האובססיה

אובססיה – חלק ראשון

“קסנדרה רובינס יודעת לכתוב סיפורי אהבה. היא שואבת אותך אל תוך עולמן של
הדמויות שממשיכות לחיות בראשך, גם אחרי שהסיפור מגיע לסופו. בכתיבה יפה וקולח
היא לוקחת את הקוראים לרכבת הרים רגשית, מלאת עליות ומורדות.” אס. אי. רוז

אומרים שאת לא יכולה למצוא את הנפש התאומה שלך בגיל שמונה. אני מצאתי.
מצאתי את ריד ואהבתי אותו יותר מכפי שאהבתי את עצמי. היינו צעירים… יפים… ראויים.
למראית עין, חיינו היו מושלמים – בתי ספר פרטיים, מסיבות נוצצות ודירות מפוארות
בניו יורק. האהבה האובססיבית שלנו הייתה הדבר האמיתי היחיד והיא התעצמה כלל שהתבגרנו.

האהבה הזאת כילתה אותי. רק בזרועותיו הרגשתי רצויה ובטוחה.

בשנים האחרונות אני מסתירה סוד גדול, ועבור חלק מהאנשים הוא בלתי נסלח. בעקבות הסוד הזה נתתי לריד להרוס אותי, או שאולי אני הרסתי אותנו, כך או כך, נשברתי.
פעם היינו מאושרים… אבל אז גילינו שלמותרות יש צד מכוער, וברגע אחד עולמי התרסק סביבי. אני כבר לא מרגישה ראויה.

“ריד הוא הנפש התאומה שלי, אבל זה לא אומר שגורל הנפשות שלנו הוא להיות יחד.”

אובססיה – חלק שני – התפכחות

הסוד שלי התגלה. ריד יודע את האמת.
ההרס והחורבן נעשו. לא ניתן להחזיר את הזמן לאחור.
ריד לקח את כל הפעמים הראשונות שלי כמו מתנה ונוצצת. הוא הבטיח לי הבטחות
במילים רכות כמו משי שנצרתי בחמדנות. אבל ברגע שהיססתי, הוא לקח הכול בחזרה.

עכשיו שנינו אשמים וזה הזמן להתמודד עם ההחלטות שקיבלתי.

הילד שאהבתי מגיל שמונה הוא גבר עכשיו. הזעם שלו מוחשי, עיניי הטורקיז שלו
חודרות לתוכי בעוצמה שמעלה אותי באש. כל נשיקה טעימה מקלפת את העבר המכוער שאנחנו נואשים לברוח ממנו. אומרים שסליחה מגיעה מבפנים. האם אני יכולה לסמוך עליו שיסלח לי?
האם שנינו נתפכח? נהגתי להאמין בסיפורי פנטזיה מלאים באושר ועושר עד עצם היום הזה.
נוכחתי לגלות שהחיים האמיתיים הם לא סיפור אגדה.

“בשלוש מילים היא קרעה את הלב שלי, גרמה לי לכאוב במשך שנים. הפכתי לגבר שמעולם
לא חלמתי להיות. גבר שלא מסוגל לאהוב.”