המאור הגדול 4

"קְרָא לְאָבִיךָ!"

שִׁמְעוֹ שֶׁל מָרָן הִגִּיעַ עַד מָרוֹקוֹ הָרְחוֹקָה. הָיוּ אֵלּוּ יְמֵי צְעִירוּתוֹ שֶׁל מָרָן, כַּאֲשֶׁר בְּמָרוֹקוֹ עוֹד הִתְגּוֹרְרוּ עַשְׂרוֹת אַלְפֵי יְהוּדִים, בִּקְהִלּוֹת מְסֻדָּרוֹת לְתִפְאֶרֶת, וּבָהֶן רַבָּנִים וְדַיָּנִים, מְקֻבָּלִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ סְפָרָיו שֶׁל מָרָן לְמָרוֹקוֹ, עִיְּנוּ בָּהֶם גְּאוֹנֵי מָרוֹקוֹ וְהִתְפַּעֲלוּ עַד עָמְקֵי נִשְׁמָתָם. כְּתִיבָה בְּהִירָה וּמַקִּיפָה כָּזוֹ, יְכֹלֶת פְּסִיקָה וְהַכְרָעָה, הֶאָח, הֲלֹא זֶהוּ תַּעֲנוּג...

אֶת מָרָן, הִכִּירוּ גְּאוֹנֵי מָרוֹקוֹ בְּאוֹתָם יָמִים רַק דֶּרֶךְ סְפָרָיו. הַמַּצְלֵמָה לֹא הָיְתָה נְפוֹצָה, וְהֵם לֹא יָדְעוּ כֵּיצַד נִרְאֶה מָרָן.

וְהִנֵּה, בְּאַחַד הַיָּמִים גָּמְלָה הַחְלָטָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלֵדָנוֹ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּרֹאשׁ אָבוֹת בָּתֵּי הַדִּין שֶׁל הָעִיר הַגְּדוֹלָה מֶקְנֶס, לַעֲלוֹת לְבִקּוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יָשִׁישׁ וְנִכְבָּד הָיָה, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, הוֹדִיעַ לִמְקֹרָבוֹ: "אָנוּ נוֹסְעִים אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף".

הָרַב טוֹלֵדָנוֹ לֹא יָדַע הֵיכָן בְּדִיּוּק מִתְגּוֹרֵר מָרָן, הוּא רַק יָדַע כִּי הוּא מִתְגּוֹרֵר בָּעִיר תֵּל אָבִיב. מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, שָׂם פְּעָמָיו אֶל תֵּל אָבִיב וּבֵרֵר מִפִּי עוֹבְרִים וְשָׁבִים הֵיכָן מִתְגּוֹרֵר הָרַב עוֹבַדְיָה.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִגִּיעַ אֶל הַבַּיִת וְנָקַשׁ עַל הַדֶּלֶת. מָרָן קָם וּפָתַח. הָרַב טוֹלֵדָנוֹ הִבִּיט בְּמָרָן, וּבִקֵּשׁ: "סְלִיחָה, אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא לְאָבִיךָ?"

"אַבָּא אֵינוֹ מִתְגּוֹרֵר כָּאן", הֵשִׁיב מָרָן בְּנַחַת, "הוּא מִתְגּוֹרֵר בִּירוּשָׁלַיִם".

"אֲבָל אָמְרוּ לִי שֶׁכָּאן מִתְגּוֹרֵר הָרַב עוֹבַדְיָה!" טָעַן הָרַב טוֹלֵדָנוֹ. הוּא לֹא שִׁעֵר שֶׁהַגָּאוֹן הַצָּעִיר הָעוֹמֵד לְפָנָיו, הוּא הוּא הָרַב עוֹבַדְיָה.

"אֲנִי הוּא", הֵשִׁיב מָרָן בַּעֲנָוָה. וְהָרַב טוֹלֵדָנוֹ לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. "לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!" נוֹפֵף בְּאֶצְבָּעוֹ מוּל מָרָן, "אַל תְּנַסֶּה לְהָתֵל בִּי! לְפִי הַגְּאוֹנוּת שֶׁל הָרַב עוֹבַדְיָה, כְּפִי שֶׁאֲנִי רָאִיתִי מִסְּפָרָיו, הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת לְפָחוֹת בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה..."

זְמַן רָב לָקַח לְמָרָן לְשַׁכְנֵעַ אֶת הָרַב טוֹלֵדָנוֹ, כִּי הוּא הוּא מְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַנַּעֲרָץ — 'יַבִּיעַ אֹמֶר'...

וּמִנִּי אָז, נִרְקְמוּ קִשְׁרֵי יְדִידוּת עַזִּים בֵּין מָרָן לְבֵין הָרַב טוֹלֵדָנוֹ. וּלְיָמִים מָסַר הָרַב טוֹלֵדָנוֹ אֶת חִבּוּרוֹ — 'קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ', בְּיָדָיו שֶׁל מָרָן, שֶׁהָיָה צָעִיר מִמֶּנּוּ בְּעַשְׂרוֹת שָׁנִים, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיהַּ אֶת הַגָּהוֹתָיו וְיִתֵּן אֶת הֶעָרוֹתָיו.