דמנציה

 נהיגה ודמנציה

ההחלטה על הפסקת נהיגה עלולה להיות אחת ההחלטות הקשות ומורטות העצבים ביותר לאנשים עם דמנציה ולמטפליהם. למעשה, זהו מעין מאבק בין שמירה על עצמאות אישית לבין שמירה על ביטחון אישי וציבורי.

רוב האנשים רוצים להמשיך לנהוג ככל הניתן, אך הסטטיסטיקה מגלה שנהגים עם דמנציה צפויים לפי שניים וחצי יותר תאונות מאנשים ללא דמנציה בגילם. קבלת אבחנה של דמנציה אינה פוסלת אוטומטית מלנהוג.

איך הדמנציה משפיעה על הנהיגה?

דמנציה גורמת בעיקר לאובדן זיכרון אך יש לה השפעות שליליות על הרבה יכולות קוגניטיביות החשובות לנהיגה: העברת קשב, פתרון בעיות, התמצאות, הבנה, זיכרון טוב, מהירות תגובה ויכולת שיפוט תקינה - גם בנוגע למגבלות אישיות. לעיתים קרובות אדם עם דמנציה עשוי לא להיות מודע לקשיים שיש לו ביכולות אלו.

שאלות שאנשים עם דמנציה צריכים לשאול את עצמם:

• האם שמתי לב לשינויים ביכולת הנהיגה שלי?

• האם נהגים אחרים צופרים לי הרבה?

• האם הביטחון שלי בנהיגה השתנה? האם אני נמנע מלנהוג במזג אוויר בעייתי?

• האם איבדתי את הדרך בזמן נהיגה?

• האם שכחתי לאן אני נוסע?

• האם התבלבלתי פעם בין הגז והבלמים?

• האם היו לי תאונות קלות בשנה האחרונה?

• האם קיבלתי דוחות על פנייה לא תקנית, נסיעה איטית מדי או מהירה מדי, אי-עצירה בעצור?

• האם אנשים אחרים מרגישים בטוח לנסוע איתי?

שאלות שמטפלים צריכים לשאול את עצמם:

• האם אנשים אחרים מרגישים ביטחון בנסיעה כשהאדם עם דמנציה נוהג?

• האם יש צורך ב"טייס משנה" כדי לנווט ליעד או להזהיר על מכשולים או בעיות בכביש?

• האם יש לאדם עם דמנציה קשיים בתפקודים אחרים כמו נטילת תרופות, התנהלות כספית, בישול, קניות וכדומה?

• ושאלה כללית: האם יקירכם עדיין מסוגל לנהוג מבלי לסכן את עצמו או את הנוסע עימו או הנוסעים ברכב אחר בכביש? אם התשובה לשאלה זו אינה "כן" - הגיע הזמן לחשוב על חלופות לנהיגה.

אין לאפשר לאנשים עם דמנציה בשלבי אמצע והלאה לנהוג כלל.

איך נדע שהאדם עם דמנציה עבר כבר את זה שלב האמצע? לפי משרד התחבורה בקנדה, הסימנים לכך הם בעיות קוגניטיביות הגורמות לאובדן יכולת לבצע עצמאית שתיים או יותר מפעולות יום-יומיות אינסטרומנטליות כמו ניהול כספים, שימוש בטלפון, קניות, בישול, שטיפת כלים, נטילת תרופות ועוד, או אובדן יכולת לבצע פעולה של טיפול יום-יומי בסיסי כגון אכילה, לבוש, רחצה, ניידות, שימוש בשירותים ועוד.

אם האדם עם דמנציה נוהג רק למרחקים קצרים - למה לדאוג?

רוב התאונות מתרחשות קרוב לבית, בדרך לסופרמרקט, בחניון קרוב, בדרך לבנק ועוד. נסיעות בטווח הקרוב לבית מעמידות בסיכון את כל משתמשי המרחב, וביניהם חברים, שכנים וקרובי משפחה.

מה לעשות כשאדם עם דמנציה אינו כשיר לנהוג והוא מסרב להפסיק?

כדאי להיעזר ברופא ולבקש ממנו שיבדוק אם האדם עם דמנציה עדיין כשיר לנהוג. אם הרופא מוצא שאינו כשיר עוד, והאדם אינו מקבל את הדין ממשיך לנהוג, תצטרכו לעשות צעדים שישמרו על ביטחונו של האדם - גם בהתייחס להשלכות משפטיות וכספיות, קרי ביטוח, בעניין זה.

על פי נוהלי משרד הבריאות, רופאים צריכים לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על אדם "מאובחן עם מחלה או מצב בריאות שסבור הרופא כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה/מצב בריאותי".20 דמנציה היא ברשימת המחלות הנכללות בנוהל.

פעמים רבות מטפלים טועים ומאפשרים לאדם עם דמנציה להמשיך לנהוג גם כאשר הם חושבים שנהיגתו אינה בטוחה עוד.

מה מונע ממטפלים להפסיק נהיגה?

• פחד מתגובה של כעס מצד האדם עם דמנציה

• אינם רוצים לפגוע ברגשות של האדם עם דמנציה

• רגשות אשמה או אי-נוחות על שהם מגבילים את עצמאות יקירם

• חשש מצורך לספק חלופות תחבורה

• דאגה מה חושבים אנשים אחרים

• היעדר מידע שיסייע להחליט מתי הנהיגה אינה בטוחה

• היעדר תמיכה מבני משפחה אחרים בדיון בנושא או בנקיטת צעדים

אין רק דרך אחת להתמודד עם נושא הפסקת נהיגה בדמנציה. ואין דרך קלה לעשות זאת.

צריך לחשוב על יקירכם עם דמנציה, על אישיותו ועל יכולותיו, על מטפלים המעורבים בטיפול בו, על הסביבה שבה הוא מתגורר ועוד. כל מטפל צריך למצוא את הדרך המתאימה ליקירו.

מומלץ שתיעזרו באנשים אחרים בקבלת החלטה להפסיק נהיגה של אדם עם דמנציה וביישומה.

תיעזרו באנשי מקצוע, למשל ברופא, שיהיה שותף בקבלת ההחלטה ובבשורתה לאדם עם דמנציה. לסמכות של רופא יש השפעה גדולה על רוב האנשים. הוא יכול לרשום "מרשם" להפסקת נהיגה. העברת הידיעה המכבידה אינה צריכה להיות נטל על כתפיו של אדם אחד.

תירוצים ואמתלות אפשריות להפסקת נהיגה:

לכל אחת מהשיטות שלהלן יש היתכנות להצלחה והיתכנות לחוסר הצלחה - המוצג להלן בסוגריים - והדרכים רבות ומגוונות. לכל אחד מתאימה שיטה אחרת המתחשבת במאפיינים המסוימים של מצבכם ושל מצב יקירכם.

• לומר לאדם עם דמנציה שדיווחתם לחברת הביטוח על המחלה, וכעת אין לו ביטוח. (האדם עם דמנציה עשוי להתקשר לחברת ביטוח אחרת ולעשות לעצמו ביטוח מבלי לדווח על המחלה.)

• ליצור תקלה ברכב על ידי הוצאת רכיב באוטו. (האדם עם דמנציה עשוי להתקשר למוסך ולבקש שיבואו לתקן את הרכב.)

• לחנות את הרכב במקום מרוחק ולדווח לאדם עם דמנציה שהרכב נגנב. (האדם עם דמנציה עשוי להתקשר למשטרה ולדווח על גנבה, ובהמשך להתקשר שוב ושוב למשטרה כדי להתעדכן אם הרכב נמצא.)

• למכור את הרכב. (האדם עם דמנציה עשוי לרכוש רכב חדש.)

• להעביר את הרכב לנכד הזקוק לרכב, בעיקר לצורך נסיעה ללימודים. (האדם עם דמנציה עשוי לשכוח שכך הוחלט, לתקוף את הנכד ולדרוש את הרכב חזרה.)

רשימת סימנים המעידים על צורך בהפסקת נהיגה בדמנציה:

כאמור, אבחנה של דמנציה אינה סיבה אוטומטית להפסיק לנהוג. תיעזרו ברשימה להלן להערכה אובייקטיבית ולניטור שינויים ביכולות נהיגה לאורך זמן: תתייחסו לתדירות התופעה ולחומרתה.

כדאי שתתעדו את מה שאתם רואים - התיעוד יסייע בשיחות עם בני משפחה אחרים ועם אנשי מקצוע. תנסו לשים לב אם יש דפוס פעולה הנמשך לאורך זמן. הסימנים להלן מוצגים מהקל אל החמור:

• ירידה בביטחון בזמן נהיגה

• קושי להסתובב בהילוך אחורי

• שימוש ממושך בבלמים

• הסחת דעת בקלות בזמן נהיגה

• צפירות תכופות מנהגים אחרים

• טעויות באיתות

• קושי לחנות את הרכב במקום מוגבל

• פגיעה במדרכה

• שריטות ודפיקות לא מוסברות על הרכב

• עצבנות יתרה או רוגז בזמן נהיגה

• היעדר תשומת לב לדברים המתרחשים בצד הכביש

• היעדר תשומת לב לשלטי תנועה

• קושי בסיבובים

• נהיגה במהירות לא מתאימה לכביש ולתנאי הדרך

• היעדר צפי למצבי סכנה פוטנציאליים

• שימוש ב"טייס משנה"

• שיפוט לקוי בזמן ביצוע פנייה שמאלה

• אירועי "כמעט ופגע"

• תגובה איטית למצבים בלתי צפויים

• מעבר לנתיב הלא נכון

• קושי בשמירה על נהיגה בנתיב

• בלבול ביציאות במחלפים

• דוחות תנועה מרובים

• הליכה לאיבוד במקומות מוכרים

• תאונת דרכים

• היעדר תשומת לב לרמזור אדום או שלט עצור**

• בלבול בין דוושת הבלמים ודוושת הגז**

• עצירה באמצע הנתיב ללא סיבה**

**יש להפסיק לנהוג מייד

20. חוזר מנכ"ל 35/09, מאוגוסט 2009.