלָּם, אֲבָל הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי כְּבָר טִיְּלוּ לְמָקוֹם אַחֵר, וְאַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתֵיהֶן. קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי, שֶׁבּוֹ אֲנִי יְכוֹלָה לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת, לְהִתְבּוֹדֵד וּלְהִתְרַכֵּז בְּמָה שֶׁעוֹשֶׂה לִי טוֹב. לֹא עָשִׂיתִי זֹאת כְּדֵי לִפְרֹשׁ מֵהַשִּׂמְחָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית וְגַם לֹא כְּדֵי לְהַרְאוֹת לְדַפְנָה שֶׁהַבְּדִיחוֹת שֶׁלָּהּ אֲפִלּוּ לֹא מְדַגְדְּגוֹת לִי אֶת קְצֵה הָרִיס. הָלַכְתִּי לַחֶדֶר מִפְּנֵי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי רָצוֹן וְצֹרֶךְ לְהִתְיַשֵּׁב מוּל הַמַּחְשֵׁב, לִפְתֹּחַ קֹבֶץ וּלְהַתְחִיל לִכְתֹּב.

דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּמָּסָךְ הַלָּבָן וְהִתְלַבַּטְתִּי אֵיזֶה שֵׁם אֶתֵּן לַקֹּבֶץ.

"אִמָּא בְּהֵרָיוֹן"?

לֹא, זֶה עֲדַיִן סוֹד.

"עוֹבְרִים דִּירָה"?

לֹא, לַסֵּפֶר הַלִּפְנֵי-הָאַחֲרוֹן שֶׁלִּי, שֶׁהָיָה מִסְפַּר 30 בַּסִּדְרָה, קָרָאתִי "גָּלִי עוֹבֶרֶת דִּירָה". וְחוּץ מִזֶּה, אַבָּא אָמַר שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לָדַעַת מָתַי זֶה יִקְרֶה.

אָז אֵיךְ אֶקְרָא לַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ, שֶׁמַּמָּשׁ בִּרְגָעִים אֵלֶּה מַתְחִיל לְהִכָּתֵב?