הלבבות

לב שקוף

אדריאן
היא נכנסה אל חיי במערבולת של צבעים מלאי חיות והאירה אותם גם כאשר הכול נראה אבוד. היא הייתה קרן האור שלי, כמו קרני השמש בשדות הכותנה, האהבה שלי לנצח. עד לרגע שבו עזבה.
עכשיו היא חזרה, אבל אני כבר מזמן לא הילד המאוהב שהיא השאירה מאחור, ואת האהבה והאמון החליפו כעת כעס ותסכול.

איינסלי
לפעמים החיים מעבירים אותנו את הטרגדיות הנוראיות ביותר, אך את הטרגדיות הכואבות ביותר אנחנו גורמים לעצמנו. הייתי חייבת לעזוב, הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך יותר הלאה, אך לא ידעתי עד כמה ארגיש בודדה בלעדיו. לא ידעתי את זה עד שהחיים הנחיתו עליי מכה נוספת. היה רק אדם אחד שיכול היה להחזיר אותי לחיים, הגבר היחיד עבורי, אך לא יכולתי שלא לתהות אם זה לא מאוחר מדי עבורנו.

לב פלדה

מירנדה ג’ייקובס
נכון, עקבתי אחריו, אבל רק מפני שהוא היה גבר חלומותיי, גבר שנראה כאילו יצא היישר מתוך דפיהם של הרומנים הרומנטיים שערכתי.
הולדן סטיל היה הגבר הכי מדהים שפגשתי, אבל גם הכי שבור, אולי אפילו בלתי אפשרי לתיקון. ידעתי שאולי לא אצליח לעולם להיכנס לו ללב, אבל לא יכולתי שלא לנסות. יש בכוחה של האהבה לתקן את הכול, אך מה שלא הבאתי בחשבון הוא שבאותה המידה היא גם מסוגלת לשבור אותנו מעבר לכל יכולת זיהוי.

הולדן סטיל
דווקא במקום שאליו הידרדרתי, הגיהינום בהתגלמותו, פגשתי את מירנדה. היא הייתה להבה של אש במציאות שאין בה מחר. הייתי גבר שבור, מרוסק, נתון בידיה של האישה היחידה בכל העולם שהיה לה את הכוח להציל אותי מעצמי. על בשרי למדתי שאובדן נוסף יכול להיות הסוף שלי. הייתי הרוס ופחדתי להרוס גם אותה. לפעמים, כדי להציל את זו שאהבה נפשך, עליך להציל אותך ממך.