הגנגסטרים של ניו יורק

מקיאוולו

השתוקקתי להיראות.
שלושה דברים ידעתי על הקאפו של ניו־יורק – מקיאוולו.
1. הוא נטף סקס אפיל
2. הוא היה מתבודד
3. הוא נחשב לאחת החיות האכזריות ביותר במדינה.
הוא רצה שאהיה אשתו והציע לי הסכם שהוא לכאורה פשוט.
את תעשי למעני, אני אעשה למענך.
בלי ציפיות, אך עם חובה אחת – לא לעזוב לעולם.
אלא שהחיים אף פעם לא פשוטים כל כך. בגיל עשרים ואחת, יתומה, ללא מקום עבודה או קורת גג לראשי, למדתי בדרך הקשה ששום דבר לא ניתן לנו בחינם. שאפילו נדיבות וטוּב לב קושרים אותך בכבלים.
הקאפו הוא אולי הגבר היחיד שאי פעם ראה אותי באמת, אבל נשבעתי שלעולם לא אהיה חייבת דבר לאיש, בטח לא לאיש שאני מחויבת לקרוא לו “בוס”.

הרגתי כדי להישאר בצללים.
מריפוסה פלורס חשבה שהיא לא חייבת שום דבר לאף אחד, אבל היא הייתה חייבת הכול… לי.
היא נשארה חסרת כול עד שהיה לי קל לכופף את ידה ולגרום לה להינשא לי. לרוח הרפאים שהפכתי להיות. לגבר שבעבר כולם הכירו וכינו “מקיאוולו”.

מראודר

הוא גנב את ליבי כנקמה.
מעולם לא דמיינתי שמישהו יגנוב את הלב שלי כפעולת נקמה – ועוד כזו שלא היה לה שום קשר אליי.
התברר שהאויב האכזר ביותר שלו, הוא במקרה גם האיש שהתאהב בי.
הפכתי לכלי במשחק מסוכן, אבל לעולם לא אניח לו לחשוב שאני עלמה במצוקה. הוא יגלה שאני כמו קשתית – לוחמת ונכונה לקרב.
והמטרה שלי? השודד בכבודו ובעצמו.
קאשל קלי, הגבר שכולם כינו המראודר – השודד.
קאש נטף סקס־אפיל ויופיו המרהיב עצר את נשימתי, אך באותה המידה ידעתי שהוא מסוכן וחסר רחמים.
לא היה לו מושג עד כמה רחוק הייתי מוכנה ללכת במשחק שהוא בעצמו יצר, רק כדי להשיב לו כגמולו ולהחזיר לעצמי את ליבי המרוסק.
היא נלחמה כדי להשיב לעצמה את מה שכבר היה שלי.
אומרים שלא ניתן לגנוב לב של מישהו, אלא אם כן הוא מוכן לתת לך אותו מרצונו. ספרו את זה למישהו אחר. לא לשודד כמוני. לא למראודר.
כשאסיים עם קילי ריאן, הלב שלה יישאר שלי וליבו של האויב המושבע שלי מרוטש. הבעיה הייתה שהקשתית ששבתה אותי בקסמה ידעה לכוון למטרה, והחץ שלה כוון לפגיעה ישירה בלב שלי.

מרסנרי

היה לי בשביל מה לחיות…
ברגע שראיתי את קוראדו קפיטני, הייתי אבודה.
עיניו המהפנטות.
שפתיו שמשמיעות הבטחות.
וגופו שנברא כדי לענג.
אבל אם הוא חשב שהוא יוכל לשטות בי כדי שאאמין שהוא איש טוב, הייתה לו טעות.
מייד כשראיתי אותו, ידעתי את האמת.
המבט שהעיניים שלו ניסו להסוות הסתיר לב מורעל.
שפתיו היו כלי להונאה.
וגופו נועד להסב כאב.
הוא לא נשלח מגן עדן. הוא נשלח כדי לגרור אותי בחזרה לגיהינום.

היה לי בשביל מה למות…
אלצ’ינה פריזי הייתה מבוקשת שעל ראשה הוכרז פרס כספי אדיר.
היא חמקה מהטובים ביותר והייתה בטוחה שאיש לעולם לא יאתר אותה, אבל אני מצאתי אותה.
כולם בעולם שלנו כינו אותי העקרב – אדם שלופת את האויב ונועץ בו דקירת רעל משתק.
אבל לא עם אלצ’ינה.
אולי היא שימשה כלי נשק, אבל היא לא הייתה יריבה ותבעתי אותה לעצמי.