גריפ

לעבודה יש תפקיד מרכזי כל כך בחיינו, אבל אף פעם לא מלמדים אותנו באמת איך לעבוד. זה מוזר, אם חושבים על כך. העבודה פשוט אמורה לבוא לנו באופן טבעי. כאילו כולנו יודעים, בדרך קסם כלשהי, איך לקבוע סדרי עדיפויות, ללהטט כדי לעמוד בלוח זמנים, לתכנן תוכניות טובות ולהשתלט על משרה עמוסה ותובענית. המיומנויות האלו אולי נשמעות פשוטות, אבל הן לא.

אולי גם אתם, כמוני, מכירים את הסימנים המעידים על כך שהעבודה לא מתנהלת כפי שהייתם רוצים. השבוע בקושי התחיל, ואתם כבר בפיגור, רודפים ונרדפים במשחק תופסת עם עצמכם. בסופו של עוד יום עבודה ארוך, תיבת הדואר הנכנס שלכם עדיין עולה על גדותיה. נוסף על כך, היומן שלכם עמוס ורשימת המטלות שלכם ארוכה כאורך הגלות. זה כבר מספיק כדי לשבור את רוחו של כל אחד. והמצב הגרוע ביותר הוא זה שבו אתם מתחילים להרגיש אובדן שליטה על ימי העבודה שלכם. זה יכול להיות משתק. וכשזה קורה, נראה אתכם מצליחים לבצע כל עבודה שהיא. לא פלא שאתם מתקשים לעמוד ביעדים שהצבתם, נאבקים כדי לספק עבודה ברמת האיכות שאתם שואפים אליה, ולא מצליחים להקדיש זמן להתפתחות אישית. אתם עובדים קשה, אבל האם אתם משיגים התקדמות כלשהי?

האמינו לי, אני הייתי שם. במשך קרוב לשש שנים הייתי מנהל מוצר ב"בְּלֶנדְל", חברה הולנדית שזכתה לשבחים בכל רחבי העולם הודות לפיתוח מודלים עסקיים חדשים בתחום העיתונות. הצטרפתי לסטארט־אפ כמתכנת בגיל עשרים וחמש, אחרי שמכרתי חברת תוכנה שאותה הקמתי וניהלתי במשך שש שנים. ההתקדמות ב"בלנדל" היתה מהירה למדי. הצלחנו לגייס שמות גדולים כמו האקונומיסט והוול סטריט ג'ורנל. זכינו לגיבוי מההוצאה לאור הגרמנית "אקסל שפרינגר" ומהניו יורק טיימס. והצוות גדל במהירות עצומה. אחרי תשעה חודשים בתפקיד, ניהלתי צוות של שלושים מהנדסים. תפקידי היה להבטיח שנחשוב ללא הרף על תוכניות חדשות ונוציא אותן לפועל. זה כלל הדרכה של הצוות בחיפוש המתמיד אחר פתרונות לבעיות טכניות וארגוניות מורכבות, ובנוסף — קבלת החלטות בנוגע לאסטרטגיה ולגיוס עובדים נוספים. וזו היתה רק ההתחלה. העבודה שלי, כמו של רבים אחרים, היתה ניסיון יומיומי למצוא איזון בין סדרי העדיפויות, כי הכול — כמובן — היה צריך לקרות בו־זמנית.

עם הזמן התחלתי לשים לב למשהו: התקדמות אמיתית אינה מושגת כשאנחנו עושים את העבודה שמתחשק לנו לעשות, או את מה שצץ במוחנו באותו רגע. ככל שהתפקיד שלי נעשה עמוס יותר, כך הבנתי שאני צריך למצוא דרך חדשה לגמרי לעבוד.

עד שהגעתי למטרה נדרשו לי שנים של ניסוי וטעייה, אבל אני שמח לומר שמאמצַי השתלמו. מצאתי את השיטה שלי. לאורך הדרך בלעתי ספרים כמו "לגרום לדברים לקרות" של דיוויד אלן ו־Deep Work מאת קאל ניופורט. הספרים הללו סיפקו לי השראה רבה ולימדו אותי לא מעט. אבל לדעת באיזו עצה להיעזר, ומתי — זו אמנות בפני עצמה. ובלעדיה, הרגשתי כמי שקיבל ערמה של מברגים, צבתות ופטישים בלי לדעת למה הם משמשים, או כיצד ומתי להשתמש בהם. לכן, זה ממש לא מפתיע שאנשים נוטים לחזור שוב ושוב אל המוּכּר. זה קרה לי אינספור פעמים. אבל ידעתי שמוכרחה להיות דרך טובה יותר, גישה חכמה לעבודה שתהיה גמישה מספיק, כך שאפשר יהיה לבצע גם משימות המגיעות בהפתעה. אז המשכתי לערוך ניסיונות בשבוע העבודה שלי.

צעד אחר צעד, פיתחתי את השיטה שלי, הבנויה מחלקים גמישים המשתלבים זה בזה, וכיניתי אותה "גריפּ" (שליטה). ומה שנפלא בגריפ הוא שהשיטה הזאת לא מתאימה רק לי. חברים ועמיתים לעבודה התחילו גם הם להתנסות בה. היה מרגש להתבונן ולראות מה היא תרמה לחייהם. בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים רצו לשמוע על השיטה שלי, ולכן החלטתי לכתוב הכול.

כשהספר הזה יצא לאור בשפת המקור — הולנדית — הוא נכנס מיד לרשימת רבי המכר. הייתי המום. לא חולף יום מבלי שאמצא הודעות מקוראים בתיבת המייל שלי. יש הכותבים לי על הצלחותיהם, אבל רובם מספרים כמה הם שמחים שמצאו סוף סוף דרך עבודה משלהם: שיטה שמעניקה להם בהירות בתוך הכאוס, ועוזרת להם להתמודד עם כל המידע והסחות הדעת שאנחנו מופגזים בהם מדי יום ביומו. שיטה שעוזרת להם לוודא שהם מבצעים את העבודה החשובה ביותר שלהם. מתברר שהמון אנשים גילו, כמוני, שכמה אבני בניין פשוטות, העושות שימוש בכלים שאתם כבר מכירים — יומן, רשימת מטלות, דואר אלקטרוני — יכולות להפוך אתכם להרבה יותר יעילים. אני מקווה לחלוק את השיטה שלי עם כל מי שמבקשים לשלוט טוב יותר בעבודתם ובחייהם. זה תמיד היה חשוב, אבל השינוי העצום שחל באופן העבודה שלנו מאז פרוץ מגפת הקורונה ב־2020 מבהיר זאת עוד יותר: שיטות העבודה שלנו בהחלט זקוקות למעט אהבה ותשומת לב.

אבל לפני הכול, מילת אזהרה. בספר הזה לא תשמעו אותי אומר, "קחו את זה בקלות. אל תעבדו כל כך קשה." נכון, בחיינו העסוקים אנחנו באמת נוטים להעמיס על עצמנו יותר מדי. אני מכיר היטב את המצבים שבהם אנחנו דוחקים את הגבולות ולוקחים על עצמנו יותר מדי מטלות — ניסיתי לשלב בין עבודה תובענית לטיפול בילד קטן ובתינוק בן־יומו, יחד עם מעבר לבית חדש, ולבסוף גם עזבתי את "בלנדל" וייסדתי סטארט־אפ חדש. אבל בפרקים הבאים לא אפציר בכם להאט את הקצב או לרסן את השאיפות שלכם. אני רוצה לעזור לכם להיות תכליתיים יותר בנוגע לזמן העומד לרשותכם ולהפיק יותר מהחיים, כי לדעתי אנחנו לא זוכים לקבל די עידוד מהסוג הזה. ומי לא רוצה לנהל חיים מלאים? המפתח הוא לא לעבוד קשה יותר, אלא לעשות דברים בצורה חכמה יותר ולוודא שאתם מספיקים לטפל במה שבאמת חשוב לכם. זו הסיבה שבחלקו הראשון של הספר אני מציג תחילה כמה דרכים מעשיות שיסייעו לכם לשלוט טוב יותר בימי העבודה, ולנהל את הזמן שלכם בצורה חכמה ואסטרטגית יותר.

החלק השני של הספר פותח בשאלה: מה גורם לכם לרצות לצאת מהמיטה בבוקר? נבדוק כיצד להציב מטרות שתוכלו לממש וכיצד לתכנן תוכניות לשנה הקרובה. שליטה בפרטים תפנה לכם זמן לתוכניות גדולות יותר.

בחלקו האחרון של הספר אראה לכם כיצד למצות את היכולות האישיות שלכם. נסו לחשוב: עד כמה אתם באמת מכירים את עצמכם? האם אתם יודעים להקשיב היטב? האם אתם יודעים כיצד למצוא פתרונות חכמים יותר? כיצד להעצים את הדימוי העצמי שלכם? האם אתם נועזים מספיק כדי לחשוב בגדול, ולחלום על פרויקטים שיכולים בקלות להימשך חמש או עשר שנים?

אני יודע שזה נשמע הרבה. כפי שאמרתי, אני לא אגיד לכם לעשות פחות. (את זה אשאיר לחברים או לבני המשפחה שלכם.) אני אעזור לכם — ואאתגר אתכם — לעשות בחירות חכמות יותר. לחשוב מחדש על ההתנהלות שלכם בעבודה. "להעלות הילוך" ברגעים בעלי חשיבות אסטרטגית, ולדעת כיצד לבחור מה לא לעשות. לקבוע מסלול משלכם, כי אם אתם לא תיקחו את המושכות לידיכם, מישהו אחר יבצע את הבחירות עבורכם.

לפני שנתחיל, יש לי שאלה אחרונה: האם אתם מסוג האנשים שאוהבים שהחיים יהיו גמישים ככל האפשר? אנשים שפורחים כשיש להם חופש וכשהם עובדים בצורה אורגנית? אני מבין אתכם. עבדתי עם הרבה אנשים שדגלו בהשקפה הזו, והיו סקפטיים לגבי הגישה שלי. אבל אחרי שהתנסו בה, הם התלהבו מדרך העבודה הזו. מדוע?

• אם תנקטו גישה קצת יותר מובנית כלפי כמה היבטים מרכזיים של העבודה שלכם, תוכלו להיות גמישים יותר בשאר ימות השבוע. ולהיות פחות לחוצים.

• אף על פי שכל המרכיבים בספר זה קשורים זה בזה, זוהי לא שיטה של "הכול או כלום". בתור התחלה, אתם יכולים לנסות את הטיפים העוסקים בגורמי הלחץ הגדולים ביותר (למשל, אימייל) ולהתקדם משם. המשיכו עם מה שעובד בשבילכם, והיפטרו ממה שלא.

• חלקים מסוימים בספר הזה יכולים להיות ממכרים, כי הם בוודאות יעזרו לכם להספיק יותר ולעשות זאת טוב יותר. שווה לנסות, נכון?

• כל הרעיון מאחורי שיטת העבודה הזאת הוא שאתם חופשיים לחרוג ממנה, כי יש בה רשת ביטחון מובנית שאפשר להסתמך עליה. "סיכום יום חמישי" הוא המפתח בהקשר זה. אבל על כך ארחיב בהמשך, בפרק 4.

מוכנים? הגיע הזמן לקפוץ למים!