0
0 הצבעות
0

דן קרוב רחוק

גיא עד

 37.00

תקציר

מיהרתי אחריה לאופניים, בדיוק כמו שהיא רצתה, אבל לא יכולתי להשתחרר מהתחושה שאנחנו ממהרים מדי. “חכי, בואי נישאר עוד קצת, אולי בכל זאת יצוץ משהו. לא חבל? עשינו את כל הדרך לאנדרטה רק בשביל לחזור?” קירבתי את המשקפת לפנים שלי… שממה אחת גדולה. ואז קפאתי.

קוראים כותבים

אין עדיין חוות דעת.