דרך גבר

מבוא

ספר זה הינו מדריך לזַן מיוחד של גברים, המתפתח לאחרונה. לגבר שכזה אין כל בושה להיות גברי מאד: הוא חדור תחושת מטרה, בטוח בעצמו, ישיר וחי במלאות את דרכו, מתוך יושרה עמוקה והומור. יחד עם זאת – הוא גם רגיש, ספונטאני, חיוני מבחינה רוחנית ובעל מחויבות פנימית לגלות ולחיות את האמת שלו באופן העמוק ביותר.

נשיות היא דבר שמדליק מאד את הגבר הזה. מה שהוא אוהב במין זה ׳לקחת׳ את האישה שלו, לכבוש אותה, אך לא בסגנון המאצ׳ואיסטי המיושן. להיפך, הוא רוצה לכבוש אותה באהבה כה רבה עד שהיא תיעלם, עד ששניהם ייעלמו, במלאות הגדולה של האהבה עצמה. הוא מקדיש את עצמו לביטוי של אהבה בעולם באמצעות עבודתו ומיניותו, והוא עושה זאת כאדם חופשי – אין הוא כבול על ידי מוסכמות חיצוניות או פחדנות פנימית.

אותו גבר חדש, המתפתח לאחרונה, איננו בריון מוג לב, שעושה פוזות של קינג-קונג השולט כביכול בעולם כולו. הוא גם איננו חנון ניו-אייג׳י חייכן וחסר עמוד שדרה, שכוכבים מנצנצים בעיניו. הוא חובק בתוכו הן את צידו הזכרי והן את צידו הנקבי, אך אין הוא נצמד כבר לאף אחד מהם. אין לו צורך להיות כל הזמן צודק, או לחילופין ללכת על בטוח ולעבוד תמיד בשיתוף פעולה; הוא גם איננו טיפוס שבהכרח חולק הכל עם כולם, כמו איזה אנדרוגינוס נחמד. הוא פשוט חי את חייו מתוך הגרעין העמוק ביותר של עצמיותו, מעניק את מתנותיו ללא מורא, מרגיש באופן תדיר מבעד לחמקמקותו של הרגע אל תוך הפתיחה הגדולה של הקיום, כשהוא מחויב לחלוטין להעצים את האהבה בעולם בכל דרך אפשרית.

על מנת להבהיר את מטרות הספר ״דרך גבר״, אפרוס להלן מספר עקרונות של מיניות וצמיחה רוחנית, שפותחו בספרי 'התאחדות אינטימית' ("Intimate Communion").

עד לא מזמן, תפקידיהם המודרניים של גברים ונשים היו מקובעים ונפרדים. גברים היו אמורים לצאת ולהרוויח כסף, נשים היו אמורות להישאר בבית ולטפל בילדים. גברים תמרנו על פי רוב את נשותיהם באמצעות איומים, ועליונות פיזית וכלכלית. נשים תמרנו על פי רוב את הגברים שלהן באמצעות מקל וגזר רגשי ומיני. הקריקטורות האופייניות והקיצוניות של הזמן ההוא הן המאצ׳ו האטום ועקרת הבית הצייתנית. אם אתם קוראים את הספר הזה, יש להניח שעברתם כבר את השלב הראשוני הזה של זהות מינית, או לכל הפחות הוא יעלה חיוך על פניכם.

לאחר מכן הגיע (ועדיין מגיע כיום) השלב שבו גברים ונשים שאפו לאזן את האנרגיות הזכריות והנקביות שלהם, למצב של ׳חצי-חצי׳, כשהם נהיים דומים יותר אלו לאלו. בארצות הברית בשנות השישים, למשל, גברים החלו להדגיש את הצד הנקבי שבתוכם. הם למדו לזרום. הם שחררו את העמדה הנוקשה, החד-ממדית שלהם ואימצו שיער ארוך, בגדים צבעוניים, חיים קרובים לטבע, הרבה מוסיקה וסגנון חיים משוחרר וחושני יותר – כל אלו דרכים לייפות ולהעצים את היותם קורנים, אנרגטיים ושופעי חיים – דרכים להעצמת הכוח הנקבי שבתוכם.

בה בעת עשו נשים רבות את ההיפך הגמור: הן העצימו את הצד הזכרי שבתוכן, אשר ברמת האופי האנושי מוצא את ביטויו כמיקוד אל מטרה, או כהתכווננות ממוקדת להגשמת חזון. נשים רכשו עצמאות כלכלית ופוליטית, חיזקו את הקריירות שלהן, הרבו להתמקד בהגשמת מטרות אישיות ארוכות-טווח, יצאו במספרים גדלים והולכים לרכוש השכלה לשם השגת תארים גבוהים ולמדו להיות יותר אסרטיביות לגבי צרכיהן ורצונותיהן.

סביר להניח שאם אתם קוראים את הספר הזה, הינכם מאוזנים מבחינה זו יותר מכפי שהיו ההורים שלכם. אם את אישה, קרוב לוודאי שאת עצמאית ואסרטיבית יותר מכפי שהיתה אימך. אם אתה גבר, סביר להניח שאתה בעל יכולת ביטוי רגשי טובה יותר משל אביך ושהנך רחב אופקים יותר מכפי שהיה אביך. גם אם אינך מבטא איכויות אלו בעצמך, הן בוודאי לכל הפחות מקובלות עליך. זיכרו: לפני שנים לא רבות, גבר בעל תספורת מעוצבת או אישה בחליפת עסקים, נחשבו לחריגים.

היה זה ללא ספק חיובי, ככל שעבר הזמן, שגברים התחברו לנשיות הפנימית שלהם ונשים התחברו לזכריות הפנימית שבתוכן. באופן הדרגתי הם הפכו להיות פחות מצומצמים ויותר שלמים. הם נהיו תלויים פחות זה בזה: מסתבר שגברים יכולים להחליף חיתולים, ונשים בהחלט מסוגלות לרוקן את מלכודות העכברים. גברים שהיו מאצ׳ואיסטים הפכו למשוחררים ורגישים יותר. עקרות בית צייתניות הפכו להיות נשים עצמאיות החדורות בכיוון ומטרה. במונחים של תפקידים חברתיים, גברים ונשים הפכו להיות דומים יותר זה לזה. היה בכך משום שיפור ותיקון גדול עבור כולם.

אך שלב זה של ׳חצי- חצי׳ הוא רק השלב השני, שלב הביניים בצמיחה הרוחנית של גברים ונשים, ולא היעד הסופי. אפשר לראות את האומללות הנוכחית ביחסים אינטימיים כביטוי של תופעות הלוואי הנובעות מנטייה זו לשוויון בין המינים. השאיפה ל׳חצי-חצי׳ יצרה שוויון כלכלי וחברתי, אך היא יצרה גם ניטראליות מינית. בעוד הפער בין חשבונות הבנק של גברים ונשים הלך ופחת, הלכה גם התשוקה והתדלדלה. גברים רבים כיום הינם אמנם פחות מאצ׳ואיסטים, אך מין ואלימות גואים בטלוויזיה ובסרטי הקולנוע. נשים אמנם שולטות יותר על גורלן הכלכלי, אך הן מרבות לפנות למטפלים ולרופאים כדי להתמודד עם הפרעות הקשורות במתח. מדוע כל זה קורה?

בסדנאות ובייעוצים שאני נותן, אני שומע נשים עצמאיות ומצליחות, המתלוננות שגברים רבים בימינו הפכו להיות ׳רכיכות׳, חסרי עוצמה ועמומים, שאי אפשר לבטוח בהם.

גברים רגישים ואוהבים מתלוננים שנשים רבות בימינו הפכו להיות מסרסות, קשוחות מדי ועצורות מבחינה רגשית, כך שקשה להתחבר אליהן. האם זהו הביטוי המקסימלי של החוכמה המינית באבולוציה האנושית, או שישנו גם צעד נוסף מעבר לכך?

כדי לענות על שאלות אלו, עלינו להבין את טבען של התשוקה המינית והפתיחות הרוחנית. משיכה מינית מבוססת על קוטביות מינית, כאשר כוח התשוקה נטען בין הקוטב הזכרי והקוטב הנקבי. כל הכוחות הטבעיים זורמים בין שני קטבים: הקוטב הצפוני והדרומי של כדור הארץ יוצרים את הכוח המגנטי, הקוטב החיובי והשלילי בשקע החשמל או בסוללת המכונית שלכם יוצרים זרם חשמלי. באותו אופן, הקטבים הזכריים והנקביים בין בני אדם יוצרים את זרם התשוקה המינית. זוהי הקוטביות המינית.

כוח משיכה זה, הזורם בין שני הקטבים השונים של הזכריות והנקביות, הוא הדינאמיות אשר נעדרת, לרוב, במערכות היחסים המודרניות. אם אתם חפצים בתשוקה אמיתית, אתם זקוקים לקיומם של כובש ונכבשת, שאם לא כן, כל מה שיש זה רק שני גופים השוכבים במיטה ומחליטים לחכך את אברי המין שלהם זה בזו.

בכל אחד מאיתנו, גבר כאישה, קיימות שתי האיכויות הפנימיות, הזכרית והנקבית. גברים יכולים לענוד עגילים, לחבק בעדינות זה את זה ולרקוד ביערות עד אובדן חושים. נשים יכולות להחליף שמן במכונית, לצבור כוח כלכלי ופוליטי, ולהיאבק בזירת האגרוף. גברים מסוגלים לטפל בילדיהם, נשים מסוגלות להילחם למען ארצן. כבר הוכחנו כל זאת. כמעט כל אחד מאתנו מסוגל לבטא אנרגיה זכרית או נקבית בכל רגע נתון (למרות שעשויה להיות לכל אדם העדפה או נטייה חזקה לעבר האחד או לעבר השני, ולכך נגיע מיד).

השורה התחתונה של יחסי ׳חצי-חצי׳, או יחסים של ״השלב השני״, המופיעים לראשונה בזמננו, היא זאת: אם גברים ונשים נאחזים בשוויוניות של תקינות פוליטית אפילו ברגעים של אינטימיות, המשיכה המינית ביניהם נעלמת והולכת. כוונתי אינה רק לתשוקה לקיום יחסי מין, אלא לכך שהעסיסיות של כל מערכת היחסים מתחילה להתייבש. האהבה עשויה עדיין להיות רבת עוצמה, החברות יכולה עדיין להיות חזקה, אך הקוטביות המינית מתפוגגת, אלא אם כן אחד מבני הזוג מוכן לקחת על עצמו את תפקיד הקוטב הזכרי והשני את תפקיד הקוטב הנקבי. אם ברצונכם להשתתף במשחק של התשוקה המינית עליכם לתת ביטוי להבדל בין הזכרי והנקבי.

דבר זה נכון ביחסים הומוסקסואלים כמו גם ביחסים הטרוסקסואלים. אדרבא, קהילת ההומואים והלסביות מודעת באופן ברור לכך שקוטביות מינית אינה תלויה במגדר ועדיין דרושים שני קטבים כדי שהמשחק של התשוקה המינית יישאר חי במערכת היחסים: זכרי ונקבי, למעלה ולמטה, היא והוא – קראו לקטבים המנוגדים הללו של המשחק המיני כרצונכם.

זה תלוי בכם: עשויה להיות לכם ידידות אוהבת בין שני אנשים דומים, אך אתם זקוקים לשותף זכרי ולשותף נקבי באותם רגעים בהם תרצו קוטביות מינית רבת עוצמה.

אין זה משנה אם שני בני הזוג הם גברים או נשים. אין זה משנה אם ביחסים הטרוסקסואלים הגבר ממלא את תפקיד הקוטב הנקבי והאישה ממלאת את תפקיד הקוטב הזכרי. אין זה משנה אם תשנו בכל יום מי ממלא את תפקיד הזכרי או הנקבי. לצורך קיומה של קוטביות מינית, צריכה להתקיים קוטביות אנרגטית, שונות מלאת משיכה בין הזכרי והנקבי. אינכם זקוקים לשונות הזו לקיומה של אהבה, אך אתם זקוקים לה לקיומה של תשוקה מינית מתמשכת.

לאנשים שהם במהותם מה שאני מכנה ״מאוזנים מינית״, קוטביות מינית אינה באמת משנה. הם לא ממש רוצים תשוקה רבה ביחסים אינטימיים. הם לא רוצים מאבק אוהב מלא בהשראה מינית וברמיזות גנאי. הם היו מעדיפים חברות תרבותית מלאת אהבה ושיתוף אנושי ללא כל אותן העליות והמורדות של התשוקה. לאנשים אלו, ספר זה יהיה בלתי רלבנטי, ואולי אף פוגע.

ספר זה נכתב במיוחד לאנשים שבמהותם הינם יותר זכריים מבחינה מינית, ולאהובותיהם, שמטבע הדברים הינן יותר נקביות במהותן המינית – מאחר ותמיד תמְשכו את המְקַטב המיני שלכם. אנשים אלו בהכרח נמשכים ליחסים המבוססים על שוני והבדל, לטוב ולרע.

המהות המינית שלכם מהווה את המיניות הבסיסית שלכם. אם יש לכם מהות מינית זכרית יותר, אתם עשויים, כמובן, ליהנות משהייה בבית וממשחק עם הילדים, אך בתוך תוככם אתם חדורים תחושת ייעוד ומטרה. יכול להיות שלא תדעו מהי מטרתכם, אך אם לא תגלו מהו הייעוד העמוק שלכם ותחיו אותו במלואו, חייכם יהיו ריקים בבסיסם, גם אם יחסיכם האינטימיים וחיי המשפחה שלכם יהיו מלאי אהבה.

אם יש לכם מהות מינית נקבית יותר, חייכם המקצועיים עשויים להיות הצלחה מסחררת, אך עד שלא תהיה זרימה חופשית של אהבה במשפחתכם ובחייכם האינטימיים, לא תחושו בבסיס מהותכם תחושה של הגשמה מלאה.

ה׳מטרה׳ או השאיפה לחופש ניצבת בעדיפות עליונה עבור הצד הזכרי, בעוד השאיפה לאהבה היא העדיפות העליונה של הצד הנקבי. זוהי הסיבה שאנשים שהם זכריים במהותם יעדיפו לצפות במשחק כדורגל או בתחרות האבקות בטלוויזיה על פני צפייה בסיפור אהבה רומנטי. ספורט עוסק ביציאה לחופשי, כמו בעת ההשתחררות מלפיתת היריב או בהתחמקות ממטר אגרופיו, או בביצוע מוצלח של משימה, כמו בעת הכנסת הכדור אל השער, או בעמידה איתן על רגליך גם לאחר עשרה סיבובים בזירה. עבור העיקרון הזכרי שבנפש, משימה, תחרות, ולקיחת סיכונים (עד כדי עמידה פנים אל פנים מול המוות) הן כולן אופנים של אקסטזה. ראו את הפופולאריות, הזכרית במהותה, שיש לסיפורי מלחמה, לעלילות גבורה נועזות ולמשחקי ספורט.

אך מה שמפעיל את המהות הנקבית בבסיס מהותה הוא החיפוש אחר האהבה. בין אם זה באופרות-סבון, בסיפורי אהבה, או בשיחות עם ידידים על מערכות יחסים, מה שמככב בצורות הנקביות של בידור זוהי הערגה לאהבה.

הנקביות רוצה להתמלא באהבה, ואם האושר העילאי של אהבה אמיתית איננו מצוי, כי אז שוקולד וגלידה בצירוף רומן דרמטי טוב יספיקו. העיקרון הזכרי רוצה להרגיש את האושר העילאי של החיים על הקצה, ואם אין לו ביצים לעשות את זה בעצמו, הוא יצפה בזה בטלוויזיה, באירועי ספורט ובסרטי פשע.

גם גברים ונשים שמחים ומאושרים יכולים ליהנות מצפייה בספורט ומאכילת גלידה, כמובן. כל שאני מבקש להדגיש כאן זו נקודה מאד מסוימת: למרות שלכל האנשים כולם יש גם איכויות זכריות וגם איכויות נקביות, שיכולות עקרונית לעמוד לשימושם בכל רגע נתון (ולכן הם יכולים לנהל תאגיד, או לטפל בילדים, לשם דוגמא) למרות כל זאת – לרוב הגברים והנשים יש יסוד עמוק אחד, שבמהותו הינו או זכרי או נקבי, והוא בא לידי ביטוי עקבי באופני הבידור ובהנאות החביבות עליהם באמת, כמו גם במשחק המיני אותו הם מוצאים כמועדף.

חשוב על כך: האם היית מעדיף שבת הזוג המינית שלך תהיה חזקה ממך, או שהיית מעדיף לחוש את פגיעותה הגופנית? מה היה מדליק אותך יותר, להצמיד את בת זוגך אל המיטה תחתיך, או שהיא תצמיד אותך תחתיה? להיכבש כליל על ידי הכוח והרגישות של אהובתך, או להרגיש אותה מתמסרת, מתעלפת בזרועותיך? אתה עשוי לרצות בשניהם בזמנים שונים, אך בדרך כלל, מה מדליק אותך יותר?

האם שתי האפשרויות מדליקות אותך באותה מידה? כלומר, האם אתה נדלק מבת זוג מינית שחלשה ממך פיזית, כמו מבת זוג שחזקה ממך, או שווה לך?

אצל רוב בני האדם, כתשעים אחוז להערכתי, קיימת העדפה אחת מובהקת. או שהם מעדיפים פרטנר שימחץ את המקק המתקדם לעברם, או שזה בסדר גמור מבחינתם לבצע את המשימה הזו בעצמם, ואפילו בהתלהבות. עבור רוב האנשים קיימת העדפה ברורה אם לצפות בסיפור אהבה רומנטי בטלוויזיה, או בתחרות אגרוף עקובה מדם. הם יכולים ליהנות משניהם לפעמים, אך באופן עמוק הם נעשים מעורבים רגשית באחד יותר מאשר באחר.

אם ראית אי פעם קבוצה טיפוסית של גברים הצופים במשחק כדורגל, אתה יודע בדיוק עד כמה רגשי נהיה היסוד הזכרי כשהוא צופה במשימה טובה של שחקנים, אשר נותנים את כל מה שיש להם עד קצה גבול היכולת – או אוכלים אותה בתבוסה מוחצת.

לתשעים אחוז מבני האדם יש אם כן מהות שהיא יותר זכרית או יותר נקבית. הם היו רוצים להיכבש או לכבוש בתשוקה, באהבה ובפראות את הפרטנר האינטימי שלהם, לפחות חלק מהזמן, לצד קיום מערכת יחסים של חברות אוהבת. זה נכון במידה שווה לגבי הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד.

רק כעשרה אחוז מבני האדם, גברים ונשים, הומוסקסואלים והטרוסקסואלים, הינם בעלי מהות מינית שהיא באמת יותר מאוזנת. תחרויות אגרוף וסיפורי אהבה מפעילים או לא מפעילים אותם רגשית במידה שווה. זה לא ממש משנה להם אם הפרטנר האינטימי שלהם חזק יותר או עדין יותר מהם. קוטביות מינית לא ממש חשובה להם במערכת יחסים בכל מקרה.

בלי קשר למגדר או לנטייה מינית, אם ברצונכם לחוות הגשמה עצמית רוחנית ומינית עמוקה, עליכם להכיר את מהותכם המינית הטבעית – האם היא זכרית, נקבית או מאוזנת – ולחיות על פיה. אינכם יכולים להתכחש למהותכם המינית האמיתית, לכסות אותה במשך שנים בשכבות של אנרגיה כוזבת, ואז לצפות שתגלו פתאום את מטרת חייכם האותנטית ותהיו חופשיים בזרימת האהבה.

ספר זה הוא מדריך להסרת העמדות הפנים ולחיים מתוך נאמנות לאמת הבסיסית שלכם, במיוחד עבור אנשים בעלי מהות מינית זכרית, ולאלו שצריכים להסתדר איתם, בעלי המהות המינית הנקבית.

במאמץ מלא כוונות טובות לאפשר שוויון זכויות והזדמנויות לגברים ולנשים כאחד, אנשים רבים מדכאים, שלא בכוונה, את מהותם המינית האמיתית. אך אין בכך כל צורך: אפשר בהחלט לנהוג בשוויון מלא ועדיין לחיות באופן הנאמן לבסיס הזכרי או הנקבי שלך. אך רוב האנשים אינם נוהגים כך, הם מתכחשים לעצמם ולכן הם שרויים בסבל.

רוב האנשים שוכחים שאותה אחידות שנכונה למשרד, לא עובדת באינטימיות זוגית, וזה נכון לגבי תשעים אחוז מהזוגות. רוב הזוגות מורכבים מבני זוג שכל אחד מהם הינו בעל מהות מינית זכרית או נקבית, ולא ממהות מאוזנת. כדי להביא לזרימה של תשוקה מינית במפגשים אינטימיים מקוטבים, ההבחנה בין הזכרי והנקבי צריכה להתחדד, ולא להטשטש. כאשר הקיטוב הזה מופחת כתוצאה מהתחייבויות של עבודה ומשפחה, התשוקה המינית פוחתת, ובעקבותיה פוחתים גם העומק הרוחני והבריאות הגופנית.

דיכוי המהות הזכרית או הנקבית לשם יצירת פרסונה מאוזנת ומזויפת, משפיע למעשה על האדם כולו. אצל נשים רבות שמהותן האמיתית הינה נקבית, מתגלה מגוון שלם של סימפטומים והפרעות גופניות כשהאנרגיה הנקבית שלהן ״מתייבשת״, זאת עקב הזרמת עודפי אנרגיה זכרית בגופן ובנפשן במשך שנים, על מנת להתאים לסגנון הזכרי של חייהן המקצועיים. גברים רבים בעלי מהות זכרית, המבקשים להסתגל לסגנון הנקבי של שתוף פעולה וזרימה אנרגטית, מאבדים קשר עם תחושת המטרה והיעוד של חייהם ומדכאים את האמת העמוקה ביותר שלהם. הם חוששים מפני ההשלכות האפשריות של נאמנותם ליסוד הזכרי האמיתי של עצם מהותם. זו הסיבה לתלונות הרווחות על כך שיש יותר מדי נשים מסרסות וגברים רכרוכיים.

יתרה מזאת, כשאתה מכחיש את היסוד האמיתי שלך, אתה מונע את האפשרות לאהבה אמיתית. אהבה משמעה להיות פתוח בכל מאודך, ורוחניות אמיתית היא תרגול של אהבה, תרגול של פתיחות. אדם שחי בהכחשה של מהותו ומסתיר את תשוקותיו האמיתיות, הוא אדם המסוכסך עם עצמו, שאינו מסוגל להירגע לתוך הפתיחות המלאה של האהבה. נפשו נהיית לחוצה ומלאת סטיות. ללא יכולת להרגיש את הנינוחות הטבעית ואת כוחו הבלתי מאולץ של היסוד העצמי שלו – הוא חש מאוים ומפוחד. פחד זה הוא המרקם הנטווה מחוסר יכולתו להיפתח באהבה באופן מלא. אף כי הוא מסוגל להגיע למערכת יחסים יציבה ולקריירה מצליחה אדם כזה הינו נכה מבחינה רוחנית, ומלא מחסומים רגשיים.

כחברה תרבותית התקדמנו, אם כן, במובן של חופש אישי, שוויון מגדרי וזכויות חברתיות, אך נותרנו מפוחדים ובלתי מסופקים מבחינה נפשית ורוחנית. בשמן של זכויות אישיות אוטונומיות והגינות חברתית רצופת כוונות טובות, התחלנו לדכא ולהחליק, בשוגג, את ההבדלים בין הזכרי והנקבי. על ידי כך, בני אדם מוצאים את עצמם חיים בהכחשה של תשוקותיהם היסודיות והעמוקות ביותר, התשוקות הנובעות משורש מהותם המינית. אנשים רבים בימינו חושבים שיש להם מהות מינית מאוזנת, אך ברוב המקרים הם רק מדכאים את רצונותיהם הטבעיים, הנובעים מהיסוד הזכרי או הנקבי האמיתי שלהם.

חשוב להודות במציאות אם ברצונך לטפל בחייך באופן כנה. "דרך גבר" מתמקד ברבות מאותן סוגיות שאנו נוהגים להכחיש או לטאטא מתחת לשטיח. לדוגמא, אילו באמת היתה מהותך המינית מאוזנת, כי אז לא היית נמשך מינית לאף אחד באופן מיוחד. אך אם אתה, למשל, גבר הטרוסקסואלי זכרי במהותך, תחוש משיכה מינית כמעט בלתי פוסקת לנשים נקביות במשך כל היום, במקום העבודה וברחוב, אל נשים נשואות ואל נערות טיפש-עשרה. כל עוד הן קורנות את הזוהר הנקבי, אתה תימשך אליהן. כיצד תהפוך את הבעיה המינית הפוטנציאלית הזו למתנה רוחנית?

אם אתה בעל מהות מינית גברית אתה עשוי, אם תהיה כנה עם עצמך עד הסוף, להודות בכך שיחסיך האינטימיים לא ממש חשובים לך כמו שחשובה לך ״משימתך״ בחיים – אך אתה בכל זאת רוצה יחסים אינטימיים מלאים ונלהבים, ואפילו רוצה מאד. איך אתה מתמודד עם הדילמה הזו, שעל פי רוב מלווה באי הבנות רבות?

כדי לענות לשאלות מהסוג הזה בבהירות הגדולה ביותר, בחרתי לכתוב ספר זה כאילו אני מדבר אל הדוגמא הנפוצה ביותר של מהות מינית זכרית: גבר הטרוסקסואלי בעל זהות מינית זכרית. כפי שכבר ציינתי, ישנם הרכבים רבים של מגדר, מהות, והעדפה מינית. הקורא יכול להיות, למשל, אישה הטרוסקסואלית עם מהות זכרית, הנשואה לגבר עם מהות נקבית, או הומוסקסואל עם מהות זכרית שחי עם גבר עם מהות נשית, והעקרונות שבספר זה עדיין יהיו קבילים לגביו. אני בוטח בקורא שיתאים את מילות ההטיה למקרה הפרטי שלו או שלה, גם אם הוא שונה מהדוגמא הנפוצה ביותר שאליה אני פונה.

אני מניח ששמו של הספר יכול היה להיות ״דרך האדם בעל המהות הזכרית״, אבל כל העסק היה מסתרבל אילו ניסיתי לפרוש כל וריאציה אפשרית של ״הוא״, ״היא״, ״מהות מינית זכרית״, ״מהות מינית מאוזנת״, ״מהות מינית נקבית״, בכל יחסים אפשריים בין הטרוסקסואלים, ביסקסואלים והומוסקסואלים. בסופו של דבר, בחרתי בפשטות. תוכל לשנות את מילות ההטיה בעצמך. אם לך או לפרטנר שלך יש מהות מינית זכרית – בלי קשר לאנטומיה, מגדר או העדפה מינית – ספר זה יעזור לך לזרות אור על חייך, ויאפשר לך להעניק את מתנותיך העמוקות ביותר מבחינה מינית ורוחנית באופן אישי, כמו גם בעבודה ובחייך המקצועיים.

"דרך גבר" הוא ספר שנכתב במפורש לאנשים שכבר מכבדים את זכותם של אחרים להעדפות מיניות ולשונות מגדרית, ומתייחסים לגברים ולנשים כאל שווים מבחינה חברתית, כלכלית ופוליטית. כעת, אנו מוכנים להמשיך לשלב הבא, כשאנו מעוגנים בשוויון ובכבוד הדדי זה, אך חוגגים את התשוקות המיניות והרוחניות, שבעצם טבעה של הקוטביות בין הזכרי והנקבי.

הגיע הזמן להתפתח מעבר למודל של המאצ׳ו האטום, שכולו חוט שדרה ללא לב. הגיע גם הזמן להתפתח מעבר למודל הרגיש והאכפתי של הגבר הרכרוכי, שכולו לב ללא חוט שדרה. גבר צריך להיות בעל לב ועמוד שדרה גם יחד, לאחד ביניהם, ואז להתפתח הלאה אל הביטוי המלא ביותר של אהבה ומודעות, אשר דורש התרגעות לתוך המלאות האינסופית של רגע זה בהווה. לשם כך דרוש סוג חדש של אומץ. זוהי דרך גבר.