החיים כמשחק

בשנת 1888 פרסמו עיתונים אחדים מאמרי הספד על אחד הממציאים הבולטים של אותן שנים. אבל עד מהרה התברר שההספדים — אחד מהם עוטר בכותרת המרשימה "מת הסוחר במוות" — נכתבו על האדם הלא נכון. המת לא היה האדם שדברי ההספד נכתבו עליו אלא אחיו, שהחזיר את נשמתו לבורא במהלך חופשה בדרום צרפת. האיש שהוגדר בהספד המוטעה "סוחר במוות" היה מי שהמציא ב־1867 את הדינמיט — חומר נפץ שהתבסס על הניטרוגליצרין רב העוצמה אבל התגבר על הרגישות העצומה לטלטולים של הניטרוגליצרין.1 אגב, המצאת הדינמיט באה לעולם באיחור של שלוש שנים. אח אחר של הממציא נהרג ב־1864 עם עוד ארבעה אנשים בתאונת פיצוץ של ניטרוגליצרין במפעל שהיה בבעלות המשפחה.

ממציא הדינמיט נולד ליצרן מוקשים ואמצעי הרג אחרים ובעל עסקים נוספים שידעו תקופות של גאות ושפל. הוא נטה לדיכאון, ואין ספק שהנטייה הזאת גברה נוכח הטרגדיות שפקדו את חייו ונוכח האשמות שהוטחו בו בגלל הדינמיט. הוא עצמו חזר וטען, כי המציא את הדינמיט כדי למנוע את התאונות המיותרות שהתרחשו בגלל הניטרוגליצרין וכדי לקדם את האנושות. הרי האנרגיה העצורה בדינמיט, הסביר, יכולה לסייע בכריית מנהרות ותעלות בדרך יעילה יותר ומסוכנת פחות מכפי שהיה מקובל עד אז. "מפעלי הדינמיט שלי יביאו לסוף המלחמות", אמר בפעם אחרת. "ביום ששני צבאות יוכלו להשמיד זה את זה, כל האומות יחדלו להילחם".

אבל האיש — אלפרד נובל — לא הסתפק בתקוות ובהכרזות מהסוג הזה. הוא גמר אומר בנפשו להיזכר לאחר מותו כמי שתרם לאנושות ולא כמי שהיה סוחר במוות ופעל במרץ להשגת המטרה הזאת. בנובמבר 1895 הוא חתם על צוואתו. הוא היה כימאי בעל שם, חבר האקדמיה השוודית המלכותית למדעים, ממציא, יזם, סופר, משורר ואיש עסקים עתיר הון, ועתה הוריש 94 אחוז מהונו העצום לחלוקת פרסים "למי שהעלו בשנה הקודמת את התרומה הגדולה ביותר למין האנושי". הפרס החדש ניתן על פי צוואתו של נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום. בחלוף שנה ושבועיים מיום החתימה על הצוואה לקה נובל בן השישים ושלוש בשבץ מוחי והלך לעולמו. הקרן שהקים העניקה את הפרס לראשונה ב־1901.

בניגוד לאמור בצוואה, פרס נובל אינו ניתן בפועל על ''תרומה בשנה הקודמת". ברוב המקרים הוא ניתן על תרומות בעבר, לעתים שנים רבות לאחר שנעשתה "התרומה למין האנושי", והיו גם מקרים הפוכים, שבהם ניתן הפרס עוד בטרם תרם הזוכה תרומה משמעותית כלשהי.2 מטבע הדברים, ונוכח אופיו הפוליטי המובהק של פרס נובל לשלום, יש הטוענים שרבים מהזוכים בפרס החשוב הזה הזיקו במעשיהם למין האנושי.

רבים תהו מדוע נעדר מקומה של המתמטיקה, מלכת המדעים מאז ימי יוון העתיקה ועד ימינו, מרשימת הפרסים שקבע התורם. אגדה ידועה ונפוצה למדי מספרת שאשתו של נובל בגדה בו עם מתמטיקאי מוכשר ויפה תואר. אלפרד הפגוע נקם במתמטיקאים כולם באמצעות הימנעות מהענקת פרס בתחום המתמטיקה. אך האמת היא שנובל לא היה נשוי מעולם. דומה שהפרס בתחום המתמטיקה נעדר מרשימתו של נובל מסיבות אחרות. ברם, עד עצם היום הזה מדביקות לשונות רעות את סיפור האישה הבוגדת לפילגשו של נובל, העלמה הווינאית סופי הס.

על אף הדרת המתמטיקה מרשימת פרסי הנובל, זכו בפרס גם אשפי מתמטיקה. בין האשפים הללו אפשר למנות את רוב הזוכים בפרס נובל לפיזיקה. אך מתמטיקאים "טהורים", שהמתמטיקה כשהיא לעצמה עמדה במרכז עיסוקם, לא נמנו בעבר הרחוק עם הזוכים.

הפרסים הניתנים למתמטיקאים ונחשבים מקבילים ביוקרתם לפרס נובל הם פרס פילדס ופרס אַבֶּל. פרס פילדס נקרא על שם המתמטיקאי הקנדי ג'ון צ'רלס פילדס והוא מוענק בתנאים שהשתנו במשך השנים למתמטיקאים בני פחות מארבעים. הפרס ניתן לראשונה ב־1936 — ארבע שנים לאחר פטירתו של פילדס. מאז 2003 קיימת מקבילת־פרס־נובל נודעת לא פחות המוענקת למתמטיקאים בלי קשר לגילם. המדובר בפרס אַבֶּל הנורווגי. התוכנית הראשונית להענקת פרס על שם המתמטיקאי הנורווגי נילס הנריק אַבֶּל נהגתה כבר ב־1899, אך התנתקות נורווגיה משוודיה ב־1905 דחתה את הגשמת התוכנית. פרס אַבֶּל הראשון הוענק 102 שנים לאחר שפרסי נובל הוענקו לראשונה.

ב־1968, במלאות שלוש מאות שנה לייסודו של הבנק הלאומי של שוודיה, העביר הבנק מענק מיוחד לקרן פרס נובל. המענק יועד לצורך הענקת פרס לזכרו של אלפרד נובל לחוקר בתחום מדעי הכלכלה. נהוג לכנות את הפרס הזה "פרס נובל לכלכלה", אך שמו הרשמי הוא "פרס בנק שוודיה למדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל". הפרס הוענק לראשונה ב־1969, ובמהלך השנים זכו בו כמה מתמטיקאים. הזוכה השלישי בפרס נובל לכלכלה, קנת אֶרוֹ, היה כלכלן ומתמטיקאי. ב־1994 חולק הפרס בין שלושה מתמטיקאים שעסקו בתורת המשחקים. אחד מהם היה ג'ון פורבס נאש ("הבן"). נאש, שתגליותיו נעשו בשנות החמישים, פרש מהמחקר לאחר שלקה בסכיזופרניה פרנואידית, אבל בסופו של דבר חזר לשפיות ולפעילות אקדמית וזכה בתהילה מוצדקת. הוא נעשה ידוען ששמו נישא בפי כול בזכות ביוגרפיה מרתקת — "נפלאות התבונה" — שכתבה עליו העיתונאית סילביה נאסאר. הספר שימש בסיס לסרט באותו שם, שעיוותי העובדות בו לא הפריעו לו לזכות בארבעה פרסי אוסקר.

ב־2015 זכה נאש גם בפרס אַבֶּל על תרומתו בתחום אחר של המתמטיקה — "משוואות דיפרנציאליות חלקיות". נאש קיבל את הפרס בטקס מלכותי שנערך באוסלו ב־19 במאי 2015 יחד עם המתמטיקאי היהודי ניו־יורקי לואי נירנברג. בטקס, וגם לפניו ואחריו, הביע נירנברג את הערצתו ליכולות המתמטיות של נאש, ועשה זאת בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים. "חיפשו מישהו שיקבל את הפרס עם נאש ובחרו בי", אמר. נירנברג ובני הזוג נאש חזרו יחד לאמריקה. בנמל התעופה ניוארק הם נפרדו. ארבעה ימים לאחר קבלת פרס אַבֶּל נהרגו נאש ואשתו אליסיה בתאונת דרכים במונית שבה נסעו לביתם מנמל התעופה לאחר שחזרו מאוסלו. נאש הוא האדם היחיד שזכה הן בפרס נובל והן בפרס אַבֶּל.

* הניטרוגליצרין הומצא עשרים שנה לפני כן בידי הכימאי האיטלקי אסקניו סוֹבּרֶרוֹ, אבל בגלל רגישותו לטלטולים נעשה בו שימוש מועט.

* כך, למשל, ברק אובמה קיבל את פרס נובל לשלום לפני שהשיג הישג כלשהו הקשור לתחום, ואילו האימונולוג קרל לַנדשטַיינֶר קיבל את פרס נובל לרפואה שלושים שנה אחרי שגילה שקיימים סוגי דם שונים ואפשר על ידי כך מתן עירויי דם בטוחים.