הכתובת על הקיר

“הכתובת על הקיר”

לפני כ 200,000 שנה נתגלו באפריקה עצמותיו של אבינו הקדמון ההומו סאפיינס שהיה לקט נווד. לפני כ 40,000 שנה בזכות מוחם הגדול (פי 8 מיונקים אחרים באותו המשקל) הם הצליחו ללכוד את האש ולייצר כלי מלחמה אשר אפשרו להם לצוד בעלי חיים גדולים וחזקים מהם. לפתח אמצעי תעבורה אשר באמצעותם הם התפשטו לאירופה, אסיה ולהגיע גם לאוסטרליה ואמריקה. הם הצליחו לעלות לראש שרשרת המזון ובניגוד לשאר בעלי החיים אשר לצורך שרידותם חייבים להתאים את עצמם לשינויים בטבע, הם החלו לזהם ולנצל את הטבע לצרכיהם ובכך בידלו את עצמם משאר בעלי החיים.

לאורך 200,000 שנה מערכות הוויסות והבקרה של הטבע רסנו את הריבוי הטבעי שלהם, בעיקר באמצעות מגבלות מזון ומגפות, למיליארד בני אדם בלבד. אולם מהמאה ה 18, החל תהליך ריבוי אקספוננציאלי, הגענו ל 8 מיליארד. שלושה גורמים עיקריים אפשרו התפשטות זו שיצאה מכלל שליטה.

1. פיתוח אמצעי סניטציה ותרופות להתמודדות עם מגפות.

2. ביות מסיבי של בעלי חיים, בעיקר פרות חזירים ועופות, תוך ביעור יערות ותפיסת שטחי קרקע עצומים למרעה. השמדת אלפי זנים של בעלי חיים ביבשה בים ובאוויר. פיתוח טכנולוגיות של הפקת מים, חומרי דישון והדברה להגדלת תנובת האדמה ובכך התגברו גם על בעיית המחסור במזון.

3. אך במקביל, בזכות המהפכה התעשייתית ופיתוח אמצעי תעבורה יבשתית ימית, אווירית וחלל, הצלחנו באופן דרמטי להעלות גם את רמת החיים של האנושות. כל זאת תוך ניצול שערורייתי בלתי מבוקר של מקורות האנרגיה ומשאבי טבע אחרים.

בספר נבחנה הסוגיה המרכזית, האם האנושות תהיה מסוגלת על ציר הזמן לשמר את שלושת הפרמטרים הנ”ל? ניתוח הנתונים שנאספו ממקורות מוסמכים, הראה שאם לא נבצע שינוי רדיקלי בתוך פרק זמן קצוב בהתנהלותנו, התשובה תהיה שלילית. הכתובת על הקיר נראית לעין כול באמצעות, שריפות יער והוריקנים אימתניים, מדבור שטחים ענקיים מלווים במחסור במים ומזון ומגפות וירליות. אסונות טבע לא חסרו בעבר אך הצלחנו להתגבר עליהם באמצעים טכנולוגיים שונים. אולם בשנה האחרונה (2020), השריפות באוסטרליה ומגפת הקורונה העמידו את האנושות במצב של חוסר אונים מדאיג. אלו היו מנגנוני תגובה של הטבע למעשי ההתעללות של האדם. את נזקי האדם בטבע ניתן לחלק לשלוש קבוצות סיכון.

האחת נזקים לטבע בדמות, התחממות גלובלית, קרחונם נמסים, אלמוגים נכחדים, שריפות יער, מדבור ואגמים גוועים. יש הטוענים (בעיקר ראשי המדינות המזהמות) שאלו תופעות טבעיות משום שתופעות דומות קרו כבר בעבר.

השנייה, זיהום סביבה, אוויר, נהרות ומקורות מים (בעיקר בגלל גידולי בקר, תעשייה ותעבורה), מטמנות פסולת ופיזור בלתי מבוקר ושערורייתי. כולם מודעים לתופעה אך לא מסוגלים להתמודד איתה משיקולים כלכליים בעיקר.

השלישית, הכחדה של למעלה מ 50% מבעלי החיים. כריתת עצים (הריאות של האנושות) לצרכי בעירה, תעשיית נייר, ריהוט, אך בעיקר לצורך פינוי שטחי מרעה לבקר, הקמת ערים וישובים. ניצול מופקר של משאבי האנרגיה (פחם, נפט וגז) אשר מניעים את רמת החיים שלנו, כאילו אין מחר.

עד לכאן אין כול חידוש, הבעיות ידועות, הוקמו אגודות, אמנות ומוסדות לרוב אשר לאורך כחמישים שנה השקיעו מאמצים רבים להתמודד בעיקר בהתחממות הגלובלית, אך לדאבוננו בחוסר הצלחה בולט, תפוקת האנרגיה החלופית על אף המאמצים הרבים, הגיעה בקושי ל 8%. נשאלת השאלה מדוע? ניתן לייחס את התשובה לתובנות הבאות.

האחת, למעלה מ 80% מאוכלוסיית העולם מאמינים בקיומו של בורא עולם כלשהו ולכן אפריורית (כולל בתת מודע), הם מאמינים שהבורא הכול יכול ימצא “תרופה למכה”. אבל גם האתאיסטים וחלק ניכר מהחילונים מאמינים שהאדם הוא בעל יכולות מספיק גבוהות כדי להתמודד עם תגובות הטבע. לכן הם מדחיקים על אף האותות את הסכנה תוך ההנחה “אל דאגה יהיה בסדר”.
השנייה, קצב הפיתוח של אנרגיות חלופיות לא הצליח עד עתה להדביק את קצב הגידול האקספוננציאלי של אוכלוסיית העולם ואת העלייה המתמדת של רמת החיים גם במדינות הלא מפותחות.
השלישית, אנשים נוטים לא להתייחס לתחזיות שליליות לטווחים מעל עשרים שנה והמנהיגים מאמצים נטייה זו בשמחה.

הרביעית והיא הבעייתית ביותר, משום שהיא מוטמעת בדנ”א שלנו. בניגוד לכלל בעלי החיים אשר לצורך שרידות, הם חייבים להתאים את עצמו לשינויים בטבע. ההומו סאפיינס בדומה להתנהלות של גוף סרטני, החל להתאים את הטבע לצרכיו ובכך בידל את עצמו משאר בעלי החיים. ולכן לפי מיטב הבנתי, כעומק ההתעללות, כך גם תהיה עצמת תגובת הטבע. הסימנים כבר כאן, זו כבר לא “כתובת” עתידית אלא נוכחת.