דם אכזרי

יורש אכזר

הוא לא האביר על הסוס הלבן.
קאלום גריפין הוא היורש של המאפיה האירית. הוא חסר רחמים, יהיר, והוא רוצה להרוג אותי.
התחלנו ברגל שמאל, כשהעליתי את הבית שלו באש (קטנה מאוד).
המשפחות שלנו מאמינות שברית נישואים היא הדבר היחיד שימנע מלחמה כוללת.
אני חושבת שאיאלץ לרצוח אותו בשנתו.
כל זה היה קל יותר, לולא קאלום היה חתיך בטירוף.
אבל הלב שלי נעול בכספת. כי גם אם יכריחו אותי להתחתן איתו…
לעולם לא אוכל לאהוב את היורש האכזר.

חטיפה אכזרית

הם רצחו את אבא שלי, אז חטפתי את הבת שלהם.
היא השבויה שלי, הבלרינה הקטנה שרוקדת רק בשבילי.
נסה המתוקה והתמימה. לא מגיע לה שכך אתנהג אליה.
אבל כך מתנהל העולם שלנו – הזאבים אוכלים גם את הכבשים העדינות ביותר.
אני אשתמש בה כדי לנקום את נקמתי, אלא אם כן אכנע קודם לרעב שלי…

מאהב אכזר

יש סיבה שבגללה אני לא הולכת למסיבות…
ראיתי אותו מבעד למסך עשן, כמו חטא עשוי בשר ודם. מעולם לא ראיתי דבר יפה יותר, על אף החבטות והחבלות שכיסו את גופו.
כדאי שאתרחק מנירו, אלא אם כן אני שונאת את עצמי.
הוא שובר לבבות.
מחולל מהומות.
אסון מהלך.
אבל הבעיה היא שהסתבכתי עד הצוואר עם שוטר מושחת, והאדם היחיד שיכול להציל אותי הוא נירו.
אנחנו לא חברים, אבל הוא הסיכוי היחידי שיש לי.
הוא לא גיבור, הוא מאהב אכזר.

לב אכזר

היא קרעה לי את הלב לגזרים.
התכוונתי רק לגנוב מכונית. לא ידעתי שאני גונב גם בחורה. עד שהפנים המהממות ביותר שראיתי אי פעם התגלו בפניי במראה הפנימית.
נפלתי חזק ומהר ולנצח…
אבל היא שברה את ליבי – השאירה אותי בודד ומדמם.
איך אוכל לשכוח אותה, כשאני נתקל כל הזמן בפניה על פני שלטי חוצות ובמגזינים?
זה עינוי.
חלפו תשע שנים ארוכות. חשבתי שהמשכתי הלאה.
ואז פגשתי אותה פנים אל מול פנים…
והלב האכזר שלי התחיל לדמם שוב מחדש…